התוכל לעשות יותר כדי להזהיר את הזולת?
הסרט האילם הקסום נסיעה לאורך רחוב מרקט (A Trip Down Market Street) חושף בצורה חיה לעיני הצופים המרותקים את שגרת החיים בסן פרנסיסקו, ארה״ב, בתחילת המאה ה־20. יוצרי הסרט התקינו מצלמה ידנית בקדמת קרון חשמלית נע וכיוונו אותה לעבר הרחוב ההומה. בסרט נראים בין היתר עגלות רתומות לסוסים ומכוניות מדגמים ישנים, וכן גם פוקדי חנויות ונערי עיתונים העסוקים בענייניהם.
מה שתורם לאופיו הטרגי של הסרט היא העובדה שהוא צולם ככל הנראה באפריל 1906, ימים לא רבים לפני רעידת האדמה הגדולה והשריפה הקטלנית שאירעו ב־18 באפריל ואשר בעקבותיהן נהרגו אלפים וחלק זה של העיר נהרס כמעט כליל. ייתכן מאוד שלחלק מהאנשים מלאי החיים שקלטה המצלמה נותרו ימים ספורים לחיות. ”אני רואה שם את האנשים”, אומר סקוט מיילס, מצאצאי אחד מיוצרי הסרט, ”והם לא יודעים מה עומד לבוא עליהם. אי אפשר שלא לרחם עליהם”.
ניתן למצוא כאן הקבלה מאירת עיניים לימינו. גם אנו לא יכולים שלא לרחם על הסובבים אותנו. הם עסוקים בענייניהם מבלי להיות מודעים כלל לאסון העומד להתרגש עליהם — חורבן הסדר העולמי וסוף לאורחות חייהם הנוכחיים. אלא שבשונה מרעידת אדמה לא־צפויה ישנו חלון הזדמנות צר להזהיר את הזולת מפני יום משפטו של יהוה. סביר להניח שאתה מקדיש מדי שבוע זמן לשירות מבית לבית, אך התוכל לעשות יותר כדי להזהיר את הזולת?
ישוע תמיד היה בתפקיד
הדוגמה שהציב ישוע ראויה לציון משום שהוא אף פעם לא חש שהוא ”לא בתפקיד”. הוא בישר לכל אדם שפגש — אם למוכס שראה בדרך או לאישה שפגש ליד באר בצהרי היום (לוקס י״ט:1–5; יוח׳ ד׳:5–10, 21–24). גם כאשר החליט להקדיש זמן למנוחה, ויתר ישוע ברצון על תוכניותיו האישיות על מנת ללמד אחרים. מתוך החמלה שחש כלפי רעיו, העיד בפניהם ישוע מכל הלב ולא רק כדי לצאת ידי חובתו (מר׳ ו׳:30–34). כיצד מגלים כיום המבשרים את תחושת הדחיפות שאפיינה את ישוע?
הם מנצלים כל הזדמנות
מליקה מתגוררת בבניין דירות מאובטח, ורבים משכניה הם סטודנטים זרים המשתמשים בטלפונים
לא־רשומים וששמותיהם אינם מופיעים ברשימת הדיירים שבלובי הבניין. היא מעריכה את ההזדמנות המיוחדת שיש לה ליזום שיחות רוחניות עם השכנים בלובי ובמעלית. היא אומרת, ”אני בעצם מחשיבה את הבניין לשטח ההטפה שלי”. מליקה נושאת עמה ספרות במגוון שפות, ורבים מוכנים לקבל ממנה עלונים וכתבי עת. היא גם מפנה אותם לאתר האינטרנט שלנו, jw.org. כך היא החלה במספר תוכניות שיעורי מקרא.גם סוניה ערה להזדמנויות לבשר לכל אדם. היא שמה לה למטרה להעיד ביסודיות לכל עמיתיה במרפאה שבה היא עובדת. תחילה עשתה מאמץ לבדוק מה הם הצרכים ותחומי העניין של כל אחד ואחד, ואחר כך בהפסקות הצהריים השתדלה לערוך שיחות רוחניות עם כל אחד מהם. כתוצאה מכך החלה סוניה בשתי תוכניות שיעורי מקרא. בכוונתה גם לשבת בחלק מההפסקות שלה בלובי הכניסה של המרכז הרפואי שבו היא עובדת ולשוחח עם המטופלים שמחכים לתורם.
נצל את ההזדמנויות הנקרות בדרכך
אחד מניצולי רעידת האדמה שפקדה את סן פרנסיסקו בשנת 1906 כינה אותה ”האסון הגדול ביותר שקרה לִמדינה או לְעיר”. אך בקרוב כל האסונות יחווירו בהשוואה ליום הנקם אשר יבוא על ”מי שאינם מכירים את אלוהים” (תסל״ב א׳:8). יהוה רוצה עד מאוד שבני אדם יערכו שינויים בגישתם ובלבם ויגיבו לאזהרה שמשמיעים עדיו (פט״ב ג׳:9; ההת׳ י״ד:6, 7).
התוכל לנצל כל הזדמנות לבשר את הבשורה בשגרתך היומיומית?
יש לך הזכות לפקוח את עיני האנשים למשמעות הזמנים המכריעים שבהם אנו חיים ולעזור להם לחדול מעיסוקיהם האנוכיים ולבקש את יהוה (צפ׳ ב׳:2, 3). התוכל לנצל כל הזדמנות לבשר לחבריך לעבודה, לשכניך ולאנשים שאותם אתה פוגש בחיי היומיום? האם תעשה יותר כדי להזהיר את הזולת?