האם יש לך ”לב לדעת” את יהוה?
”ונתתי להם לב לדעת אותי, כי אני יהוה; והיו לי לעם” (יר׳ כ״ד:7).
1, 2. מדוע עלינו לתת את הדעת לדוגמה שנתן יהוה לגבי התאנים?
האם אתה אוהב תאנים — טריות או מיובשות? רבים אוהבים תאנים, ולכן גידול תאנים למאכל נפוץ ברחבי העולם. היהודים בימי קדם ייחסו חשיבות רבה לפרי עץ התאנה (נחום ג׳:12; לוקס י״ג:6–9). התאנים מכילות סיבים תזונתיים, חומרים נוגדי חמצון ומינרלים, ומסיבה זו יש הסבורים שהן טובות ללב.
2 במקרה אחד דימה יהוה את התאנה ללב. אלוהים לא תיאר את היתרונות התזונתיים הנובעים מאכילת תאנים. הוא דיבר במונחים ציוריים. הדברים שאמר דרך הנביא ירמיהו נוגעים לך וליקיריך. בעת בחינת דבריו חשוב על משמעות הדבר עבור המשיחיים.
3. מה מסמלות התאנים המוזכרות בירמיהו כ״ד?
3 הבה נבחן תחילה דבר שאמר אלוהים בימיו של ירמיהו באשר לתאנים. בשנת 617 לפה״ס הייתה ממלכת יהודה במצב רוחני גרוע. באמצעות חזון הראה אלוהים לירמיהו את הצפון בחיק העתיד, והוא המחיש זאת על־ידי שני סוגים של תאנים — ”תאנים טובות מאוד” ו”תאנים רעות מאוד”. (קרא ירמיהו כ״ד:1–3.) התאנים הרעות סימלו את המלך צדקיהו ואחרים כמותו שהמלך נבוכדנאצר וחייליו נהגו בהם באכזריות. אולם מה באשר ליחזקאל, דניאל ושלושת רעיו שכבר היו בבבל, ובאשר לכמה יהודים שעתידים היו להילקח לשם? הם היו תאנים טובות. שארית היהודים עתידה הייתה לחזור כדי לבנות מחדש את ירושלים ואת מקדשה. לימים הדבר אכן אירע (יר׳ כ״ד:8–10; כ״ה:11, 12; כ״ט:10).
4. איזה עידוד נוכל לשאוב ממה שאמר אלוהים על התאנים הטובות?
4 יהוה אמר על מי שאותם מסמלות התאנים הטובות: ”ונתתי להם לב לדעת אותי, כי אני יהוה; והיו לי לעם” (יר׳ כ״ד:7). זהו פסוק הנושא של המאמר. ועד כמה זה מעודד שאלוהים מוכן להעניק לאנשים ”לב לדעת” אותו! במקרה הזה מסמל ה”לב” את נטייתו של האדם. ללא ספק אתה מעוניין שיהיה לך לב כזה, ואתה רוצה להימנות עם משרתי אלוהים. על מנת לממש מטרה זו עליך לנקוט בצעדים הבאים: ללמוד וליישם את דברו, לגלות חרטה ולחזור בתשובה, להקדיש את חייך לאלוהים ולהיטבל בשם האב, הבן ורוח הקודש (מתי כ״ח:19, 20; מה״ש ג׳:19). האם כבר נקטת צעדים אלה? האם אתה מתרועע בקביעות עם עדי־יהוה ומתקדם לקראת מימוש המטרה הזו?
5. במי בעיקר התמקד ירמיהו?
5 עלינו לשים לב תמיד לגישתנו ולהתנהגותנו, אם עשינו חלק מהצעדים האלה ואם את כולם. ניתן לראות את הסיבה לכך בדברים הנוספים שכתב ירמיהו על הלב. מספר פרקים בספר ירמיהו אומנם דנים בעמי הסביבה, אך הספר מתמקד בעיקר בממלכת יהודה בימי שלטונם של חמישה ממלכיה (יר׳ א׳:15, 16). ואכן, ירמיהו כתב בעיקר על גברים, נשים וילדים שהיו מוקדשים ליהוה. אבות אבותיהם בחרו מרצון להיות אומה כזו (שמ׳ י״ט:3–8). ובימיו של ירמיהו אישר העם את היותו מוקדש לאלוהים ואמר: ”כי אתה, יהוה, אלוהינו” (יר׳ ג׳:22). אולם מה לדעתך היה מצב לבם?
