תזכורותיו של יהוה נאמנות
”עדות יהוה נאמנה, מחכימת פתי” (תהל׳ י״ט:8).
1. באילו נושאים דנים משרתי אלוהים באופן קבוע, וכיצד בחינה חוזרת של נושאים אלה מועילה לנו?
האם קרה לך שבמהלך ההתכוננות לשיעור המצפה שאלת את עצמך: ’האם לא דנו כבר בנושא הזה?’ אם אתה מתרועע עם הקהילה המשיחית כבר זמן מה, ודאי שמת לב שיש נושאים שדנים בהם שוב ושוב. כחלק מהתפריט הרוחני שלנו אנו לומדים באופן קבוע על מלכות אלוהים, על קורבן הכופר, על מלאכת עשיית התלמידים ועל תכונות כגון אהבה ואמונה. בחינה חוזרת של נושאים אלה עוזרת לנו להישאר בריאים באמונה ו’להיות עושי הדבר, ולא רק שומעים’ (יעקב א׳:22).
2. (א) לְמה מתייחסות פעמים רבות עדותיו או תזכורותיו של אלוהים? (ב) במה שונות תזכורותיו של אלוהים מאלה של בני אדם?
2 המילה ”עדות”, כלומר תזכורת, מתייחסת פעמים רבות למצוות ולחוקים שנותן אלוהים לעמו. בניגוד לחוקי אנוש, שלא אחת יש לתקנם או לעדכנם, מצוותיו וחוקיו של יהוה מהימנים תמיד. אף שחלק מהם היו רלוונטיים לתקופה מסוימת או למצב מסוים, הם לעולם לא ילקו בחסר ולא יימצא בהם דופי. מחבר התהלים אמר: ”צדק עדותיך לעולם” (תהל׳ קי״ט:144).
3, 4. (א) מה כוללות התזכורות שמאת יהוה? (ב) איזו תועלת הייתה צומחת לעם ישראל אילו נשמע להן?
3 אולי שמת לב שתזכורותיו של יהוה כוללות לעיתים אזהרות. עם ישראל קיבל באופן קבוע אזהרות באמצעות נביאי אלוהים. לדוגמה, זמן קצר לפני שנכנס עם ישראל אל הארץ המובטחת, הזהיר אותם משה: ”הישמרו לכם פן יִפְתֶּה לבבכם, וסרתם ועבדתם אלוהים אחרים והשתחוויתם להם. וחרה אף יהוה בכם” (דב׳ י״א:16, 17). המקרא מגלה שאלוהים נתן לעמו אינספור תזכורות מועילות.
4 במקרים נוספים רבים קרא יהוה לעם ישראל לירוא אותו, לשמוע בקולו ולקדש את שמו (דב׳ ד׳:29–31; ה׳:25, 26). אילו היו נשמעים לאותן תזכורות, לבטח היו זוכים לברכות רבות (וי׳ כ״ו:3–6; דב׳ כ״ח:1–4).
תגובתו של עם ישראל לתזכורותיו של אלוהים
5. מדוע נלחם יהוה עבור המלך חזקיהו?
5 במהלך ההיסטוריה רצופת התהפוכות של עם ישראל עמד אלוהים בהבטחתו. לדוגמה, כאשר פלש סנחריב מלך אשור ליהודה ואיים להסיר את המלך חזקיהו מכס המלוכה, התערב יהוה. הוא שלח מלאך אשר בלילה אחד בלבד השמיד ”כל גיבור חיל” מצבא אשור, וסנחריב נאלץ לשוב לביתו מושפל (דה״ב ל״ב:21; מל״ב י״ט:35). מדוע נלחם אלוהים עבור המלך חזקיהו? מכיוון שהוא ’דבק ביהוה. לא סר מאחריו, ושמר את מצוותיו’ (מל״ב י״ח:1, 5, 6).
6. כיצד הפגין המלך יאשיהו את ביטחונו ביהוה?
6 המלך יאשיהו הוא דוגמה נוספת של אדם שציית למצוותיו של יהוה. כשהיה רק בן שמונה החל ’לעשות את הישר בעיני יהוה... ולא סר ימין ושמאל’ (דה״ב ל״ד:1, 2). כביטוי לביטחונו ביהוה טיהר יאשיהו את הארץ מאלילים ושיקם את עבודת האל האמיתית. בעשותו כן הביא יאשיהו ברכות לא רק על עצמו, אלא גם על האומה כולה (קרא דברי הימים ב׳. ל״ד:31–33).
