”פרי הרוח” מפאר את אלוהים
”פרי הרוח” מפאר את אלוהים
”בזאת יפואר אבי: שתעשו פרי לרוב” (יוחנן ט״ו:8).
1, 2. (א) אילו הזדמנויות יש לנו לעודד אחרים? (ב) איזו מתנה מיהוה מחזקת את יכולתנו לשרתו?
חשוב על שני המצבים הבאים: אישה משיחית מבחינה באחות צעירה הנראית מוטרדת. היא קובעת לצאת איתה לשירות השדה. בעודן מתהלכות מבית לבית ומשוחחות, האחות הצעירה מספרת לה את שעל ליבה. מאוחר יותר באותו יום האחות הצעירה מתפללת ליהוה ומודה לו על האהבה וההתעניינות שגילתה האחות הבוגרת; לזה בדיוק הייתה זקוקה. במקום אחר זוג אחים שבישרו בארץ זרה חזרו לא מכבר לביתם. הם מספרים בהתרגשות חוויות במפגש חברתי, ואח צעיר מקשיב ברוב קשב. כמה שנים לאחר מכן, בעוד הוא עצמו עומד לצאת למשימה בארץ זרה, הוא חושב על הזוג ועל השיחה שהביאה אותו לרצות לשרת כשליח.
2 אולי המצבים שלעיל מזכירים לך מישהו שהשפיע לטובה על חייך או מישהו שאתה השפעת לטובה על חייו. נדיר אומנם שאדם ישנה את חייו בעקבות שיחה בודדת, אך מדי יום נקרות לפנינו הזדמנויות לעודד ולחזק אחרים. שער בדמיונך שהיה משהו שבכוחו לחזק את יכולותיך ותכונותיך, ולעשותך מועיל יותר לאחיך וכלי טוב יותר בידי אלוהים. האם לא יהיה זה נפלא? למעשה, יהוה מעניק לנו מתנה כזו בדיוק — את רוח קודשו (לוקס י״א:13). השפעתה של רוח הקודש בחיינו מניבה בנו תכונות יפות אשר מעשירות כל היבט בשירותנו לאלוהים. איזו מתנה נפלאה! (קרא גלטים ה׳:22, 23).
3. (א) כיצד נביא פאר לאלוהים אם נפתח את ”פרי הרוח”? (ב) באילו שאלות נדון?
3 התכונות שרוח הקודש מניבה משקפות את אישיותו של מקור הרוח, יהוה אלוהים (קול׳ ג׳:9, 10). ישוע הצביע על הסיבה העיקרית שעל המשיחיים להתאמץ לחקות את אלוהים באומרו לשליחים: ”בזאת יפואר אבי: שתעשו פרי לרוב” (יוחנן ט״ו:8). * שקידתנו על פיתוח ”פרי הרוח” תשתקף בבירור במוצא פינו ובמעשינו ותפאר את אלוהינו (מתי ה׳:16). במה שונות התכונות המרכיבות את פרי הרוח מדפוסי ההתנהגות הקיימים בעולם השטן? כיצד נוכל לפתח את פרי הרוח? מדוע אין זה תמיד קל לביצוע? נענה על שאלות אלה במהלך הדיון בשלושת ההיבטים הראשונים של פרי הרוח — אהבה, שמחה ושלום.
אהבה המבוססת על עיקרון נעלה
4. איזה סוג של אהבה לימד ישוע את תלמידיו לגלות?
4 האהבה שמניבה רוח הקודש שונה במידה ניכרת מסוג האהבה הרווח בעולם. במה? ביסודה מונח עיקרון נעלה יותר. ישוע הבליט שוני זה בדרשת ההר. (קרא מתי ה׳:43–48.) הוא ציין שאפילו חוטאים נוהגים באחרים כפי שאלה נוהגים בהם. ”אהבה” מסוג זה אינה תובעת הקרבה אמיתית, אלא היא השבת טובה תחת טובה ותו לא. אם אנו רוצים ’להיות בנים לאבינו שבשמיים’, עלינו להיות שונים. במקום לנהוג באחרים כפי שהם נוהגים בנו, עלינו לאמץ את השקפתו של יהוה עליהם ולנהוג בהם כמותו. אולם איך אנו יכולים לאהוב את אויבינו כפי שציווה ישוע?
