שרת את יהוה בטרם יבואו ימי הרעה
”זכור את בוראיך” (קהלת י”ב:1).
1, 2. (א) איזו עצה כתב שלמה בהשראת אלוהים לצעירים? (ב) מדוע עצתו של שלמה רלוונטית גם למשיחיים בני 50 ומעלה?
שלמה המלך פנה בהשראת אלוהים אל הצעירים ואמר: ”זכור את בוראיך בימי בחורותיך, עד אשר לא יבואו ימי הרעה”. מה הם ”ימי הרעה”? שלמה תיאר בלשון פיוטית ומרתקת את שנות הזקנה הרעות — ידיים רועדות, רגליים בלתי יציבות, אובדן שיניים, ראייה מטושטשת, שמיעה לקויה, שיער שיבה וגב כפוף. ברור אפוא שלא כדאי להחליט לחכות לשלב זה של החיים ורק אז להתחיל לשרת את יהוה (קרא קהלת י”ב:1–5).
2 יש משיחיים רבים בני 50 ומעלה שכוחם במותניהם. שיערם אולי מאפיר מעט, אך הם עדיין אינם סובלים מבעיות הבריאות שתיאר שלמה. האם משיחיים מבוגרים אלה יכולים להפיק תועלת מהעצה המופנית לצעירים ”זכור את בוראיך”? מה משמעות עצה זו?
3. מה משמע לזכור את בוראנו?
3 גם אם אנו משרתים את יהוה שנים רבות, כדאי שמדי פעם נעצור ונהרהר בהערכה בגדולתו של בוראנו. האין זה נכון שהחיים עצמם מעוררי השתאות? מורכבות הבריאה נשגבת מבינת האדם. המגוון העצום שברא יהוה מאפשר לנו ליהנות מהחיים באינספור דרכים. כשאנו חושבים על בריאתו של יהוה, מתחדשת הערכתנו כלפי אהבתו, חוכמתו וכוחו (תהל’ קמ”ג:5). אך לזכור את בוראנו משמעו גם לחשוב על חובותינו כלפיו. הרהורים אלה ודאי יעוררו בנו את הנחישות להכיר תודה לבוראנו, וכביטוי לכך לשרתו כמיטב יכולתנו ולאורך כל ימי חיינו (קהלת י”ב:13).
אפשרויות ייחודיות למשיחיים מבוגרים
4. מה יכולים לשאול את עצמם משיחיים בעלי שנות ניסיון רבות, ומדוע?
4 אם יש מאחוריך עשרות שנות ניסיון, שאל את עצמך, ’מה אעשה בשלב זה של חיי, כשעדיין יש לי כוחות ומרץ?’ בתור משיחי מנוסה, ניצבות בפניך אפשרויות ייחודיות. אתה יכול להעביר לדור הצעיר את מה שלמדת מיהוה. תוכל לשתף אחרים בחוויות שהיו לך בשירות אלוהים ולעודד אותם. דוד המלך ביקש בתפילה שיהיו לו הזדמנויות לעשות זאת. הוא כתב: ”אלוהים, לימדתני מנעוריי... וגם עד זִקנה ושיבה, אלוהים, אל תעזבני, עד אגיד זרועך לדור, לכל יבוא, גבורתך” (תהל’ ע”א:17, 18).
5. כיצד יכולים משיחיים מבוגרים להנחיל לאחרים את מה שהם למדו?
5 כיצד תוכל לחלוק עם אחרים את החוכמה שרכשת לאורך השנים? האם תוכל להזמין משיחיים צעירים לביתך להתרועעות בונה? התוכל להזמין אותם להצטרף אליך לשירות השדה כדי שיראו עד כמה אתה שמח לעבוד את יהוה? אליהוא אמר: ”ימים ידברו, ורוב שנים יודיעו חכמה” (איוב ל”ב:7). השליח פאולוס קרא לאחיות מנוסות לעודד במילים ובדוגמה אישית. הוא כתב: ”על הזקנות... ללמד את הטוב” (טיט’ ב’:3).
שקול את האפשרויות שיש לך להושיט עזרה
6. מדוע אל למשיחיים בעלי עשרות שנות ניסיון לזלזל בפוטנציאל שלהם?
