’עשו זאת לזכרי’
”לאחר שהודה לאלוהים בצע [את הלחם] ואמר: ’הלחם הזה מסמל את גופי הניתן למענכם. התמידו לעשות זאת לזכרי’” (קור״א י״א:24).
1, 2. אילו מחשבות אולי חלפו בראשם של השליחים לפני מסעו האחרון של ישוע לירושלים?
’העננים כבר התפזרו, ואנו יכולים לראות את הירח בצורת חצי סהר. אמש הצופים בירושלים ודאי ראו את החרמש הדק הראשון של הירח. כשנודע על כך לסנהדרין הם הכריזו על ראש חודש, חודש ניסן. משואות הודלקו ושליחים נשלחו כדי להפיץ את הידיעה למרחקים, והחדשות הגיעו עד אלינו. אין ספק שישוע ירצה לצאת אל ירושלים כדי להגיע לשם לפני הפסח’.
2 נוכל לשער שמחשבות כאלה חלפו בראשם של חלק מהשליחים שהיו עם ישוע בפֶּרַיָה (שבעבר הירדן) במסעו האחרון לירושלים (מתי י״ט:1; כ׳:17, 29; מר׳ י׳:1, 32, 46). ברגע שהכריזו על ראש חודש ניסן היה ידוע לכול כי הפסח ייערך בחלוף 13 ימים, אחרי שקיעת החמה ב־י״ד בניסן.
3. מדוע תאריך חג הפסח חשוב למשיחיים?
3 השנה יחול תאריך סעודת האדון, המקביל לתאריך חג הפסח, אחרי שקיעת החמה ב־14 באפריל 2014. יהיה זה יום מיוחד עבור המשיחיים האמיתיים ועבור המעוניינים. מדוע? הסיבה נעוצה במה שכתוב בקורינתים א׳. י״א:23–25: ”ישוע, בלילה שבו נמסר, לקח לחם ולאחר שהודה לאלוהים בצע אותו ואמר: ’הלחם הזה מסמל את גופי הניתן למענכם. התמידו לעשות זאת לזכרי’. כך עשה גם כאשר לקח את הכוס”.
4. (א) אילו שאלות עשויות להתעורר בהקשר לערב הזיכרון? (ב) כיצד נקבע מדי שנה תאריך ערב הזיכרון? (ראה התיבה ”ערב הזיכרון 2014”.)
4 אתה ודאי תנכח באותו אירוע, האירוע היחידי שישוע הורה לתלמידיו לקיים שנה בשנה. אך שאל את עצמך: ’כיצד עליי להיערך לאותו ערב? באילו סמלים ייעשה שימוש? כיצד יתנהל האירוע? ואיזו משמעות נושאים עבורי המאורע והסמלים?’
הסמלים
5. מה ביקש ישוע משליחיו להכין לפני הפסח האחרון שלו עמם?
5 כאשר ביקש ישוע מהשליחים להכין חדר לסעודת הפסח, הוא לא הנחה אותם לקשט את המקום בקישוטים מפוארים; תחת זאת, הוא מן הסתם רצה שימצאו חדר מתאים ונקי אשר יהיה מרווח מספיק לכל המסובים. (קרא מרקוס י״ד:12–16.) היה עליהם להכין דברים מסוימים לסעודה, כגון מצות ויין אדום. כשסיימו את סעודת הפסח התמקד ישוע בשני סמלים אלה.
6. (א) מה אמר ישוע לגבי הלחם לאחר סעודת הפסח? (ב) באיזה סוג לחם משתמשים בערב הזיכרון?
6 השליח מתי נכח במאורע ולימים כתב: ”לקח ישוע לחם, בירך, בצע אותו ואז נתן לתלמידים ואמר: ’קחו, אכלו’” (מתי כ״ו:26). ה”לחם” היה למעשה מצה כנהוג בפסח (שמ׳ י״ב:8; דב׳ ט״ז:3). הלחם היה עשוי מקמח חיטה ומים, ללא שאור וללא תוספת תבלינים כמו מלח. הואיל והיה ללא שאור הוא לא תפח. היה זה לחם שטוח, יבש ופריך שקל לשוברו. כיום, לפני ערב הזיכרון, זקני־הקהילה עשויים לבקש ממישהו להכין לחם כזה מקמח חיטה ומים ולטגן אותו במחבת משומנת קלות. (אם לא ניתן להשיג קמח חיטה, ניתן להכין את הלחם מקמח המופק מאורז, שעורה, תירס או דגן דומה.) אפשרות אחרת היא לקנות מצות ללא תוספת לתת, ביצים או בצל.