5. כיצד נוכל לגלות אהבה כלפי רודפינו?
5 תן דעתך לדוגמה מקראית. פאולוס וסילא נעצרו במהלך הכרזת הבשורה בפיליפי, הולקו קשות והושלכו לכלא הפנימי אשר בו סגרו את רגליהם בסד. ייתכן מאוד שגם הסוהר העניק להם יחס גרוע. אבל כאשר שוחררו במפתיע כתוצאה מרעידת אדמה, האם ביקשו לנצל את שעת הכושר ולהשיב לו רעה תחת רעה? לא. מתוך דאגה כנה לשלומו, או אהבתם שלוותה בהקרבה עצמית, פעלו למענו במהירות ובזאת סללו עבורו ועבור משפחתו את הדרך להיעשות למאמינים (מה״ש ט״ז:19–34). בתקופתנו רבים מאחינו פועלים באופן דומה ו’מברכים את רודפיהם’ (רומ׳ י״ב:14).
6. באילו דרכים נוכל לגלות אהבה המלווה בהקרבה עצמית כלפי אחֵינו? (ראה התיבה בעמוד 21.)
6 אהבתנו לאחֵינו לאמונה עמוקה יותר. ”אנחנו חייבים למסור את נפשנו בעד אחינו”. (קרא יוחנן א׳. ג׳:16–18.) אלא שבדרך כלל אנחנו יכולים להביע אהבה בדרכים פשוטות יותר. לדוגמה, אם אמרנו או עשינו משהו שפגע באחִינו, נגלה אהבה בכך שננקוט יוזמה כדי להשיב את השלום על כנו (מתי ה׳:23, 24). אם מישהו פגע בנו, האם אנו מוכנים לסלוח? או האם אנו נוטים לעיתים לנטור טינה? (תהל׳ פ״ו:5) האהבה העזה שמניבה רוח הקודש יכולה לסייע בידנו לכסות על פגיעות קלות ולסלוח לאחרים ברוחב לב ”כשם שהאדון [יהוה] סלח” לנו (קול׳ ג׳:13, 14; פט״א ד׳:8).
7, 8. (א) איזה קשר קיים בין אהבה לבני אדם לבין אהבה לאלוהים? (ב) איך נוכל להעמיק את אהבתנו ליהוה? (ראה התמונה למטה.)
7 כיצד נוכל לפתח אהבה המלווה בהקרבה עצמית כלפי אחֵינו? באמצעות העמקת אהבתנו כלפי אלוהים (אפ׳ ה׳:1, 2; יוח״א ד׳:9–11, 20, 21). כשאנו קוראים במקרא, מהרהרים ומתפללים אל אבינו השמימי, אנו מתקרבים אל יהוה. רגעים אלו מזינים את לבבנו ומעמיקים את אהבתנו אליו. אולם עלינו לקנות את הזמן כדי להתקרב לאלוהים.
8 תאר לך שניתן היה לקרוא בדבר־אלוהים, להגות בו ולהתפלל ליהוה רק בשעה מסוימת בכל יום. האם לא היית שומר מכל משמר שדבר לא יתנגש בזמן האישי שלך עם יהוה? איש אינו יכול כמובן לשלול מאיתנו את האפשרות להתפלל לאלוהים, ורובנו יכולים לקרוא במקרא בכל עת שנחפוץ. עם זאת, ייתכן שנידרש לנקוט צעדי מנע כדי שסערת הפעילויות היומיומיות לא תגזול מזמננו האישי עם אלוהים. האם אתה משתדל לפנות זמן רב ככל האפשר מדי יום כדי להתקרב אל יהוה?
”שמחת רוח הקודש”
9. ציין מאפיין של השמחה שמניבה רוח הקודש.
