עצות מהימנות לגידול ילדים

‏”‏הייתי בת 19,‏ רחוקה מכל בני משפחתי ולגמרי לא מוכנה”‏,‏ מספרת רות על ההיריון הראשון שלה.‏ בתור בת יחידה לא הקדישה רות מחשבה מרובה על כך שהיא עומדת להיות אמא.‏ לאן תפנה כדי למצוא עצות מהימנות?‏

ז׳אן,‏ לעומת זאת,‏ אב לשני ילדים בוגרים נזכר:‏ ”‏בהתחלה הייתי בטוח בעצמי.‏ אבל מהר מאוד הבנתי שחסר לי ידע מעשי”‏.‏ יש שחשים אבודים בתחילת דרכם כהורים ויש שהולכים לאיבוד בהמשך הדרך.‏ כך או כך,‏ היכן ימצאו עזרה בגידול ילדיהם?‏

כיום,‏ מספר גדל והולך של הורים מחפשים עצות באינטרנט.‏ אבל אולי אתה תוהה עד כמה הן מהימנות.‏ כדאי לנקוט משנה זהירות.‏ האם אתה באמת יודע מי מייעצים לך ברשת האינטרנט?‏ מה מידת ההצלחה שהם עצמם קצרו בגידול ילדיהם?‏ כמובן,‏ מומלץ להיות זהיר כשמדובר בעניינים המשפיעים על משפחתך.‏ לעתים,‏ כפי שהוזכר המאמר הקודם,‏ אפילו עצות מפי מומחים מכזיבות.‏ אז לאן תפנה?‏

המקור הטוב ביותר למתן עצות באשר לגידול ילדים הוא יהוה אלוהים,‏ מכונן המשפחה (‏אפסים ג׳:‏15‏)‏.‏ הוא המומחה האמיתי.‏ אלוהים מספק בדברו המקרא הדרכות מהימנות ומעשיות שבאמת מועילות (‏תהלים ל״ב:‏8;‏ ישעיהו מ״ח:‏17,‏ 18‏)‏.‏ אנחנו מצידנו צריכים ליישמן.‏

מספר זוגות,‏ שילדיהם גדלו והיו למבוגרים מאוזנים ויראי אלוהים,‏ התבקשו לספר מה למדו מנסיונם.‏ לדבריהם,‏ הצלחתם היא בראש ובראשונה פועל יוצא של יישום עקרונות המקרא.‏ הם נוכחו שעצות המקרא לא איבדו את אמינותן מאז כתיבתן ועד עצם היום הזה.‏

בלה בחברתם

קתרין היא אם לשניים.‏ כאשר נשאלה איזו עצה עזרה לה יותר מכול,‏ מייד הזכירה את דברים ו׳:‏7‏.‏ הפסוק אומר:‏ ”‏ושיננתם [‏את עקרונות המקרא]‏ לבניך ודיברת בם,‏ בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשוכבך ובקומך”‏.‏ קתרין הבינה שעל מנת ליישם את העצה יהיה עליה לבלות יותר זמן בחברת ילדיה.‏

אולי אתה אומר לעצמך,‏ ’‏קל יותר לדבר מאשר לעשות’‏.‏ משפחות רבות זקוקות היום לשתי הכנסות כדי לגמור את החודש.‏ אם כן,‏ כיצד הורים עסוקים יכולים לפנות זמן רב יותר לילדיהם?‏ טורליף,‏ שלבנו יש כבר משפחה משלו,‏ אומר שהמפתח הוא ליישם את העצה שבדברים.‏ קח את הילדים איתך לאן שאתה הולך וההזדמנויות לדבר יצוצו מאליהן.‏ ”‏עבדתי יחד עם בני בתחזוקת הבית”‏,‏ אומר טורליף.‏ ”‏יצאנו לטייל יחד כמשפחה וגם ישבנו יחד לארוחות”‏.‏ כתוצאה מכך,‏ הוא מציין,‏ ”‏בננו תמיד הרגיש שהוא יכול לדבר איתנו בחופשיות”‏.‏

ומה אם אין בבית תקשורת פתוחה וקשה לנהל שיחות?‏ הדבר קורה לעתים כאשר הילדים מתחילים להתבגר.‏ גם כאן,‏ המצב בדרך כלל משתפר אם מקדישים להם יותר זמן.‏ קֵן,‏ בעלה של קתרין,‏ נזכר בתקופה שבה בתם הייתה בגיל העשרה.‏ היא התלוננה שקן אינו מקשיב לה — תלונה שכיחה בקרב המתבגרים.‏ מה עשה?‏ הוא מספר:‏ ”‏החלטתי לבלות יותר זמן בחברתה,‏ רק שנינו,‏ ולשוחח איתה על מה שהיא חושבת,‏ על  מה שהיא מרגישה ועל מה שמתסכל אותה.‏ וזה ממש עזר”‏ (‏משלי כ׳:‏5‏)‏.‏ קן מאמין שהשיטה הזו עלתה יפה משום שמאז ומתמיד שררה בביתם תקשורת טובה.‏ ”‏תמיד היו ביני לבתי יחסים טובים”‏,‏ הוא אומר,‏ ”‏לכן היא הרגישה שהיא יכולה לדבר איתי בחופשיות”‏.‏

