לעולם אל ’תזעף על יהוה’
”איוולת אדם תסלף דרכו, ועל יהוה יזעף לבו” (מש׳ י״ט:3).
1, 2. מדוע אל לנו להאשים את יהוה בבעיות האנושות? הבא דוגמה.
נניח שאתה נשוי באושר כבר שנים רבות. והנה יום אחד אתה חוזר הביתה ומוצא אי־סדר מוחלט. הרהיטים שבורים, כלי החרסינה מנופצים והשטיח הרוס כליל. ביתך היקר נראה כמו אזור אסון. האם תאמר, ”למה אשתי עשתה את זה?” או האם סביר יותר שתשאל, ”מי עשה את זה?” אין ספק שהשאלה השנייה תעלה מייד במחשבותיך. מדוע? מפני שאתה יודע שלא ייתכן שאשתך האהובה תעמוד מאחורי מעשה ונדליזם זדוני שכזה.
2 מעונם של בני האדם נגוע כיום בזיהום, באלימות ובאי־מוסריות. בתור תלמידי מקרא, אנו יודעים שלא ייתכן שיהוה הוא הגורם לכל הבעיות הללו. הוא יצר את כדור הארץ ורצה שיהפוך לגן עדן יפהפה (בר׳ ב׳:8, 15). יהוה הוא אל של אהבה (יוח״א ד׳:8). מתוך לימוד כתבי־הקודש אנו מזהים את הגורם האמיתי לרבים מקשיי העולם. אין זה אלא השטן, ”שר העולם הזה” (יוח׳ י״ד:30; קור״ב ד׳:4).
3. איזו חשיבה מעוותת אנו עלולים לאמץ?
3 עם זאת, לא נוכל להאשים את השטן בכל צרותינו. מדוע? כיוון שחלק מבעיותינו הן תולדה של טעויותינו אנו. (קרא דברים ל״ב:4–6.) גם אם אנו מכירים בעובדה זו, אי־שלמותנו עלולה לעוות את חשיבתנו ולגרום לנו להתהלך בדרך שתוביל אותנו בסופו של דבר לאסון (מש׳ י״ד:12). מה הכוונה? במקום להאשים את עצמנו או את השטן בבעיה כלשהי, אנו עלולים להתחיל להאשים את יהוה ואף ’לזעוף עליו’ (מש׳ י״ט:3).
4, 5. כיצד עלול המשיחי ’לזעוף על יהוה’?
4 האם באמת ייתכן ש’נזעף על יהוה’? יהיה זה ודאי חסר תוחלת (יש׳ מ״א:11). הרי מה נוכל להשיג מכך? משורר אחד כתב: ”זרועך קצרה מכדי להתאגרף עם אלוהים”. אולי לא נעז להתלונן על יהוה בקול, אבל במשלי י״ט:3 נאמר שאיוולתו של האדם ”תסלף דרכו, ועל יהוה יזעף לבו”. כן, האדם עלול לזעוף על יהוה בלבו. גישה זו יכולה להתבטא בדרכים פחות בולטות. האדם עלול כביכול לנטור טינה ליהוה. כתוצאה מכך הוא עלול להתרחק מהקהילה או לא לתמוך לגמרי בסידורים הקשורים לעבודת יהוה.
5 מה עלול לגרום לנו ’לזעוף על יהוה’? כיצד נוכל להימנע ממלכודת זו? חיוני שנדע את התשובות לשאלות אלו, שכן יחסינו עם יהוה מונחים על כף המאזניים!
מה עלול לגרום לנו ’לזעוף על יהוה’?
6, 7. מדוע החלו בני ישראל בימי משה להלין על יהוה?
6 מה יכול לגרום ללבו של משרת יהוה נאמן להתחיל להלין על אלוהיו? הבה נדון בחמישה גורמים וננתח פרשות מקראיות המבליטות מה הוביל לנפילתן של דמויות שונות מהעבר במלכודת זו (קור״א י׳:11, 12).