9 מאפיין ראוי לציון של פרי הרוח הוא כושר עמידותו. שמחה, ההיבט השני שבו נדון, ממחישה זאת. השמחה משולה לצמח עמיד שיכול לשגשג אף בסביבה עוינת. בכל רחבי העולם קיבלו רבים ממשרתי אלוהים ”את דבר הבשורה בתוך סבל רב, בשמחת רוח הקודש” (תסל״א א׳:6). אחרים מתמודדים עם קשיים ומחסור. אולם יהוה עוזר להם באמצעות רוחו לגלות ”סבלנות ואורך רוח עם שמחה” (קול׳ א׳:11, דל’). מהו מקור השמחה הזו?
10. מהו מקור שמחתנו?
10 להבדיל מן ה”עושר שאין בו ביטחון” הקיים בעולם השטן, האוצרות הרוחניים שקיבלנו מיהוה הם בעלי ערך נצחי (טימ״א ו׳:17; מתי ו׳:19, 20). הוא מעניק לנו את התוחלת המשמחת לחיות לעד. אנחנו שמחים להיות חלק מאגודת אחים כלל עולמית. מעל לכול שמחתנו מושתתת על יחסינו עם אלוהים. דוד הילל את יהוה בשיר אף שאולץ לחיות כפליט ואמר: ”כי טוב חסדך מחיים, שפתיי יְשַבְּחוּנְךָ. כן אברכך בחיי” (תהל׳ ס״ג:4, 5). אנו חשים כמותו. גם לנוכח קשיים, אנו מהללים את אלוהים בשמחה.
11. מדוע חשוב שנשרת את יהוה בשמחה?
11 השליח פאולוס האיץ במשיחיים: ”שימחו באדון בכל עת; אומַר שוב, שימחו” (פיל׳ ד׳:4). מדוע חשוב שהמשיחיים יבצעו את שירותם ליהוה בשמחה? בגלל הסוגיה שהעלה השטן באשר לריבונות יהוה. השטן טוען שאיש אינו משרת את אלוהים מרצון (איוב א׳:9–11). גם אם אנו מבצעים את המוטל עלינו בשירות יהוה, אך איננו עושים זאת בשמחה, זבח ההלל שלנו לא יהיה שלם. אנו משתדלים ליישם את אשר קורא לנו מחבר התהלים לעשות באומרו: ”עיבדו את יהוה בשמחה, בואו לפניו ברננה” (תהל׳ ק׳:2). שירות הנובע מרצון ומלב גדוש שמחה מפאר את אלוהים.
12, 13. מה נוכל לעשות כדי להילחם ברגשות שליליים?
12 אך אפילו משרתים מסורים של יהוה נתקפים לפעמים דכדוך ונאבקים כדי לשמור על השקפה חיובית (פיל׳ ב׳:25–30). מה יכול לעזור לנו בזמנים כאלה? באפסים ה׳:18, 19 נאמר: ”הימלאו ברוח והשמיעו ביניכם תהילות ותשבחות ושירות רוחניות. שירו וזמרו לאדני בלבבכם”. איך נוכל ליישם עצה זו?
13 כאשר אנו נתקפים רגשות שליליים נוכל לפנות ליהוה בתחנונים ולעשות כל מאמץ להרהר בדברים ראויים לשבח. (קרא פיליפים ד׳:6–9.) יש המקשיבים לשירי מלכות ומזמזמים אותם, והדבר מרומם את רוחם ועוזר להם לחשוב מחשבות חיוביות. אח שעבר עליו ניסיון קשה שגרם לו תכופות לחוש תסכול וייאוש, מספר: ”בנוסף לתפילות קבועות מעומק הלב, למדתי בעל־פה כמה שירי מלכות. כששרתי את שירי ההלל היפים האלה ליהוה בקול רם או בלב הרגשתי שלווה. גם הספר קרב אל יהוה יצא לאור בערך באותו זמן, ותוך שנה הספקתי לקרוא אותו פעמיים. היה זה כשמן מרפא שהשקיט את ליבי. אני יודע שיהוה בירך את מאמציי”.