מעניין לציין כי לפי מחקר שנערך לאחרונה,‏ קיימת אצל המתבגרים,‏ בהשוואה להורים,‏ סבירות גבוהה פי שלושה לומר שהוריהם אינם מבלים מספיק זמן בחברתם.‏ אם כן,‏ מדוע להתעלם מעצות המקרא?‏ בלה כמה שיותר בחברת ילדיך — בשעות הפנאי ובעבודה,‏ בבית ובזמן הנסיעה,‏ בקומך בבוקר ובלילה לפני השינה.‏ עד כמה שניתן,‏ קח אותם איתך לאן שאתה הולך.‏ וכפי שעולה מדברים ו׳:‏7 אין תחליף לצורך לבלות זמן בחברת ילדיך.‏

הנחל להם ערכים נעלים

מריו,‏ אב לשניים,‏ ממליץ:‏ ”‏הרעיפו על הילדים הרבה אהבה והקריאו להם”‏.‏ אין זה רק לשם יצירת גירויים שכליים.‏ עליך ללמד את הילדים להבחין בין טוב לרע.‏ מריו מוסיף:‏ ”‏למד אותם את המקרא”‏.‏

לשם כך המקרא מייעץ להורים:‏ ”‏אל תכעיסו את בניכם,‏ אלא גדלו אותם במוסר יהוה ובתוכחתו”‏ (‏אפסים ו׳:‏4‏)‏.‏ בהרבה משפחות לא שמים כיום דגש בהדרכה מוסרית.‏ יש הסבורים שצריך להניח לילדים להתבגר ואז שיחליטו בעצמם אילו ערכים לאמץ.‏ האם זה נשמע לך הגיוני?‏ כמו שגוף צעיר זקוק להזנה טובה כדי לגדול,‏ להתחזק ולהיות בריא,‏ מוח צעיר ולב צעיר זקוקים להדרכה.‏ אם ילדיך לא ילמדו ערכי מוסר בבית הם מן הסתם יאמצו את דעותיהם של בני כיתתם ושל מוריהם או את התפיסות המובאות בכלי התקשורת.‏

בעזרת המקרא יכולים ההורים ללמד את ילדיהם כיצד להבחין בין טוב לרע (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏16,‏ 17‏)‏.‏ ג׳ף,‏ זקן־​קהילה משיחי מנוסה ואב לשניים,‏ ממליץ להשתמש במקרא כדי ללמד את הילדים ערכים נעלים.‏ הוא מציין:‏ ”‏המקרא עוזר לילדים להבין מה עמדת הבורא לגבי נושא מסוים ולא רק מה אמא ואבא חושבים.‏ שמנו לב להשפעה הייחודית שיש למקרא על השכל ועל הלב.‏ כשהיינו צריכים להתמודד עם התנהגות פסולה ומחשבות שליליות של הילדים השתדלנו למצוא פסוק מתאים.‏ אחר כך,‏ בפרטיות היינו מבקשים מהילד לקרוא אותו.‏ ברוב המקרים הזיל הילד דמעה או פרץ בבכי.‏ היינו המומים.‏ למקרא הייתה השפעה עצומה וגדולה יותר מכל דבר שיכולנו לומר או לעשות”‏.‏

הכתוב בעברים ד׳:‏12 מסביר:‏ ”‏דבר האלוהים חי ופועל.‏.‏.‏ ובוחן מחשבות הלב וכוונותיו”‏.‏ לפיכך,‏ המסר המקראי אינו מציג את דעותיהם או חוויותיהם האישיות של אנשים ששימשו כאנשי עט בידי אלוהים.‏ הוא מציג את נקודת מבטו של אלוהים בענייני מוסר.‏ וזה מה שמייחד אותו מכל מקור ייעוץ אחר.‏ אם תלמד את ילדיך מתוך המקרא,‏ תסייע להם לרכוש את נקודת מבטו של אלוהים על מגוון נושאים.‏ כך החינוך שתעניק יהיה בעל משקל רב יותר וסיכוייך לחדור ללבם יהיו טובים יותר.‏

