’אל תאבד בנקל את שיקול דעתך’!
”אחים, ... אנו מבקשים מכם: אל תאבדו בנקל את שיקול דעתכם” (תסל״ב ב׳:1, 2).
1, 2. מדוע מעשי הרמייה הפכו כיום לתופעה שבשגרה, ואילו צורות הם לובשים? (ראה התמונה למעלה.)
שקרים, רמאויות והונאות הפכו בעולמנו לתופעה שבשגרה, ואין זה צריך להפתיע אותנו. המקרא מבהיר כי השטן מומחה בהתעיות, והוא שר העולם הזה (טימ״א ב׳:14; יוח״א ה׳:19). ככל שאנו מתקרבים לקץ הסדר העולמי המרושע הזה, גובר זעמו של השטן ”ביודעו כי זמנו קצר” (ההת׳ י״ב:12). אם כן, אל לנו להתפלא מריבוי מעשי המרמה שעושים כל מי שנתונים להשפעת השטן, אשר מנסים להתעות במיוחד את עובדי אלוהים.
2 הצהרות מתעות ושקרים גמורים באשר למשרתיו של יהוה ולעיקרי אמונתם מוצגים לעיתים בתקשורת. כותרות עיתונים, סרטי תעודה טלוויזיוניים ודפי אינטרנט משמשים להפצת כזבים. יש שבתמימותם מאמינים לשקרים אלה, והדבר טורד את מנוחתם.
3. מה יכול לסייע לנו להישמר מפני התעיות?
3 כנגד תכסיס זה של אויבנו, אשר תכליתו לפגוע במורל שלנו, עומד לרשותנו דבר־אלוהים ה”מועיל... לתיקון”, ועל כך אנו אסירי תודה (טימ״ב ג׳:16). ראוי לציין שלפי איגרותיו של פאולוס, היו משיחיים בתסלוניקי במאה הראשונה לספירה שהותעו והאמינו לשקרים. הוא קרא להם ’לא לאבד בנקל את שיקול דעתם’ (תסל״ב ב׳:1, 2). אילו לקחים נוכל ללמוד מאזהרתו האוהבת של פאולוס, וכיצד נוכל ליישמם בחיינו האישיים?
אזהרות בעתן
4. מה סייע למשיחיים בתסלוניקי להיות ערים לבוא ”יום יהוה”, ומה מסייע לנו להיות ערים לבואו?
4 באיגרתו הראשונה אל הקהילה בתסלוניקי הסב פאולוס את תשומת לבם של אחיו לבוא ”יום יהוה”. הוא לא רצה שהם יהיו בחושך ולא־מוכנים. תחת זאת, הוא האיץ בהם כ”בני האור” ’להישאר ערים ומפוכחים’. (קרא תסלוניקים א׳. ה׳:1–6.) כיום אנו מחכים להשמדת בבל הגדולה, המעצמה העולמית של דתות הכזב. השמדתה תציין את תחילת יומו הגדול של יהוה. לשמחתנו, יש לנו כיום הבנה ברורה יותר באשר להתגשמות מטרת יהוה. כמו כן, באמצעות הקהילה אנו מקבלים על בסיס קבוע תזכורות אקטואליות המסייעות לנו להישאר מפוכחים. שימת לב לאזהרות חוזרות ונשנות אלו יכולה לחזק את נחישותנו ’לעבוד את אלוהים בעזרת כושר החשיבה שלנו’ (רומ׳ י״ב:1).
פאולוס כתב איגרות שבהן סיפק למשיחיים אזהרות בעתן (ראה סעיפים 4, 5)
5, 6. (א) על מה דיבר פאולוס באיגרתו השנייה אל התסלוניקים? (ב) מה יעשה אלוהים בקרוב באמצעות ישוע, ומה עלינו לשאול את עצמנו?
5 זמן קצר לאחר ששלח את איגרתו הראשונה אל המשיחיים בתסלוניקי, שלח להם פאולוס איגרת שנייה. באיגרת זו דיבר על הצרה הגדולה, אשר בה יוציא האדון ישוע לפועל את משפטו של אלוהים כנגד ’מי שאינם מכירים את אלוהים ומי שאינם נשמעים לבשורה הטובה’ (תסל״ב א׳:6–8). לפי הפרק השני באיגרת עולה כי היו בקהילה ש’נבהלו’ ביחס ליום יהוה עד כדי כך שהאמינו כי הוא עומד בפתח. (קרא תסלוניקים ב׳. ב׳:1, 2.) לאותם משיחיים קדומים הייתה הבנה מוגבלת באשר להתגשמות מטרת יהוה, וזאת כפי שאמר פאולוס מאוחר יותר בנושא הנבואות: ”ידיעתנו חלקית, ואנו מתנבאים באופן חלקי; אבל בבוא השלם יחלוף החלקי” (קור״א י״ג:9, 10). אולם האזהרות שנכתבו ברוח הקודש על־ידי השליחים פאולוס ופטרוס ומשיחיים משוחים נאמנים אחרים בני דורם נתנו לחברי הקהילות את הכלים לשמור על אמונתם.
