יהיו תזכורות יהוה לששון לבך
”נָחַלְתִּי עדותיך לעולם” (תהל׳ קי״ט:111).
1. (א) באילו דרכים מגיבים בני אדם לתזכורות, ומדוע? (ב) כיצד עלולה הגאווה להשפיע על גישתו של הפרט כלפי עצות?
בני אדם מגיבים להנחיות במגוון דרכים. תזכורת מצד אדם בעל סמכות עשויה להתקבל יפה, ואילו אדם המקבל עצה מצד חברו או מצד מישהו הכפוף לו עלול לדחות אותה על הסף. ישנן גם שלל תגובות רגשיות למוסר ולתוכחה: יש שחשים צער, עצבות או בושה ויש שחשים חדורי מוטיבציה והתלהבות ובוער בהם הרצון להשתפר. מה עומד מאחורי ההבדל? אחד הגורמים הוא גאווה. ואכן, היהירות עלולה לטשטש את כושר השיפוט של האדם ולגרום לו להתייחס בביטול לעצה ולהחמיץ הדרכה יקרת ערך (מש׳ ט״ז:18).
2. מדוע המשיחיים האמיתיים מוקירים את העצות שמתוך דבר־אלוהים?
2 לעומת זאת, המשיחיים האמיתיים מוקירים עצות מועילות, בייחוד אם הן מבוססות על דבר־אלוהים. תזכורותיו של יהוה מעניקות לנו ראייה מעמיקה. הן מלמדות אותנו ועוזרות לנו להימנע ממלכודות שונות, כגון חומרנות, אי־מוסריות מינית, שתייה מופרזת ושימוש בסמים (מש׳ כ׳:1; קור״ב ז׳:1; תסל״א ד׳:3–5; טימ״א ו׳:6–11). יתרה מזו, אנו שמחים מ”טוב לב”, כלומר ממצבו הטוב של לבנו, הנובע מכך שאנו נשמעים לתזכורות אלוהים (יש׳ ס״ה:14).
3. איזו גישה שאפיינה את מחבר התהלים כדאי שנאמץ?
3 כדי לשמור על יחסינו היקרים עם יהוה אבינו שבשמיים, עלינו להמשיך ליישם את הדרכותיו הנבונות. כמה יפה אם גישתנו תהיה כגישתו של מחבר התהלים אשר כתב: ”נָחַלְתִּי עדותיך לעולם [תזכורותיך הן כנחלת עולם עבורי], כי ששון לבי המה”! (תהל׳ קי״ט:111) האם גם אנו מתענגים על מצוות יהוה, או שמא אנו רואים בהן לעיתים מעמסה? גם אם אנו לפעמים מתרעמים על עצות או תיקון הניתנים לנו, בל נאמר נואש. אנו בהחלט יכולים לפתח ביטחון בלתי מעורער בחוכמתו הנעלה של אלוהים. הבה נבחן שלוש דרכים שבהן נוכל לעשות כן.
בנה את ביטחונך בעזרת תפילות
4. מהו הדבר שתמיד נותר בעינו בחייו של דוד?
4 דוד המלך ידע בחייו לא מעט עליות ומורדות, אבל דבר אחד נותר בעינו — ביטחונו המוחלט בבוראו. הוא אמר: ”אליך, יהוה, נפשי אשא. אלוהַי, בך בטחתי” (תהל׳ כ״ה:1, 2). מה עזר לדוד לפתח ביטחון כזה באביו השמימי?
5, 6. מה אנו למדים מהמקרא על טיב יחסיו של דוד עם יהוה?
5 רבים מתפללים לאלוהים רק כאשר הם במצוקה. מה אם חבר או קרוב משפחה פונה אליך אך ורק כשהוא צריך כסף או טובה אישית? עם הזמן אולי תתחיל לפקפק במניעיו. דוד לא נהג כך. יחסיו עם יהוה שיקפו את אמונתו באלוהיו ואת אהבתו כלפיו לאורך כל חייו — בזמנים טובים ובזמנים קשים (תהל׳ מ׳:9).
6 שים לב לדברי ההלל וההודיה שאמר דוד ליהוה: ”יהוה אדונינו, מה אדיר שמך בכל הארץ, אשר תְּנָה הודך על השמיים!” (תהל׳ ח׳:2) האינך חש בקרבה האינטימית שהייתה לדוד עם אביו שבשמיים? ההערכה שרחש דוד להודו ולתפארתו של יהוה הניעה אותו להללו ”כל היום” (תהל׳ ל״ה:28).
