האם תשעה לאזהרותיו הברורות של יהוה?
האם תשעה לאזהרותיו הברורות של יהוה?
”זה הדרך, לכו בו” (יש׳ ל׳:21).
1, 2. מה נחוש השטן לעשות, וכיצד דבר־אלוהים עוזר לנו?
תמרור המצביע על הכיוון הלא־נכון הוא תמרור מטעה. זאת ועוד, מי שנשמע לו עלול להיקלע למצב מסוכן. תאר לעצמך שידיד מזהיר אותך ואומר שאדם מרושע שינה במזיד תמרור מסוים מתוך כוונה להזיק לעוברי אורח תמימים. אין ספק שתשעה לאזהרתו.
2 השטן הוא אויב מרושע הנחוש בדעתו להתעותנו (ההת׳ י״ב:9). הוא מקורן של כל ההשפעות השליליות שנידונו במאמר הקודם, השפעות שנועדו לגרום לנו לסטות מן הדרך המובילה לחיי נצח (מתי ז׳:13, 14). למרבה השמחה, אלוהינו האוהב מזהירנו לבל נלך אחר ה”תמרורים” המתעים שמציב השטן. נדון כעת בשלוש השפעות שליליות נוספות שמקורן בשטן. בשעה שנדון באופן שבו עוזר לנו דברו של אלוהים להימנע מלתעות בדרך, ננסה לדמיין לעצמנו שיהוה כביכול הולך מאחורינו ומכוון אותנו אל הדרך הנכונה ואומר: ”זה הדרך, לכו בו” (יש׳ ל׳:21). אם נהרהר באזהרותיו הברורות של יהוה, תתחזק נחישותנו להישמע להן.
אל תלך אחר ”מורי שקר”
3, 4. (א) באיזה מובן מורי השקר הם כבארות יבשות? (ב) מניין באים בדרך כלל מורי השקר, ומהו רצונם?
3 נניח שאתה יוצא למסע באזור צחיח. אתה מבחין בבאר מים והולך לקראתה. אתה מקווה שתוכל לשאוב ממנה קצת מים כדי להרוות את צמאונך. אולם כשאתה מגיע אל הבאר, אתה רואה שהיא יבשה. איזה מפח נפש! מורי שקר הם כבארות יבשות. כל הבאים למורים אלה כדי לשתות ממי האמת ינחלו אכזבה מרה. באמצעות השליח פאולוס והשליח פטרוס מזהיר אותנו יהוה מפני מורי שקר. (קרא מעשי השליחים כ׳:29, 30; פטרוס ב׳. ב׳:1–3.) במי מדובר? מה שכתבו שני השליחים בהשראת אלוהים עוזר לנו לזהות מניין באים מורי השקר וכיצד הם פועלים.
4 פאולוס אמר אל זקני־הקהילה באפסוס: ”מקרבכם יקומו אנשים דוברי תהפוכות”. פטרוס פנה אל אחיו המשיחיים וכתב: ”גם ביניכם יהיו מורי שקר”. אם כן, מניין מגיעים מורי השקר? הם עשויים לצוץ מתוך הקהילה. אלו הם הכופרים. * מה הם רוצים? הם אינם מסתפקים רק בעזיבת הארגון שבעבר אולי אהבו. פאולוס הסביר שמטרתם היא ”להטות אחריהם את התלמידים”. שים לב שהוא דיבר על ”התלמידים” בהא הידיעה. במקום ללכת ולעשות לעצמם תלמידים, רוצים הכופרים לקחת עימם את תלמידי המשיח. כמו ”זאבים טורפים”, מורי השקר מבקשים לטרוף את חברי הקהילה הנותנים בהם אמון, להרוס את אמונתם ולהרחיק אותם מן האמת (מתי ז׳:15; טימ״ב ב׳:18).
5. באילו שיטות משתמשים מורי השקר?