7. אילו תוצאות קצר עם ישראל כאשר התעלם מתזכורותיו של יהוה?
7 אולם למרבה הצער עַם אלוהים לא תמיד בטחו לחלוטין בתזכורותיו של יהוה. לאורך הדורות הם נעו בין ציות לאי־ציות. כאשר דעכה אמונתם הם לעיתים קרובות ’נִדפו לכל עבר בכל רוח של תורה’, כדבריו של השליח פאולוס (אפ׳ ד׳:13, 14). וכפי שנובא, כאשר הם לא בטחו בתזכורותיו של אלוהים הם אכלו פרי באושים (וי׳ כ״ו:23–25; יר׳ ה׳:23–25).
8. מה נוכל ללמוד מדוגמתו של עם ישראל?
8 איך נוכל להפיק תועלת מדוגמתו של עם ישראל? בדומה לעם ישראל הקדום משרתיו של אלוהים כיום מקבלים עצות ומוסר (פט״ב א׳:12). דבר־אלוהים שנכתב ברוח הקודש משמש כתזכורת עבורנו בכל פעם שאנו קוראים בו. מאחר שיש לנו בחירה חופשית, אנו יכולים לבחור לציית להדרכותיו של יהוה או לעשות את מה שנראה נכון בעינינו (מש׳ י״ד:12). הבה נדון בכמה סיבות לכך שאנו יכולים לבטוח בתזכורותיו של יהוה וגם נבחן את התועלת שתצמח לנו אם נישמע להן.
היכנע לאלוהים וחיה
9. כיצד המחיש יהוה לבני ישראל את תמיכתו בהם כאשר היו במדבר?
9 בתחילת נדודיהם של בני ישראל ב”מדבר הגדול והנורא”, שנמשכו 40 שנה, לא סיפק להם יהוה מראש פרטים ספציפיים באשר לדרך שבה ידריך אותם, יגן עליהם וידאג להם. בכל זאת, הוא הוכיח להם פעם אחר פעם שהם יכולים לבטוח בו ובהדרכותיו. במהלך מסעם בסביבה עוינת זו הראה יהוה לבני ישראל את תמיכתו בהם באמצעות עמוד ענן ביום ועמוד אש בלילה (דב׳ א׳:19; שמ׳ מ׳:36–38). הוא גם דאג לצורכיהם הבסיסיים. ”שַׂלְמֹתֵיהֶם לא בלו, ורגליהם לא בָצֵקוּ”. ואכן ’לא חסר’ להם דבר (נחמ׳ ט׳:19–21).
10. כיצד מדריך כיום יהוה את עמו?
10 משרתיו של אלוהים כיום נמצאים על סִפו של עולם חדש רב צדק. האם אנו בוטחים ביהוה שיספק לנו את מה שאנו צריכים כדי לשרוד את ’הצרה הגדולה’ הממשמשת ובאה? (מתי כ״ד:21, 22; תהל׳ קי״ט:40, 41) אמת, יהוה אינו מספק עמוד ענן או עמוד אש כדי להוביל אותנו אל העולם החדש. אך הוא עוזר לנו להישאר ערניים באמצעות ארגונו. לדוגמה, במשך השנים הושם דגש רב יותר בצורך לבנות את רוחניותנו באמצעות קריאה אישית במקרא, קיום ערבי משפחה רוחניים, נוכחות קבועה באסיפות והשתתפות סדירה בשירות השדה. האם ערכנו שינויים כדי להישמע להדרכות אלה? אם נעשה כן, יעזור לנו הדבר לבנות אמונה חזקה אשר בזכותה ניוושע וניכנס אל העולם החדש.
11. באילו דרכים מוכיח אלוהים את דאגתו כלפינו?
11 ההדרכות הניתנות לנו לא רק מסייעות לנו להישאר ערים מבחינה רוחנית, אלא גם עוזרות לנו בחיי היומיום. לדוגמה, קיבלנו הדרכות בנוגע לשמירה על השקפה מאוזנת בעניינים חומריים ועל עין פשוטה, ויישומן מסייע לנו להיות פחות מודאגים. קיבלנו גם הדרכה מועילה באשר ללבוש והופעה חיצונית, לבחירת בידור הולם ולרמת ההשכלה שכדאי לרכוש. חשוב גם על התזכורות הקשורות לבטיחות ביתנו, רכבנו, אולמי המלכות שלנו ולהיערכות למקרי חירום. עצות מעין אלו מוכיחות שאלוהים דואג לרווחתנו האישית.