אם תקשיב לדיבור שלילי עלולה להיות לכך השפעה שלילית עליך (ראה סעיף 7)
7 דיבורם השלילי של אחרים עלול להשפיע עלינו לרעה. (קרא דברים א׳:26–28.) בני ישראל שוחררו מעבדות במצרים. יהוה הנחית באורח נס עשר מכות על האומה המשעבדת, ולאחר מכן השמיד את פרעה ואת צבאו בים סוף (שמ׳ י״ב:29–32, 51; י״ד:29–31; תהל׳ קל״ו:15). בחלוף זמן לא רב היה עם אלוהים ערוך ומוכן להיכנס לארץ המובטחת. והנה ברגע מכריע זה החלו בני ישראל להלין על יהוה. מה גרם להם לאבד אמונה? לבם נמס עקב הדיווח השלילי שמסרו כמה מהמרגלים אשר נשלחו לתור את הארץ (במ׳ י״ד:1–4). מה אירע בעקבות זאת? על דור שלם נאסר להיכנס אל ”הארץ הטובה” (דב׳ א׳:34, 35). האם אנו מאפשרים לעיתים לדיבורם השלילי של אחרים להחליש את אמונתנו ולגרום לנו לרטון על יחסו של יהוה כלפינו?
8. מה גרם לעם אלוהים בימי ישעיהו להאשים את יהוה במצבם?
8 בעיות וקשיים עלולים לרפות את ידינו. (קרא ישעיהו ח׳:21, 22.) בימי ישעיהו היו אנשי יהודה נתונים במצוקה קשה. הם היו מוקפים אויבים, היה מחסור במזון ורבים סבלו מחרפת רעב. אך חשוב מכך, שרר בקרבם רעב רוחני (עמ׳ ח׳:11). אולם במקום לבקש את עזרת יהוה, הם החלו ’לקלל’ את מלכם ואת אלוהיהם. הם האשימו את יהוה בבעיותיהם. אם תפקוד אותך טרגדיה או אם יצוצו בחייך בעיות אישיות, האם גם אתה תאמר בלבבך, ’איפה היה יהוה כשהייתי צריך אותו?’
9. מדוע פיתחו בני ישראל בימי יחזקאל השקפה מוטעית?
9 איננו יודעים את כל העובדות. בימי יחזקאל לא ידעו בני ישראל את כל העובדות, ולכן חשבו שדרכיו של יהוה ’לא ייתכנו’, כלומר אינן נכונות (יח׳ י״ח:29). הם כביכול שמו עצמם כשופטי אלוהים. במילים אחרות, הם הציבו את נורמות הצדק שלהם מעל לאמות המידה של יהוה ושפטו אותו על־פי הבנתם המוגבלת לגבי המתרחש. אם לעיתים אין אנו מבינים לגמרי פרשה מקראית או אירועים מסוימים המתרחשים בחיינו, האם אנו חשים בלבנו שדרכו של יהוה אינה הוגנת או אינה נכונה? (איוב ל״ה:2).
10. כיצד אנו עלולים לחקות את דוגמתו השלילית של אדם הראשון?
10 אנו עלולים להסיט מעצמנו את האשמה על חטאינו וטעויותינו. בשחר תולדות האנושות האשים אדם הראשון את אלוהים על חטאו (בר׳ ג׳:12). אף שהפר את חוק אלוהים במזיד ובידיעה מלאה לגבי ההשלכות, תלה את האשם ביהוה. למעשה הוא אמר שיהוה נתן לו אישה רעה. מאותה עת ואילך היו אחרים שנהגו כדוגמת אדם והאשימו את אלוהים בטעויותיהם. כדאי שתשאל את עצמך, ’האם אכזבות ותסכולים שאני חווה עקב טעויותיי גורמים לי להתרעם על אמות המידה של יהוה?’
11. איזה לקח אנו לומדים מסיפורו של יונה?
11 אנו עלולים להיות מרוכזים מדי בעצמנו. הנביא יונה התקשה להשלים עם החלטתו של יהוה לחוס על נינווה (יונה ד׳:1–3). מדוע? הוא ככל הנראה חשש מאוד שכבודו ייפגע אם בשורת החורבן שהכריז לא תתגשם. הדאגה לשמו הטוב האפילה על החמלה שהיה עליו לחוש כלפי אנשי נינווה המתחרטים. האם גם אנו עלולים להיות מרוכזים מדי בעצמנו עד כדי כך ש’נזעף על יהוה’ על שהקץ טרם בא? אם אנו מבשרים כבר עשרות שנים שיום יהוה קרוב, האם אנו מתחילים לאבד את סבלנותנו כלפי יהוה כשמטיחים בנו ביקורת על כך שאנו מכריזים את מה שאומר המקרא? (פט״ב ג׳:3, 4, 9).