5 כיצד פועלים מורי השקר? השיטות שלהם מסגירות את עורמתם. הכופרים ’מכניסים בחשאי’ רעיונות הרסניים. בדומה למבריחים הם פועלים בחשאי ומציגים בערמומיות את השקפותיהם הכוזבות. כזייפנים פיקחים המנסים להעביר מסמכים מזויפים, מדברים הכופרים ’דברי כזב’, או מעלים טענות שקריות, בניסיון לקדם את השקפותיהם הכוזבות ולהציגן במעטה של אמת. הם מפיצים ’תרמיות’ ו’מעוותים את הכתובים’ כך שיתאימו לדעותיהם האישיות (פט״ב ב׳:1, 3, 13; ג׳:16). ברור אפוא שהכופרים אינם דואגים לטובתנו. אם נלך בעקבותם, נסטה מן הדרך המוליכה לחיי נצח.
6. איזו עצה ברורה באשר למורי שקר מעניק לנו המקרא?
6 כיצד נוכל להגן על עצמנו מפני מורי שקר? עצת המקרא באשר לדרך שבה עלינו להתייחס אליהם ברורה. (קרא רומים ט״ז:17; יוחנן ב׳. 9–11.) ”התרחקו מהם”, אומר דברו של אלוהים. בתרגומים אחרים נאמר: ”סורו מהם”, ”אל תתקרבו אליהם”. עצה זו שנכתבה בהשראת אלוהים ברורה כשמש. נניח שרופא היה אומר לך להימנע ממגע עם נשא של מחלה מידבקת וקטלנית. אין ספק שהיית מבין למה התכוון הרופא ושהיית שועה בקפדנות לאזהרתו. הוא הדין לגבי הכופרים. הם ’בעלי נטייה חולנית’, וברצונם להדביק אחרים בתורותיהם הכוזבות (טימ״א ו׳:3, 4). יהוה, הרופא הגדול, אומר לנו להימנע ממגע עימם. אנחנו אומנם יודעים למה הוא מתכוון, אבל האם אנו נחושים להקפיד לשעות לאזהרתו?
7, 8. (א) מה משמע להתרחק ממורי שקר? (ב) מדוע אתה נחוש לעמוד איתן אל מול מורי שקר?
7 מה משמע להתרחק ממורי שקר? אין אנו מקבלים אותם לביתנו או מברכים אותם לשלום. אנו גם מסרבים לקרוא בספרות שלהם, לצפות בתוכניות טלוויזיה המציגות אותם, להיכנס לאתרים שלהם באינטרנט או להוסיף הערות לבלוגים שלהם. מדוע אנו נוקטים עמדה כה נחושה? מתוך אהבה. אנו אוהבים את ’אל האמת’, ולכן איננו מעוניינים בתורות מעוותות הסותרות את דבר האמת של אלוהים (תהל׳ ל״א:6; יוח׳ י״ז:17). אנחנו גם אוהבים את ארגונו של יהוה, אשר דרכו למדנו אמיתות מרגשות, כגון שמו של יהוה ומשמעות שמו, מטרת אלוהים לגבי כדור־הארץ, מצב המתים ותקוות התחייה. האם אתה זוכר איך הרגשת כשלמדת לראשונה את האמיתות היקרות הללו? אם כן, מדוע שתרשה למישהו שמשמיץ את הארגון שעזר לך ללמוד אמיתות אלה לגרום לך לחוש מרמור? (יוח׳ ו׳:66–69).
8 יגידו מורי השקר את אשר יגידו, אין אנו הולכים אחריהם! הרי בארות יבשות שכאלה רק יתעו ויאכזבו אותנו. במקום לפנות אל מורי שקר אלו, הבה נהיה נחושים בדעתנו להישאר נאמנים ליהוה ולארגונו שלאורך השנים מרווה את צמאוננו במי האמת המרעננים והטהורים שבדבר־אלוהים (יש׳ נ״ה:1–3; מתי כ״ד:45–47).
אל תלך אחר ”אגדות”
9, 10. איזו אזהרה העניק פאולוס לטימותיאוס באשר ל”אגדות”, ולְמה אולי התכוון? (ראה גם הערת שוליים.)
