’והיה לכם לזיכרון’
”והיה היום הזה לכם לזיכרון, וחגותם אותו חג ליהוה” (שמ׳ י״ב:14).
1, 2. איזה חג צריך לעניין את כל המשיחיים, ומדוע?
כאשר אתה חושב על ימי שנה, איזה יום עולה מייד במחשבותיך? יש שייזכרו ביום נישואיהם. אחרים אולי יחשבו על יום השנה לאירוע היסטורי מסוים, כמו יום העצמאות. אבל האם אתה יודע איזה יום שנה נחגג כבר יותר מ־500,3 שנה?
2 זהו חג הפסח שנחגג לזכר יציאת בני ישראל מעבדות לחירות. אירוע זה צריך לעניין אותך. מדוע? משום שהוא נוגע למספר היבטים משמעותיים מאוד בחייך. אך אולי תאמר, ’אני יודע שהיהודים חוגגים את הפסח, אבל אני משיחי. מדוע חג זה צריך לעניין אותי?’ התשובה מצויה במילים כבדות משקל אלו: ”הוקרב המשיח, שה הפסח שלנו” (קור״א ה׳:7). כדי לעמוד על חשיבות המילים הללו, עלינו לדעת מהו חג הפסח ולבחון אותו לאור מצווה מסוימת שניתנה לכל המשיחיים.
מדוע נחגג הפסח?
3, 4. מהו הרקע לפסח הראשון?
3 מאות מיליוני אנשים ברחבי תבל שאינם יהודים יודעים פחות או יותר אילו מאורעות עומדים מאחורי כינונו של הפסח הראשון. ייתכן שהם קראו על כך בספר שמות, או שמעו את הסיפור או ראו סרט המבוסס על פרשה זו.
4 לאחר עבדות ארוכת שנים במצרים, שלח יהוה את משה ואת אחיו אהרון כדי לבקש מפרעה לשחרר את עמו. המלך היהיר סירב לשחרר את בני ישראל, ולכן יהוה היכה את המצרים בסדרת מכות שעשו שמות בארצם. לבסוף הנחית עליהם אלוהים את המכה העשירית, מכת בכורות, אשר בעקבותיה שחרר פרעה את העם (שמ׳ א׳:11; ג׳:9, 10; ה׳:1, 2; י״א:1, 5).
5. מה היה על בני ישראל לעשות לפני שחרורם ממצרים? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)
5 אך מה היה על בני ישראל לעשות לפני שחרורם ממצרים? היה זה סמוך ליום שיוויון האביב בשנת 1513 לפה״ס, בחודש אביב שלימים נקרא ניסן. * אלוהים אמר שבעשרה לחודש זה היה על בני ישראל להתחיל להיערך לקראת ה־י״ד בניסן. יום זה החל עם שקיעת החמה, שכן יממה בלוח השנה העברי מתחילה עם שקיעת השמש ומסתיימת עם שקיעת השמש הבאה. ב־י״ד בניסן היה על כל משפחה לשחוט כבש (או עז) ולהתיז מדמו על מזוזות הבית והמשקוף (שמ׳ י״ב:3–7, 22, 23). המשפחה צריכה הייתה לאכול שה צלוי יחד עם מצות ומרורים. מלאך אלוהים יעבור בארץ וימית את בכורות מצרים, ואילו בני ישראל שישמעו בקול אלוהים יזכו להגנה ויוכלו אחר כך לצאת לחופשי (שמ׳ י״ב:8–13, 29–32).
6. מדוע נדרשו בני ישראל לחגוג את הפסח שנה בשנה?
6 זה מה שקרה, ובני ישראל נצטוו לזכור לדורות את שחרורם ממצרים. אלוהים אמר להם: ”והיה היום הזה לכם לזיכרון, וחגותם אותו חג ליהוה לדורותיכם. חוקת עולם תְּחָגֻּהוּ”. לאחר החג שנחוג ב־י״ד בניסן היה עליהם לחגוג את חג המצות שארך שבעה ימים. ב־י״ד בניסן חגגו את הפסח עצמו, אבל ניתן לייחס את השם ”פסח” גם לכל שמונת ימי החג (שמ׳ י״ב:14–17; לוקס כ״ב:1; יוח׳ י״ח:28; י״ט:14). הפסח היה אחד המועדים שבני ישראל נדרשו לחגוג שנה בשנה (דה״ב ח׳:13).
7. איזה טקס הנהיג ישוע בפסח האחרון שחגג עם שליחיו?
