דבר יהוה חי

נקודות בולטות מספר קהלת

‏”‏אדם ילוד אישה,‏ קצר ימים ושבע רוגז”‏,‏ ציין איוב (‏איוב י״ד:‏1‏)‏.‏ עד כמה חשוב שלא נבזבז את חיינו הקצרים על עניינים ופעילויות חסרי ערך!‏ לאילו פעילויות עלינו להקדיש את זמננו,‏ את מרצנו ואת משאבינו?‏ מאילו להימנע?‏ פניני החוכמה שבספר קהלת מספקות הדרכה מהימנה בנושא.‏ המסר הטמון בהן ”‏בוחן מחשבות הלב וכוונותיו”‏,‏ ויש בו כדי לעזור לנו לחיות חיים מלאי תכלית (‏עברים ד׳:‏12‏)‏.‏

ספר קהלת מיוחס לשלמה מלך ישראל,‏ אשר שמו יצא למרחוק בזכות חוכמתו.‏ הספר אוצר בחובו עצות מעשיות המראות את ההבדל בין התפל וההבלותי לבין העיקר.‏ שלמה מזכיר כמה ממפעלי הבנייה שלו,‏ ולכן חזקה עליו שכתב את הספר לאחר השלמתם ולפני שסטה מעבודת אלוהים האמיתית (‏נחמיה י״ג:‏26‏)‏.‏ מכאן שהספר נכתב לפני שנת 1000 לפה״ס,‏ לקראת סוף 40 שנות מלכותו של שלמה.‏

מה לא נחשב להבל?‏

‏(‏קהלת א׳:‏1 עד ו׳:‏12‏)‏

‏”‏הכול הבל!‏”‏,‏ אומר קהלת ושואל:‏ ”‏מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש?‏”‏ (‏קהלת א׳:‏2,‏ 3‏)‏ ”‏הבל”‏ ו”‏תחת השמש”‏ הם ביטויים חוזרים ונשנים בספר.‏ המילה ”‏הבל”‏ משמעה ”‏הבל פה”‏ או ”‏אד”‏ והיא מצביעה על דבר חולף ונטול ערך תמידי שאין בו ממש.‏ הביטוי ”‏תחת השמש”‏ משמעו ”‏עלי אדמות”‏ או ”‏בעולם הזה”‏.‏ אם כך,‏ הכול — כלומר,‏ כל מה שאדם עושה תוך התעלמות מרצון אלוהים — הוא בבחינת הבל.‏

‏”‏שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלוהים”‏,‏ אומר שלמה,‏ ”‏וקרוב לשמוע”‏ (‏קהלת ד׳:‏17‏)‏.‏ עבודת אלוהים האמיתית אינה הבל.‏ למעשה,‏ שמירת יחסינו עם יהוה היא המפתח לחיים תכליתיים.‏

תשובות לשאלות מקראיות:‏

א׳:‏4–10 ‏— מה ’‏מייגע’‏ במחזורי הטבע?‏ קהלת מזכיר רק שלושה דברים יסודיים המאפשרים את קיום החיים עלי אדמות — השמש,‏ הרוח ומחזור המים.‏ למעשה,‏ מחזורי הטבע רבים ומורכבים למדי.‏ ניתן לחקור אותם כל החיים ועדיין לא להבין אותם עד תום.‏ הדבר באמת יכול ’‏לייגע’‏.‏ כמו כן,‏ הניגוד בין ימי חיינו הקצרים לבין המחזורים הבלתי פוסקים האלו הוא בהחלט מתסכל.‏ גם החתירה לתגליות חדשות מייגעת.‏ אחרי הכול,‏ המצאות חדשות הן לא יותר מאשר יישום החוקים שקבע האלוהים ואשר שימשו אותו בבריאה.‏

ב׳:‏1,‏ 2 ‏— מדוע מתואר השחוק כ”‏מהוֹלָל”‏,‏ כלומר שיגעון?‏ הצחוק יכול לעזור לנו לשכוח לרגע קט את צרותינו,‏ והעליזות יכולה לגרום לנו להתייחס בקלות ראש לבעיותינו.‏ אולם הצחוק אינו מעלים את הצרות.‏ לפיכך,‏ הניסיון להגיע לאושר בעזרת הצחוק מתואר כשיגעון.‏

ג׳:‏11 ‏— מה עשה אלוהים ”‏יפה בעיתו”‏?‏ כמה מהדברים שיהוה אלוהים עשה ”‏יפה”‏,‏ כלומר בצורה הולמת וטובה,‏ ובעיתו הם בריאת אדם  וחוה,‏ ברית הקשת בענן,‏ הברית עם אברהם,‏ הברית עם דוד,‏ ביאת המשיח והכתרת ישוע המשיח כמלך במלכות אלוהים.‏ יש דבר נוסף שיהוה יעשה ’‏יפה’‏ בעתיד הקרוב.‏ אנו חדורי ביטחון שהעולם החדש רב הצדק יבוא בעיתו (‏פטרוס ב׳.‏ ג׳:‏13‏)‏.‏