”קשר של שלום”
14. איזה מאפיין ראוי לציון יש לשלום שמניבה רוח הקודש?
14 בכינוסים הבינלאומיים שלנו, נציגים מרקעים שונים נהנים מהאווירה החמה השוררת באגודת האחים המשיחית. מראות אלה מדגישים היבט מסוים בשלום הקיים בין משרתי אלוהים כיום — אחדותנו הכלל עולמית. לעיתים קרובות הצופים מן הצד נדהמים ששורר שלום בין אנשים שהם היו מצפים שתהיה ביניהם איבה. הם מתפלאים לראותם ’שוקדים לשמור את אחדות הרוח בקשר של שלום’ (אפ׳ ד׳:3). אחדות זו אכן יוצאת מגדר הרגיל לאור המכשולים שרבים היו צריכים להתגבר עליהם.
15, 16. (א) מאיזה רקע בא פטרוס, ואיזה קושי התעורר בעקבות כך? (ב) כיצד עזר יהוה לפטרוס לשנות את גישתו?
15 אין זה קל לאחד אנשים מרקעים שונים. על מנת שנוכל להבין על אילו מכשולים צריך להתגבר כדי להשיג אחדות מעין זו, הבה נתייחס לדוגמה מן המאה הראשונה — דוגמתו של השליח פטרוס. גישתו כלפי הנוכרים הלא־נימולים ניכרת בדבריו הבאים: ”אתם יודעים שאסור לאיש יהודי להיות חבר לנוכרי או לבוא אליו, אך לי הראה אלוהים שלא לקרוא לשום אדם ’שיקוץ’ או ’טמא’” (מה״ש י׳:24–29; י״א:1–3). לאור הדעה שרווחה בתקופתו, הוא ככל הנראה חונך לחשוב שעל־פי התורה הוא היה חייב לאהוב רק את היהודים. ייתכן שזה נראה לו טבעי לחלוטין להחשיב את הגויים לאויבים שצריך לשנוא. *
16 שווה בדמיונך את האי־נוחות שוודאי חש פטרוס כשנכנס לביתו של קורנליוס. היוכל אדם שהחזיק בדעות שליליות באשר לגויים ’להתחבר’ אליהם ”בקשר של שלום”? (אפ׳ ד׳:3, 16) כן, מפני שרוח אלוהים פתחה את ליבו של פטרוס רק כמה ימים לפני כן, ועזרה לו להתחיל לשנות את גישתו ולהתגבר על הדעות הקדומות שלו. יהוה הבהיר לו באמצעות חזון שאין הוא שופט אנשים על־פי גזע או לאום (מה״ש י׳:10–15). לכן יכול היה פטרוס לומר לקורנליוס: ”באמת רואה אני שאלוהים איננו נושא פנים, אלא בכל עם ועם מי שירא אותו ועושה צדק רצוי לפניו” (מה״ש י׳:34, 35). בזכות המהפך שעבר פטרוס הוא יכול היה להיות באמת מאוחד עם כל אחיו (פט״א ב׳:17).
17. מדוע האחדות שממנה נהנים משרתי אלוהים כה ייחודית?
17 חווייתו של פטרוס עוזרת לנו להבין את השינוי המפליא המתחולל בקרב משרתי אלוהים כיום. (קרא ישעיהו ב׳:3, 4.) מיליוני אנשים ”מכל האומות והשבטים והעמים והלשונות” התאימו את צורת חשיבתם ’לרצון אלוהים ולטוב והרצוי והמושלם בעיניו’ (ההת׳ ז׳:9; רומ׳ י״ב:2). רבים מהם ספגו את השנאה, העוינות והמחלוקות שבעולם השטן. אך בעזרת לימוד דבר־אלוהים ובסיועה של רוח הקודש, הם למדו ’לחתור לדברים שמביאים לידי שלום’ (רומ׳ י״ד:19). האחדות הנובעת מכך מביאה הלל לאלוהים.
18, 19. (א) כיצד יכול כל אחד מאיתנו לתרום לשלום ולאחדות הקיימים בקהילה? (ב) במה נדון במאמר הבא?