6 אם אתה משיחי מנוסה, פתוחות בפניך אפשרויות רבות. חשוב על מה שאתה מבין כעת בהשוואה למה שהבנת לפני 30 או 40 שנה. אתה יודע ליישם היטב את עקרונות המקרא. ללא ספק אתה גם יודע להציג את האמת המקראית באופן החודר אל הלב. ואם אתה זקן־קהילה, אתה יודע לעזור לאחים הנוקטים צעד מוטעה (גל’ ו’:1). אולי למדת כיצד להשגיח על פעילויות הקהילה, על מחלקות שונות בכינוסים או על בניית אולמי מלכות. ייתכן שאתה יודע לשכנע רופאים ליישם שיטות טיפול רפואיות ללא שימוש בדם. גם אם רק לאחרונה למדת את האמת, צברת ניסיון חיים יקר ערך. למשל, אם גידלת ילדים רכשת חוכמה מעשית רבה. למשיחיים מבוגרים פוטנציאל עצום לשמש כמקורות עידוד עבור עמו של יהוה; באפשרותם ללמד, להדריך ולחזק את האחים והאחיות (קרא איוב י”ב:12).
7. איזו הכשרה יעילה יכולים משיחיים מבוגרים להעניק לצעירים?
7 כיצד תוכל לממש במידה רבה יותר את הפוטנציאל שלך? אולי תוכל להראות לצעירים איך לייסד ולנהל תוכניות שיעורי מקרא. כאחות, התוכלי לייעץ לאימהות הצעירות איך הן יכולות לדבוק בשגרתן הרוחנית לצד הטיפול בילדיהן הקטנים? בתור אח, התוכל ללמד אחים צעירים להגיש נאומים בהתלהבות ולהתייעל בהכרזת הבשורה הטובה? האם תוכל לקחת אותם לביקוריך אצל אחים ואחיות קשישים כדי שיראו כיצד אתה מעודד אותם מבחינה רוחנית? גם אם אין לך את הכוחות שהיו לך בעבר, יש לך הזדמנויות נפלאות להכשיר את הצעירים. בדבר־אלוהים נאמר: ”תפארת בחורים כוחם, והדר זקנים שיבה” (מש’ כ’:29).
לשרת היכן שקיים צורך רב יותר
8. מה עשה השליח פאולוס בגיל מבוגר?
8 השליח פאולוס מימש את מלוא הפוטנציאל שלו בשירות אלוהים גם בגיל מבוגר. כאשר השתחרר מהכלא ברומא בערך ב־61 לספירה כבר היו מאחוריו שנים רבות של שירות רצוף קשיים כשליח, והוא יכול היה להשתקע ברומא ולבשר שם (קור”ב י”א:23–27). האחים בעיר גדולה זו היו ודאי שמחים אילו נשאר אתם והיו מעריכים את תמיכתו. אבל פאולוס ראה שקיים צורך רב יותר בארצות אחרות. ביחד עם טימותיאוס וטיטוס, המשיך פאולוס בשירותו כשליח והגיע לאפסוס, לכרתים ואולי גם למקדוניה (טימ”א א’:3; טיט’ א’:5). איננו יודעים אם ביקר בספרד, אך הוא התכוון להגיע לשם (רומ’ ט”ו:24, 28).
9. מתי ככל הנראה עבר פטרוס לשרת במקום שהיה קיים בו צורך רב יותר? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)
9 השליח פטרוס היה ככל הנראה בן 50 או יותר כאשר עבר למקום שבו היה קיים צורך רב יותר. מניין לנו שכך הדבר? אם הוא היה בן גילו של ישוע או אולי מבוגר ממנו במעט, היה פטרוס בערך בן 50 כאשר נפגש עם שאר השליחים בירושלים בשנת 49 לספירה (מה”ש ט”ו:7). זמן מה לאחר פגישה זו עבר פטרוס להתגורר בבבל, ללא ספק כדי לבשר לאוכלוסייה היהודית הגדולה שחיה באזור זה (גל’ ב’:9). משם כתב בהשראת אלוהים את איגרתו הראשונה בערך ב־62 לספירה (פט”א ה’:13). מַעבר לארץ זרה כרוך בקשיים, אבל פטרוס לא הניח לגילו המתקדם לשלול ממנו את השמחה הנובעת משירות יהוה בלב ונפש.
