מערכת השמש הייחודית שלנו — כיצד נוצרה

תנאים רבים החוברים יחדיו הופכים את מיקומנו ביקום לייחודי.‏ מערכת השמש שלנו נמצאת בין שתיים מהזרועות הלולייניות של שביל החלב,‏ באזור המאוכלס יחסית במעט כוכבים.‏ כמעט כל הכוכבים הנגלים לעינינו בלילה מרוחקים מאיתנו כל כך,‏ שגם כאשר צופים בהם מבעד לטלסקופים ענקיים,‏ הם עדיין נראים כנקודות אור קטנות.‏ האם זהו מצב תקין?‏

אם מערכת השמש שלנו הייתה קרובה למרכז שביל החלב,‏ היינו נמצאים בתוך מצבור כוכבים צפוף,‏ והדבר היה פועל לרעתנו.‏ לדוגמה,‏ מסלול כדור־​הארץ היה ככול הנראה משתבש,‏ וזה היה משפיע דרמטית על חיינו.‏ אך במצב הקיים מערכת השמש ממוקמת בדיוק במיקום הנכון במרחבי הגלקסיה,‏ כך שנחסכות ממנה סכנה זו ואחרות,‏ כמו התחממות יתר בבואה במגע עם ענני גז,‏ וחשיפה לכוכבים מתפוצצים ולמקורות אחרים של קרינה קטלנית.‏

השמש היא הכוכב האידיאלי לצורכינו.‏ היא מאריכה ימים,‏ בוערת בעוצמה אחידה ואינה גדולה מדי או חמה מדי.‏ רוב רובם של הכוכבים בגלקסיה שלנו קטנים ממנה בהרבה,‏ ואינם מספקים את סוג האור הנכון או את כמות החום המתאימה ההכרחיים לקיום חיים בכוכב לכת אחר דמוי כדור־​הארץ.‏ בנוסף,‏ רוב הכוכבים קשורים יחדיו בכוח הכבידה לכוכב אחד או יותר ונעים זה סביב זה.‏ בניגוד לכך,‏ השמש שלנו עצמאית.‏ לא סביר שמערכת השמש שלנו הייתה נשארת יציבה לוּ היינו מושפעים מכוח הכבידה של שתי שמשות או יותר.‏

גורם נוסף המייחד את מערכת השמש שלנו הוא מיקומם של כוכבי הלכת החיצוניים הענקיים:‏ יש להם מסלולים כמעט מעגליים,‏ וכוח הכבידה שלהם אינו מהווה איום על כוכבי הלכת הארציים הפנימיים.‏ * אדרבא,‏ כוכבי הלכת החיצוניים משמשים כמטריית מגן בכך שהם בולעים גופים מסוכנים ומסיטים אותם ממסלולם.‏ ”‏לא הרבה אסטרואידים ושביטים פוגעים בנו תודות לכוכבי הלכת הגזיים הענקיים,‏ כמו צדק המרוחק מאיתנו”‏,‏ מסבירים המדענים פיטר ד.‏ וורד ודונלד בראונלי בספרם ארץ נדירה — מדוע נדיר למצוא חיים מורכבים ביקום ‏(‏Rare Earth​—Why Complex Life Is Uncommon in the Universe)‏.‏ עד כה נתגלו מערכות שמש אחרות שיש בהן כוכבי לכת ענקיים.‏ ואולם,‏ רוב הענקים האלה נעים במסלולים שהיו מסכנים כוכב לכת קטן יותר דמוי כדור־​הארץ.‏

תפקיד הירח

עוד מימי קדם נפעם האדם מן הירח.‏ משוררים ומוזיקאים כתבו יצירות בהשראתו.‏ למשל,‏ משורר עברי קדום מתאר את הירח כגוף אשר ’‏יכון לעולם,‏ וכעֵד בשחק נאמן’‏ (‏תהלים פ״ט:‏38‏)‏.‏