7. באיזה יין השתמש ישוע, ובאיזה סוג יין ניתן להשתמש כיום בערב הזיכרון?
7 מתי הוסיף: ”לקח [ישוע] גם כוס, הודה לאלוהים ואז נתן אותה להם ואמר: ’שתו ממנה כולכם’” (מתי כ״ו:27, 28). ישוע לקח כוס יין אדום. (לא היה זה מיץ ענבים טרי, שכן עונת הבציר כבר חלפה עברה לה.) היין לא היה חלק מסעודת הפסח הראשונה במצרים, אך ישוע לא ראה פסול במנהג זה, ואף השתמש ביין במהלך סעודת האדון. לכן גם המשיחיים עושים שימוש ביין בערב הזיכרון. כפי שלא היה צורך להגביר או ”להעשיר” את ערך דמו של ישוע, כך היין שמשתמשים בו אינו מועשר בברנדי או בתבלינים. יש להשתמש ביין אדום רגיל — יין תוצרת בית או יין הנמכר בחנויות כגון קברנה, בורגונדי או קיאנטי.
סמלים משמעותיים
8. מדוע המשיחיים מייחסים חשיבות למשמעות הלחם והיין?
8 השליח פאולוס הבהיר שלא רק השליחים אלא כל המשיחיים צריכים לקיים את סעודת האדון. אל אחיו לאמונה בקורינתוס הוא כתב: ”קיבלתי מאת האדון את מה שגם מסרתי לכם, שהאדון ישוע... לקח לחם ולאחר שהודה לאלוהים בצע אותו ואמר: ’הלחם הזה מסמל את גופי הניתן למענכם. התמידו לעשות זאת לזכרי’” (קור״א י״א:23, 24). בהתאם לכך, עד היום הזה מקיימים המשיחיים מדי שנה את אותו אירוע מיוחד ומייחסים חשיבות למשמעות הלחם והיין.
9. איזו דעה מוטעית קיימת לגבי הלחם שבו השתמש ישוע?
9 ישנם נוצרים המציינים שישוע אמר מילולית: ’זה גופי’, ועל כן מאמינים שהלחם הפך בדרך נס לבשרו. אך מסקנה זו מנוגדת לעובדות. * גופו של ישוע היה מול שליחיו הנאמנים, וכן גם המצה שממנה הם עמדו לאכול. ברור אפוא שישוע דיבר בשפה סמלית, כפי שנהג לעשות פעמים רבות (יוח׳ ב׳:19–21; ד׳:13, 14; י׳:7; ט״ו:1).
10. מה מסמל הלחם בסעודת האדון?
10 הלחם שהשליחים יכלו לראות ושממנו הם עמדו לאכול סימל את גופו של ישוע. באיזה גוף מדובר? בעבר סברו משרתי אלוהים שהלחם סימל את קהילת המשוחים המכונה גם ”גוף המשיח”, שכן הלחם ’נבצע’ ואילו שום עצם מעצמותיו של ישוע לא ’נבצעה’ או נשברה (אפ׳ ד׳:12; רומ׳ י״ב:4, 5; קור״א י׳:16, 17; י״ב:27). אך עם הזמן הובן על סמך ההיגיון ועל בסיס כתבי־הקודש, כי הלחם מסמל את גופו האנושי של ישוע, שהוכן עבורו. ישוע ”סבל בבשר” והוקע. על כן בערב הזיכרון מסמל הלחם את אותו גוף פיזי אשר בו ישוע ’נשא את חטאינו’ (פט״א ב׳:21–24; ד׳:1; יוח׳ י״ט:33–36; עב׳ י׳:5–7).
11, 12. (א) מה אמר ישוע לגבי היין? (ב) מה מסמל היין בסעודת האדון?
