עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

אל תנח לכעס להכשילך!‏

אל תנח לכעס להכשילך!‏

‏”‏אם אתה מאמין שהמקרא הוא דברו של אלוהים שנמסר לאנושות,‏ פירוש הדבר שאלוהים מתקשר איתנו.‏ .‏.‏.‏ אם הדת שלך משפיעה על כל חייך,‏ אזי שפתו [‏של המקרא]‏ חייבת להיות השפה המשמשת בחיי היומיום”‏.‏ כך כתב הלמדן אלן דאתי בספרו תרגומי מקרא:‏ כיצד לבחור ביניהם (‏And How to Choose Between Them :‏Bible Translations)‏.‏

אוהבי דבר־אלוהים מסכימים לגמרי עם אמירה זו.‏ הם מאמינים באמונה שלמה ש”‏כל הכתוב נכתב בהשראת אלוהים ומועיל הוא להוראה,‏ לתוכחה,‏ לתיקון,‏ להטלת מוסר בצדקה”‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏16)‏.‏ המקרא אינו ספר של אמירות דתיות שטחיות ומיושנות.‏ הוא ”‏חי ורב־עוצמה”‏ ומציע פתרונות אמיתיים לבעיות החיים (‏עברים ד׳:‏12)‏.‏ כדי שהקוראים יבינו ויישמו את הכתוב בספר הקדוש הזה,‏ הוא חייב להיות כתוב בשפה המדוברת בימינו.‏ הרי הספר שנקרא ”‏הברית החדשה”‏ לא נכתב ביוונית הקלאסית שבה השתמשו פילוסופים כמו אפלטון,‏ אלא ביוונית המשותפת והיומיומית שנקראה ”‏קוינה”‏.‏ כן,‏ המקרא נכתב בצורה כזו שאנשים פשוטים יוכלו לקרוא בו ולהבין את מה שהם קוראים.‏

לשם כך הופקו בשנים האחרונות מספר תרגומים מודרניים בשפות שונות.‏ רוב התרגומים הללו הצמיחו תועלת רבה.‏ כתבי־הקודש נעשו נגישים יותר לציבור ככלל.‏ למרות זאת,‏ תרגומים מודרניים רבים לוקים מאוד בחסר בכל הקשור להקפדה בלתי משוחדת על דיוק ועקביות.‏ לדוגמה,‏ חלק מהתרגומים מטשטשים את מה שהמקרא מלמד בבירור לגבי מה שקורה אחרי המוות,‏ מהי הנפש ומהו שמו של האל האמיתי.‏

לפיכך אוהבי דבר־אלוהים מברכים על צאתו לאור של תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש היווניים בעברית.‏ עדי־יהוה הודיעו על צאתו לאור של תרגום מודרני זה במסגרת הכינוס המחוזי ”‏נצור ליבך!‏”‏,‏ שהתקיים בתאריכים 4–6 ביולי 2012.‏ תרגום זה אינו מוכתב על־ידי תפיסות דתיות;‏ הוא מתאפיין בדיוק חסר תקדים ומאפשר לקורא לזכות להבנה עמוקה של המקרא,‏ הבנה שבעבר נמנעה ממי שאינם יודעים את השפות העתיקות.‏ אך ייתכן שאתה תוהה מי עומד מאחורי מלאכת תרגום מרשימה זו.‏

מתרגמים שהסבו כבוד לאלוהים

תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש היווניים אולי חדש לדוברי עברית,‏ אך הוא למעשה קיים מאז 1950.‏ באותה עת הוא יצא לאור באנגלית מטעם חברת המצפה לכתבי־הקודש ועלונים — חברה בינלאומית לכתבי־הקודש בעלת היסטוריה ארוכת שנים של הוצאת ספרי מקרא לאור.‏ שמו של תרגום חדש זה — המהווה התנערות אמיצה מהחלוקה המסורתית של המקרא לברית ”‏ישנה”‏ וברית ”‏חדשה”‏ — היה אחד מן המאפיינים הרבים שהפכו את התרגום הזה למיוחד במינו.‏ במצפה מ־15 בספטמבר 1950 [‏אנג׳]‏ נאמר:‏ ”‏החברים בוועד התרגום הביעו את רצונם.‏.‏.‏ להישאר בעילום שם,‏ ואין הם מעוניינים ששמותיהם יתפרסמו בחייהם וגם אחרי מותם.‏ מטרת התרגום היא להלל את שמו של אלוהים חיים”‏.‏

תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש במלואם יצא לאור בכרך אחד בשנת 1961.‏ שמותיהם של המתרגמים אומנם לא נחשפו עד עצם היום הזה,‏ אך מניעיהם ומסירותם הגדולה אינם מוטלים בספק.‏ במבוא למהדורת 1984 נאמר:‏ ”‏תִרגום כתבי־הקודש פירושו העברת מחשבותיו והצהרותיו של יהוה אלוהים לשפה אחרת.‏.‏.‏ מתרגמי תרגום זה,‏ היראים והאוהבים את מחבר כתבי־הקודש,‏ יהוה אלוהים,‏ מודעים לאחריות המיוחדת שיש להם לפניו לתרגם בדייקנות מרבית את מחשבותיו ואת אמירותיו”‏.‏

למרות הכוונות הטובות,‏ האם חברי ועדת התרגום היו כשירים למשימה זו?‏ מספר למדנים ממורמרים טענו שללא חשיפת שמותיהם של המתרגמים ותאריהם האקדמיים,‏ יש להתייחס בביטול לַתרגום כתרגום חובבני.‏ אבל לא כל הלמדנים תומכים בדעה לא־הגיונית זו.‏ לדוגמה,‏ אלן ס.‏ דאתי כתב:‏ ”‏אם נדע מי הם המתרגמים או המוציאים לאור של תרגום מקרא זה או אחר,‏ האם מידע זה יסייע לנו להחליט אם התרגום טוב או רע?‏ לאו דווקא.‏ אין אלא לבחון את מאפייניו של התרגום עצמו”‏.‏ a

זה מה שעושים אלפי קוראים.‏ עד כה הודפסו ברחבי העולם 633,‏865,‏173 עותקים של תרגום עולם חדש בשלמותו או בחלקו ב־108 שפות.‏ מה מצאו הקוראים הרבים?‏

תרגום המקדש את שם אלוהים

במתי ו׳:‏9 לימד ישוע את תלמידיו להתפלל:‏ ”‏אבינו שבשמיים,‏ יתקדש שמך”‏.‏ אלא שברוב התרגומים אלוהים הוא ישות חסרת שם שניתן לזהותה רק לפי התארים ”‏אלוהים”‏ או ”‏אדון”‏.‏ אבל זה לא מה שמופיע במקור.‏ בכתבי־הקודש העבריים מזוהה אלוהים בבירור קרוב ל־000,‏7 פעם בשמו הפרטי ”‏יהוה”‏ (‏שמות ג׳:‏15;‏ תהלים פ״ג:‏19)‏.‏ עם השנים חדלו היהודים,‏ מתוך פחדים הנעוצים באמונות תפלות,‏ להגות את השם המפורש.‏ אחרי מותם של שליחי ישוע חדרה אמונה תפלה זו לתוך הקהילה המשיחית.‏ (‏השווה מעשי השליחים כ׳:‏29,‏ 30;‏ טימותיאוס א׳.‏ ד׳:‏1.‏)‏ מעתיקים שהעתיקו את החלקים היווניים של כתבי־הקודש החלו להחליף את שמו הפרטי של אלוהים,‏ יהוה,‏ במילים היווניות קיריוס ותאוס,‏ שמשמעותן ”‏אדון”‏ ו”‏אלוהים”‏.‏

לשמחתנו,‏ תרגום עולם חדש נקט צעד אמיץ והחזיר את השם יהוה לכתבי־הקודש היווניים (‏”‏הברית החדשה”‏)‏,‏ וכעת הוא מופיע בהם 237 פעם.‏ החזרת שם אלוהים לא נעשתה מתוך גחמה של המתרגמים,‏ אלא על יסוד מחקר קפדני ומהימן.‏ למשל,‏ בלוקס ד׳:‏18 מצוטט הכתוב בישעיהו ס״א:‏1.‏ b בנוסח העברי המקורי של הפסוק בישעיהו מופיע השם יהוה.‏ לכן,‏ בתרגום עולם חדש תורגם לוקס ד׳:‏18 כך:‏ ”‏רוח יהוה עליי,‏ כי משח אותי לבשר בשורה טובה לָעניים”‏.‏

צורת תרגום זו גם מסייעת לקוראים להבדיל בין יהוה אלוהים לבין בנו יחידו,‏ ישוע המשיח.‏ לדוגמה,‏ רוב התרגומים מתרגמים את מתי כ״ב:‏44 במילים:‏ ”‏האדון אמר לאדונִי”‏.‏ אבל מי כאן מדבר למי?‏ למעשה,‏ הפסוק הזה הוא ציטטה מתהלים ק״י:‏1,‏ פסוק שבנוסח העברי המקורי מכיל את השם יהוה.‏ זו הסיבה שבתרגום עולם חדש מתורגם הפסוק כך:‏ ‏”‏יהוה אמר לאדוני:‏ ’‏שב לימיני עד אשר אשים את אויביך תחת רגליך’‏”‏.‏ הבנת ההבדל שקיים בכתבי־הקודש בין יהוה אלוהים לבין בנו אינה עניין אקדמי ותו לא (‏מרקוס י״ג:‏32;‏ יוחנן ח׳:‏17,‏ 18;‏ י״ד:‏28)‏.‏ היא בעצם חיונית לישועתנו.‏ במעשי השליחים ב׳:‏21 נאמר:‏ ”‏כל הקורא בשם יהוה ייוושע”‏.‏

