אל תעציב את רוח קודשו של יהוה
אל תעציב את רוח קודשו של יהוה
”אל תעציבו את רוח הקודש אשר נחתמתם בה” (אפ׳ ד׳:30).
1. מה עשה יהוה עבור מיליוני אנשים, ואיזו אחריות מוטלת עליהם?
יהוה העניק זכות מיוחדת למיליוני אנשים החיים בעולם מוכה צרות זה. הוא פתח בפניהם את האפשרות לקרוב אליו דרך בנו יחידו, ישוע המשיח (יוח׳ ו׳:44). אם הקדשת את חייך לאלוהים ואתה חי על־פי הקדשתך, גם אתה נמנה עם אותם אנשים. נטבלת בשם רוח הקודש, ולכן מוטלת עליך האחריות לנהוג בהתאם להדרכתה (מתי כ״ח:19).
2. באילו שאלות ידון המאמר?
2 אנחנו ’זורעים בשדה הרוח’ ולובשים את האישיות החדשה (גל׳ ו׳:8; אפ׳ ד׳:17–24). עם זאת, השליח פאולוס מזהירנו לבל נעציב את רוח קודשו של אלוהים. (קרא אפסים ד׳:25–32.) נבחן כעת לעומק את הפסוקים הללו. למה התכוון פאולוס כשאמר שאל לנו להעציב את רוח אלוהים? איך ייתכן שאדם המוקדש ליהוה יעשה זאת? ומה נוכל לעשות כדי לא להעציב את רוח יהוה?
למה התכוון פאולוס?
3. כיצד תסביר את כוונת הכתוב באפסים ד׳:30?
3 קודם כול, נבחן את דבריו של פאולוס באפסים ד׳:30. הוא כתב: ”אל תעציבו את רוח הקודש אשר נחתמתם בה ליום הגאולה”. פאולוס לא רצה שאחיו היקרים יעמידו בסכנה את יחסיהם הטובים עם אלוהים. הם ’נחתמו ליום גאולה’ ברוח קודשו של יהוה. רוח אלוהים הייתה ועודנה כחותם, כלומר ”עירבון”, שניתן למשוחים הנאמנים (קור״ב א׳:22). חתימתם מסמלת את העובדה שהם שייכים לאלוהים ועתידים לחיות בשמיים. מספר החתומים הוא 000,144 (ההת׳ ז׳:2–4).
4. מדוע חשוב להימנע מלהעציב את רוחו של אלוהים?
4 העצבת הרוח היא הצעד הראשון העלול להביא לאובדן מוחלט של השפעת כוחו הפעיל של אלוהים על חיי המשיחי. מה שאמר דוד לאחר חטאו עם בת שבע ממחיש זאת. דוד מלא החרטה התחנן בפני יהוה: ”אל תשליכני מלפניך, ורוח קודשך אל תיקח ממני” (תהל׳ נ״א:13). רק המשוחים שמוכיחים ’נאמנות עד מוות’ מקבלים את ”עטרת” חיי האלמוות בשמיים (ההת׳ ב׳:10; קור״א ט״ו:53). גם המשיחיים בעלי התקווה הארצית זקוקים לרוח הקודש אם ברצונם להישאר נאמנים לאלוהים ולקבל ממנו את מתנת החיים, מתנה הניתנת להם בזכות אמונתם בקורבן הכופר של המשיח (יוח׳ ג׳:36; רומ׳ ה׳:8; ו׳:23). על כולנו, אם כן, להישמר לבל נעציב את רוח קודשו של יהוה.
כיצד עלול המשיחי להעציב את הרוח?
5, 6. כיצד עלול המשיחי להעציב את רוח יהוה?
5 כמשיחיים מוקדשים נוכל להימנע מלהעציב את הרוח. אם ’נתהלך על־פי הרוח ונחיה מן הרוח’, יעזור לנו הדבר לא להיכנע לתאוות הבשר הפסולות ולא לגלות תכונות רעות (גל׳ ה׳:16, 25, 26). אך הדבר עלול להשתנות. אנחנו עלולים להעציב במידת מה את רוח אלוהים אם נרשה לעצמנו, אפילו מבלי משים, לסטות אט אט מדרך הישר ולנהוג באופן המנוגד לכתוב בדבר־אלוהים שנכתב בהשראת הרוח.