אחת הדרכים החשובות שבהן הירח משפיע על החיים עלי אדמות היא כוח הכבידה שלו,‏ הגורם לתופעת הגיאות והשפל.‏ תנודות הגיאות  והשפל נחשבות לדבר חיוני לזרמי האוקיינוסים,‏ ואלה חשובים לדפוסי מזג האוויר שלנו.‏

הירח שלנו משרת מטרה עיקרית נוספת.‏ כוח הכבידה שלו מייצב את ציר כדור־​הארץ ביחס למישור מסלולו סביב השמש.‏ לפי כתב העת המדעי נייצ׳ר,‏ ללא הירח,‏ זווית נטיית ציר כדור־הארץ הייתה מתנודדת לפרקי זמן ארוכים,‏ ”‏מ־0 [‏מעלות]‏ בקירוב ועד ל־85 [‏מעלות]‏”‏.‏ תאר לעצמך מה היה קורה אילו ציר כדור־​הארץ לא היה מוטה.‏ היינו מחמיצים את עונות השנה היפות וסובלים ממחסור בגשמים.‏ הטיית כדור־​הארץ מונעת גם שינויי טמפרטורה קיצוניים,‏ דבר שלא היה מאפשר לנו להתקיים.‏ ”‏אנו חבים את היציבות האקלימית שלנו לתופעה יוצאת מן הכלל:‏ נוכחותו של הירח”‏,‏ אומר האסטרונום ז׳אק לאסקר.‏ כדי למלא את תפקידו כמייצב,‏ הירח שלנו גדול,‏ כלומר,‏ ממדיו יחסית לכדור־​הארץ גדולים יותר מממדיהם של ירחים אחרים יחסית לכוכבי הלכת הענקיים שלהם.‏

לדברי כותב ספר בראשית,‏ הירח,‏ לווינו הטבעי של כדור־​הארץ,‏ ממלא תפקיד נוסף — הוא משמש כמאור בלילה (‏בראשית א׳:‏16‏)‏.‏

יד המקרה או יד מכוונת?‏

כיצד ניתן להסביר את השתלבותם של גורמים רבים כל כך ההופכים את החיים עלי אדמות לא רק לאפשריים אלא גם למהנים?‏ ישנן רק שתי אפשרויות.‏ הראשונה,‏ שהם תוצר של יד המקרה,‏ ללא כל מטרה.‏ והשנייה,‏ שיש יד מכוונת מאחורי כל זה.‏

כתבי־​הקודש הצהירו כבר לפני אלפי שנים שאת היקום שלנו הגה ויצר בורא — האל הכול יכול.‏ אם זו האמת,‏ משמעות הדבר היא שהתנאים הקיימים במערכת השמש שלנו הם תוצר של תכנון מכוון,‏ ולא של יד המקרה.‏ הבורא השאיר לנו כביכול דו״ח המפרט את הצעדים שנקט,‏ על מנת לאפשר את החיים עלי אדמות.‏ אולי תופתע לגלות,‏ שאף־​על־​פי שהדו״ח הזה הוא בן 500,‏3 שנה בקירוב,‏ תולדות היקום המתועדות בו תואמות בעיקרן לְמה שעל־​פי המדענים התרחש במציאות.‏ הדיווח הזה נמצא בספר בראשית.‏ שים לב לפרטים.‏

סיפור הבריאה בבראשית

‏”‏בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ”‏ (‏בראשית א׳:‏1‏)‏.‏ המילים הפותחות את המקרא מתייחסות לבריאת מערכת השמש שלנו,‏ כולל כוכב הלכת שלנו,‏ וכן לבריאת הכוכבים במיליארדי הגלקסיות המרכיבות את היקום.‏ על־​פי המקרא,‏ בתקופה מסוימת היו פני כדור־​הארץ ”‏תוהו ובוהו”‏.‏ לא היו יבשות ולא אדמות פוריות.‏ המילים הבאות מדגישות את מה שלפי המדענים הוא המרכיב החשוב מכול בכוכב לכת תומך חיים — שפע  של מים.‏ רוח אלוהים ’‏ריחפה על פני המים’‏ (‏בראשית א׳:‏2‏)‏.‏