6 כדי לתקן את אחיו הסביר להם פאולוס בהשראת אלוהים שלפני יום יהוה צריכה להופיע כפירה גדולה וצריך להתגלות ”איש הרשע”. * אחרי כן, בעתו, ’יְכַלה’ האדון ישוע את כל מי שהותעו. השליח הדגיש מדוע הם ייענשו; הסיבה היא שהם ”לא קיבלו את אהבת האמת” (תסל״ב ב׳:3, 8–10). מוטב שנשאל את עצמנו: ’עד כמה אני אוהב את האמת? האם אני מתעדכן בהבנתנו העכשווית, כפי שהיא מוצגת בדפי כתב עת זה ובפרסומים מקראיים אחרים המיועדים לקהילה הכלל עולמית של משרתי אלוהים?’
בחר את חבריך בתבונה
7, 8. (א) עם אילו סכנות נאלצו המשיחיים הקדומים להתמודד? (ב) מהי אחת הסכנות החמורות הנשקפות כיום למשיחיים האמיתיים?
7 יש לציין שלא רק הכופרים ותורתם יסכנו את המשיחיים; היו צפויות להם סכנות נוספות. פאולוס כתב לטימותיאוס כי ”אהבת הכסף היא שורש של כל מיני רעות”. השליח ציין כי ”יש שפיתחו אהבה זו ועקב כך סטו מן האמונה והיו כמי שדוקר את כל גופו וגורם לעצמו מכאובים רבים” (טימ״א ו׳:10). ”מעשי הבשר” יהוו אף הם סכנה תמידית (גל׳ ה׳:19–21).
8 אתה ודאי יכול להבין מדוע פאולוס הזהיר בתוקף את התסלוניקים מפני האיום החמור שנשקף להם מצד אנשים אשר כונו בפיו במקום אחר ”שליחי שקר”. עמם נמנו אנשים אשר אמרו ”דברים מסולפים כדי להדיח את התלמידים ולמשוך אותם אחריהם” (קור״ב י״א:4, 13; מה״ש כ׳:30). לימים שיבח ישוע את חברי הקהילה באפסוס משום שהם לא יכלו ”לשאת אנשים רעים”. האפסים ’בחנו’ את אלה שהיו בעצם שליחי שקר ושקרנים (ההת׳ ב׳:2). מעניין לציין שבאיגרתו השנייה אל התסלוניקים קרא פאולוס: ”כעת, אחים, אנו מורים לכם בשם האדון ישוע המשיח להתרחק מכל אח אשר אינו הולך בתלם”. אחר כך הזכיר מפורשות משיחיים אשר ’לא רצו לעבוד’ (תסל״ב ג׳:6, 10). אם אלה נחשבו לאחים שאינם הולכים בתלם, על אחת כמה וכמה נכון הדבר לגבי אלה שנטו לכיוון הכפירה! כן, התרועעות קרובה עם משיחיים כאלה בימים ההם הייתה מסוכנת מאוד וצריך היה להימנע ממנה — והוא הדין גם בימינו (מש׳ י״ג:20).
9. מדוע עלינו להיזהר אם מישהו מתחיל להעלות השערות או לדבר בצורה ביקורתית?
9 אנו קרבים לפרוץ הצרה הגדולה ולקץ הסדר העולמי המרושע הזה, ולכן אזהרות אלו שנכתבו ברוח הקודש במאה הראשונה נושאות כיום משמעות גדולה יותר. ודאי איננו רוצים ”להחמיץ את המטרה” שלשמה קיבלנו את חסד יהוה ולא לרשת את ההבטחה לחיי עולם, אם בשמיים ואם עלי אדמות (קור״ב ו׳:1). אם מישהו הנוכח באסיפותינו ינסה לגרור אותנו לשיחות סביב השערות אישיות או לשיחות בעלות אופי ביקורתי, עלינו בהחלט להיזהר (תסל״ב ג׳:13–15).
