טפח ציפיות סבירות ושרת בשמחה

‏”‏שוב נכשלתי!‏”‏ כמה פעמים התבטאת במילים דומות מפני שלא הצלחת לבצע את מה שתכננת?‏ אֵם משיחית צעירה החשה תסכול עשויה לבטא רגשות זהים — תינוקה הרך זקוק לתשומת לב רבה מצידה והיא כה תשושה עד כי אינה יכולה להקדיש יותר זמן לעניינים רוחניים.‏ כתוצאה מהחינוך שקיבל בילדותו,‏ משיחי אחר מרגיש שהוא מוגבל ושלעולם אינו עושה בקהילה די הצורך.‏ עדת־יהוה קשישה חשה דכדוך משום שאין לאל ידה להשתתף במידה רבה בפעילויות משיחיות,‏ כפי שעשתה כאשר היה לה יותר כוח ויותר קל לנוע ממקום למקום.‏ ”‏לפעמים די בנאום המעודד להצטרף לשירות החלוצי כדי לגרום לי לפרוץ בבכי”‏,‏ אומרת כריסטיאן,‏ שבשל נסיבות משפחתיות אינה יכולה להיות פעילה בשירות יהוה כפי שהייתה רוצה.‏

כיצד נצליח להתמודד עם רגשות כאלו?‏ כיצד יש משיחיים שמצליחים לפתח השקפה מציאותית באשר לנסיבותיהם?‏ איזו תועלת תצמח לנו אם נציב לעצמנו רף ציפיות מאוזן?‏

הייה סביר

השליח פאולוס מציין מה הוא אחד מגורמי המפתח שיעזרו לנו לשמר את שמחתנו:‏ ”‏שימחו באדון בכל עת;‏ אומר שוב,‏ שימחו.‏ נועם התנהגותכם ייוודע [‏‏”‏סבירותכם תיוודע‏”‏‏,‏ ע״ח‏]‏ נא לכל אדם”‏ (‏פיל׳ ד׳:‏4,‏ 5‏)‏.‏ על מנת שנהיה שמחים ומלאי סיפוק בשירותנו לאלוהים,‏ עלינו לטפח ציפיות סבירות תוך התחשבות ביכולתנו ובנסיבותינו.‏ אם אנו חותרים להשיג יעדים לא־סבירים,‏ יהא אשר יהא המחיר שיידרש מאיתנו,‏ אנו מוסיפים לחיינו מתח מיותר.‏ מאידך,‏ עלינו להיזהר לבל נקל מדי על עצמנו ונאט את הקצב בשירות המשיחי יותר ממה שדרוש בתירוץ שיש לנו מגבלה כלשהי.‏

בלי תלות בנסיבותינו יהוה דורש שניתן לו את מיטבנו — שנשרתו בכל נפשנו ובכל לבבנו (‏קול׳ ג׳:‏23,‏ 24‏)‏.‏ אם אנו נותנים ליהוה פחות מכך משמע שאין אנו מקיימים את הקדשתנו לו (‏רומ׳ י״ב:‏1‏)‏.‏ זאת ועוד,‏ נשלול מעצמנו את תחושת הסיפוק העמוקה,‏ השמחה האמיתית ואת שפע הברכות האחרות המתלוות לשירות הנעשה בכל נפש (‏מש׳ י׳:‏22‏)‏.‏

המילה שתורגמה ל’‏סבירות’‏ במקרא מקפלת בתוכה את הרעיון של התחשבות.‏ פירושה המילולי הוא גמישות.‏ כמו כן המילה אינה נושאת את המשמעות של אדם מחמיר.‏ לפיכך,‏ אם אנו אנשים סבירים נוכל לראות את נסיבותינו בצורה מאוזנת.‏ האם קשה לעשות כן?‏ יש המתקשים בכך,‏ אף־על־פי שהם מסוגלים לראות אחרים בעין מתחשבת.‏ לדוגמה,‏ נניח שניכרים בחבר קרוב סימנים של תשישות כיוון  שהתאמץ יתר על המידה.‏ האם לא ננסה לעזור לו לראות מדוע יהיה זה צעד נבון מצידו אם יערוך מספר שינויים בחייו?‏ הוא הדין באשר אלינו.‏ עלינו ללמוד לזהות את הסימנים שאולי מאותתים לנו שחצינו את גבול יכולתנו (‏מש׳ י״א:‏17‏)‏.‏

אם התחנכנו במשפחה בה היו להורינו דרישות מופרזות מאיתנו,‏ אולי נתקשה יותר לראות את מגבלותינו בצורה מאוזנת.‏ יש שחשו בימי ילדותם שכדי לזכות באהבת הוריהם היה עליהם תמיד לעשות יותר או להיות טובים יותר.‏ אם זו האווירה ששררה בביתנו,‏ ייתכן שאנו מחזיקים בדעה שגויה באשר לאופן שבו יהוה רואה אותנו.‏ יהוה אוהב אותנו מכיוון שאנו עובדים אותו בכל לבבנו.‏ דבר־אלוהים מחזק את ידינו באומרו שיהוה ’‏יודע יִצרנו,‏ זָכוּר כי עפר אנחנו’‏ (‏תהל׳ ק״ג:‏14‏)‏.‏ הוא מודע למגבלותינו ואוהב אותנו על כך שאנו עובדים אותו בלהיטות חרף הקשיים.‏ אם נחרות בשכלנו שהאלוהים שאותו אנו משרתים אינו רודן,‏ יעזור לנו הדבר להיות ’‏צנועים’‏ באשר לרמת הציפיות שיש לנו מעצמנו ולהכיר במגבלותינו (‏מיכה ו׳:‏8‏)‏.‏