תזכורות עזרו למשיחיים הקדומים להישאר נאמנים
12. (א) על איזה נושא דיבר ישוע שוב ושוב עם תלמידיו? (ב) איזה מעשה שהעיד על ענווה הותיר רושם בל יימחה על פטרוס, וכיצד מעשה זה צריך להשפיע עלינו?
12 במאה הראשונה זכו משרתי אלוהים לתזכורות קבועות. ישוע דיבר שוב ושוב עם תלמידיו על הצורך לטפח ענווה. עם זאת, הוא לא רק אמר לתלמידיו מה הכוונה להיות ענווים — הוא גם הדגים זאת בפועל. ביום האחרון לחייו עלי אדמות אסף ישוע את השליחים כדי לחגוג את הפסח. בשעה שאכלו שליחיו קם ישוע מהארוחה ורחץ את רגליהם — מלאכה שבוצעה בדרך כלל על־ידי משרת (יוח׳ י״ג:1–17). מעשה זה שהעיד על ענווה הותיר עליהם רושם בל יימחה. כ־30 שנה מאוחר יותר השיא השליח פטרוס, שנכח באותה ארוחה, עצות לאחיו לאמונה בנוגע לענווה (פט״א ה׳:5). המופת שהציב ישוע צריך להניע את כולנו לנהוג בענווה ביחסינו זה עם זה (פיל׳ ב׳:5–8).
13. איזו תכונה חיונית עודד ישוע את תלמידיו לטפח?
13 נושא נוסף שעליו נהג ישוע לשוחח עם תלמידיו הוא הצורך באמונה חזקה. לאחר שלא הצליחו לגרש שד מנער אחד שאלו התלמידים את ישוע: ”מדוע לא יכולנו אנחנו לגרש אותו?” ענה ישוע: ”בגלל מיעוט אמונתכם. אמן אומר אני לכם: אם תהיה לכם אמונה כגודלו של גרגיר חרדל... דבר לא ייבצר מכם” (מתי י״ז:14–20). במהלך שירותו לימד ישוע את תלמידיו שאמונה היא תכונה הכרחית. (קרא מתי כ״א:18–22.) האם אנו מנצלים כל הזדמנות לחיזוק אמונתנו באמצעות ההדרכה הבונה הניתנת לנו בכינוסים ובאסיפות המשיחיות? התאספויות אלו אינן אך ורק התכנסויות משמחות; הן למעשה הזדמנויות להראות את ביטחוננו ביהוה.
14. מדוע חשוב כיום לטפח אהבה כדוגמת המשיח?
14 כתבי־הקודש היווניים גדושים בתזכורות המורות לנו לאהוב איש את רעהו. ישוע אמר שהמצווה השנייה בחשיבותה היא: ”ואהבת לרעך כמוך” (מתי כ״ב:39). בנימה דומה כינה יעקב, אחיו למחצה של ישוע, את האהבה ”המצווה המלכותית” (יעקב ב׳:8). השליח יוחנן כתב: ”אהוביי, לא מצווה חדשה אני כותב לכם, כי אם מצווה ישנה אשר הייתה לכם מראשית” (יוח״א ב׳:7, 8). למה התכוון יוחנן באומרו ”מצווה ישנה”? הוא התכוון למצווה לאהוב. מצווה זו הייתה ”ישנה” במובן זה שישוע נתן אותה עשרות שנים קודם לכן, ”מראשית”. אך היא הייתה גם ”חדשה” כיוון שהיא דרשה גילוי אהבה המלווה בהקרבה עצמית, תכונה שאולי תידרש לתלמידים לנוכח הנסיבות החדשות שציפו להם. כתלמידי המשיח, אנו בהחלט מעריכים את האזהרות שעוזרות לנו להישמר מפני פיתוח הגישה האנוכית שכה אופיינית לעולם הזה, גישה העלולה לשחוק את אהבתנו לרֵע.
15. מה הייתה מטרתו העיקרית של ישוע בהיותו עלי אדמות?