כיצד נוכל להימנע מ’לזעוף על יהוה’
12, 13. מה אל לנו להזניח אם לבנו יתחיל לפקפק בחלק מפעלי יהוה?
12 מה נוכל לעשות אם לבנו החוטא יתחיל לפקפק בחלק מפעלי יהוה? זכור שאין זה נבון לעשות כן. לאור זאת, הבה נדון בחמישה גורמים שיעזרו לנו לא להרשות לתסכולי החיים לגרום לנו להאשים את יהוה.
13 אל תזניח את יחסיך עם יהוה. נוכל להימנע מהנטייה השלילית לזעוף על אלוהים אם נשמור על יחסים קרובים עמו. (קרא משלי ג׳:5, 6.) עלינו לבטוח ביהוה ולא להיות חכמים בעינינו או מרוכזים בעצמנו (מש׳ ג׳:7; קהלת ז׳:16). כך יקטנו הסיכויים שנאשים את יהוה כאשר יקרו דברים רעים.
14, 15. מה יעזור לנו לא להיות מושפעים לרעה מדיבורם השלילי של אחרים?
14 אל תרשה לדיבור שלילי להשפיע עליך לרעה. לבני ישראל בימי משה היו די והותר סיבות להאמין שיהוה יוביל אותם בהצלחה אל תוך הארץ המובטחת (תהל׳ ע״ח:43–53). אך כאשר שמעו את הדיבה הרעה שהוציאו עשרת המרגלים הלא־נאמנים, הם לא ”זכרו את ידו” (תהל׳ ע״ח:42). אם נהרהר בפעלי יהוה ונזכור את כל הדברים הטובים שהוא עשה למעננו, יתחזקו יחסינו עמו. בעקבות זאת, לא נרשה לרעיונות שליליים של אחרים לתקוע טריז בינינו לבין יהוה (תהל׳ ע״ז:12, 13).
15 מה אם יש לנו גישה שלילית כלפי אחינו לאמונה? בנסיבות אלו עלול הדבר לפגוע ביחסינו עם יהוה (יוח״א ד׳:20). כאשר התלוננו בני ישראל על מינויו ומעמדו של אהרון, ראה בזה יהוה כתלונה המופנית נגדו (במ׳ י״ז:25). באופן דומה, אם נתחיל לרטון ולהתלונן על האחים שבהם בחר יהוה להנהיג את החלק הארצי של ארגונו, יהיה זה כאילו אנו באים בטרוניה נגד יהוה (עב׳ י״ג:7, 17).
16, 17. מה עלינו לזכור כאשר אנחנו מתמודדים עם בעיות?
16 זכור שיהוה אינו הגורם לבעיותינו. אף שבני ישראל בימי ישעיהו פנו עורף ליהוה, הוא עדיין רצה לעזור להם (יש׳ א׳:16–19). יהיו בעיותינו אשר יהיו נוכל להתנחם בידיעה שיהוה דואג לנו ורוצה לעזור לנו (פט״א ה׳:7). למעשה, הוא מבטיח לספק לנו את הכוח הדרוש על מנת להמשיך להחזיק מעמד (קור״א י׳:13).
17 אם אנו חווים אי־צדק — כפי שקרה לאיוב הנאמן — מוטב שנזכיר לעצמנו שיהוה אינו אחראי לכך. יהוה שונא אי־צדק; הוא אוהב צדקה (תהל׳ ל״ג:5). בדומה לאליהוא, חברו של איוב, עלינו להכיר בעובדה ש”חלילה לאל מֵרֶשע ושדי מעוול” (איוב ל״ד:10). לא רק שיהוה אינו הגורם לבעיותינו, הוא אף מעניק לנו ”כל מתנה טובה וכל מתנה שלמה” (יעקב א׳:13, 17).
