דבר יהוה חי

נקודות בולטות מן האיגרות אל הקורינתים

השליח פאולוס מודאג מאוד ממצבה הרוחני של הקהילה בקורינתוס.‏ נודע לו שיש שם חיכוכים בין האחים.‏ מעשים של אי־מוסריות מינית אינם מטופלים.‏ נוסף על כך,‏ הקהילה כתבה לפאולוס במטרה לברר כמה עניינים.‏ לכן,‏ בערך בשנת 55 לספירה,‏ בהיותו באפסוס במסגרת מסע ההטפה השלישי שלו,‏ כותב פאולוס את הראשונה מבין שתי האיגרות ששלח אל הקורינתים.‏

האיגרת השנייה,‏ שנכתבה כנראה מספר חודשים בלבד אחר כך,‏ היא מכתב המשך.‏ המצב ששרר במאה הראשונה בתוך קהילת קורינתוס ומחוצה לה מקביל במובנים רבים לזמננו,‏ לכן המסרים שבאיגרותיו של פאולוס אל הקורינתים הינם בעלי ערך רב עבורנו (‏עב׳ ד׳:‏12‏)‏.‏

‏”‏שיקדו,‏ עימדו באמונה,‏ חיזקו ואימצו”‏

‏(‏קור״א א׳:‏1 עד ט״ז:‏24‏)‏

‏’‏הייו כולכם תמימי דעים במוצא פיכם’‏,‏ מפציר פאולוס (‏קור״א א׳:‏10‏)‏.‏ אין ”‏יסוד אחר”‏ שעליו ניתן לבנות תכונות משיחיות ”‏זולתי היסוד שהונח,‏ והוא ישוע המשיח”‏ (‏קור״א ג׳:‏11–13‏)‏.‏ בהתייחסו לאדם זונה בקהילה מציין פאולוס:‏ ”‏בערו את [‏האיש]‏ הרע מקרבכם”‏ (‏קור״א ה׳:‏13‏)‏.‏ ”‏הגוף אינו בשביל הזנות”‏,‏ הוא אומר,‏ ”‏אלא בשביל האדון”‏ (‏קור״א ו׳:‏13‏)‏.‏

בתגובה ל’‏מה שכתבו אליו’‏,‏ משיא פאולוס עצות טובות ומעשיות באשר לנישואין ורווקוּת (‏קור״א ז׳:‏1‏)‏.‏ הוא מדבר על עקרון הראשות,‏ על הסדר שצריך לשרור באסיפות הקהילה ועל ודאות תחיית המתים.‏ אחר כך קורא פאולוס:‏ ”‏שיקדו,‏ עימדו באמונה,‏ חיזקו ואימצו”‏ (‏קור״א ט״ז:‏13‏)‏.‏

תשובות לשאלות מקראיות:‏

א׳:‏21 ‏— האם הדרך שבה בוחר יהוה להושיע את המאמינים היא אכן אווילית?‏ לא ולא.‏ אך מאחר שהעולם בחוכמתו לא השכיל לדעת את האלוהים,‏ הרי שהדרך שבה בוחר האל להושיע את בני אדם נחשבת בעיני העולם לסכלות (‏יוח׳ י״ז:‏25‏)‏.‏

ה׳:‏5 ‏— מה פשר המילים ”‏תמסרו את האיש ההוא [‏הרשע]‏ לשטן לאובדן הגוף  כדי שרוחו [‏‏”‏הרוח”‏,‏ ע״ח‏]‏ תיוושע ביום יהוה”‏?‏ כאשר מנדים מן הקהילה חוטא חסר חרטה המבצע חטאים חמורים,‏ הוא חוזר להיות חלק מעולמו המרושע של השטן (‏יוח״א ה׳:‏19‏)‏.‏ מכאן שהוא כביכול נמסר לשטן.‏ הרחקתו מובילה ל”‏אובדן”‏,‏ כלומר להסרה,‏ של הגורם משחית מן הקהילה ולהצלת רוחה,‏ האווירה השלטת בה (‏טימ״ב ד׳:‏22‏)‏.‏

ז׳:‏33,‏ 34 ‏— מה הם ’‏הדברים הארציים’‏ שלהם דואגים הנשואים?‏ פאולוס מתכוון לענייני היומיום הגשמיים שהמשיחיים הנשואים מחויבים לדאוג להם,‏ כגון מזון,‏ ביגוד וקורת גג.‏ אין הכוונה כאן לצדדים השליליים של העולם שמהם המשיחיים חייבים להתרחק (‏יוח״א ב׳:‏15–17‏)‏.‏

י״א:‏26 ‏— באיזו תדירות יש לציין את זכר מותו של ישוע,‏ ו”‏עד”‏ מתי?‏ פאולוס לא אמר שאת זכר מותו של ישוע יש לציין לעיתים קרובות.‏ למעשה,‏ הוא אמר ש”‏בכל עת”‏ שהמשיחיים המשוחים נוטלים מסמלי ערב הזיכרון,‏ כלומר,‏ אחת לשנה ב־י״ד בניסן,‏ הם ”‏מזכירים את מות אדוננו”‏.‏ כך הם עושים ”‏עד שיבוא”‏,‏ זאת אומרת,‏ עד אשר יקבלם בשמיים בתחיית המתים (‏תסל״א ד׳:‏14–17‏)‏.‏