10, 11. ספר חוויה על אחים שעברו בגיל מאוחר לשרת במקום שבו קיים צורך רב יותר.
10 משיחיים רבים בני 50 ומעלה נוכחו שנסיבותיהם השתנו ושכעת נפתחו בפניהם אפיקים חדשים בשירות יהוה. חלקם עברו למקומות שבהם קיים צורך רב יותר. רוברט, למשל, כותב: ”אשתי ואני היינו באמצע שנות ה־50 לחיינו כשהבנו אילו אפשרויות פתוחות בפנינו. בננו היחיד עזב את הבית, כבר לא טיפלנו בהורים קשישים וקיבלנו ירושה קטנה. חישבתי ומצאתי שאם נמכור את הבית נצליח לשלם את המשכנתא ולחיות מסכום היתרה עד שאתחיל לקבל את הפנסיה שלי. שמענו שבבוליביה מספר האנשים שרוצים ללמוד את המקרא גבוה ואילו יוקר המחיה שם נמוך. אז החלטנו לעבור. לא היה קל להסתגל לבית החדש שלנו. הכול היה כל כך שונה ממה שהיינו מורגלים אליו בצפון אמריקה. אבל זכינו לגמול רב על מאמצינו”.
11 רוברט מוסיף: ”כל החיים שלנו סובבים עכשיו סביב פעילויות הקהילה. חלק מהאנשים שנתנו להם שיעורי מקרא נטבלו. משפחה אחת שלימדנו אותה מתגוררת בבית צנוע בכפר המרוחק מאתנו מספר קילומטרים. אבל מדי שבוע עושים בני המשפחה את המסע הקשה העירה כדי לבוא לאסיפות. אין לתאר עד כמה אנחנו שמחים לראות את המשפחה מתקדמת ואת הבן הבכור משרת כחלוץ!”
הצורך בשטחים של דוברי שפות זרות
12, 13. ספר חוויה על משיחי שהחל לשרת את יהוה בדרך חדשה לאחר שהגיע לגיל פרישה.
12 קהילות וקבוצות של דוברי שפות זרות יכולות להפיק תועלת רבה מדוגמתם של אחים ואחיות מבוגרים. כמו כן, הפעילות בשטחים אלה יכולה להיות מהנה מאוד. לדוגמה, בריאן כותב: ”כשהגעתי לגיל 65, גיל הפרישה בבריטניה, אשתי ואני הרגשנו שהחיים שלנו נעשים משעממים. הילדים כבר לא גרו אתנו, ורק לעיתים נדירות מצאנו אנשים מעוניינים שרצו ללמוד את המקרא. ואז פגשתי בחור סיני שעשה עבודת מחקר באוניברסיטה המקומית. הוא נענה להזמנה לבוא לאסיפה שלנו, והתחלתי ללמד אותו את המקרא. כעבור מספר שבועות הוא התחיל להביא אתו את אחד מעמיתיו הסינים. כעבור שבועיים הצטרף אליו סיני שלישי ואז גם סיני רביעי.
13 ”בערך בזמן שהחוקר הסיני החמישי ביקש ללמוד את המקרא, חשבתי לעצמי, ’זה שאני בן 65 לא אומר שאני צריך לפרוש משירות יהוה’. אז שאלתי את אשתי, הצעירה ממני בשנתיים, אם היא הייתה רוצה ללמוד סינית. למדנו את השפה בעזרת קורסים מוקלטים. זה היה לפני עשר שנים. הבישור בשטח של דוברי שפה זרה גרם לנו להרגיש שוב צעירים. עד כה עזרנו ל־112 סינים ללמוד את המקרא! רובם נכחו באסיפות, ואחת מהם משרתת כחלוצה”.
אולי אינך מבוגר מדי להרחיב את שירותך (ראה סעיפים 12, 13)
הפק הנאה ממה שאתה כן מסוגל לעשות
14. ממה יכולים לשמוח משיחיים מבוגרים, ואיזה עידוד הם שואבים מדוגמתו של פאולוס?