’המשך לאחוז במסורות’
10. באילו מסורות עודד פאולוס את המשיחיים בתסלוניקי לדבוק?
10 פאולוס עודד את אחיו בתסלוניקי ’לעמוד איתן’ ולדבוק במה שלמדו. (קרא תסלוניקים ב׳. ב׳:15.) אילו ”מסורות” לימדו אותם? אין הכוונה כאן למסורות שאימצו דתות הכזב — מסורות אשר יוחסה להן חשיבות זהה לזו של המקרא. למעשה פאולוס התכוון לתורות שהוא ואחרים קיבלו מישוע וכן גם להדרכות שמסר השליח ברוח אלוהים, ואשר רבות מהן הפכו לחלק מכתבי־הקודש. פאולוס שיבח את אחיו שבקהילת קורינתוס. הוא כתב להם: ”בכל דבר אתם זוכרים אותי ודבקים במסורות שמסרתי לכם” (קור״א י״א:2). הדרכות אלו נבעו ממקור מוסמך והיו ראויות לאמון.
11. באילו דרכים עלול האדם ליפול קורבן להתעיה?
11 באיגרתו אל העברים הצביע פאולוס על שתי דרכים שבהן עלול המשיחי לאבד אמונה ולא לעמוד איתן. (קרא עברים ב׳:1; ג׳:12.) הוא דיבר על ’היסחפות’ ועל ’התרחקות’. סירה עלולה להיסחף ולהתרחק מגדות הנהר מבלי שאיש ירגיש בכך בתחילה. אט אט המרחק גדל. מצד שני, אדם הדוחף את סירתו מגדת הנהר מרחיק אותה בפעולה מכוונת. שני התרחישים הם משל למצבם של אלה הנופלים קורבן להתעיה ומרשים לביטחונם בָּאמת להתערער.
12. אילו פעילויות עלולות כיום לפגוע ברוחניותנו?
12 ייתכן שזה מה שקרה למספר אחים בתסלוניקי. ומה בימינו? כיום ישנן שפע פעילויות העלולות לגזול מאתנו זמן רב. חשוב כמה שעות מתבזבזות על רשתות חברתיות, קריאה ושליחה של מסרים אלקטרוניים, התעסקות מרובה בתחביבים או מעקב אחר חדשות ספורט. כל אחת מפעילויות אלו עלולה להסיח את דעתו של המשיחי ולהחליש את קנאותו. ומה המחיר? הוא יחדל להתפלל מעומק הלב ויקדיש פחות זמן ללימוד דבר־אלוהים, לנוכחות באסיפות ולהכרזת הבשורה הטובה. מה עלינו לעשות לבל נאבד בנקל את שיקול דעתנו?
מה יסייע לנו לא לאבד את שיקול דעתנו
13. מהי גישתם של רבים כיום, כפי שנובא מראש, ומה עלינו לעשות כדי שאמונתנו לא תיחלש?
13 אחד הדברים שחובה עלינו לעשות הוא להיות תמיד מודעים לתקופה שבה אנו חיים ולנזק שעלול להיגרם לנו אם נתרועע עם מי שמתכחשים לעובדה שזוהי ”אחרית הימים”. השליח פטרוס כתב לגבי תקופה זו: ”יבואו לגלגנים, אשר יתהלכו על־פי תאוותיהם הם, ובלעגם יאמרו: ’איפה נוכחותו המובטחת? הרי מאז מתו אבותינו הכול ממשיך בדיוק כמו מראשית הבריאה’” (פט״ב ג׳:3, 4). קריאה יומיומית במקרא ולימוד קבוע של דבר־אלוהים יעזרו לנו לזכור תמיד את מיקומנו בזרם הזמן ולהיות מודעים לכך שאנו אכן חיים ב”אחרית הימים”. הכפירה שנחזתה כבר הופיעה לפני זמן רב, והיא עדיין קיימת. ”איש הרשע” מוסיף להתקיים ולהתנגד למשרתי אלוהים. על כן עלינו להיות ערים מתמיד לכך שקרוב יום יהוה (צפ׳ א׳:7).
התכוננות טובה לשירות והשתתפות בפעילות זו יסייעו לנו שלא לאבד בנקל את שיקול דעתנו (ראה סעיפים 14, 15)
14. מדוע עשייה מרובה בשירות אלוהים מהווה הגנה?