דיוק ובהירות

ישנם עוד מאפיינים בולטים בתרגום עולם חדש.‏ המהדורה הביקורתית של הנוסח היווני מאת וסטקוֹט והוֹרט,‏ המצטיינת ברמת דיוק גבוהה,‏ נבחרה כבסיס העיקרי לתרגום זה.‏ נעשו מאמצים קפדניים לתרגם את הנוסח היווני המקורי לשפה פשוטה ומודרנית בצורה מדויקת ומילולית ככל האפשר.‏ כך לא רק השתמר חלק ניכר מהניחוח והצבע של כתבי המקרא המקוריים,‏ אלא גם נפתח בפני הקורא עולם שלם של הבנה.‏

נראה לדוגמה את הפסוק ברומים י״ג:‏1,‏ שבו השליח פאולוס קורא למשיחיים ’‏להיכנע לסמכויות הנעלות’‏,‏ כלומר,‏ לרשויות החילוניות.‏ בתרגומים רבים נאמר בהמשך שהממשלות הללו ”‏נקבעו על־ידי אלוהים”‏ או ”‏נתמנו על־ידי אלוהים”‏ (‏תרגום המלך ג׳יימס;‏ ג׳רוזלם בייבל‏)‏.‏ היו בעבר מלכים שניצלו את התרגומים האלה כדי להצדיק את שלטונם העריץ.‏ אבל תרגום עולם חדש,‏ במילוליות ובדייקנות האופייניות לו,‏ מתרגם כך את הפסוק:‏ ”‏הסמכויות הקיימות הוצבו במעמדן היחסי על־ידי אלוהים”‏.‏ c כך אפשר להבין שאף שאלוהים אינו בוחר אישית במנהיגי העולם,‏ הוא כן מניח לאנשים אלה להחזיק במעמד סמכותי יחסי,‏ אבל מעמדם תמיד נחות משלו.‏

תרגום עולם חדש גם משתדל להעביר לקורא את הדקויות של הפעלים ביוונית.‏ בהרבה שפות מודרניות הפעלים מופיעים בהטיות שונות לציון זמני הפעולות,‏ כלומר עבר,‏ הווה או עתיד.‏ ביוונית הפעלים גם מראים את סוג הפעולה — אם זו פעולה רגעית,‏ פעולה שהושלמה או פעולה מתמשכת.‏ נראה לדוגמה את מה שאמר ישוע במתי ו׳:‏33.‏ הפועל היווני שמשמעו ”‏חפשו”‏ מורה על פעולה מתמשכת.‏ לכן כדי להדגיש את מלוא משמעות דבריו של ישוע תורגם הפסוק כך:‏ ‏”‏תמיד חפשו תחילה את המלכות ואת צדקתו,‏ וכל שאר הדברים האלה ייווספו לכם”‏.‏ באותו אופן,‏ תרגומו של הפסוק במתי ז׳:‏7 הוא:‏ ‏”‏המשיכו לבקש ויינתן לכם;‏ המשיכו לחפש ותמצאו;‏ המשיכו לדפּוק וייפתח לכם”‏.‏ (‏ראה גם רומים א׳:‏32;‏ ו׳:‏2;‏ גלטים ה׳:‏15.‏)‏

בתרגום עולם חדש נעשו מאמצים למצוא מקבילות מדויקות לכל מונח ולשמור על עקביות ואחידות בתרגומם של מונחי מפתח ככל שניתן על־פי ההקשר.‏ לדוגמה,‏ בכל פעם שמופיעה המילה היוונית פסיכה היא מתורגמת ל”‏נפש”‏ בגוף הטקסט או במקרים מסוימים בהערות שוליים.‏ תודות לכך הקוראים יכולים לראות ללא קושי שבניגוד לתפיסות דתיות שונות,‏ הנפש אינה בת אלמוות.‏ היא יכולה למות או להיהרג (‏מתי ב׳:‏20;‏ מרקוס ג׳:‏4;‏ לוקס ו׳:‏9;‏ י״ז:‏33)‏.‏

הפצת דבר־אלוהים ברחבי העולם

צאתם לאור של כתבי־הקודש היווניים בעברית היא רק ההתחלה.‏ התוכנית היא לתרגם עם הזמן את המקרא כולו.‏ אך האם הקוראים יוכלו להיות בטוחים שהמהדורה העברית תתאפיין באותה דייקנות ואותה עקביות של המהדורה האנגלית?‏