למרות זאת,‏ יש שמתקשים לטפח גישה מאוזנת כגון זו.‏ אם גם אתה נמנה בין מי שחשים כך,‏ מדוע שלא תבקש את עזרתו של משיחי מנוסה המכיר אותך היטב?‏ (‏מש׳ כ״ז:‏9‏)‏.‏ לדוגמה,‏ האם אתה רוצה לשרת כחלוץ רגיל?‏ זוהי מטרה מצוינת!‏ האם אתה מתקשה להשיגה?‏ ייתכן שאתה זקוק לעזרה על מנת לפשט את חייך.‏ כמו כן,‏ ייתכן שמשיחי אשר זוכה לאמונך ייעץ לך לבחון אם אכן זהו העיתוי המתאים עבורך להתחיל לשרת כחלוץ רגיל,‏ לנוכח האחריות המשפחתית הגדולה שמוטלת עליך.‏ האח או האחות יכולים לעזור לך לבחון אם ביכולתך לעמוד בכל הכרוך בפעילויות הנוספות הללו או אם תצטרך לחולל שינוי כלשהו כדי לעשות יותר.‏ גם בעלים יכולים לסייע לנשותיהם למצוא את קצב הפעילות המתאים ליכולתן.‏ למשל,‏ הבעל עשוי לייעץ לאשתו לנוח לפני תחילת חודש כלשהו שבו בכוונתה להגביר את פעילותה.‏ כך תוכל לצבור כוחות ולשמור על שמחתה בשירות.‏

בחן מה כן באפשרותך לעשות

גיל מתקדם או בריאות לקויה מגבילים במידה מסוימת את תרומתנו בשירות יהוה.‏ אם אתה הורה אתה אולי חש שאינך מפיק רבות מהלימוד האישי שלך או מהאסיפות המשיחיות מפני שחלק ניכר מזמנך וממרצך מוקדשים לילדיך הקטנים.‏ אולם,‏ האם ייתכן שאתה כה ממוקד במגבלותיך עד כי לעיתים אינך רואה מה כן באפשרותך לעשות?‏

לפני אלפי שנים ביטא איש לוי משאלת לב שלא ניתן היה למלאה.‏ מדי שנה נפלה בחלקו הזכות לשרת במקדש למשך שבועיים ימים.‏  אולם,‏ הוא הביע משאלת לב ראויה לשבח והיא לשכון דרך קבע ליד המזבח (‏תהל׳ פ״ד:‏2–4‏)‏.‏ מה עזר לאדם נאמן זה לשמוח בחלקו?‏ הוא הבין שאפילו שהייה בת יום אחד בחצרות המקדש נחשבה לזכות מיוחדת במינה (‏תהל׳ פ״ד:‏5,‏ 6,‏ 11‏)‏.‏ במקביל אליו,‏ במקום להתמקד במגבלותינו,‏ עלינו לנסות לראות אילו אפשרויות הן בהישג ידינו ולהעריכן.‏

שים לב לדוגמתה של נרלנד,‏ אחות מקנדה.‏ נרלנד מרותקת לכיסא גלגלים ובעבר חשה מוגבלת למדי באשר לתרומתה בשירות השדה.‏ אך היא שינתה את השקפתה והחלה להתייחס לקניון הקרוב לביתה כשטח ההטפה שלה.‏ היא אומרת:‏ ”‏אני מתמקמת עם הכיסא שלי ליד אחד הספסלים בקניון ומבשרת לאנשים המתיישבים לנוח למספר רגעים.‏ הדבר ממלא אותי שמחה”‏.‏ נרלד חשה סיפוק רב מהשתתפותה בהיבט חשוב זה של השירות.‏

אם יש צורך,‏ ערוך שינויים

מפרשית יכולה לשוט במהירות גבוהה בכוח הרוח הנושבת במפרשיה.‏ אולם בשעת סערה עזה נאלץ ההגאי לכוונן את המפרשים.‏ אין לו כל שליטה בסערה המתחוללת,‏ אך אם יכוונן את המפרשים יצליח לשלוט בספינתו.‏ בדומה לכך,‏ לא אחת אין לנו כל שליטה באשר למצבים דמויי סערות עזות הפוקדים אותנו.‏ יחד עם זאת,‏ בכוחנו לשלוט בחיינו במידה רבה אם ”‏נכוונן”‏ מחדש את האופן שבו אנו משתמשים במשאבינו הפיזיים,‏ השכליים והרגשיים.‏ כאשר אנו מביאים בחשבון את נסיבותינו החדשות,‏ אנו משמרים את תחושת הסיפוק והשמחה בשירות אלוהים (‏מש׳ י״א:‏2‏)‏.‏