11 עובדה זו עוזרת לנו להבין את מה שאמר ישוע על היין. הכתוב מוסר: ”כך עשה גם כאשר לקח את הכוס לאחר הסעודה ואמר: ’כוס היין הזאת מסמלת את הברית החדשה על בסיס דמי’” (קור״א י״א:25). בתרגומי מקרא רבים נוסח הפסוק הוא כבתרגום החברה לכתבי הקודש: ”הכוס הזאת היא הברית החדשה בדמי”. האם הכוס עצמה שהחזיק ישוע הייתה הברית החדשה? לא. המילה ”כוס” התייחסה למה שבתוכה — ליין. מה סימל היין לדברי ישוע? את דמו השפוך.
12 בספר הבשורה על־פי מרקוס אנו מוצאים את המילים הבאות שאמר ישוע: ”כוס היין הזאת מסמלת את דמי, ’דם הברית’, אשר יישפך למען רבים” (מר׳ י״ד:24). כן, דמו של ישוע נועד ’להישפך למען רבים לשם סליחת חטאים’ (מתי כ״ו:28). מכאן שהיין האדום הוא סמל הולם לדמו הממשי של ישוע. באמצעות דם זה יש לנו הפדות במחיר כופר, ”סליחת חטאינו” (קרא אפסים א׳:7).
השליחים שתו מן היין שסימל את דם הברית, דמו של ישוע (ראה סעיפים 11, 12)
מאורע לזכר מות המשיח
13. תאר כיצד מתנהל ערב הזיכרון השנתי למות המשיח.
13 אם זו תהיה הפעם הראשונה שתנכח בערב הזיכרון שעורכים עדי־יהוה, מה מצפה לך? האסיפה תתקיים במקום יפה ונקי שבו כל הנוכחים יוכלו ליהנות מהתוכנית. אולי תראה סידורי פרחים פשוטים, אבל לא יהיו שם קישוטים ראוותניים ולא תהיה אווירת מסיבה. זקן־קהילה כשיר ינאם בצורה ברורה ומכובדת על המשמעות המקראית של המאורע. הוא יעזור לכל היושבים בקהל להעריך את מה שהמשיח עשה עבורנו — הוא מת כקורבן כופר כדי שנחיה. (קרא רומים ה׳:8–10.) הנואם יסביר מה הן שתי התקוות הערוכות לפני המשיחיים לפי המקרא.
14. על אילו תקוות ידבר הנואם בערב הזיכרון?
14 התקווה האחת היא למלוך עם המשיח בשמיים, וזו תקוותה של קבוצה קטנה יחסית מתלמידי המשיח, אשר עמה נמנים שליחיו הנאמנים (לוקס י״ב:32; כ״ב:19, 20; ההת׳ י״ד:1). התקווה האחרת מיועדת למרבית המשיחיים המשרתים כיום בנאמנות את אלוהים. תקוותם היא לחיות לנצח עלי אדמות בגן עדן משוקם. אז ייעשה רצון אלוהים כבשמיים כן בארץ, דבר שהמשיחיים מייחלים לו בתפילה כבר זמן רב (מתי ו׳:10). בכתבי־הקודש ישנם פסוקים המתארים בשפה מרנינת לב את התנאים הנפלאים שמהם הם ייהנו לנצח נצחים (יש׳ י״א:6–9; ל״ה:5, 6; ס״ה:21–23).
15, 16. מה עושים בלחם בסעודת האדון?
15 לקראת סוף הנאום יציין הנואם שהגיע הזמן לבצע את מה שהורה ישוע לשליחיו. כאמור, ייעשה שימוש בשני סמלים — מצה ויין אדום. סביר להניח שהסמלים יהיו מונחים על שולחן סמוך לנואם. הוא יזמין את הקהל לקרוא יחד אתו את הפסוקים המראים מה אמר ועשה ישוע כאשר כונן את הטקס. לדוגמה, בספר מתי כתוב: ”לקח ישוע לחם, בירך, בצע אותו ואז נתן לתלמידים ואמר: ’קחו, אכלו. הלחם הזה מסמל את גופי’” (מתי כ״ו:26). ישוע בצע את הלחם כדי שיוכל להעביר אותו לשליחים שישבו משני צדיו. באסיפה ב־14 באפריל אתה תראה צלחות הגשה ועליהן שברי מצה.