7. איזו תועלת צומחת לנו כאשר אנו מתקרבים לאלוהים בתפילות?
7 בדומה לדוד, עלינו לתקשר עם יהוה על בסיס קבוע על מנת לפתח ביטחון בו. המקרא אומר: ”קרבו לאלוהים, והוא יקרב אליכם” (יעקב ד׳:8). ההתקרבות לאלוהים בתפילות היא גם אחת הדרכים החשובות לקבל את רוח קודשו (קרא יוחנן א׳. ג׳:22).
8. מדוע עלינו להימנע מלומר בתפילותינו את אותם הדברים שוב ושוב?
8 כאשר אתה מתפלל, האם אתה נוטה לחזור על אותם המשפטים או לומר את אותן המילים בכל תפילה ותפילה? אם כך, לפני התפילה חשוב כמה דקות על מה שברצונך לומר. אם בכל פעם שנשוחח עם ידיד או קרוב משפחה נאמר להם את אותן המילים, האם יהיה להם נעים לשמוע אותנו? הם אולי יפסיקו להקשיב לנו. כמובן, יהוה לעולם לא ידחה את תפילתם הכנה של משרתיו הנאמנים. אך מוטב שנימנע מלומר את אותם הדברים שוב ושוב בכל פעם שאנו מתפללים.
9, 10. (א) מה נוכל לומר בתפילותינו? (ב) מה יכול לסייע לנו לשאת תפילות מעומק הלב?
9 מובן מאליו שאם אנו רוצים להתקרב לאלוהים אל לנו להתפלל תפילות שטחיות. ככל שנשפוך את לבבנו לפני יהוה, כך נתקרב אליו עוד יותר וביטחוננו בו ילך ויגבר. אך מה עלינו לומר בתפילות? דבר־אלוהים משיב: ”בכל דבר הציגו את בקשותיכם לאלוהים בתפילה ובתחנונים בליווי הודיה” (פיל׳ ד׳:6). למעשה, כל דבר המשפיע על יחסינו עם אלוהים או על חיינו כמשרתיו הוא נושא ראוי לתפילה.
10 נוכל ללמוד רבות ממה שאמרו גברים ונשים נאמנים בתפילותיהם המתועדות במקרא (שמ״א א׳:10, 11; מה״ש ד׳:24–31). ספר תהלים מכיל שורה ארוכה של תפילות מעומק הלב ומזמורים ליהוה. כל רגש אנושי, החל מייסורים וכלה באושר עילאי, משתקף בתפילות ובמזמורים אלה. ניתוח מילותיהם של אותם אנשים נאמנים יסייע לנו לשאת תפילות משמעותיות ליהוה.
הרהר בתזכורותיו של אלוהים
11. מדוע עלינו להרהר בעצותיו של אלוהים?
11 דוד אמר: ”עדות יהוה נאמנה, מחכימת פתי [חסר ניסיון]” (תהל׳ י״ט:8). כן, גם אם אנו חסרי ניסיון, אנו יכולים להחכים אם נציית למצוות אלוהים. עם זאת, ישנן עצות מקראיות שעלינו להרהר בהן כדי להפיק מהן את מרב התועלת. כך הוא בכל הקשור לשמירת תומתנו לנוכח לחצים בבית הספר או במקום העבודה, לדבקות בעקרונות אלוהים בנושא הדם, לנקיטת עמדה משיחית ניטרלית וליישום עקרונות המקרא באשר ללבוש והופעה חיצונית. הבנת עמדתו של אלוהים בנושאים אלה תעזור לנו להיערך לבעיות. כך נוכל להחליט בלבנו מה לעשות אם יתעורר מצב זה או אחר. חשיבה מקדימה והתכוננות מראש עשויות לחסוך מאתנו כאב רב (מש׳ ט״ו:28).
12. במה עלינו להרהר כדי לנצור את תזכורותיו של אלוהים?
12 בשעה שאנו ממתינים להתגשמות הבטחות אלוהים, האם אורח חיינו מעיד על כך שאנו שומרים על ערנות רוחנית? לדוגמה, האם אנו באמת ובתמים מאמינים שבבל הגדולה תושמד בקרוב? האם הברכות הצפויות בעתיד, כגון חיי נצח בגן עדן עלי אדמות, מוחשיות עבורנו כפי שהיו כאשר למדנו עליהן לראשונה? האם אנו עדיין קנאים לשירות ואיננו מניחים לעניינים אישיים לקבל עדיפות בחיינו? מה באשר לתקוות התחייה, לקידוש שם יהוה ולהצדקת ריבונותו? האם נושאים אלה עדיין עומדים בראש מעיינינו? הרהורים בשאלות אלו יסייעו לנו לחקות את דוגמתו של מחבר מזמור קי״ט ולנצור את תזכורותיו של אלוהים כ’נחלת עולם’ (תהל׳ קי״ט:111).