י״ג:‏13 ‏— באיזה מובן גדולה האהבה מן האמונה והתקווה?‏ כאשר ”‏הדברים המקוּוים”‏ הופכים למציאות והציפייה להם מתממשת,‏ חדלות האמונה והתקווה למלא את התפקיד שהיה להן קודם לכן (‏עב׳ י״א:‏1‏)‏.‏ האהבה גדולה מן האמונה והתקווה במובן זה שהיא עומדת לעד.‏

ט״ו:‏29 ‏— מה משמע ’‏להיטבל בעד המתים [‏”‏כדי להיות מתים”‏,‏ ע״ח‏]‏’‏?‏ פאולוס אינו מתכוון שהחיים צריכים להיטבל בעד מתים שלא נטבלו לפני מותם.‏ הוא מדבר כאן על כך שהמשיחיים משוחי הרוח נטבלים לדרך חיים,‏ שבמהלכה הם שומרים אמונים לאלוהים עד מותם ותחייתם כיצורים רוחניים.‏

לקחים עבורנו:‏

א׳:‏26–31;‏ ג׳:‏3–9;‏ ד׳:‏7‏.‏ אם נהיה ענווים ונתהלל ביהוה ולא נתרברב,‏ נתרום לאחדות הקהילה.‏

ב׳:‏3–5‏.‏ כשבישר את הבשורה בקורינתוס,‏ מרכז ללימודי הפילוסופיה היוונית וחוכמת יוון,‏ אולי תהה פאולוס אם יעלה בידו לשכנע את מאזיניו.‏ למרות זאת,‏ הוא לא הניח לחולשה או לפחד שאולי קיננו בו למנוע בעדו מלבצע את השירות שהפקיד בידיו אלוהים.‏ באותו אופן,‏ אל ניתן לנסיבות חריגות לעצור בעדנו מלהכריז את בשורת מלכות אלוהים.‏ בדומה לפאולוס,‏ עלינו לבטוח ביהוה שיעזור לנו.‏

ב׳:‏16‏.‏ לרכוש את ”‏רוח המשיח”‏ משמעו להכיר את דרך החשיבה של המשיח,‏ לחשוב כמוהו,‏ לתפוס את מלוא היקף אישיותו וללכת בעקבות המופת שהשאיר לנו (‏פט״א ב׳:‏21;‏ ד׳:‏1‏)‏.‏ עד כמה חשוב אפוא לחקור לעומק את חייו ושירותו של ישוע!‏

ג׳:‏10–15;‏ ד׳:‏17‏.‏ עלינו לנתח ולשפר את יכולתנו בהוראה ובעשיית תלמידים (‏מתי כ״ח:‏19,‏ 20‏)‏.‏ אם לא נלמד היטב את תלמידנו,‏ הוא אולי לא יעמוד במבחני האמונה,‏ ואובדנו יכאיב לנו עד כדי כך שישועתנו תהיה ”‏כאוּד מוצל מאש”‏.‏

ו׳:‏18‏.‏ כדי ’‏לנוס מן הזנות’‏ (‏דל׳‏‏)‏ יש להימנע לא רק ממעשי פורניאה,‏ אלא גם מפורנוגרפיה,‏ מטומאה מוסרית,‏ מפנטזיות מיניות ומפלרטוט — כל דבר העלול להוביל לזנות (‏מתי ה׳:‏28;‏ יעקב ג׳:‏17‏)‏.‏

ז׳:‏29‏.‏ זוגות נשואים צריכים להיזהר לבל יהיו שקועים זה בזה עד כדי כך שענייני המלכות יידחקו למקום משני בחייהם.‏

י׳:‏8–11‏.‏ יהוה נעצב מאוד אל ליבו כשבני ישראל התלוננו על משה ואהרון.‏ מן החוכמה להישמר לבל נעשה לנו להרגל להתלונן.‏

 ט‏״‏ז:‏2‏.‏ נתינתנו החומרית לקידום ענייני המלכות תהיה עקבית,‏ אם נתכנן זאת מראש ונפעל באופן שיטתי.‏

‏”‏תַקנו את עצמכם”‏

‏(‏קור״ב א׳:‏1 עד י״ג:‏14‏)‏

פאולוס מורה לקורינתים ’‏לסלוח’‏ לחוטא שחזר בתשובה ושהוּכח על מעשיו,‏ ו’‏לנחמו’‏.‏ אף שהעציבם באיגרתו הראשונה,‏ מביע פאולוס שמחה מפני ש’‏העצב הזה הביא אותם לידי תשובה’‏ (‏קור״ב ב׳:‏6,‏ 7;‏ ז׳:‏8,‏ 9‏)‏.‏