18, 19. מדוע לעולם אל לנו לפקפק ביהוה? הבא דוגמה.
18 לעולם אל תפקפק ביהוה. אלוהים מושלם, ומחשבותיו נעלות ממחשבותינו (יש׳ נ״ה:8, 9). לכן ענווה וצניעות יעזרו לנו להכיר בכך שהבנתנו מוגבלת (רומ׳ ט׳:20). רק לעיתים נדירות ידועות לנו כל העובדות בנוגע לעניין מסוים. ודאי נוכחת באמיתות המשל: ”צדיק הראשון בריבו; ובא רעהו וַחֲקָרוֹ” (מש׳ י״ח:17).
19 אם ידיד קרוב יעשה דבר שבתחילה לא נבין או ייראה לנו חריג, האם נמהר להאשים אותו במעשה פסול או האם נעדיף לתת לו ליהנות מן הספק, במיוחד אם אנו מכירים אותו שנים רבות? אם אנו נוהגים באהבה בידידינו הלא־מושלמים, על אחת כמה וכמה עלינו לבטוח באבינו שבשמיים אשר דרכיו ומחשבותיו נעלות משלנו!
20, 21. מדוע חשוב לתלות את האשמה בגורם האמיתי?
20 תלה את האשמה בגורם האמיתי. מדוע עלינו לעשות כן? ובכן, ייתכן שאנו אחראים לחלק מבעיותינו. אם כך הדבר, עלינו להכיר בעובדה זו (גל׳ ו׳:7). לא יהיה זה הגיוני להאשים את יהוה בבעיות. מדוע? תן דעתך לדוגמה הבאה: תאר לעצמך שנהג הנוהג במכונית נוסע במהירות מופרזת בסיבוב חד, והרכב מתהפך. האם יצרן המכונית אשם בתאונה? מובן שלא! בדומה לכך, יהוה חנן אותנו בבחירה חופשית. אך הוא גם סיפק לנו הדרכה שתעזור לנו להחליט החלטות נבונות. אם כן, מדוע נאשים את הבורא בטעויותינו אנו?
21 כמובן, לא כל בעיותינו נגרמות מטעויות וממעשים פסולים שעשינו. חלק מהאירועים בחיינו הם תולדה של ”עת ופגע” (קהלת ט׳:11). אך בסופו של דבר, בל נשכח את העובדה שהשטן הוא הגורם העיקרי לרשע (יוח״א ה׳:19; ההת׳ י״ב:9). הוא האויב, ולא יהוה! (פט״א ה׳:8).
נצור את יחסיך היקרים עם יהוה
יהושע וכלב בורכו עקב ביטחונם ביהוה (ראה סעיף 22)
22, 23. מה עלינו לזכור אם נחוש רפיון ידיים בשל בעיותינו?
22 כאשר אתה מתמודד עם בעיות וקשיים, זכור את דוגמתם של יהושע בן נון וכלב בן יפונה. בניגוד לעשרת המרגלים האחרים, שני אנשים נאמנים אלה חזרו כשבפיהם דיווח חיובי (במ׳ י״ד:6–9). הם גילו אמונה ביהוה. למרות זאת, הם נאלצו לנדוד במדבר 40 שנה יחד עם שאר בני ישראל. האם יהושע וכלב התלוננו או התמרמרו מתוך תחושה שאין זה הוגן? לא. הם בטחו ביהוה. האם בירך אותם יהוה? בהחלט! שניהם זכו להיכנס לארץ ההבטחה, ואילו דור שלם מת במדבר (במ׳ י״ד:30). גם אותנו יברך יהוה אם לא ”נִלאה” בעשיית רצונו (גל׳ ו׳:9; עב׳ ו׳:10).
23 מה עליך לעשות אם תחוש רפיון ידיים בשל בעיות או בגלל מגרעותיהם של אחרים או מגרעותיך שלך? התמקד בתכונותיו הנהדרות של יהוה. ראה בעיני רוחך את התקווה שמעניק לך יהוה. שאל את עצמך, ’איפה הייתי בלי יהוה?’ הישאר תמיד קרוב אליו, ולעולם אל תרשה ללבך לזעוף עליו!