7 בתור יהודים הכפופים לתורת משה חגגו ישוע ושליחיו את הפסח (מתי כ״ו:17–19). בפסח האחרון שחגגו הנהיג ישוע טקס חדש שהיה על תלמידיו לקיים מני אז שנה בשנה — סעודת האדון. אך באיזה יום היה עליהם לקיים טקס זה?
באיזה יום התקיימה סעודת האדון?
8. איזו שאלה עולה באשר לפסח ולסעודת האדון?
8 בהתחשב בעובדה שישוע כונן את סעודת האדון מייד לאחר הפסח האחרון שחגג עם שליחיו, חל מאורע חדש זה ביום חגיגת הפסח. אך אולי שמת לב שתאריך חג הפסח בלוחות שנה מודרניים שונה ביום אחד או במספר ימים מהתאריך שבו אנו עורכים את טקס הזיכרון למות המשיח. מה פשר ההבדל? התשובה נעוצה בחלקה במצווה שנתן אלוהים לבני ישראל. לאחר שציין משה כי ”כל קהל עדת ישראל” חייבים לשחוט את השה, הוא אמר להם מתי בדיוק ב־י״ד בניסן עליהם לעשות כן (קרא שמות י״ב:5, 6).
9. מתי צריך היה לשחוט את שה הפסח לפי שמות י״ב:6? (ראה גם התיבה ”באיזה חלק של היום?”)
9 הספר חמשה חומשי תורה עם ההפטרות (אנג׳) מציין שלפי שמות י״ב:6 צריך היה לשחוט את השה ”בין הערביים”, כלומר בין שני הערבים. כך מתורגם המונח בתרגומי מקרא מסוימים לאנגלית. תרגומים אחרים מתרגמים אותו כ”שעת הדמדומים”, ”בדמדומי ערב” או ”סמוך לשקיעת החמה”. אם כן, השה צריך היה להישחט לאחר שקיעת החמה אך בטרם ירדה החשיכה, כלומר, בתחילת י״ד בניסן.
10. מתי נשחט שה הפסח לדברי פרשנים מסוימים, אך איזו שאלה עולה מכך?
10 מאוחר יותר בהיסטוריה היו יהודים שסברו כי נדרשו ודאי שעות רבות לשחוט את כל הכבשים שהובאו לבית המקדש, ולכן הסיקו שהכתוב בשמות י״ב:6 מתייחס לחלקו האחרון של ה־י״ד בניסן, כלומר מתחילת רדת השמש באופק (אחרי שעת הצהריים) ועד לסוף היום בשקיעת השמש. אך אם לכך התכוון הכתוב, מתי אכלו את סעודת הפסח? פרופסור ג׳ונתן קלוונס, מומחה ליהדות קדומה, אמר: ”היום החדש מתחיל עם שקיעת החמה, ולכן הקורבן נזבח ביום הארבעה־עשר, אך הפסח והסעודה מתחילים למעשה בחמישה־עשר בחודש, אם כי רצף תאריכים זה אינו מוגדר מפורשות בספר שמות”. עוד כתב: ”הספרות הרבנית... אף אינה מתיימרת לומר לנו כיצד נעשה הסדר [סעודת הפסח] לפני חורבן בית המקדש” ב־70 לספירה (ההדגשה שלנו).
11. (א) מה קרה לישוע ביום חג הפסח שנת 33 לספירה? (ב) מדוע נקרא ה־ט״ו בניסן שנת 33 לספירה ”שבת גדולה”? (ראה הערת שוליים.)
11 אם כן, מה באשר לפסח של שנת 33 לספירה? ובכן, ב־י״ג בניסן, בהתקרב ”היום שבו צריך להקריב את קורבן הפסח”, אמר ישוע לפטרוס ויוחנן: ”לכו והכינו לנו את סעודת הפסח” (לוקס כ״ב:7, 8). לבסוף ”הגיעה השעה” לאכול את סעודת הפסח עם תחילת י״ד בניסן אחרי שקיעת החמה, כלומר ביום חמישי בערב. ישוע אכל את סעודת הפסח עם שליחיו, ואחר כך כונן את סעודת האדון (לוקס כ״ב:14, 15). באותו לילה הוא נעצר ונשפט. סמוך לשעת הצהריים ב־י״ד בניסן הוקיעו אותו, ואחר הצהריים הוא מת (יוח׳ י״ט:14). מכאן ש”המשיח, שה הפסח שלנו”, הוקרב באותו היום שבו שחטו בני ישראל את שה הפסח (קור״א ה׳:7; י״א:23; מתי כ״ו:2). לקראת סוף אותו יום — ובטרם החל ה־ט״ו בניסן * — נקבר ישוע (וי׳ כ״ג:5–7; לוקס כ״ג:54).