9 לפעמים קל להבחין בכך שמישהו היטה את התמרור כדי שיצביע על הדרך הלא־נכונה. במקרים אחרים קשה לזהות את התרמית. כך הוא באשר להשפעותיו השליליות של השטן — חלקן קלות יותר לזיהוי מאשר אחרות. השליח פאולוס מזהירנו מפני אחת משיטותיו הנכלוליות של השטן — ”אגדות”. (קרא טימותיאוס א׳. א׳:3, 4.) אם ברצוננו לא לסטות מן הדרך המובילה לחיים, עלינו לדעת מה הן אותן ”אגדות”, ומה עלינו לעשות כדי לא לתת להן את ליבנו.
10 אזהרתו של פאולוס מפני אגדות נכללה באיגרת הראשונה שכתב אל טימותיאוס — משגיח משיחי שתפקידו היה לשמור על טוהר הקהילה ולעזור לאחיו לאמונה להישאר נאמנים (טימ״א א׳:18, 19). פאולוס השתמש במילה יוונית שמשמעותה, בין היתר, בדיה, מיתוס או מעשייה. האנציקלופדיה הבינלאומית הסטנדרטית למקרא מציינת שמילה זו מצביעה על ”סיפור (דתי) שאין לו כל אחיזה במציאות”. פאולוס אולי התכוון לכזבים דתיים שהופצו דרך מעשיות משלהבות או אגדות דמיוניות. * סיפורים מסוג זה רק ”נותנים מקום לחיטוטים וויכוחים”, כלומר מעוררים שאלות טפלות שמובילות לעריכת מחקרים חסרי טעם. האגדות הן מתחבולותיו של השטן, המתעה הראשי, והוא משתמש בכזבים דתיים ובמיתוסים כדי להוליך שולל את הלא־זהירים. עצתו של פאולוס ברורה: אל תיתן ליבך לאגדות!
11. כיצד משתמש השטן בדתות הכזב כדי להתעות אנשים, ואיזו אזהרה תעזור לנו לא לסטות מן הדרך?
11 אילו אגדות עלולות להתעות את הלא־זהירים? המונח ”אגדות” יכול להתייחס לכל שקר דתי או לכל סיפור בדיה העשוי לגרום לנו לסטות ”מן האמת” (טימ״ב ד׳:3, 4). ברוב פיקחותו משתמש השטן, שמתחזה ל”מלאך אור”, בדתות הכזב על מנת להתעות אנשים (קור״ב י״א:14). תחת מעטה של משיחיות, מלמדת הנצרות עיקרי אמונה הרוויים מיתוסים וכזבים, כמו האמונה בשילוש, באש גיהינום ובהישארות הנפש. הנצרות גם מקדמת חגיגת חגים כגון חג המולד וחג הפסחא, שמנהגיהם התמימים לכאורה נעוצים במיתולוגיה ובעבודת אלילים. אם נשעה לאזהרת אלוהים להיבדל מדתות הכזב ו’לא לגעת בטמא’, לא נלך שולל אחרי אגדות (קור״ב ו׳:14–17).
12, 13. (א) אילו שקרים מפיץ השטן, ומהי האמת אודות כל אחד מהם? (ב) מה עלינו לעשות אם ברצוננו לא ללכת שולל אחרי אגדותיו של השטן?
12 השטן מפיץ שקרים אחרים העלולים להתעותנו אם לא נהיה זהירים. הנה מספר דוגמאות: טוב או רע — הכול מותר. זו החלטה שלך. הרעיון הזה מופץ באמצעות הבידור וכלי התקשורת. השקפה מעוותת זו על אמות המידה של אלוהים דוחקת בנו לפרוק כל עול מבחינה מוסרית. האמת היא שאנו זקוקים נואשות להדרכה מוסרית, הדרכה שרק אלוהים יכול להעניק (יר׳ י׳:23). אלוהים לא יתערב בענייני כדור־הארץ. אם ניתן לגישה הזו של ”חיה את הרגע” להשפיע עלינו, נהיה בסופו של דבר ”בטלים ובלתי פוריים” (פט״ב א׳:8). האמת היא שיום יהוה קרב בצעדי ענק, ואנחנו חייבים להוחיל לו (מתי כ״ד:44). אתה לא חשוב לאלוהים כפרט. אמונה בשקר שטני זה עלולה לגרום לנו להרים ידיים ולהרגיש שלעולם לא נהיה ראויים לאהבתו של אלוהים. האמת היא שיהוה אוהב ומעריך כל אחד ואחד ממשרתיו (מתי י׳:29–31).