שים לב למספר דוגמאות.‏ אם אנו חלשים פיזית אולי נראה לנכון לא להתיש עצמנו בפעילויות כלשהן בשעות הבוקר,‏ על מנת שיהיה לנו די כוח לנכוח באסיפה המתקיימת בערב.‏ אם ניישם את העצה נפיק את מרב התועלת מן ההתרועעות עם אחינו לאמונה.‏ הנה דוגמה נוספת:‏ ייתכן שאֵם משיחית אינה יכולה לצאת לשירות מבית לבית מפני שבנה חולה.‏ במקרה כזה היא יכולה להזמין לביתה אחות אחרת ולבשר יחד איתה בטלפון בזמן שהילד ישן.‏

מה באפשרותך לעשות במידה ונסיבותיך אינן מאפשרות לך ללמוד מראש את כל החומר  שיידון באסיפות הקהילה?‏ אתה יכול לקבוע מהי כמות החומר שביכולתך ללמוד ולעשות כן על הצד הטוב ביותר.‏ אם נערוך שינויים ביעדים קרובים שהצבנו לעצמנו,‏ נמשיך להיות פעילים ושמחים.‏

עריכת שינויים על מנת להשיג את יעדינו ומטרותינו מצריכה נחישות ומאמצים.‏ סרז׳ ואנייס,‏ זוג נשוי מצרפת,‏ ערכו שינוי כביר בתוכניות שלהם.‏ ”‏כאשר הרתה אנייס נמוג חלומנו לשרת כשליחים”‏,‏ אומר סרז׳.‏ כיום סרז׳ הוא אב לשתי בנות מלאות חיים,‏ והוא מספר כיצד יחד עם רעייתו הציבו לעצמם מטרה חדשה:‏ ”‏מכיוון שלא יכולנו לשרת בחוץ־לארץ גמרנו אומר לשרת ’‏כשליחים’‏ בארצנו.‏ הצטרפנו לקבוצה דוברת שפה זרה”‏.‏ האם זכו לברכות בעקבות זאת?‏ סרז׳ מציין:‏ ”‏אנחנו מרגישים שאנו תורמים מאוד בקהילה”‏.‏

אודיל היא אחות משיחית מצרפת,‏ הנמצאת בשנות השבעים לחייה.‏ היא סובלת מאוֹסְטֶאוֹאַרְתְּרִיטִיס בברכיה ולכן אינה יכולה לעמוד למשך זמן ממושך.‏ עקב מצבה הבריאותי נבצר ממנה לבשר מבית לבית והדבר ריפה את ידיה.‏ למרות זאת,‏ אודיל לא אמרה נואש.‏ היא שינתה את השיטה שבה בישרה עד אז,‏ והחלה לבשר דרך הטלפון.‏ היא אומרת:‏ ”‏זה יותר קל ויותר מהנה ממה שחשבתי!‏”‏ השינוי שערכה השיב לה את המוטיבציה לשירות.‏

ציפיות סבירות מניבות ברכות

טיפוח השקפה סבירה באשר למה שבכוחנו לעשות יחסוך מאיתנו תסכולים רבים.‏ אם נציב לעצמנו מטרות ויעדים מאוזנים נחוש תחושת הגשמה חרף המגבלות.‏ כך נתמלא שמחה מהישגינו,‏ גם אם הם צנועים יחסית (‏גל׳ ו׳:‏4‏)‏.‏

אם נטפח גישה מאוזנת באשר לרמת הציפיות שיש לנו מעצמנו,‏ הדבר יעזור לנו להתחשב יותר בעמיתינו לאמונה.‏ מודעות למגבלותיהם תגרום לנו תמיד להיות אסירי תודה על מה שהם עושים למעננו.‏ אם נוקיר כל עזרה המוגשת לנו,‏ נתרום לרוח של שיתוף פעולה והבנה הדדית (‏פט״א ג׳:‏8‏)‏.‏ בל נשכח שיהוה,‏ כאב אוהב,‏ לעולם אינו דורש מאיתנו יותר ממה שבכוחנו לתת.‏ בנוסף לכך אם יהיו לנו ציפיות סבירות ויעדים בני־השגה,‏ נפיק מהפעילויות הרוחניות שלנו סיפוק ושמחה רבים יותר.‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 29]‏

על מנת שנהיה שמחים ומלאי סיפוק בשירותנו לאלוהים,‏ עלינו לטפח ציפיות סבירות תוך התחשבות ביכולתנו ובנסיבותינו

‏[‏תמונה בעמוד 30]‏

נרלנד מוצאת שמחה במה שהיא יכולה לעשות בשירות

‏[‏תמונה בעמוד 31]‏

למד ”‏לכוונן את המפרשים”‏

‏[‏שלמי תודה]‏

Wave Royalty Free/age fotostock ©

‏[‏תמונה בעמוד 32]‏

סרז׳ ואנייס זכו לברכות כתוצאה מכך שהציבו מטרות חדשות