קתרין,‏ שהוזכרה קודם לכן,‏ מחזיקה באותה דעה.‏ היא אומרת:‏ ”‏ככל שהמצב היה קשה יותר,‏ חיפשנו יותר הדרכה בדבר־​אלוהים,‏ וזה הצליח!‏”‏ האם תוכל להשתמש יותר במקרא כאשר אתה מלמד את ילדיך להבחין בין טוב לרע?‏

הייה סביר

השליח פאולוס מצביע על עיקרון חשוב נוסף המסייע בגידול ילדים.‏ הוא הפציר באחיו המשיחיים:‏ ”‏נועם התנהגותכם [‏התנהגותכם הסבירה,‏ ע״ח‏]‏ ייוודע נא לכל אדם”‏ (‏פיליפים ד׳:‏5‏)‏.‏ מכאן שגם ילדינו צריכים לראות בנו אנשים סבירים.‏ וזכור,‏ תכונת הסבירות משקפת את ”‏החוכמה אשר ממעל”‏ (‏יעקב ג׳:‏17‏)‏.‏

 כיצד ניתן לנהוג בסבירות בחינוך הילדים?‏ עלינו לעזור להם ככל יכולתנו ועם זאת לא לנסות לשלוט בכל צעד ושעל שלהם.‏ לדוגמה,‏ מריו — עד־​יהוה שצוטט קודם לכן — נזכר:‏ ”‏תמיד עודדנו את הילדים להיטבל,‏ לשרת בשירות מורחב ולהשיג מטרות רוחניות אחרות.‏ אבל יחד עם זאת הבהרנו להם שזו החלטתם האישית ושעליהם להחליט אותה בזמן המתאים”‏.‏ והתוצאה?‏ שני ילדיהם משרתים כעת כמבשרים בשירות מורחב.‏

המקרא מתרה באבות בקולוסים ג׳:‏21‏:‏ ”‏אל תרגיזו את ילדיכם,‏ פן תיפול רוחם”‏.‏ קתרין,‏ עדת־​יהוה,‏ מוקירה את הפסוק הזה.‏ כאשר הסבלנות פוקעת קיימת הנטייה להתרגז או להיות תובעני.‏ ”‏אל תדרוש מהילד שלך מה שאתה מצפה מעצמך”‏,‏ אומרת קתרין ומוסיפה:‏ ”‏הפוך את שירות יהוה לדבר מהנה”‏.‏

ג׳ף,‏ אשר הוזכר מוקדם יותר,‏ מציין את הדברים המעשיים הבאים:‏ ”‏כאשר הילדים התבגרו,‏ סיפר לנו ידיד קרוב כי פעמים רבות אמר לא לילדיו.‏ זה תיסכל אותם והם הרגישו שהוא נוהג בהם ביד קשה.‏ כדי להימנע מכך הוא המליץ לנו לחפש דרכים לומר כן.‏

‏”‏התברר שזו הייתה עצה טובה”‏,‏ אומר ג׳ף.‏ ”‏מאז התחלנו לחפש הזדמנויות שאיפשרו לילדינו לבלות עם אחרים בנסיבות ראויות.‏ היינו באים אליהם ואומרים:‏ ’‏האם אתם יודעים שזה וזה עושים כך וכך?‏ למה שלא תצטרפו אליהם?‏’‏ או במקרה שהילדים היו מבקשים שניקח אותם למקום כלשהו,‏ עשינו כל מאמץ ללכת גם אם היינו עייפים.‏ פעלנו בצורה כזו רק כדי שלא נאמר לא”‏.‏ וזו תכונת הסבירות בהתגלמותה — להיות הוגן,‏ מתחשב וגמיש בלי להתפשר על עקרונות המקרא.‏

עצות מהימנות והתועלת שבצידן

רוב הזוגות הללו הם כיום סבים וסבתות.‏ לשמחתם,‏ אותם עקרונות מקראיים מסייעים גם לילדיהם לעשות חיל כהורים.‏ האם תוכל גם אתה להפיק תועלת מהעצות הטמונות במקרא?‏

לאחר שרות,‏ המוזכרת בפתיח,‏ הפכה להיות אֵם,‏ חשו לפעמים היא ובעלה שהם לבד במערכה.‏ אבל הם לא היו לבד.‏ היו להם עצות נעלות מדבר־​אלוהים,‏ המקרא.‏ עדי־​יהוה הוציאו לאור הרבה כלי עזר מצוינים ללימוד המקרא לעזרתם של ההורים,‏ בכללם הספרים למד מהמורה הגדול,‏ סיפורי המקרא שלי,‏ צעירים שואלים.‏.‏.‏ תשובות מעשיות,‏ והאיש הגדול ביותר שחי אי־​פעם.‏ טורליף,‏ בעלה של רות,‏ אומר:‏ ”‏העצות המבוססות על המקרא מצויות בשפע,‏ ממש בקצות האצבעות.‏ אם ההורים יעשו בהן שימוש,‏ תהיה להם עזרה בגידול ילדים בכל דבר ודבר”‏.‏

 ‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 5]‏

מה אומרים המומחים.‏.‏.‏ מה אומר המקרא

על גילוי חיבה:‏

בספרו טיפול פסיכולוגי בתינוקות ובילדים (‏The Psychological Care of Infant and Child)‏ (‏1928)‏,‏ הפציר ד״ר ג׳ון ברודס ווטסון בהורים:‏ ”‏לעולם אל תחבק ותנשק”‏ את ילדיך.‏ ”‏לעולם אל תרשה להם לשבת על ברכיך”‏.‏ לעומת זאת,‏ ד״ר ורה לֶן וד”‏ר דורותי מוֹלינוֹקְס ציינו לאחרונה בכתב העת ילדינו (‏Our Children)‏ (‏מרס 1999)‏:‏ ”‏מחקרים מראים שרוב הילדים הסובלים מחסך במגע פיזי ובגילויי חיבה,‏ אינם מצליחים לפרוח”‏.‏

בישעיהו ס״ו:‏12 מוצג אלוהים כמי שמבטא את אהבתו כלפי עמו כמו הורה אוהב.‏ כאשר תלמידי ישוע ניסו למנוע בעד האנשים להביא אליו ילדים,‏ תיקן אותם ישוע ואמר:‏ ”‏הניחו לילדים לבוא אליי,‏ אל תמנעו בעדם”‏.‏ אחר כך ”‏חיבק אותם [‏את הילדים]‏ וברכם”‏ (‏מרקוס י׳:‏14,‏ 16‏)‏.‏

על הנחלת ערכים נעלים:‏

במאמר בניו יורק טיימס מגזין מ־​1969,‏ הדגיש ד״ר ברונו בטלהיים כי לילד ”‏הזכות לגבש לעצמו דעות אישיות,‏ שאינן מושפעות [‏מהטפתם]‏ הסמכותית [‏של הוריו]‏ אלא מניסיונו האישי בלבד”‏.‏ והנה כעבור 30 שנה כמעט,‏ הודה ד״ר רוברט קוֹלס,‏ מחבר הספר האינטיליגנציה המוסרית של ילדים (‏The Moral Intelligence of Children)‏ (‏1997)‏:‏ ”‏הילדים זקוקים מאוד לתחושת תכלית וכיוון בחיים ולמערכת ערכים”‏ המקובלים על הוריהם ועל מבוגרים אחרים.‏

משלי כ״ב:‏6 מאיץ בהורים:‏ ”‏חנוך לנער על־​פי דרכו;‏ גם כי יזקין לא יסור ממנה”‏.‏ השורש חנ”‏ך מצביע בין היתר על ”‏התחלה”‏,‏ ובמקרה זה על התחלה במתן הדרכה ראשונית לתינוקות.‏ לפיכך,‏ ההורים נקראים להתחיל ללמד את ילדיהם ערכים נעלים כבר מינקותם (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ רוב הסיכויים כי מה שהם לומדים במהלך השנים המעצבות הללו יחקק בלבם.‏

על חינוך:‏

בספרו הילד העקשן (‏The Strong-Willed Child)‏ (‏1978)‏,‏ כתב ד״ר ג׳יימס דובסון:‏ ”‏ענישה גופנית מצד הורה אוהב היא אמצעי חינוכי לדיכוי התנהגות מזיקה”‏.‏ מאידך,‏ במאמר המבוסס על המהדורה השביעית של הכותר הפופולרי הטיפול בתינוק ובילד (‏Baby and Child Care)‏ (‏1998)‏,‏ כתב הד״ר בנג׳מין ספוק:‏ ”‏מכות בישבן מלמדות את הילדים שיש לאדם גדול יותר וחזק יותר הכוח לעשות כרצונו,‏ ולא משנה אם הוא טועה או צודק”‏.‏

בעניין המוסר מציין המקרא:‏ ”‏שבט ותוכחת ייתן חוכמה”‏ (‏משלי כ״ט:‏15‏)‏.‏ ואולם,‏ ענישה גופנית אינה מתאימה לכל הילדים.‏ משלי י״ז:‏10 מסביר:‏ ”‏תֵחת גערה במבין מהכות כסיל מאה”‏,‏ כלומר,‏ הגערה משפיעה על איש נבון יותר ממאה מכות על כסיל.‏

‏[‏תמונה]‏

השתמש במקרא כדי לחדור אל הלב

‏[‏תמונה בעמוד 7]‏

מן התבונה שההורים יארגנו תוכניות בילוי לילדיהם