’יום לזיכרון’ בעל משמעות עבורך
12, 13. כיצד הילדים בעם ישראל היו מעורבים בחגיגת הפסח?
12 הבה נחזור למה שאירע במצרים. משה אמר שבעתיד יהיה על עַם אלוהים לחגוג את הפסח ושיהיה זה לחוק ”עולם”. כחלק מהחג ישאלו הילדים את הוריהם שאלות שיתמקדו במשמעות האירוע. (קרא שמות י״ב:24–27; דב׳ ו׳:20–23.) לפיכך הפסח שימש ”לזיכרון” גם עבור הילדים (שמ׳ י״ב:14).
13 בכל דור ודור היה צורך להדגיש לקחים חשובים שעברו מאב לבן. אחד הלקחים הוא שיהוה יכול להגן על עובדיו. הילדים למדו שאין הוא אל מופשט ועלום. יהוה הוא אל חי וממשי הדואג לעמו ופועל למענם. הוא הוכיח זאת כאשר הגן על בכורות ישראל ממוות ”בנוגפו את מצרים”.
14. איזה לקח יכולים ההורים המשיחיים ללמד את ילדיהם בהתייחסם לחג הפסח?
14 הורים משיחיים אינם מצוּוים לספר שנה בשנה לבניהם ולבנותיהם את משמעות אותו הפסח. אך האם אתם מלמדים את ילדיכם את אותו לקח — שאלוהים מגן על עמו? האם אתם משרישים בלבם את ביטחונכם המלא שיהוה הוא אל ממשי שעדיין מגן על משרתיו? (תהל׳ כ״ז:11; יש׳ י״ב:2) והאם אתם עושים זאת לא בעזרת דרשות נטולות רגש, אלא במסגרת שיחות נעימות עמם? עשו מאמץ ללמדם לקח זה, וכך תעודדו את צמיחתה הרוחנית של משפחתכם.
אילו לקחים תוכל ללמד את ילדיך כשתדון אתם על חג הפסח? (ראה סעיף 14)
15, 16. מה ניתן ללמוד על יהוה בעזרת הפסח וסיפור יציאת מצרים?
15 העובדה שיהוה יכול להגן על עמו אינה הלקח היחידי שניתן להפיק מן הפסח. הוא גם הציל את עמו ו’הוציאם ממצרים’. חשוב על כל מה שהיה כרוך בכך. עמוד ענן ועמוד אש שימשו להדרכתם במדבר. הם צעדו על קרקעית ים סוף כשמי הים ניצבים כחומה מימינם ומשמאלם. ולאחר שחצו בבטחה את הים הם ראו את המים ניחתים על צבא מצרים. אז קראו בני ישראל: ”אשירה ליהוה, ... סוס ורוכבו רמה [השליך] בים. עוזי וזמרת יה [יה הוא עוזי וחוזקי], ויהי לי לישועה” (שמ׳ י״ג:14, 21, 22; ט״ו:1, 2; תהל׳ קל״ו:11–15).
16 אם יש לכם ילדים, האם אתם עוזרים להם לבטוח ביהוה כמושיעם? האם הם רואים בשיחותיכם ובהחלטותיכם שגם אתם בוטחים בו כמושיע? בשיעור המקרא המשפחתי שלכם תוכלו לקרוא יחד בשמות פרקים י״ב עד ט״ו ולהדגיש כיצד הציל יהוה את עמו. בהזדמנויות אחרות תוכלו להבליט נקודה זו על־ידי דיון במעשי השליחים ז׳:30–36 או בדניאל ג׳:16–18, 26–28. כן, צעירים ומבוגרים צריכים להיות סמוכים ובטוחים שלא רק בעבר הושיע יהוה את משרתיו. כפי שהציל את עמו בימי משה, הוא בהחלט יציל גם אותנו בעתיד (קרא תסלוניקים א׳. א׳:9, 10).
אירוע שעלינו לזוכרו
17, 18. במה אנו נזכרים כאשר אנו חושבים על השימוש שנעשה בדם בפסח הראשון?