ג׳:‏15ב ‏— באיזה מובן ’‏האלוהים מבקש את נרדף’‏?‏ המילה ”‏נרדף”‏ אולי מתייחסת למה שאלוהים מתכוון לעשות.‏ מחזורי החיים והמוות והמלחמה והשלום עלולים לגרום לאדם לחוש חסר אונים ולחשוב שההיסטוריה חוזרת.‏ בניגוד לכך,‏ האלוהים יכול לבקש ולבצע את כל חפצו (‏קהלת ג׳:‏1–10,‏ 15א‏)‏.‏ אפשרות נוספת היא שהמילה ”‏נרדף”‏ עניינה בצדיקים,‏ הנרדפים פעמים רבות על־ידי הרשעים.‏ במקרה הזה,‏ יהוה תמיד מבקש את הצדיקים כדי להראות את ’‏חוזקו’‏ למענם (‏דברי הימים ב׳.‏ ט״ז:‏9‏)‏.‏

ה׳:‏8 ‏— באיזה מובן ”‏יתרון ארץ בכול הוא”‏?‏ כל יושבי הארץ תלויים ב”‏יתרון הארץ”‏ — בתנובת האדמה,‏ והמלכים אינם יוצאים מכלל זה.‏ משרתיהם צריכים לעבוד או לשרת אותם,‏ כלומר לעבד את שדותיהם,‏ כדי שייהנו מתנובת אדמתם.‏

לקחים עבורנו:‏

א׳:‏15‏.‏ הקדשת זמן ומאמצים בניסיון לתקן את הדיכוי ואת העוול הרווחים כיום היא מלאכה לבטלה.‏ רק מלכות אלוהים יכולה למגר את הרֶשע (‏דניאל ב׳:‏44‏)‏.‏

ב׳:‏4–11‏.‏ אדריכלות,‏ גננות,‏ מוסיקה וכדומה,‏ וכן חיי מותרות,‏ הם ”‏רעות רוח”‏,‏ כלומר,‏ רדיפה אחר הרוח,‏ מפני שהם לא הופכים את החיים לתכליתיים יותר ולא מניבים שמחה תמידית.‏

ב׳:‏12–16‏.‏ יתרונה של החוכמה מהסכלות הוא בכך שניתן בעזרתה לפתור בעיות מסוימות.‏ אך בכל הנוגע למוות אין לחוכמת האדם כל יתרון.‏ גם אם אדם זוכה לתהילה עקב חוכמתו,‏ הוא יישכח במהרה.‏

ב׳:‏24;‏ ג׳:‏12,‏ 13,‏ 22‏.‏ אין כל רע בליהנות מפרי עמלנו.‏

ב׳:‏26‏.‏ חוכמת אלוהים המניבה שמחה ניתנת ’‏לאדם טוב לפני יהוה’‏.‏ בלתי אפשרי להתברך בחוכמת אלוהים ללא יחסים טובים עימו.‏

ג׳:‏16,‏ 17‏.‏ אין זה מציאותי לצפות שהצדק ייעשה בכל מקרה ומקרה.‏ במקום לדאוג לגבי המתרחש בעולמנו,‏ עלינו לייחל ליהוה שיתקן את המעוות.‏

ד׳:‏4‏.‏ עבודה קשה הנעשית במיומנות,‏ מצמיחה תחושת סיפוק.‏ לעומת זאת,‏ מי שעובד קשה רק כדי להאפיל על אחרים,‏ מעורר רוח תחרותית ורגשות טינה וקנאה.‏ במסגרת השירות המשיחי עלינו לעמול מהמניעים הנכונים.‏

ד׳:‏7–12‏.‏ יחסי אנוש חשובים יותר מנכסים,‏ ואין להקריבם על חשבון הרדיפה אחר העושר.‏

ד׳:‏13‏.‏ מעמד וגיל אינם מרשם בדוק לכבוד.‏ בעלי תפקידי אחריות צריכים לפעול בחוכמה.‏

ד׳:‏15,‏ 16‏.‏ ”‏הילד השני”‏ — יורש העצר — יזכה אולי בהתחלה בתמיכתו של ’‏כל העם שהיה לפניו’‏,‏ אבל ”‏האחרונים [‏כלומר,‏ אחר כך הם]‏ לא ישמחו בו”‏.‏ הפופולריות היא מטבעה בת חלוף.‏