האם לב סמלי זקוק לניתוח?
6. מדוע עלינו להתעניין במיוחד בדברים שאמר אלוהים אודות הלב?
6 הרופאים בימינו יכולים להשתמש בטכנולוגיה מתקדמת כדי לבחון את מצב הלב ואת תפקודו. יהוה, לעומתם, הוכיח בימי ירמיהו שבכוחו לבחון את הלב הסמלי. אלוהים הוא הכשיר ביותר לעשות זאת, שהרי הוא אמר: ”עָקֹב [בוגדני] הלב מכול ואנוש הוא. מי ידענו? אני, יהוה, חוקר לב, ... לתת לאיש כדרכיו, כפרי מעלליו” (יר׳ י״ז:9, 10). ’חקירת הלב’ אינה כרוכה בבדיקה רפואית של הלב הפיזי, אשר עשוי לפעום כשלושה מיליארד פעם במשך 70 או 80 שנה. תחת זאת, יהוה דיבר על הלב הסמלי, כלומר על האדם הפנימי בכללותו — על כל רצונותיו, מחשבותיו, נטיותיו, גישותיו ומטרותיו. לך יש לב כזה. אלוהים מסוגל לבחון את לבך, ובמובן מסוים גם אתה יכול לעשות כן.
7. כיצד תיאר ירמיהו את מצב לבם של רוב היהודים בימיו?
7 כדי להיערך לבחינה זו אולי נתהה מה היה מצב לבם הסמלי של רוב היהודים בימיו של ירמיהו. שים לב לדברים המפתיעים שאמר ירמיהו: ”כל בית ישראל ערלי לב”. הוא לא מדבר כאן על מילתם של הזכרים מקרב עם ישראל, משום שהוא אמר: ”’הנה! ימים באים נאום יהוה, ’ופקדתי על כל מול בעורלה’”. מכאן שאפילו יהודים נימולים היו ”ערלי לב” (יר׳ ט׳:24, 25). מה משמע הדבר?
8, 9. מה היה על רוב היהודים לעשות באשר ללבם?
8 אנו מוצאים רמז למשמעות המילים ”ערלי לב” במה שהאיץ אלוהים ביהודים לעשות: ”הסירו עורלות לבבכם, איש יהודה ויושבי ירושלים: פן תצא כאש חמתי... מפני רוע מעללכם”. אך ממה נבעו מעשיהם הרעים? מבפנים, כלומר מלבם. (קרא מרקוס ז׳:20–23.) ואכן, דרך ירמיהו ערך אלוהים אבחון מדויק והצביע על הסיבה למעשיהם הרעים של היהודים — הלב שלהם היה עיקש ומרדן. מניעיהם וחשיבתם היו למורת רוחו. (קרא ירמיהו ה׳:23, 24; ז׳:24–26.) אלוהים אמר להם: ”הימולו ליהוה, והסירו עורלות לבבכם” (יר׳ ד׳:4; י״ח:11, 12).
9 לפיכך היהודים בימי ירמיהו נזקקו לניתוח של הלב הסמלי. היה עליהם ’למול את לבם’ כפי שעשו בני ישראל בימיו של משה (דב׳ י׳:16; ל׳:6). על מנת ’להסיר את עורלת לבם’ הם היו צריכים להיפטר ממה שהקשה את לבם — חשיבה, מאוויים או מניעים שהיו מנוגדים לאלה של אלוהים (מה״ש ז׳:51).
כיצד נוכל לרכוש ”לב לדעת” את אלוהים?
10. מה עלינו לרצות לעשות בדומה לדוד?
10 עד כמה אסירי תודה אנו יכולים להיות על כך שאלוהים מסייע לנו להבין לעומק את הלב הסמלי. אך יש שישאלו: ’מדוע צריך הדבר לעניין את עדי־יהוה בימינו?’ אין זה מפני שמשיחיים רבים בקהילות הולכים בדרך הרע והופכים ל”תאנים רעות”, כפי שניתן לומר על יהודים רבים מימי קדם. אדרבה, משרתי אלוהים בימינו הם עם מוקדש ונקי. עם זאת, שים לב לתחינתו של דוד ליהוה: ”חוקרני, אל, ודע לבבי, בחנני ודע שרעפיי. וראה אם דרך עוצב בי” (תהל׳ י״ז:3; קל״ט:23, 24).