בהחלט.‏ הסיבה לכך היא שהגוף המנהל של עדי־יהוה משגיח מקרוב על מלאכת התרגום.‏ הוחלט שהדרך הטובה ביותר לתרגם את המקרא לשפות זרות היא על־ידי עבודת צוות,‏ וזו התבררה כהחלטה נבונה.‏ במספר ארצות ברחבי העולם הוקמו צוותים לתרגום המקרא.‏ כמו כן הוקמה במרכז העולמי של עדי־יהוה בברוקלין,‏ ניו־יורק,‏ מחלקה שנקראת ”‏מחלקת שירותי תרגום”‏ על מנת לענות על צורכי צוותי התרגום,‏ להשיב על שאלות ולהבטיח אחידות בין המהדורות הלשוניות השונות של תרגום עולם חדש.‏ בנוסף לכך פותח כלי עזר יעיל מאוד — מערכת ממוחשבת המסייעת למתרגמי המקרא.‏ למרות זאת,‏ עבודת התרגום עדיין דורשת הרבה מאוד מאמצי אנוש.‏ מכל מקום,‏ המערכות הממוחשבות פישטו במידה רבה את המלאכה להגשמת המטרה הנעלה שעומדת לנגד עיניהם של צוותי תרגום המקרא,‏ והיא לתרגם את תרגום עולם חדש בדייקנות ובעקביות המאפיינות את המהדורה האנגלית.‏ לדוגמה,‏ מערכת התרגום הממוחשבת מראה כיצד כל מילה בעברית וביוונית המקוריות מתורגמת במהדורה האנגלית — וזהו כלי יעיל ביותר המסייע למתרגמים לבחור מילים מקבילות בשפת היעד.‏

די להסתכל בתוצאות כדי לראות בבירור שהמאמצים הללו נשאו פרי.‏ אנו מעודדים אותך לבחון לעומק את תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש היווניים‏.‏ תוכל להשיג עותק מן המוציאים לאור של כתב־עת זה.‏ אתה גם בוודאי תיהנה ממאפייניו הייחודיים הרבים:‏ הטקסט מודפס בצורה קריאה וברורה;‏ ישנן גם כותרות בראש העמודים שיסייעו לך למצוא מהר יותר פסוקים מוכרים;‏ ישנם מפות מפורטות וגם נספחים מרתקים.‏ והדבר החשוב ביותר הוא שתוכל לקרוא את תרגום המקרא הזה בביטחון מלא שהוא מעביר במדויק את אמירותיו של אלוהים בלשון ימינו.‏

a מעניין לציין שבכריכה של תרגום המקרא ניו אמריקן סטנדרט בייבל (‏מהדורת 1971,‏ עם הפניות)‏ נאמר:‏ ”‏לא תמצא שמות של חוקרים לצורך הפניות או המלצות מפני שאנו מאמינים כי דבר־אלוהים חייב לעמוד בזכות עצמו”‏.‏

b הציטטות מתוך כתבי־הקודש העבריים במה שנקרא ”‏הברית החדשה”‏ מבוססות על תרגום השבעים.‏ הואיל ונוסחים מאוחרים יותר של תרגום השבעים אינם מכילים את שם אלוהים,‏ חוקרים רבים טוענים שאין לכלול שם זה גם בכתבי־הקודש היווניים.‏ עם זאת,‏ הנוסחים הקדומים ביותר של תרגום השבעים שבנמצא כן מזכירים את השם יהוה בצורתו העברית המקורית.‏ הדבר מהווה בסיס מוצק להחזרת השם יהוה אל כתבי־הקודש היווניים.‏

c ראה לקסיקון יווני שימושי של הברית החדשה מאת ג.‏ אבוט־סמית (‏A Manual Greek Lexicon of the New Testament, by G. Abbott-Smith)‏ ולקסיקון יווני־אנגלי מאת לידל וסקוט (‏A Greek-English Lexicon by Liddell and Scott)‏. לפי לקסיקונים אלה ומקורות מהימנים אחרים,‏ הוראתו המילולית של המונח היווני היא ”‏לערוך לפי סדר,‏ לשים בַּמקום”‏.‏

‏[‏שלמי תודה]‏

ציטטה מטימותיאוס א׳.‏ ג׳:‏16,‏ כפי שהיא מופיעה בקודקס סינַאִיטיקוּס מן המאה ה־4 לספירה

הטקסט מודפס בצורה ברורה והופך את הקריאה להנאה צרופה

‏[‏תמונה בעמוד 23]‏

כותבי המקרא,‏ כמו השליח פאולוס,‏ כתבו בשפה שהייתה מדוברת בחיי היומיום

‏[‏תמונה בעמוד 26]‏

בהירותו של ”‏תרגום עולם חדש”‏ מועילה מאוד בשירות המשיחי