כדי שהמים העיליים יישארו במצב נוזלי,‏ כוכב לכת חייב להיות במרחק המתאים מן השמש.‏ ”‏מאדים קר מדי,‏ נוגה חמה מדי,‏ כוכב הלכת ארץ מתאים בדיוק”‏,‏ מסביר המדען הפלנטרי אנדרו אינגרסול.‏ בנוסף,‏ לקיום צמחייה נדרש אור במידה מספקת.‏ מעניין לציין שעל־​פי המקרא,‏ בשלבים הראשונים של הבריאה,‏ גרם אלוהים לאור השמש לחדור מבעד לעננים קודרים של אדי מים,‏ אשר עטפו את הים בדומה ל’‏חיתול’‏ העוטף תינוק (‏איוב ל״ח:‏4,‏ 9;‏ בראשית א׳:‏​3–5‏)‏.‏

בפסוקים הבאים בבראשית אנו קוראים שהבורא יצר את ”‏הרקיע”‏ (‏בראשית א׳:‏​6–8‏)‏.‏ הרקיע התמלא בגזים שמהם מורכבת האטמוספירה של כדור־​הארץ.‏

בהמשך מוסבר שאלוהים שינה את פני השטח שהיו תוהו ובוהו ויצר יבשה (‏בראשית א׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ הוא גרם כנראה לקרום כדור־​הארץ להתקמט ולנוע.‏ כתוצאה מכך,‏ נוצרו ככל הנראה ערוצים עמוקים,‏ ויבשות התרוממו מעל האוקיינוסים (‏תהלים ק״ד:‏​6–8‏)‏.‏

בזמן מסוים שאינו מוגדר מפורשות,‏ ברא אלוהים אצות מיקרוסקופיות באוקיינוסים.‏ בעזרת אנרגיית אור השמש החלו אורגניזמים חד־​תאיים אלה,‏ בעלי יכולת התרבות עצמית,‏ להמיר דו־​תחמוצת הפחמן למזון,‏ ותוך כדי כך לשחרר לאטמוספירה חמצן.‏ תהליך נפלא זה הוחש בעידן הבריאה השלישי עם בריאת הצמחייה,‏ אשר כיסתה בסופו של דבר את הארץ.‏ כך כמות החמצן באטמוספירה גדלה,‏ דבר שברבות הימים איפשר לאדם ולבעלי החיים לנשום ולחיות (‏בראשית א׳:‏11,‏ 12‏)‏.‏

על מנת שהקרקע תהיה פוריה,‏ יצר הבורא מגוון רחב של מיקרואורגניזמים באדמה (‏ירמיהו נ״א:‏15‏)‏.‏ יצורים זעירים אלה מפרקים חומרים מתים וממחזרים את היסודות הנחוצים לגדילת הצמחים.‏ סוגים מיוחדים של חיידקי קרקע לוכדים את החנקן מן האוויר והופכים את היסוד החיוני הזה זמין לצמחים,‏ כדי שיוכלו לגדול.‏ למרבה הפלא,‏ חופן ממוצע של אדמה פורייה עשוי להכיל כשישה מיליארד מיקרואורגניזמים!‏

הכתוב בבראשית א׳:‏​14–19 מתאר את יצירתם של השמש,‏ הירח והכוכבים בעידן הבריאה הרביעי.‏ במבט ראשון נראה כי תיאור זה סותר את ביאור הפסוקים שהובא קודם לכן.‏ ואולם יש לזכור כי משה,‏ כותב ספר בראשית,‏ כתב את סיפור הבריאה מנקודת ראות של צופה הניצב על כדור־​הארץ.‏ קרוב לוודאי שבאותה תקופה,‏ השמש,‏ הירח והכוכבים החלו להיראות מבעד לאטמוספירת כדור־​הארץ.‏