14 הניסיון מלמד כי אחת הדרכים העיקריות להישאר ער ולא לאבד את שיקול הדעת היא להיות סדיר בהכרזת בשורת המלכות. לפיכך כאשר הורה המשיח ישוע, ראש הקהילה, לתלמידיו לעשות תלמידים מקרב כל העמים וללמד אותם לקיים את מה שציווה, הוא למעשה נתן להם עצה שתגן עליהם (מתי כ״ח:19, 20). כדי ליישם את הצו עלינו להיות נלהבים בפעילות הבישור. האם אתה יכול להעלות בדעתך שאחיך בתסלוניקי בישרו באדישות רק כדי לצאת ידי חובה? זכור את מה שאמר להם פאולוס: ”אל תכבו את אש הרוח. אל תבוזו לנבואות” (תסל״א ה׳:19, 20). ועד כמה מלהיבות הנבואות שאנו לומדים וחולקים עם אחרים!
15. באילו נושאים מועילים נוכל לדון בתוכנית הרוחנית המשפחתית?
15 מטבע הדברים אנו רוצים לעזור לבני משפחתנו לשפר את כישוריהם בשירות השדה. אחים ואחיות רבים נוכחו שאחת הדרכים לעשות כן היא לייחד חלק מהתוכנית הרוחנית המשפחתית לעניינים הקשורים לשירות השדה. אולי תמצאו למועיל לשוחח על דרכים שונות שבהן יכולים בני המשפחה לטפח את התעניינות האנשים בביקורים חוזרים. על מה הם יכולים לשוחח עם בעל הבית בביקור הבא? אילו נושאים צפויים לשמר את התעניינותו? מתי הכי כדאי לערוך את הביקורים הללו? רבים גם מקדישים חלק מהתוכנית הרוחנית המשפחתית להתכוננות לאסיפות הקהילה. התוכל להתכונן טוב יותר למתן תשובות באסיפות? השתתפותך באסיפות תחזק את אמונתך ותסייע לך לא לאבד את שיקול דעתך (תהל׳ ל״ה:18). התוכנית הרוחנית המשפחתית תגן עליך מפני השערות וספקות.
16. מה ממריץ את המשיחיים המשוחים לשמור על כושר החשיבה שלהם?
16 כשאנו חושבים כיצד יהוה בירך את משרתיו לאורך השנים בהבנה הולכת וגוברת של נבואות המקרא, אנו יכולים להבין איזה גמול נפלא מצפה לנו. למשוחים יש התוחלת להצטרף למשיח בשמיים. עד כמה ממריץ אותם הדבר לשמור על כושר החשיבה שלהם! אנו בהחלט יכולים לומר שדברי פאולוס באיגרתו אל התסלוניקים חלים עליהם: ”אנו תמיד חייבים להודות לאלוהים בעבורכם, אחים אהובי יהוה, כי אלוהים בחר בכם... על־ידי כך שקידש אתכם ברוחו ועל־ידי אמונתכם בָּאמת” (תסל״ב ב׳:13).
17. איזה עידוד אתה שואב מן הכתוב בתסלוניקים ב׳. ג׳:1–5?
17 מי שתקוותם היא לחיות לנצח עלי אדמות צריכים גם הם לעשות כל מאמץ שלא לאבד בנקל את שיקול דעתם. אם אתה מחזיק בתקווה הארצית, אמץ ללבך את דברי העידוד האוהבים שכתב פאולוס לאחיו המשוחים בתסלוניקי. (קרא תסלוניקים ב׳. ג׳:1–5.) על כל אחד מאתנו להוקיר את המילים האוהבות הללו. כן, האיגרות שנשלחו אל התסלוניקים נושאות בחובן אזהרות חיוניות מפני השערות או רעיונות מפוקפקים. עד כמה מעריכים המשיחיים את האזהרות האלו, ביודעם כי הקץ קרוב מאוד!
^ ס׳ 6 כפי שנמסר במעשי השליחים כ׳:29, 30, פאולוס ציין שמקרב הקהילות המשיחיות ”יקומו אנשים שילמדו דברים מסולפים כדי להדיח את התלמידים ולמשוך אותם אחריהם”. ההיסטוריה אכן מלמדת שברבות הימים נוצרה הפרדה בין הכמורה לבין ציבור המאמינים. במאה ה־3 לספירה התגלה ”איש הרשע” — אנשי כמורת הנצרות כקבוצה (ראה המצפה מ־1 ביולי 1990, עמודים 7–11).