16 יהיו מספיק צלחות הגשה כדי שניתן יהיה להעבירן בין כל הנוכחים בפרק זמן סביר. לא יהיה זה טקס המלווה בגינונים מיוחדים. תחילה יישא אחד האחים תפילה קצרה, ואחר כך יועברו הצלחות בין השורות בצורה מסודרת ומעשית בהתאם לנסיבות המקומיות. מעטים (ואולי אף לא אחד) יאכלו מן הלחם, כפי שהיה במרבית הקהילות בערב הזיכרון של שנת 2013.
17. כיצד מיושמת בערב הזיכרון הנחייתו של ישוע באשר ליין?
17 אחר כך יתמקד הנואם בהמשך הכתוב במתי: ”לקח [ישוע] גם כוס, הודה לאלוהים ואז נתן אותה להם ואמר: ’שתו ממנה כולכם, כי כוס היין הזאת מסמלת את דמי, ”דם הברית”, אשר יישפך למען רבים לשם סליחת חטאים’” (מתי כ״ו:27, 28). על־פי אותה מתכונת תיאמר תפילה נוספת ואחר כך יועברו בין כל הנוכחים ’כוסות’ יין אדום.
18. מדוע חשוב לנכוח בערב הזיכרון גם אם מעטים (או אף לא אחד) נוטלים מן הסמלים?
18 מתוך כבוד יימנעו רוב היושבים בקהל מליטול מן הסמלים בשעה שהם יועברו בין הנוכחים, שכן מדברי ישוע עולה כי רק מי שימלכו במלכותו השמימית צריכים ליטול מהם. (קרא לוקס כ״ב:28–30; טימ״ב ד׳:18.) כל שאר הנוכחים יהיו כצופים מן הצד המכבדים את המעמד. למרות זאת, נוכחותם בסעודת האדון חשובה, שכן הדבר מראה עד כמה הם מוקירים את קורבנו של ישוע. במהלך ערב הזיכרון הם יכולים להרהר בברכות שיכולות להיות מנת חלקם על בסיס קורבן הכופר של ישוע. יש להם אפשרות להיות חלק מן ’ההמון הרב’ שישרוד את ”הצרה הגדולה” הקרבה ובאה. אותו המון רב מורכב מעובדי אלוהים אשר ”כיבסו את גלימותיהם והלבינו אותן בדם השה” (ההת׳ ז׳:9, 14–17).
19. כיצד תוכל להיערך לסעודת האדון ולהפיק ממנה תועלת?
19 עדי־יהוה בעולם כולו נערכים לאסיפה מיוחדת זו. מספר שבועות מראש נזמין לערב הזיכרון אנשים רבים ככל האפשר. יתרה מזו, בימים שלפני ערב הזיכרון יקראו רובנו את הקטעים המקראיים המתארים את מה שעשה ישוע ואת מה שאירע בתאריכים המקבילים בשנת 33 לספירה. נערוך את כל הסידורים הנחוצים על מנת לנכוח בטקס זה. כדאי להגיע מספיק מוקדם לפני השיר והתפילה שיפתחו את התוכנית, כדי שנוכל לקבל את פני האורחים ולהשתתף בתוכנית כולה. יהיה זה לתועלת כולנו — חברי הקהילה והאורחים — אם נפתח ביחד עם הנואם את הפסוקים במהלך הדיון. החשוב מכול הוא שנוכחותנו בערב הזיכרון תעיד על הערכה מעומק הלב כלפי קורבנו של ישוע ותַראה שאנו נשמעים למצוותו: ”התמידו לעשות זאת לזכרי” (קור״א י״א:24).
^ ס׳ 9 החוקר הגרמני היינריך מאייר אומר: ”הואיל... וגופו של ישוע טרם נבצע (היה עדיין חי) ודמו טרם נשפך, איש מהמסובים [השליחים] לא היה מעלה על דעתו... שהוא אוכל ושותה פשוטו כמשמעו את גופו ואת דמו של האדון, ולכן לא ייתכן שישוע עצמו התכוון שמילותיו הפשוטות יובנו אז באופן המנוגד לתפיסתם דאז”.