13. מדוע התקשו המשיחיים בני המאה הראשונה להבין מספר דברים? הבא דוגמה.
13 ישנם דברים במקרא שאינם ברורים לנו לגמרי, שכן טרם הגיעה שעתו של יהוה להבהירם. ישוע שב ואמר לשליחיו שיהיה עליו לסבול ולהיהרג. (קרא מתי י״ב:40; ט״ז:21.) אבל השליחים לא הבינו למה הוא מתכוון. התמונה התבהרה להם אחרי מותו ותחייתו כאשר לבש גוף בשר ודם, נראה למספר תלמידים ו”פתח את שכלם להבין את משמעות הכתובים” (לוקס כ״ד:44–46; מה״ש א׳:3). בדומה לכך, בטרם נשפכה עליהם רוח הקודש בחג השבועות שנת 33 לספירה, לא הבינו תלמידי המשיח שמלכות אלוהים תיווסד בשמיים (מה״ש א׳:6–8).
14. איזו דוגמה טובה הציבו אחים רבים בתחילת המאה ה־20 למרות ההבנות המוטעות שהיו להם לגבי אחרית הימים?
14 במקביל לכך, בתחילת המאה ה־20 היו למשיחיים האמיתיים כמה ציפיות מוטעות באשר ל”אחרית הימים” (טימ״ב ג׳:1). למשל, בשנת 1914 היו שחשבו כי בתוך זמן קצר הם יילקחו השמיימה. כאשר תקוותיהם לא התממשו באופן מיידי, הם ערכו בחינה מחודשת כנה של כתבי־הקודש והגיעו להבנה ברורה שעליהם לצאת למבצע הטפה רחב היקף (מר׳ י״ג:10). לפיכך בכינוס הבינלאומי שהתקיים בשנת 1922 בסידר פוינט, אוהיו, ארה״ב, אמר בנאומו ג׳. פ. רתרפורד, שעמד אז בראש פעילות הבישור: ”הנה המלך מולך! אתם מליצי יושרו. לכן פרסמו, פרסמו, פרסמו את המלך ואת מלכותו”. מאז ואילך הכרזת ’הבשורה הטובה על המלכות’ היא מסימני ההיכר של משרתי יהוה בני זמננו (מתי ד׳:23; כ״ד:14).
15. איזו תועלת תצמח לנו אם נהרהר בדרך שבה נוהג יהוה בעמו?
15 ההרהורים בדרך הנפלאה שבה נוהג יהוה בעמו, הן בעבר והן בהווה, מגבירים את ביטחוננו בכך שהוא יהיה מסוגל בעתיד לקיים את רצונו ואת מטרתו. כמו כן, תזכורותיו של אלוהים מסייעות לנו לשמור את הנבואות שטרם התגשמו צלולות בשכלנו ובלבנו. ואין ספק שהדבר יעזור לנו לבנות את ביטחוננו בהבטחותיו.
בנה את ביטחונך בעזרת עשייה רוחנית
16. אילו ברכות באות עלינו בזכות היותנו פעילים בשירות?
16 יהוה אלוהינו הוא אל דינמי ורב עשייה. ”מי כמוך חסין [נמרץ], יה?” שאל מחבר המזמור והוסיף: ”תעוז ידך, תרום ימינך” (תהל׳ פ״ט:9, 14). לאור זאת, יהוה מעריך ומברך את המאמצים שאנו משקיעים בקידום ענייני המלכות. הוא רואה שמשרתיו — גברים, נשים, צעירים ומבוגרים — אינם יושבים בחיבוק ידיים ואוכלים ”לחם עצלות” (מש׳ ל״א:27). בדומה לבוראנו, אנו עסוקים בפעילויות תיאוקרטיות. עבודתנו את אלוהים בלב ונפש מביאה עלינו ברכות, ויהוה נהנה עד מאוד לברך את שירותנו (קרא תהלים ס״ב:13).
17, 18. מדוע ניתן לומר שפעלי האמונה מסייעים לנו לבנות ביטחון בעצותיו של יהוה? הבא דוגמה.