ה׳:‏1‏.‏ עלינו להתפלל בצורה מכובדת,‏ במחשבה תחילה ומבלי להכביר מילים.‏

ה׳:‏2–6‏.‏ התעסקות מוגזמת בעניינים חומריים יכולה לגרום לנו לחלום בהקיץ על שאיפות אנוכיות.‏ היא עלולה גם לגרום לנו להיות חסרי מנוחה,‏ לשקוע בהזיות בלילה ולא ליהנות משינה מתוקה.‏ אדם ה’‏מרבה בדיבורים’‏ עלול להצטייר ככסיל ולהיות נמהר בנדריו לאלוהים.‏ יראת אלוהים מונעת מאיתנו מלפעול כך.‏

ו׳:‏1–9‏.‏ מה התועלת בעושר,‏ בכבוד,‏ בחיים  ארוכים ואפילו במשפחה גדולה,‏ אם מסיבה זו או אחרת איננו יכולים ליהנות מהם?‏ בנוסף,‏ ”‏טוב מראה עיניים”‏,‏ זאת אומרת טוב לראות את המציאות כמות שהיא,‏ ”‏מהלך נפש”‏ — מלעשות מאמצים בלתי נלאים לממש מאוויי נפש בלתי אפשריים.‏ דרך החיים הטובה ביותר היא להסתפק ’‏במזון ובבגדים’‏,‏ ויחד עם זאת ליהנות מכל הדברים החיוביים שיש בחיים ולהתמקד בשמירת היחסים הקרובים עם יהוה (‏טימותיאוס א׳.‏ ו׳:‏8‏)‏.‏

עצות לנבונים

‏(‏קהלת ז׳:‏1 עד י״ב:‏8‏)‏

כיצד נשמור על שמנו הטוב?‏ מה צריכה להיות גישתנו ביחס לשליטי אנוש וביחס לחוסר הצדק הסובב אותנו?‏ מאחר שהמתים חסרי הכרה,‏ כיצד עלינו לחיות את חיינו?‏ כיצד הצעירים יכולים לנצל בחוכמה את זמנם ואת מרצם?‏ עצותיו הטובות של שלמה בנושאים אלה ואחרים מצויות לתועלתנו בפרקים ז׳ עד י״ב בספר קהלת‏.‏

תשובות לשאלות מקראיות:‏

ז׳:‏19 ‏— באיזה מובן החוכמה עזה ”‏מעשרה שליטים”‏?‏ המספר עשר במקרא מסמל בלשון ציורית שלמות.‏ שלמה מתכוון שעוצמתה של החוכמה עולה על מספר שלם של לוחמים המגינים על עיר.‏

י׳:‏2 ‏— מה הכוונה שלבו של מישהו ”‏לימינו”‏ או ”‏לשמאלו”‏?‏ צד ימין מצביע לרוב על מעמד של חסד,‏ ועל כן כשנאמר שלבו של אדם נמצא לימינו הכוונה היא שלבו מניע אותו לעשות את הטוב.‏ אך אם הוא מניע אותו לעשות את הרע,‏ נאמר עליו שלבו לשמאלו.‏

י׳:‏15 ‏— מדוע ’‏הכסילים יגיעים מעמלם’‏?‏ אם חסר לאדם שיקול דעת,‏ אזי עמלו לא יצמיח תועלת אמיתית.‏ אין הוא מפיק מכך כל תחושת סיפוק.‏ מאמציו הבלתי נלאים רק מייגעים אותו.‏

י״א:‏7,‏ 8 ‏— מה כוונת האמרה:‏ ”‏מתוק האור,‏ וטוב לעיניים לראות את השמש”‏?‏ האור והשמש הם להנאת כל חי.‏ שלמה אומר כאן שטוב לחיות ושעלינו ’‏לשמוח’‏ לפני ’‏שימי החושך’‏ — כלומר לפני שהזִקנה — יגזלו את מרצנו.‏

קהלת י״א:‏10 ‏— מדוע ”‏הילדות והשחרות הבל”‏?‏ אם לא מנצלים אותן בצורה טובה הן הבל,‏ מפני שבדומה לאדי מים,‏ ימי הנעורים חולפים חיש קל.‏

לקחים עבורנו:‏

ז׳:‏6‏.‏ צחוק שלא בעיתו מרגיז וחסר תועלת כקולות הפיצוח של סירים (‏קוצים)‏ הבוערים תחת הסיר.‏ יש להימנע מכך.‏