13 עלינו לעמוד על המשמר, מפני שההשקפות והגישות של עולם השטן עשויות על פניו להיראות הגיוניות. אולם עליך לזכור שהשטן הוא אמן ההתעיה. רק אם נשעה לעצות ולתזכורות שבדבר־אלוהים, לא נולך שולל על־ידי ’האגדות המחוכמות’ שלו (פט״ב א׳:16).
אל ’תסור אחרי השטן’
14. איזו אזהרה נתן פאולוס לכמה אלמנות צעירות, ומדוע על כולנו להפנים את דבריו?
14 תאר לעצמך תמרור האומר: ”נתיב זה מוביל לשטן”. מי מאיתנו ייסע לפי תמרור זה? מעניין לציין שפאולוס מזהירנו שיש מספר דרכים שבהן עלולים משיחיים מוקדשים ’לסור אחרי השטן’. (קרא טימותיאוס א׳. ה׳:11–15.) דבריו של פאולוס הופנו אומנם ל’אלמנות צעירות’ כלשהן, אך העקרונות שהזכיר נכונים לכולנו. קרוב לוודאי שנשים משיחיות אלה מהמאה הראשונה לא חשבו שהן הולכות אחרי השטן, אבל מעשיהן הוכיחו אחרת. כיצד נוכל להישמר שלא ללכת בעקבות השטן, אפילו שלא ביודעין? הבה נבחן את אזהרתו של פאולוס באשר לרכילות מזיקה.
15. מהי מטרתו של השטן, וכיצד מתאר פאולוס את שיטותיו?
15 השטן רוצה להשתיק את קול אמונתנו — לגרום לנו לחדול לבשר את הבשורה הטובה (ההת׳ י״ב:17). כדי להשיג יעד זה, הוא מנסה לגרום לנו לעסוק בדברים אשר גוזלים את זמננו או זורעים בינינו פילוגים. שים לב כיצד מתאר פאולוס את השיטות שנוקט השטן. ’בטלה, שוטטות’. כיום, בעידן הטכנולוגיה, ניתן בנקל לבזבז את זמננו ואת זמנם של אחרים, למשל, בשליחת אי־מיילים לא־הכרחיים או אף כאלה המכילים מידע מופרך. ’רכילות’. רכילות מזיקה יכולה להוביל להוצאת דיבה שלעיתים קרובות גורמת למריבות (מש׳ כ״ו:20). מי שמוציא דיבה זדונית מחקה למעשה את השטן, בין אם הוא מודע לכך או בין אם לאו. * ’התערבות בעניינים לא לנו’. אין לנו זכות לומר לאחרים כיצד לנהל את ענייניהם האישיים. עיסוקי סרק אלה הגורמים לבעיות עלולים להסיח את דעתנו מפעילות ההכרזה על המלכות שהטיל עלינו אלוהים. אם נחדל ליטול חלק פעיל בשירות יהוה, נתחיל ללכת אחרי השטן. אין לשבת על הגדר (מתי י״ב:30).
16. אילו עצות יסייעו לנו להימנע מ’לסור אחרי השטן’?
16 אם נשעה לעצות המקרא, לא ’נסור אחרי השטן’. תן דעתך לכמה מעצותיו הנבונות של פאולוס. ’הייו עתירי פועל בעבודתו של האדון’ (קור״א ט״ו:58). אם נהיה עסוקים בפעילות למען המלכות, יגן עלינו הדבר מפני הסכנות שבעיסוק בדברים חסרי תועלת המבזבזים את זמננו (מתי ו׳:33). דבר ’דברים טובים שיש בהם כדי לבנות’ (אפ׳ ד׳:29). הייה נחוש שלא להקשיב לרכילות מזיקה ולא להפיצה. * פתח אמון וכבוד כלפי אחיך לאמונה. אם נעשה כן, נרצה לומר דברים שיש בהם כדי לבנות ולא כדי להרוס. ”השתדלו... לעסוק בעניינים שלכם” (תסל״א ד׳:11). גלה התעניינות באחרים, אך בד בבד כבד את פרטיותם ואל תפגע בכבודם. זכור גם שאל לנו לכפות את דעותינו האישיות על אחרים באשר לנושאים שבהם עליהם להחליט בעצמם (גל׳ ו׳:5).