6 מי שדרך קבע פועל נגד הדרכת רוח הקודש, מעציב אותה ואת יהוה — מקור הרוח. בחינת הכתוב באפסים ד׳:25–32 תסייע לנו לראות כיצד עלינו להתנהג ותעזור לנו להימנע מלהעציב את רוח אלוהים.
מה יעזור לנו להימנע מלהעציב את הרוח?
7, 8. הסבר מדוע עלינו לדבר אמת.
7 עלינו לדבר אמת. פאולוס כתב באפסים ד׳:25: ”הסירו את השקר ודברו אמת איש לרעהו, כי איברים אנחנו איש לרעהו”. היות שאנו מאוחדים כ”איברים”, אל לנו לנהוג בחוסר יושר או להטעות במכוון את אחינו לאמונה, מפני שהתנהגות זו כמוה כשקר. מי שאינם חדלים מכך, לא יוכלו להישאר ידידי אלוהים (קרא משלי ג׳:32).
8 מילים ומעשים נכלוליים עלולים להפר את האחדות השוררת בקהילה. זו הסיבה שעלינו לחקות את דוגמתו של הנביא הנאמן דניאל, עליו נאמר ’שלא נמצאה בו כל מגרעת’ (דנ׳ ו׳:5). אנו צריכים לזכור את עצתו של השליח פאולוס למשיחיים בעלי התקווה השמימית. הוא אמר שכל תלמידי ישוע המשוחים הנאמנים מהווים איברים זה לזה ב”גוף המשיח”, ושעליהם להמשיך להיות מאוחדים איש עם רעהו (אפ׳ ד׳:11, 12). גם אם תקוותנו היא לחיות בגן עדן עלי אדמות, אנחנו חייבים לדבר אמת ובכך לתרום לאחדות הקיימת באגודת האחים הבינלאומית.
9. מדוע הכרחי שנפעל בהתאם לכתוב באפסים ד׳:26, 27?
9 עלינו להתייצב נגד השטן ולא לאפשר לו לפגוע ברוחניותנו (יעקב ד׳:7). רוח הקודש מסייעת לנו להתנגד לשטן. דרך אחת לעשות כן היא להישמר מפני התפרצויות זעם. פאולוס כתב: ”ריגזו ואל תחטאו; אל תשקע השמש על כעסכם, ואל תיתנו מקום לשטן” (אפ׳ ד׳:26, 27). גם אם כעסנו מוצדק, תפילה חרישית ומיידית יכולה לעזור לנו לשמור על ’קור רוח’ ולגלות שליטה עצמית במקום לנהוג באופן שיכול להעציב את רוח אלוהים (מש׳ י״ז:27). אם כן, אל לנו להישאר כעוסים ולתת לשטן להסית אותנו לעשות את הרע (תהל׳ ל״ז:8, 9). נוכל, בין היתר, להתייצב נגדו אם ניישב סכסוכים מהר בהתאם להדרכותיו של ישוע (מתי ה׳:23, 24; י״ח:15–17).
10, 11. מדוע אל לנו לגנוב או לנהוג בחוסר יושר?
10 אל לנו להיכנע לפיתוי לגנוב או לנהוג בחוסר יושר. בנוגע לגניבה כתב פאולוס: ”הגונב אל יוסיף לגנוב, כי אם יעמול ובידיו יעשה את הטוב כדי שיוכל לתת למי ששרוי במחסור” (אפ׳ ד׳:28). אם משיחי מוקדש מבצע מעשה גניבה, הוא למעשה ’תופשׂ את שם אלוהיו’, כלומר מביא חרפה על שמו של אלוהים (מש׳ ל׳:7–9). אפילו עוני אינו מצדיק גניבה. אוהבי אלוהים והזולת מבינים שלעולם אין להצדיק מעשה גניבה (מר׳ י״ב:28–31).
