המשך לאמן את כושר הבחנתך
המשך לאמן את כושר הבחנתך
כמה נעים להתבונן באתלט מיומן הנע בתנועות חינניות וזריזות! המקרא קורא למשיחיים לאמן את כושר הבחנתם כפי שאתלט מאמן את גופו.
באיגרתו אל העברים כתב השליח פאולוס: ”המאכל המוצק הוא למבוגרים, אלה אשר חושיהם [”כושר הבחנתם”, ע״ח] הורגלו * על־ידי הניסיון המעשי להבחין בין טוב לרע” (עב׳ ה׳:14). מדוע קרא פאולוס לאותם משיחיים לאמן את כושר הבחנתם כמו מתעמל המאמן את שריריו? כיצד ניתן לעשות כן?
”עליכם להיות כבר מורים”
פאולוס הסביר שישוע הוא ”כוהן גדול על דברתי מלכי צדק”. היו לו ”דברים רבים” נוספים לומר עליו, אך הוא ציין: ”קשה להסבירם מפני שכבדו אוזניכם. הנה בזמן שעליכם להיות כבר מורים, שוב צריכים אתם למישהו שילמד אתכם את ראשית יסודות דברי אלוהים ונהייתם זקוקים לחלב ולא למזון מוצק” (עב׳ ה׳:10–12).
מסתבר שכמה משיחיים מרקע יהודי בני המאה הראשונה לא גדלו בהבנתם ולא התקדמו מבחינה רוחנית. לדוגמה, היה קשה להם לקבל את ההבנה החדשה באשר לתורת משה ולמילה (מה״ש ט״ו:1, 2, 27–29; גל׳ ב׳:11–14; ו׳:12, 13). היו שהתקשו לזנוח מסורות שונות הקשורות לשבת או ליום הכיפורים (קול׳ ב׳:16, 17; עב׳ ט׳:1–14). לכן פאולוס עודדם לאמן את כושר הבחנתם כדי שיוכלו להבחין בין טוב לרע ואמר להם ’להתקדם אל הבגרות’ (עב׳ ו׳:1, 2). אין ספק שדבריו הניעו מספר משיחיים לחשוב על האופן שבו הם משתמשים בכושר הבחנתם ולהתקדם רוחנית. מה לגבינו?
אמן את כושר הבחנתך
כיצד נוכל לאמן את כושר הבחנתנו במטרה להיות משיחיים בוגרים מבחינה רוחנית? ”על־ידי הניסיון המעשי”, אמר פאולוס. בדומה לאתלטים המאמנים את שריריהם וגופם כדי שיהיה ביכולתם לבצע תנועות יפות ומורכבות, גם עלינו לאמן את כושר הבחנתנו למען נדע להבחין בין טוב לרע.
”הדבר הטוב ביותר שאתה יכול לעשות בשביל המוח שלך הוא להפעיל אותו”, אומר ג׳ון רייטי, פרופסור חבר קליני לפסיכיאטריה בבית־הספר לרפואה של אוניברסיטת הרוורד. ג׳ין כהן, מנהל המרכז לזקנה באוניברסיטת ג׳ורג׳ וושינגטון, מציין: ”כאשר אנו מאתגרים את שכלנו, תאי המוח מייצרים דנדריטים * חדשים, ובעקבות כך נוצרות יותר סינפסות, כלומר אזורי מגע [בין תאי העצב]”.
לפיכך, יהיה זה מן החוכמה לאמן את כושר הבחנתנו ולהעמיק את הידע שלנו בדבר־אלוהים. בעקבות זאת נרכוש יותר כלים לעשות את ’רצון אלוהים ואת המושלם בעיניו’ (רומ׳ י״ב:1, 2).
פתח תיאבון ל”מאכל המוצק”
אם ברצוננו ’להתקדם אל הבגרות’ עלינו לשאול את עצמנו: ’האם אני מבין יותר ויותר את האמת המקראית? האם אחרים רואים בי אדם בוגר רוחנית?’ כל אֵם נהנית להאכיל את תינוקה בחלב ובמזון תינוקות. אך אם יחלפו השנים ובנה לא יאכל מזון מוצק, היא תדאג מאוד. בדומה לכך גם אנו שמחים לראות את תלמידי המקרא שלנו מתקדמים ומקדישים את חייהם לאלוהים ונטבלים. אולם איך נרגיש אם לאחר טבילתם הם לא ימשיכו להתקדם מבחינה רוחנית? אין ספק שנתאכזב (קור״א ג׳:1–4). המורה מקווה שעם הזמן תלמידו יהפוך גם הוא למורה.
על מנת לדעת לנתח נושאים שונים בהיגיון בעזרת כושר ההבחנה שלנו, יש צורך בהרהורים, והדבר דורש מאמץ (תהל׳ א׳:1–3). אל לנו להניח לפעילויות פנאי שונות — כמו צפייה בטלוויזיה ותחביבים שאינם דורשים מאמץ שכלי רב — לבוא על חשבון הרהורים בנושאים חשובים. כדי לשפר את כושר ההבחנה חיוני לפתח תיאבון ללימוד המקרא והפרסומים שמטעם העבד הנאמן והנבון ולהשביע תיאבון זה (מתי כ״ד:45–47). מלבד קריאה אישית קבועה במקרא, חשוב להקצות זמן לתוכנית הרוחנית המשפחתית וללימוד מעמיק של נושאים מקראיים.
חרונימו, משגיח נודד במקסיקו, מספר שהוא לומד כל הוצאה של כתב העת המצפה ברגע שהיא מגיעה לידיו. הוא גם מייחד זמן לעריכת שיעור משפחתי עם אשתו. הוא אומר: ”אנחנו נוהגים לקרוא במקרא ביחד מדי יום ומשתמשים בחוברת ’הארץ הטובה’ ובכלי עזר נוספים”. משיחי ששמו רונלד אומר שהוא תמיד קורא את הפרקים של התוכנית השבועית לקריאת המקרא. הוא גם קבע לעצמו מספר פרויקטים ארוכי טווח ללימוד אישי. ”בזכות הפרויקטים הללו, אני כל פעם מצפה בשקיקה לשיעור האישי הבא שלי”, הוא אומר.
מה לגבינו? האם אנו מקדישים מספיק זמן ללימוד המקרא ולהרהורים בכתוב בו? האם אנו מאמנים את כושר הבחנתנו וצוברים ניסיון בקבלת החלטות על בסיס עקרונות המקרא? (מש׳ ב׳:1–7) הבה נציב לנו למטרה להיות משיחיים בוגרים רוחנית בעלי ידע וחוכמה המאפיינים אנשים שאימנו את כושר הבחנתם, אנשים היודעים להבחין בין טוב לרע!
[הערות שוליים]
^ ס׳ 3 המילה המקורית שתורגמה כ”הורגלו” נגזרת מפועל שמשמעו ”לאמן”, ”לעמל”.
^ ס׳ 9 דנדריט הוא שלוחה קצרה דמוית חוט של תא עצב המעבירה דחפים אל גוף התא.
[תמונה בעמוד 23]
אנו מאמנים את כושר הבחנתנו ”על־ידי הניסיון המעשי”