17. (א) מדוע מזהירנו יהוה מפני הדברים שאל לנו ללכת אחריהם? (ב) מהי החלטתך הנחושה באשר לדרך שבה יהוה רוצה שנלך?
17 אנו כה אסירי תודה על כך שיהוה אומר לנו בצורה חד־משמעית אחרי מה לא ללכת! לעולם אל תשכח שאזהרותיו של יהוה, שבהן דנו במאמר זה ובמאמר הקודם, ניתנות מתוך אהבתו הרבה כלפינו. הוא רוצה לחסוך מאיתנו את הצער והכאב שחווים מי שנשמעים ל”תמרורים” המתעים של השטן. הנתיב שיהוה רוצה שנבחר בו הוא נתיב צר, אך הוא מוביל ליעד הטוב ביותר — חיי נצח (מתי ז׳:14). מי ייתן ולעולם לא תתערער נחישותנו לשעות לקריאתו של יהוה: ”זה הדרך, לכו בו” (יש׳ ל׳:21).
[הערות שוליים]
^ ”כפירה” היא התרחקות מדת האמת, עזיבתה, נטישתה והתקוממות נגדה.
^ למשל, הספר החיצוני טוביה, שנכתב בערך במאה השלישית לפה״ס, ועל כן היה קיים בימיו של פאולוס, מלא באמונות טפלות ובמעשיות מגוחכות על מעשי קסמים וכישוף המוצגים כאמת (ראה הבנה מכתבי־הקודש, כרך א׳, עמוד 122 [אנג׳]).
^ המילה היוונית שתורגמה כ”מלשין” היא דיאבולוס, ומשמעה ”מוציא דיבה”. מילה זו משמשת ככינוי נוסף לשטן, המשמיץ הראשי (יוח׳ ח׳:44; ההת׳ י״ב:9, 10).
^ ראה התיבה ”נוצות ברוח”.
כיצד תשיב?
איך תוכל ליישם באופן אישי את האזהרות שבפסוקים הבאים?
[שאלות לימוד]
[תיבה/תמונות בעמוד 19]
נוצות ברוח
מעשייה יהודית עתיקה ממחישה היטב את ההשלכות הנובעות מהפצת רכילות מזיקה. הסיפור קיים בכמה גרסאות, והרי תמציתו:
אדם אחד הפיץ בעירו השמצות נגד חכם העיר. מאוחר יותר הבין הרכלן הזדוני שעשה מעשה רע והלך לאיש החכם וביקש ממנו מחילה. הוא הציע לעשות את כל הדרוש כדי לכפר על המעשה. לחכם הייתה בקשה אחת: הוא אמר לרכלן לקחת כרית נוצות, לחתוך אותה ולפזר את הנוצות ברוח. אף שבקשה זו נראתה לרכלן תמוהה, הוא עשה כן וחזר אל החכם.
”האם כעת נסלח לי?” שאל.
”ראשית, לך ואסוף את כל הנוצות”, ענה לו החכם.
”אבל כיצד אוכל? הרוח כבר פיזרה את כולן”.
”כפי שקשה לאסוף את הנוצות, כך קשה לתקן את הנזק שגרמו המילים שלך”.
הלקח ברור. משיצאו המילים מפינו, לא ניתן להשיבן, ואולי יהיה זה בלתי אפשרי לתקן את הנזק שגרמו. לפני שנפיץ שביב של רכילות, יהיה זה חכם אם נזכור שאנו עומדים לפזר נוצות ברוח.
[תמונה בעמוד 16]
כיצד עלול משיחי להזמין כופרים אל תוך ביתו?