11 פאולוס לא רק מציין מה אל לנו לעשות; הוא אומר גם מה אנו צריכים לעשות. אם אנו חיים מן הרוח ומתהלכים על־פי רוח הקודש, אנחנו נעבוד קשה על מנת שנוכל לדאוג למשפחתנו ו”לתת למי ששרוי במחסור” (טימ״א ה׳:8). לישוע ושליחיו הייתה קופה שנועדה לעזור לעניים, אך יהודה איש קריות הבוגדני היה נוטל חלק מן הכספים שבה (יוח׳ י״ב:4–6). רוח הקודש ודאי לא הנחתה אותו לעשות זאת. אנו מודרכים על־ידי רוח אלוהים ’ומתנהגים ביושר בכל דבר’ כפי שעשה פאולוס (עב׳ י״ג:18). כך אנו נמנעים מלהעציב את רוח קודשו של יהוה.
דרכים נוספות להימנע מלהעציב את הרוח
12, 13. (א) מאיזו צורת דיבור עלינו להימנע על־פי הכתוב באפסים ד׳:29? (ב) מה צריך לשקף מוצא פינו?
12 עלינו לשמור על לשוננו. פאולוס אמר: ”אל יצא מפיכם כל דבר ניבול, אלא דבר שהוא טוב בעיתו ויש בו כדי לבנות, למען ישפיע נועם על השומעים” (אפ׳ ד׳:29). שוב אומר לנו השליח לא רק מאילו דברים עלינו להימנע אלא גם כיצד עלינו לנהוג. רוחו של אלוהים תניע אותנו לומר ’דברים טובים שיש בהם כדי לבנות, למען ישפיעו נועם על השומעים’. זאת ועוד, עלינו להיזהר לבל יצא מפינו ”כל דבר ניבול”. המילה היוונית שתורגמה ל”ניבול” שימשה לתיאור פירות, דגים או בשר שהרקיבו. כשם שמאכלים רקובים אלו מעוררים בנו דחייה, כך אנו שונאים גם כל צורת דיבור הנחשבת רעה בעיני יהוה.
13 מוצא פינו צריך לשקף כבוד ואדיבות ולהיות ’מתובל במלח’ (קול׳ ג׳:8–10; ד׳:6). כאשר אנשים מאזינים לנו הם צריכים להבין שאנו שונים. נוכל לתרום לרעינו, אם יצאו מפינו דברים אשר ’יש בהם כדי לבנות’. מי ייתן ונחוש כפי שחש משורר התהלים ששר לאלוהים: ’יהיו אמרי פי והֶגְיוֹן ליבי לרצונך, יהוה צורי וגואלי’ (תהל׳ י״ט:15).
14. מה עלינו לעקור מליבנו על־פי הכתוב באפסים ד׳:30, 31?
14 עלינו לעקור מליבנו מרירות, כעס, גידוף וכל רשעה. אחרי שהזהיר שלא להעציב את רוח אלוהים, כתב פאולוס: ”הסירו מכם כל מרירות וחמה וכעס וצעקה וגידוף וכל רשעה” (אפ׳ ד׳:30, 31). על כולנו כאנשים לא־מושלמים לעשות כל מאמץ לשלוט במחשבותינו ובמעשינו. אם ניתן דרור ל”מרירות וחמה וכעס”, אזי נעציב את רוח אלוהים. אנו גם עלולים לעשות כן אם נרשום כביכול את הפגיעות שבוצעו נגדנו, וננטור טינה, ואם נסרב להתפייס עם מי שפגע בנו. אדם המתחיל להתעלם מעצות המקרא, עשוי לפתח דפוסי התנהגות היכולים להובילו לחטוא נגד הרוח ולהמיט על עצמו צרות צרורות.
15. מה עלינו לעשות אם מישהו פוגע בנו?
15 עלינו להיות טובים, רחמנים וסלחנים. פאולוס כתב: ”הייו טובים איש לרעהו; הייו מלאי רחמים וסילחו איש לרעהו כשם שאלוהים סלח לכם במשיח” (אפ׳ ד׳:32). גם אם מישהו פגע בנו עמוקות, הבה נסלח כשם שאלוהים סולח לנו (לוקס י״א:4). נניח שאח לאמונה אמר עלינו משהו רע. כדי ליישר את ההדורים אנו פונים אליו. הוא מביע חרטה בכנות ומבקש שנסלח לו. אנחנו סולחים לו, אבל יש לעשות יותר מכך. ”לא תיקום ולא תיטור את בני עמך”, נאמר בויקרא י״ט:18. ”ואהבת לרעך כמוך. אני יהוה”.