17 כיצד פעלי האמונה עוזרים לנו לבנות את ביטחוננו ביהוה? תן דעתך לסיפור כניסתם של בני ישראל אל ארץ ההבטחה. יהוה הורה לכוהנים שנשאו את ארון הברית לצעוד היישר אל תוך נהר הירדן. אך כאשר התקרבו העם אל הנהר, הם נוכחו שהנהר זורם בעוצמה ועולה על גדותיו מגשמי האביב. מה יעשו בני ישראל? האם יקימו מחנה ויחכו מספר שבועות או יותר עד שירד מפלס המים? לא, הם שמו את מלוא מבטחם ביהוה ונשמעו להנחיותיו. ומה הייתה התוצאה? הכתוב מוסר: ”וכבוא נושאי הארון עד הירדן ורגלי הכוהנים נושאי הארון נטבלו בקצה המים, ... ויעמדו המים היורדים מלמעלה. ... ויעמדו הכוהנים נושאי הארון ברית יהוה בחרבה... וכל ישראל עוברים בחרבה עד אשר תמו כל הגוי לעבור את הירדן” (יהו׳ ג׳:12–17). חשוב עד כמה מעודד היה לראות את המים השוצפים נעצרים במעלה הנהר! אנו רואים אפוא שאמונתם של בני ישראל ביהוה התחזקה משום שהם בטחו בהדרכותיו.
האם תוכיח את ביטחונך ביהוה כפי שעשו בני ישראל בימי יהושע בן נון? (ראה סעיפים 17, 18)
18 אומנם יהוה אינו מחולל כיום נסים דומים למען עמו, אך הוא בהחלט מברך את פעלי האמונה שלהם. כוחו הפעיל של אלוהים מפיח בהם את העוז לבצע את המלאכה המוטלת עליהם: הכרזת בשורת המלכות בכל רחבי תבל. גדול עדיו של יהוה, ישוע המשיח שהוקם לתחייה, הבטיח לתלמידיו שהוא יתמוך בהם בפעילות חשובה זו: ”לכו ועשו תלמידים מקרב כל העמים... הנה אני אתכם כל הימים עד אחרית הסדר העולמי” (מתי כ״ח:19, 20). אחים רבים, שהיו ביישנים או הססנים מטבעם, יכולים להעיד שרוח אלוהים נסכה בהם את האומץ לדבר עם אנשים זרים בשירות השדה (קרא תהלים קי״ט:46; קורינתים ב׳. ד׳:7).
19. במה אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים למרות מגבלותינו?
19 ישנם אחים ואחיות הסובלים ממגבלות פיזיות רציניות עקב חולי או גיל מתקדם. אך הם יכולים להיות סמוכים ובטוחים ש”אבי החמלה ואלוהי כל נחמה” מבין את נסיבותיו של כל משיחי אמיתי (קור״ב א׳:3). הוא מעריך את כל מה שאנו עושים לקידום ענייני המלכות. כולנו חייבים לזכור שאמונתנו בקורבנו של המשיח היא הגורם העיקרי שבזכותו נציל את נפשנו, כל עוד נעשה את מה שאנו יכולים בהתאם לנסיבותינו האישיות (עב׳ י׳:39).
20, 21. באילו דרכים אנו מוכיחים את ביטחוננו ביהוה?
20 במסגרת עבודתנו את אלוהים עלינו לנצל ככל האפשר את זמננו, את מרצנו ואת משאבינו החומריים. ברצוננו לעשות בכל לבנו את ”מלאכת המבשר” (טימ״ב ד׳:5). למען האמת, אנו שמחים לעשות כן משום שפעילות זו מסייעת לאחרים ’להגיע לידיעה מדויקת של האמת’ (טימ״א ב׳:4). ברור אפוא שכאשר אנו מכבדים ומהללים את יהוה, אנו נעשים עשירים מבחינה רוחנית (מש׳ י׳:22). הדבר עוזר לנו לבנות יחסי אמון איתנים עם בוראנו (רומ׳ ח׳:35–39).
21 כפי שכבר ראינו, ביטחוננו ביהוה כאל המעניק לנו הדרכה נבונה אינו מתפתח מאליו; עלינו לעשות מאמץ כדי לבנותו. אם כן, השתדל להישען על יהוה באמצעות תפילות. הרהר בדרכים השונות שבהן יהוה קִיים ויקיים את רצונו. המשך לבנות את ביטחונך ביהוה בעזרת עשייה רוחנית. תזכורות יהוה אכן יעמדו לעולם, וגם אתה תוכל לעמוד לעולם!