17 המשיחיים האמיתיים אינם חוגגים את הפסח. חג זה היה חלק מתורת משה, ואיננו כפופים לתורה (רומ׳ י׳:4; קול׳ ב׳:13–16). אנו מציינים מאורע אחר, את מותו של בן אלוהים. מכל מקום, להיבטים מסוימים בחג הפסח שנחוג לראשונה במצרים יש משמעות עבורנו.
18 דם השה שהותז על המזוזות והמשקוף שימש כאמצעי להצלת חיים. כיום איננו מקריבים קורבנות בעלי חיים לאלוהים — לא בפסח ולא בשום מועד אחר. אך ישנו קורבן טוב יותר שיכול להציל חיים ולהעניק חיי עולם. השליח פאולוס התייחס ל”קהילת הבכורים ששמותיהם נכתבו בשמיים”. האמצעי להצלת חייהם של אותם משיחיים משוחים הוא ”הדם שהוזה”, דמו של ישוע (עב׳ י״ב:23, 24). המשיחיים שתקוותם לחיות לנצח עלי אדמות תלויים גם הם בדם זה. עליהם להזכיר לעצמם שוב ושוב את ההבטחה: ”דרכו יש לנו הפדות במחיר כופר בזכות דמו — סליחת חטאינו — כפי עושר חסדו” (אפ׳ א׳:7).
19. כיצד אופן מותו של ישוע מחזק את ביטחוננו בנבואות?
19 כאשר נשחט השה עבור סעודת הפסח נצטוו בני ישראל שלא לשבור עצם מעצמותיו (שמ׳ י״ב:46; במ׳ ט׳:11, 12). מה באשר ל”שה אלוהים” שבא לשמש ככופר? (יוח׳ א׳:29) הוא הוקע כשלצדיו שני פושעים. היהודים ביקשו מפילטוס לשבור את רגליהם של המוקעים. הדבר נועד לזרז את מותם כדי שלא יישארו תלויים על עמודי ההוקעה עד ל־ט״ו בניסן, השבת הגדולה. החיילים שברו את רגליהם של שני הפושעים, אך ”כשניגשו אל ישוע וראו שהוא כבר מת, לא שברו את רגליו” (יוח׳ י״ט:31–34). כך עשו היהודים בשה הפסח, ומכאן ששה הפסח שימש במובן זה כ”צל” של מה שנועד לבוא ב־י״ד בניסן 33 לספירה (עב׳ י׳:1). זאת ועוד, כך התגשם מה שנאמר בתהלים ל״ד:21, ויש בזה כדי לחזק את ביטחוננו בנבואות.
20. מהו אחד ההבדלים הבולטים בין הפסח לבין סעודת האדון?
20 עם זאת, ישנם הבדלים בין הפסח לבין סעודת האדון. הבדלים אלה מראים שהפסח שחגגו היהודים לזיכרון לא שימש כצל של הטקס אשר הורה ישוע לתלמידיו לקיים לזכרו. במצרים אכלו בני ישראל מבשר השה אך לא מדמו. הדבר שונה ממה שציווה ישוע על תלמידיו. הוא אמר שמי שימלכו ”במלכות אלוהים” צריכים לאכול מן הלחם ולשתות מן היין אשר סימלו את בשרו ואת דמו. על כך נדון ביתר הרחבה במאמר הבא (מר׳ י״ד:22–25).
21. מדוע חשוב ללמוד על חג הפסח?
21 אין ספק שהפסח היה מאורע מרכזי במגעיו של אלוהים עם עַם ישראל, ויש בו לקחים מאירי עיניים עבור כל אחד מאתנו. ולכן אף שהפסח שימש ”לזיכרון” עבור בני ישראל, ולא עבור המשיחיים, עלינו כמשיחיים ללמוד על הפסח ולאמץ ללבנו את לקחיו החשובים, שכן פרשה זו היא חלק מ’כל הכתוב שנכתב בהשראת אלוהים’ (טימ״ב ג׳:16).
^ ס׳ 5 השם ”ניסן” הוא אומנם השם שניתן לחודש זה רק אחרי שיבת ציון, אך לצורך הפשטות נשתמש בשם זה כשנתייחס לחודש הראשון בלוח השנה המקראי.
^ ס׳ 11 בשקיעת החמה (ביום שישי בערב) הֵחל ה־ט״ו בניסן, ומכאן שבאותה שנה חלה השבת ביום הראשון של חג המצות, יום שנחשב אף הוא לשבת. הואיל ושתי השבתות חלו באותו יום הייתה זו ”שבת גדולה” (קרא יוחנן י״ט:31, 42).