פאולוס מעודד את הקורינתים ה”‏שופעים בכול”‏,‏ ’‏לשפוע’‏ גם בנתינה.‏ הוא מגיב לטענות המתנגדים ואחר כך מייעץ עצה אחרונה לכול:‏ ”‏שימחו.‏ תקנו את עצמכם והתעודדו.‏ הייו לב אחד,‏ חיו בשלום”‏ (‏קור״ב ח׳:‏7;‏ י״ג:‏11‏)‏.‏

תשובות לשאלות מקראיות:‏

ב׳:‏15,‏ 16 ‏— מדוע אנו ”‏ניחוח המשיח”‏?‏ משום שאנו דבקים במקרא ונוטלים חלק בהפצת מסריו.‏ ”‏ריח”‏ זה הוא כצחנה באפם של הרשעים,‏ אך הוא ניחוח ליהוה ולישרי הלב.‏

ה׳:‏16 ‏— באיזה מובן אין המשיחיים המשוחים ”‏מכירים איש על־פי ראות אנושית”‏?‏ הם אינם מביטים בבני אדם בצורה אנושית,‏ כלומר,‏ אינם מפלים איש על בסיס עושר,‏ גזע ומוצא אתני או לאומי.‏ הדבר החשוב להם הוא יחסיהם עם אחיהם לאמונה.‏

י״א:‏1,‏ 16;‏ י״ב:‏11 ‏— האם נהג פאולוס כ”‏כסיל”‏ עם הקורינתים?‏ לא.‏ עם זאת,‏ הוא אולי הצטייר בעיני אחדים כגאוותן או ככסיל בשל הדברים שנאלץ לומר להגנת מעמדו כשליח.‏

י״ב:‏1–4‏.‏ מי האיש ש”‏נלקח אל גן עדן”‏?‏ הואיל והמקרא אינו מדבר על איש אחר אשר חווה חזון כזה ומאחר שהפסוקים הללו באים לאחר שהגן פאולוס על מעמדו כשליח,‏ קרוב לוודאי שפאולוס התכוון לחווייתו האישית.‏ סביר להניח שהשליח ראה את גן העדן הרוחני השורר בקרב הקהילה המשיחית ’‏בעת הקץ’‏ (‏דנ׳ י״ב:‏4‏)‏.‏

לקחים עבורנו:‏

ג׳:‏5‏.‏ פסוק זה בעיקרו של דבר אומר כי יהוה מכשיר במידה מספקת את המשיחיים לביצוע שירותם.‏ הוא עושה כן בעזרת דברו,‏ רוח קודשו והחלק הארצי של ארגונו (‏יוח׳ ט״ז:‏7;‏ טימ״ב ג׳:‏16,‏ 17‏)‏.‏ טוב נעשה אם נלמד בחריצות את המקרא ואת הפרסומים המקראיים,‏ אם נתמיד לבקש בתפילות את רוח הקודש ואם ננכח ונשתתף באופן קבוע באסיפות הקהילה (‏תהל׳ א׳:‏1–3;‏ לוקס י״א:‏10–13;‏ עב׳ י׳:‏24,‏ 25‏)‏.‏

ד׳:‏16‏.‏ מאחר שיהוה מחדש יום יום את ”‏האדם הפנימי שלנו”‏,‏ עלינו באופן קבוע לנצל את כל מה שיהוה נותן לנו ולא להניח ליום שלם לחלוף מבלי לתת את הדעת לעניינים רוחניים.‏

ד׳:‏17,‏ 18‏.‏ אם נזכור ש’‏צרתנו קלה ורגעית’‏,‏ יעזור לנו הדבר לשמור אמונים ליהוה בשעת קשיים.‏

ה׳:‏1–5‏.‏ מה יפות המילים שבהן מתאר פאולוס את הרגשות שחשים המשיחיים המשוחים כלפי תקוותם השמימית!‏

י׳:‏13‏.‏ ככלל,‏ אם לא אורגנו סידורים ספציפיים עבורנו לסייע במקומות שיש בהם צורך רב יותר,‏ עלינו לבשר אך ורק בשטח שבאחריות קהילתנו.‏

י״ג:‏5‏.‏ כדי ’‏לנסות את עצמנו אם עומדים אנו באמונה’‏,‏ עלינו לבחון את התנהגותנו על־פי מה שאנו לומדים מתוך המקרא.‏ כדי ’‏לבחון את עצמנו’‏ עלינו לבדוק עד כמה רוחניים אנו,‏ ובכלל זה עד כמה חדים ’‏חושינו’‏ ובאיזו מידה אנו עושים מעשים המעידים על אמונה (‏עב׳ ה׳:‏14;‏ יעקב א׳:‏22–25‏)‏.‏ אם ניישם את עצותיו הנבונות של פאולוס,‏ נמשיך להתהלך בדרך האמת.‏

‏[‏תמונה בעמודים 26,‏ 27]‏

מה פשר המילים ”‏בכל עת שאתם אוכלים את הלחם הזה ושותים מן הכוס הזאת”‏?‏ (‏קור״א י״א:‏26‏)‏