הייה ערני
16. הבא דוגמה המראה שיש צורך לערוך שינויים כדי לא להעציב את רוח יהוה.
16 גם שלא לעיני אחרים אנו עלולים להתפתות לעשות משהו שיעורר את מורת רוחו של אלוהים. לדוגמה, אח מאזין למוזיקה שאינה מקובלת על המשיחיים. עם הזמן מייסר אותו מצפונו מכיוון שהתעלם מהדרכת המקרא המוצגת בפרסומים שמטעם העבד הנאמן והנבון (מתי כ״ד:45). הוא מתפלל על כך ונזכר בדברי פאולוס הכתובים באפסים ד׳:30. הוא נחוש בדעתו שלא לעשות דבר שיעציב את רוח אלוהים ומחליט להימנע ממוזיקה מפוקפקת מאותו רגע ואילך. יהוה יברך גישה מעין זו. על כן, הבה נישמר תמיד לבל נעציב את רוח אלוהים.
17. מה עלול לקרות לנו אם לא נשמור על ערנות ולא נרבה להתפלל?
17 אם נהיה ערניים ונרבה להתפלל, יעזור לנו הדבר שלא להיכנע להרגל טמא או פסול היכול להעציב את הרוח. רוח הקודש מניבה תכונות המשקפות את אישיותו של אבינו השמימי, ולכן העצבת הרוח כמוה כהעצבת האב — דבר שלא נרצה לעשות לעולם (אפ׳ ד׳:30). הסופרים בני המאה הראשונה לספירה חטאו בכך שייחסו לשטן את הניסים שחולל ישוע. (קרא מרקוס ג׳:22–30.) אויבים אלה של המשיח ’גידפו את רוח הקודש’, ובזאת חטאו חטא בל יסולח. מי ייתן ולעולם לא ננהג כמוהם!
18. איך נוכל לדעת שלא ביצענו חטא בל יסולח?
18 היות שאין אנו רוצים אפילו להתקרב לביצוע חטא בל יסולח, עלינו לזכור את מה שאמר פאולוס על העצבת הרוח. אך מה אם ביצענו חטא חמור? אם גילינו חרטה וקיבלנו עזרה מזקני־הקהילה, נוכל להסיק שאלוהים סלח לנו ושלא חטאנו נגד רוח הקודש. בעזרת אלוהים נוכל להימנע מלהעציב שוב את הרוח בדרך כלשהי.
19, 20. (א) מאילו דברים עלינו להימנע? (ב) מה עלינו להיות נחושים בדעתנו לעשות?
19 אלוהים משתמש ברוח קודשו כדי לעורר אהבה, שמחה ואחדות בקרב משרתיו (תהל׳ קל״ג:1–3). לכן עלינו להימנע מלהעציב את רוח הקודש בכך שלא נהיה מעורבים ברכילות מזיקה או באמירת דברים שיגרעו מכבודם של הרועים שנתמנו על־ידי הרוח (מה״ש כ׳:28; יהד׳ 8). במקום זאת, עלינו לתרום לאחדות ולכבד איש את רעהו בקהילה. ודאי שלא נרצה לעודד או ליצור קליקות בין משרתי אלוהים. פאולוס כתב: ”אחיי, אני מפציר בכם בשם אדוננו ישוע המשיח שתהיו כולכם תמימי דעים במוצא פיכם ושלא יהיו פילוגים ביניכם, אלא עימדו מאוחדים לגמרי באותה מחשבה ובאותה דעה” (קור״א א׳:10).
20 יהוה רוצה ויכול לעזור לנו להימנע מלהעציב את רוחו. הבה, אם כן, נמשיך להתפלל שאלוהים יעניק לנו את רוח הקודש ונהיה נחושים בדעתנו שלא להעציבה. מי ייתן ונמשיך ’לזרוע בשדה הרוח’ ונבקש את הדרכתה עתה ולעולמי עולמים.
השב על השאלות
• מה משמע להעציב את רוח אלוהים?
• כיצד עלול אדם המוקדש ליהוה להעציב את רוחו?
• באילו דרכים נוכל להימנע מלהעציב את רוח הקודש?
[שאלות לימוד]
[תמונה בעמוד 30]
ישב סכסוכים מהר
[תמונה בעמוד 31]
אילו פירות מיטיבים לתאר את מוצא פיך?