18 כיצד יכול כל אחד מאיתנו לתרום לשלום ולאחדות הקיימים בקרב משרתי אלוהים? בקהילות רבות יש אחים מארצות זרות. לחלקם מנהגים שונים משלנו ואולי אין הם מדברים היטב את שפתנו. האם אנו מנסים להכירם? דבר־אלוהים מורה לנו לעשות כן. פאולוס כתב לקהילה ברומא, שכללה מאמינים גם מבין היהודים וגם מבין הנוכרים, ואמר להם: ”קבלו איש את רעהו, כשם שגם המשיח קיבל אותנו לכבוד אלוהים” (רומ׳ ט״ו:7). האם יש מישהו בקהילתך שתוכל להכיר יותר מקרוב?
19 מה עוד נוכל לעשות כדי לאפשר לרוח הקודש לפעול בחיינו? שאלה זו תזכה למענה במאמר הבא שדן בשאר התכונות המרכיבות את פרי הרוח.
[הערות שוליים]
^ ס׳ 3 הפרי שעליו דיבר ישוע כולל גם את ”פרי הרוח” וגם את ’פרי השפתיים’ שמקריבים המשיחיים לאלוהים במסגרת פעילות הכרזת המלכות (עברים י״ג:15).
^ ס׳ 15 הכתוב בויקרא י״ט:18 מציין: ”לא תיקום ולא תיטור את בני עמך. ואהבת לרעך כמוך”. מנהיגי הדת היהודים לימדו שגם המונח ”בני עמך” וגם המונח ”רעך” חלים רק על היהודים. התורה אומנם הורתה לבני ישראל להיבדל מעמי הגויים, אך היא לא תמכה בהשקפה שקידמו מנהיגי הדת של המאה הראשונה לספירה, שלפיה כל נוכרי ונוכרי משול לאויב ויש לשונאו.
כיצד תשיב?
• כיצד נוכל לגלות אהבה המלווה בהקרבה עצמית כלפי אחינו?
• מדוע חשוב שנמלא את שירותנו בשמחה?
• כיצד נוכל לתרום לשלום ולאחדות שבקהילה?
[שאלות לימוד]
[תיבה בעמוד 21]
”אלה המשיחיים האמיתיים”
בספר אחד (s Witnesses in the Third Reich’Between Resistance and Martyrdom—Jehovah) מובאים דבריו של אסיר יהודי צעיר, המתאר את המפגש הראשון שהיה לו עם עדי־יהוה לאחר שהגיע למחנה הריכוז נוֹיֶנְגַמֶה:
”ברגע שאנחנו היהודים מדכאו הגענו לבלוק, החלו היהודים האחרים להחביא את כל מה שהיה להם כך שלא יצטרכו להתחלק איתנו. ... מחוץ [למחנה הריכוז], עזרנו זה לזה. אבל כאן, במצב של חיים או מוות, כל אחד דואג רק איך להציל את עורו ושוכח מאחרים. אך רק תאר לעצמך מה עשו תלמידי המקרא. באותו זמן היה עליהם לעבוד קשה מאוד בתיקון צינורות מים. מזג האוויר היה קר והם עמדו במשך כל היום במים קרים כקרח. אף אחד לא הבין איך הם יכלו להחזיק מעמד. הם אמרו שיהוה נותן להם כוח. הם היו זקוקים נואשות ללחם ממש כמונו, כי הם היו רעבים. אבל מה עשו? הם אספו את כל הלחם שהיה להם, לקחו חצי ממנו לעצמם ואת החצי השני נתנו לבני אמונתם שרק הגיעו מדכאו. הם קיבלו אותם בברכה ונישקו אותם. לפני שאכלו, הם נשאו תפילה. אחרי כן, היו שבעים ושמחים ואמרו שהם כבר לא רעבים. אתה מבין, ברגע זה חשבתי לעצמי: אלה המשיחיים האמיתיים”.
[תמונות בעמוד 19]
האם אתה מפנה זמן מדי יום מעיסוק בפעילויות אחרות כדי לקרוב אל יהוה?