11, 12. (א) מדוע על כל אחד מאתנו לבחון את לבו? (ב) מה לא יעשה אלוהים?
11 יהוה חפץ שכל אחד מאתנו יהיה רצוי בעיניו ויישאר במצב זה. באשר לצדיקים אמר ירמיהו: ”יהוה צבאות, בוחן צדיק; רואה כליות ולב” (יר׳ כ׳:12). אם האל הכול יכול בוחן אפילו את לבם של הצדיקים, האם לא יהיה גם עלינו לערוך בחינה עצמית כנה? (קרא תהלים י״א:5.) בעשותנו כן, אולי נבחין בגישה, במטרה או ברגש עמוק שעלינו לתת עליהם את הדעת. נוכל לזהות גורם שמקהה את לבנו, כמעין ’עורלת לב’, שנהיר לנו שיש להסירו. יהיה זה למעשה ניתוח של הלב הסמלי. אם אתה מסכים עם העובדה שכדאי לך לבחון את לבך הסמלי, מה יהא עליך לבדוק, ואילו שינויים אולי יהיה עליך לעשות? (יר׳ ד׳:4).
12 דבר אחד ברור: אל לנו לצפות שיהוה יכריח אותנו להשתנות. באשר ל”תאנים הטובות” הוא אמר שהוא ’ייתן להם לב לדעת’ אותו. הוא לא אמר שיכפה עליהם לשנות את לבם. היה עליהם לרצות להכיר את אלוהים, וגם אנו צריכים לרצות בכך.
13, 14. כיצד לבו של המשיחי עלול להזיק לו?
13 ישוע הצהיר: ”מן הלב נובעים מחשבות רשע, רציחות, ניאופים, מעשי זנות, גניבות, עדויות שקר וגידופים” (מתי ט״ו:19). ברור שאם לבו הקהה של אח מסוים מניע אותו לנאוף או לזנות והוא אינו מביע חרטה, הוא עלול לאבד את חסדו של אלוהים לצמיתות. עם זאת, גם אדם שלא ביצע חטא כזה עלול להרשות לתאווה פסולה לצמוח בלבו. (קרא מתי ה׳:27, 28.) במקרה כזה בחינה אישית של הלב תסייע לנו. כאשר תבחן את לבך, האם תגלה שיש לך רגשות לא־הולמים כלפי מישהו מבני המין השני, תשוקות נסתרות המנוגדות לרצון אלוהים ושיש להסירן?
14 מה לגבי אח שלא באמת ביצע ”רציחות”, אך עלול להרשות למרירות לכרסם בלבו ולהגיע למצב שבו הוא שונא משיחי אחר (וי׳ י״ט:17). האם הוא יעשה מאמצים להיפטר מרגשות כאלה העלולים להקהות את לבו? (מתי ה׳:21, 22).
15, 16. (א) כיצד עלול המשיחי להפוך ל’ערל לב’? הבא דוגמה. (ב) מדוע לדעתך ’לב ערל’ אינו רצוי בעיני יהוה?
15 לשמחתנו, רוב המשיחיים אינם סובלים מבעיית לב כזו. אך ישוע דיבר גם על ”מחשבות רשע”. מדובר בהשקפות או גישות העלולות להכתים היבטים רבים בחיים. לדוגמה, לאדם מסוים יכולה להיות השקפה מעוותת באשר לנאמנות לקרובי משפחתו. המשיחיים, כמובן, רוצים לגלות ”חיבה טבעית” לקרוביהם, ולא להידמות לרבים ב”אחרית הימים” שנעדרת מהם חיבה מעין זו (טימ״ב ג׳:1, 3). אולם אנו עלולים לנטות לקיצוניות השנייה בגילוי חיבה זו. רבים סבורים ש”דם סמיך ממים”. לכן הם עשויים לגונן על קרוביהם או לצדד בהם בכל מחיר, וכאשר קרוב משפחה נעלב הם לוקחים את זה באופן אישי. חשוב מה עשו אחיה של דינה בעקבות רגשות עזים דומים (בר׳ ל״ד:13, 25–30). נסה לתאר לעצמך מה היה בלב אבשלום, אשר גרם לו לרצוח את אמנון, אחיו למחצה (שמ״ב י״ג:1–30). ברור אפוא שהמעשים הללו נבעו מ”מחשבות רשע”.