סיפור בראשית מייחס את הופעת חיות הים לעידן הבריאה החמישי,‏ ואת הופעת בעלי החיים הארציים והאדם לעידן הבריאה השישי (‏בראשית א׳:‏​20–31‏)‏.‏

 הארץ נבראה להנאת כל חי

האין זה מתקבל על דעתך שהבריאה,‏ כפי שהיא מתוארת בספר בראשית,‏ נוצרה להנאת כל חי?‏ האם התעוררת פעם ביום שטוף שמש,‏ נשמת אוויר צח וחשת מאושר שאתה חי?‏ אולי טיילת בגינה ונהנית מיופיים של הפרחים ומהניחוחות שהם מפיצים.‏ או אולי פסעת במטע וקטפת פירות ערבים לחיך.‏ לא ניתן היה ליהנות מכל זה אלמלא התנאים הבאים:‏ (‏1)‏ שפע של מים בכדור־​הארץ,‏ (‏2)‏ כמות מתאימה של חום ואור מהשמש,‏ (‏3)‏ אטמוספירה בעלת תערובת גזים נכונה ו־(‏5)‏ אדמה פורייה.‏

כל המאפיינים הללו — הנעדרים ממאדים,‏ מנוגה ומכוכבי לכת שכנים אחרים — אינם תוצר של יד המקרה העיוור.‏ הם תוצאה של כוונון מופלא ההופך את החיים על כדור־​הארץ לחיים מהנים.‏ עוד מציין המקרא שהבורא תכנן את כוכב הלכת היפהפה שלנו במטרה שייכון לנצח,‏ ועל כך נדבר במאמר הבא.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תיבה בעמוד 6]‏

”‏אם הייתי מתבקש כגיאולוג להסביר בקצרה את תפיסותינו החדשניות באשר למוצא כדור־​הארץ ולהתפתחות החיים עלי אדמות לאנשים פשוטים שעסקו ברעייה,‏ כדוגמת השבטים שאליהם הופנה ספר בראשית,‏ לא יכולתי לעשות זאת טוב יותר מאשר לצטט באוזניהם את מרבית הכתוב בבראשית פרק א׳‏‏”‏ (‏וולאס פְּרָאט,‏ גיאולוג)‏.‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 7]‏

אידיאלי גם לחקר היקום

אם השמש הייתה ממוקמת באזור אחר בגלקסיה שלנו,‏ לא הייתה לנו תצפית טובה כזו על הכוכבים.‏ הספר כוכב לכת יחיד ומיוחד מסביר:‏ ”‏מערכת השמש שלנו ממוקמת.‏.‏.‏ הרחק מאזורים מאובקים ושטופי אור,‏ דבר המאפשר עמדת תצפית יוצאת מן הכלל הן על הכוכבים הקרובים והן על מעמקי היקום”‏.‏

נוסף על כך,‏ בשל גודלו ומרחקו מכדור־​הארץ,‏ מסתיר הירח את השמש במלואה בליקוי חמה.‏ תופעות נדירות ומעוררות יראה אלו מאפשרות לאסטרונומים לחקור את השמש.‏ והודות לאותם מחקרים ביכולתם לפענח תעלומות רבות הנוגעות לאופן שבו הכוכבים זוהרים.‏

‏[‏תמונה בעמוד 5]‏

מסת הירח גדולה מספיק כדי לייצב את נטיית ציר כדור־הארץ

‏[‏תמונות בעמוד 7]‏

מה מאפשר את קיום החיים על כדור־הארץ?‏ שפע מים,‏ כמות מתאימה של אור וחום,‏ אטמוספירה ואדמה פורייה

‏[‏שלמי תודה]‏

כדור־הארץ:‏ Based on NASA Photo; חיטה:‏ .Est (‏Near Eastern History)‏ Pictorial Archive