ז׳:‏21,‏ 22‏.‏ אל לנו להיות מוטרדים מדי ממה שאחרים אומרים.‏

 ח׳:‏2,‏ 3;‏ י׳:‏4‏.‏ כאשר מנהל או מעסיק מעבירים עלינו ביקורת או מתקנים אותנו,‏ מן התבונה שנהיה רגועים.‏ מוטב לנהוג כך ’‏מלהיבהל מפניו’‏,‏ זאת אומרת,‏ ללכת מפניו ולהתפטר בפזיזות.‏

ח׳:‏8;‏ ט׳:‏5–10,‏ 12‏.‏ חיינו יכולים להסתיים בפתאומיות,‏ בדומה לדגים הנתפסים ברשת או לציפורים הנלכדות במלכודת.‏ יותר מזה,‏ איש אינו מסוגל לעצור את כוח החיים העוזב אותנו במוות ואין פטור מהמלחמה שהמוות מנהל נגדנו.‏ הואיל וכך,‏ אל לנו לשבת באפס מעשה ולבזבז את זמננו.‏ יהוה רוצה שנעריך את החיים ושניהנה מהם בדרך הטובה ביותר.‏ לשם כך עלינו להציב את שירות יהוה במקום הראשון בחיינו.‏

ח׳:‏16,‏ 17‏.‏ גם אם לא נישן בלילות לא נוכל לתפוס עד תום את כל מה שאלוהים עושה או מרשה שייעשה בקרב בני האדם.‏ אם נשקע בדאגות לגבי העוולות שבעולם,‏ הדבר רק יגזול מאיתנו את שמחת החיים.‏

ט׳:‏16–18‏.‏ יש להוקיר את החוכמה גם במקום שבו רבים מזלזלים בה.‏ יש להעדיף דיבורים הנאמרים בנחת מפי אדם חכם על פני דיבורים קולניים מפי כסיל.‏

י׳:‏1‏.‏ עלינו להישמר במוצא פינו ובמעשינו.‏ מעשה טיפשי אחד כמו התפרצות זעם,‏ שתיית אלכוהול לשוכרה באופן חד פעמי או מעשה יחיד של טומאה מינית,‏ די בהם כדי להרוס את המוניטין של אדם מכובד.‏

י׳:‏5–11‏.‏ אין כל סיבה לקנא באדם רם דרג שאינו כשיר לתפקידו,‏ שכן אפילו משימות פשוטות עלולות להסתיים בכי רע.‏ לעומת זאת,‏ רכישת היכולת להשתמש בחוכמה באופן ’‏מוכשר’‏ או מוצלח,‏ נחשבת ליתרון.‏ עד כמה חשוב שנהיה כשירים בהכרזת בשורת המלכות ובפעילות עשיית התלמידים!‏

י״א:‏1,‏ 2‏.‏ עלינו להיות נדיבים בכל לבנו.‏ נדיבות מולידה נדיבות (‏לוקס ו׳:‏38‏)‏.‏

י״א:‏3–6‏.‏ האי־וודאות שבחיים אינה צריכה לגרום לנו להיות הססניים.‏

י״א:‏9;‏ י״ב:‏1–7‏.‏ הצעירים אחראים למעשיהם בפני יהוה.‏ היות שכך,‏ עליהם לנצל את זמנם ואת מרצם בשירות אלוהים לפני שהזקנה תגזול את כוחם.‏

‏”‏דברי חכמים”‏ להדריכנו

‏(‏קהלת י״ב:‏9–14‏)‏

כיצד עלינו להתייחס ’‏לדברי החפץ’‏ שאותם ביקש קהלת למצוא ולכתוב?‏ בניגוד ’‏להרבה ספרים’‏ פרי חוכמתו של האדם,‏ ”‏דברי חכמים כדורבנות וכמשׂמרות [‏מסמרים]‏ נטועים בעלי אסופות;‏ ניתנו מרועה אחד”‏ (‏קהלת י״ב:‏10–12‏)‏.‏ דברי החוכמה שמפי יהוה,‏ ’‏הרועה האחד’‏,‏ מקנים לחיינו יציבות.‏

אם ניישם את העצות הנבונות המצויות בספר קהלת,‏ נחיה חיים מספקים ומאושרים.‏ בנוסף,‏ אנו בטוחים כי ”‏יהיה טוב ליראי האלוהים”‏.‏ אם כן,‏ הבה נהיה נחושים ’‏לירוא את אלוהים ולשמור את מצוותיו’‏ (‏קהלת ח׳:‏12;‏ י״ב:‏13‏)‏.‏

‏[‏תמונה בעמוד 15]‏

אחד ממעשי אלוהים היפים ביותר יבוא בעיתו

‏[‏תמונה בעמוד 16]‏

מתנות אלוהים כוללות מזון,‏ שתייה וראיית טוב בעמלנו