15 ישוע גילה התעניינות אישית באנשים. אנו מבחינים בדאגתו האוהבת כאשר ריפא חולים והקים מתים. אולם המטרה העיקרית של ישוע לא הייתה לרפא אנשים מבחינה פיזית. למעשה, להטפתו ולהוראתו הייתה השפעה רבה פי כמה על חיי האנשים. באיזה מובן? לדוגמה, האנשים שישוע ריפא או הקים לתחייה במאה הראשונה הזדקנו ומתו בסופו של דבר. לעומת זאת, למי שהגיבו בחיוב למסר שהכריז ישוע נפתחה ההזדמנות לרשת חיי עולם (יוח׳ י״א:25, 26).
16. עד כמה נרחבת בימינו פעילות הכרזת המלכות ועשיית התלמידים?
16 מלאכת ההטפה שבה התחיל ישוע במאה הראשונה מתבצעת כיום בקנה מידה גדול אף יותר. ישוע ציווה על תלמידיו: ”לכו ועשו תלמידים מקרב כל העמים” (מתי כ״ח:19). כך הם עשו, וכך גם אנחנו עושים. למעלה משבעה מיליון עדי־יהוה מכריזים בהתלהבות על מלכות אלוהים ביותר מ־230 ארצות ומלמדים מיליוני אנשים את המקרא על בסיס קבוע. פעילות זו מוכיחה שאנו חיים באחרית הימים.
המשך לבטוח ביהוה
17. אילו עצות השיאו פאולוס ופטרוס?
17 כפי שראינו, התזכורות עזרו למשיחיים הקדומים להישאר איתנים באמונה. דמיין לעצמך עד כמה התעודד טימותיאוס כאשר השליח פאולוס, שהיה במאסר ברומא, אמר לו: ”החזק תמיד במתכונת המילים הבריאות ששמעת ממני” (טימ״ב א׳:13). לאחר שעודד השליח פטרוס את אֶחיו לאמונה לפתח תכונות כגון כוח עמידה, אהבת אחים ושליטה עצמית, הוא אמר: ”תמיד אהיה ערוך ומוכן להזכיר לכם את הדברים האלה, אף שהם ידועים לכם ואתם יציבים בָּאמת” (פט״ב א׳:5–8, 12).
18. מה הייתה השקפתם של המשיחיים מהמאה הראשונה על התזכורות שקיבלו?
18 כן, האיגרות שכתבו פאולוס ופטרוס הכילו ”דברים שנאמרו בעבר על־ידי הנביאים הקדושים” (פט״ב ג׳:2). אך האם אחינו מהמאה הראשונה התמרמרו על ההדרכות שקיבלו? לא, משום שהן היו ביטוי של אהבת אלוהים, והן עזרו להם ’להמשיך לגדול בחסד ובידע על אדוננו ומושיענו ישוע המשיח’ (פט״ב ג׳:18).
19, 20. מדוע עלינו לבטוח בתזכורותיו של יהוה, ואיזו תועלת תצמח לנו מכך?
19 כיום יש לנו סיבות למכביר לשים את ביטחוננו בתזכורותיו של יהוה המצויות בדברו המהימן, המקרא. (קרא יהושע כ״ג:14.) בין דפיו אנו מוצאים מידע על המגעים שניהל אלוהים עם בני אדם לא־מושלמים במשך אלפי שנים. תיעוד היסטורי זה הועלה על הכתב לתועלתנו (רומ׳ ט״ו:4; קור״א י׳:11). נבואות מקראיות מתגשמות לנגד עינינו. ניתן לדמות את הנבואות לתזכורות שניתנו מבעוד מועד. לדוגמה, מיליונים נהרו אל עבודת יהוה הטהורה, כפי שנובא שיקרה ב”אחרית הימים” (יש׳ ב׳:2, 3). תנאי העולם המידרדרים מגשימים גם הם נבואות מקראיות. וכפי שהוזכר, מלאכת ההטפה הנרחבת המתבצעת בימינו ברחבי תבל היא התגשמות ברורה של דברי ישוע (מתי כ״ד:14).
20 בוראנו הוכיח שהוא ראוי לאמוננו. האם אנו מפיקים תועלת מתזכורותיו? אחות אחת, רוזלן שמה, אומרת: ”כשהתחלתי לבטוח לחלוטין ביהוה, התחלתי לראות בצורה ברורה יותר שהוא מושיט לי את ידו באהבה ותומך בי ומחזק אותי”. הבה נישמע לתזכורותיו של יהוה וכך נזכה גם אנו לברכות.