16 אין ספק שהמשיחיים האמיתיים אינם רוצחים. אולם האם ייתכן שמשיחי יפתח בלבו רגשות שליליים חזקים כלפי אח שפגע בקרוב משפחתו או שנדמה לו שהוא עשה כן? אותו משיחי עלול לסרב להתארח אצל אח לאמונה שלדעתו לא התייחס כראוי לאחד מקרובי משפחתו. הוא גם עלול לא לגלות כלפיו אף פעם הכנסת אורחים (עב׳ י״ג:1, 2). רגשות שליליים חזקים כאלה וחוסר הכנסת אורחים מעין זו משקפים חוסר אהבה, ואל לנו להתייחס לעניין בביטול. שהרי בוחן הלבבות עשוי לאבחן זאת כ’עורלת לב’ (יר׳ ט׳:24, 25). זכור את מי שהאיץ בהם יהוה: ”הסירו עורלות לבבכם” (יר׳ ד׳:4).
רוכשים ”לב לדעת” את אלוהים ונוצרים אותו
17. מדוע יראת יהוה תקל עלינו לערוך שינויים בלבנו?
17 מה אם לאחר בדיקת לבך הסמלי גילית שהוא אינו ממהר לציית להדרכותיו של יהוה כפי שעליו לעשות ושהוא במידה מסוימת ’ערל’? אולי הבחנת בחרדת אדם, בשאיפה למעמד או ליוקרה או אפילו בנטייה לעקשנות או עצמאות. אינך הראשון שחש כך (יר׳ ז׳:24; י״א:8). ירמיהו כתב שליהודים הלא־נאמנים בימיו היה ”לב סורר ומורה”. הוא הוסיף: ”[הם] לא אמרו בלבבם: ’נירא נא את יהוה אלוהינו, הנותן גשם יורה ומלקוש’” (יר׳ ה׳:23, 24). האין זה מרמז על כך שאחת הדרכים ’להסיר את עורלות לבנו’ היא לפתח יראה והערכה רבות יותר ליהוה? יראה בריאה כזו עשויה להקל עלינו לערוך שינויים בלבנו ולעשות את הרצוי בעיני אלוהים.
18. מה הבטיח יהוה למי שמהווים צד בברית החדשה?
18 יהוה יסייע לנו בעודנו מתאמצים לערוך שינויים ויספק לנו ”לב לדעת” אותו. למעשה, זה מה שהוא הבטיח שיעשה עבור המשוחים המהווים צד בברית החדשה: ”נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה, והייתי להם לאלוהים, והמה יהיו לי לעם”. האם הם יוכלו לדעת אותו באמת? הוא הוסיף: ”ולא יְלַמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו, לאמור: ’דעו את יהוה!’ כי כולם יֵדעו אותי, למקטנם ועד גדולם. ... כי אסלח לעוונם, ולחטאתם לא אזכור עוד” (יר׳ ל״א:31–34). *
19. איזו תקווה נפלאה מושטת למשיחיים האמיתיים?
19 בין שתקוותך לחיות לנצח בשמיים ובין שעל הארץ תודות לברית החדשה, עליך לרצות לדעת את יהוה ולהיות חלק מעמו. תנאי מוקדם לכך הוא לזכות בסליחת חטאים על בסיס קורבן הכופר של המשיח. העובדה שאלוהים סולח לך על חטאיך צריכה להניע אותך לסלוח לאחרים, אפילו אם אין זה תמיד קל לעשות כן. נכונותך להיפטר מכל רגש עוין המקנן בך תועיל ללבך. כך תראה שאינך מעוניין רק לשרת את יהוה, אלא גם ללמוד לדעת אותו טוב יותר. תוכל להידמות למי שיהוה אמר עליהם באמצעות ירמיהו: ”ביקשתם אותי ומצאתם, כי תדרשוני בכל לבבכם. ונמצאתי לכם” (יר׳ כ״ט:13, 14).
^ תוכל למצוא מידע בנוגע לברית החדשה בחוברת המצפה מ־15 בינואר 2012, עמודים 26–30.