14 אומנם למשיחיים רבים בני 50 ומעלה מתאפשר לעשות דברים חדשים בשירות יהוה, אך לא כולם מסוגלים לעשות כן. חלקם אינם בקו הבריאות, ואחרים מטפלים בהורים קשישים או בילדים התלויים בהם. תוכל לשמוח מעצם הידיעה שיהוה מעריך את כל מה שאתה מסוגל לעשות בשירותו. לכן במקום להיות מתוסכל ממה שנבצר ממך לעשות, הפק הנאה ממה שאתה כן מסוגל לעשות. חשוב על דוגמתו של השליח פאולוס. במשך שנים היה נתון במעצר בית ולא היה באפשרותו להמשיך במסעות ההטפה שלו. אבל בכל פעם שאנשים ביקרו אותו, הוא דיבר אתם על כתבי־הקודש ותרם לחיזוק אמונתם (מה”ש כ”ח:16, 30, 31).
15. מדוע המשיחיים הקשישים יקרי ערך?
15 יהוה מעריך את מה שגם הקשישים עושים בשירותו. שלמה אומנם ציין שימי הרעה המתאפיינים בבריאות לקויה אינם השלב הטוב ביותר בחיים, אך יהוה מוקיר את מה שעושים המשיחיים הקשישים לתהילתו (לוקס כ”א:2–4). הקהילות מעריכות את שירותם הנאמן של אחים ואחיות ותיקים אלה.
16. מאילו זכויות לא התאפשר לחנה ליהנות, אך מה עלה בידה לעשות בשירות אלוהים?
16 המקרא מספר לנו שאישה קשישה בשם חנה המשיכה להלל בנאמנות את יהוה גם לעת זקנה. כאשר נולד ישוע היא הייתה אלמנה בת 84. מן הסתם היא לא הספיקה להפוך לתלמידה של ישוע, להימשח ברוח הקודש או להכריז את בשורת המלכות. עם זאת, חנה נהנתה לעשות את מה שהיה ביכולתה לעשות. היא ”מעולם לא נעדרה מבית המקדש, ויומם ולילה עבדה את אלוהים” (לוקס ב’:36, 37). בשעה שהקטיר הכוהן קטורת בהיכל מדי בוקר וערב, הייתה חנה בחצר המקדש עם שאר הנאספים ונהגה להתפלל חרישית במשך אולי כחצי שעה. וכעת, כראותה את התינוק ישוע, החלה ”לדבר על הילד באוזני כל המחכים לגאולת ירושלים” (לוקס ב’:38).
17. כיצד נוכל לעזור למשיחיים קשישים וחולים לתמוך בעבודת אלוהים האמיתית?
17 כיום מן הראוי שנהיה ערים להושיט עזרה למשיחיים קשישים או חולים. יש שהיו רוצים מאוד לנכוח באסיפות הקהילה ובכינוסים אך רק לעיתים נדירות מתאפשר להם לעשות כן. במקומות מסוימים דואגות הקהילות ברוב אהבה שקשישים יקרים אלה יוכלו להאזין לאסיפות בטלפון. במקומות אחרים אין אפשרות כזו. למרות זאת, אחים שאינם מסוגלים להגיע לאסיפות יכולים לתמוך בעבודת אלוהים האמיתית. למשל, תפילותיהם יכולות לתרום לשגשוגה של הקהילה המשיחית (קרא תהלים צ”ב:14, 15).
18, 19. (א) כיצד יכולים משיחיים קשישים לעודד אחרים? (ב) מי יכולים ליישם את העצה: ”זכור את בוראיך”?
18 משיחיים קשישים אולי אינם יודעים עד כמה הם מעודדים אחרים. למשל, אף־על־פי שחנה הייתה נאמנה לאורך כל אותן שנים בבית המקדש, היא ככל הנראה לא ידעה שדוגמתה תמשיך לעודד אחרים במשך מאות שנים אחרי מותה. אהבתה של חנה ליהוה תועדה בכתבי־הקודש, ואין ספק שאהבתך לאלוהים כתובה בלבם של אחיך ואחיותיך לאמונה. אין פלא שדבר־אלוהים אומר: ”עטרת תפארת שיבה [כאשר] בדרך צדקה תימצא”! (מש’ ט”ז:31).
19 כל אחד מאתנו מוגבל במידה זו או אחרת במה שהוא מסוגל לעשות בשירות יהוה. אך כל עוד כוחך במותניך, הייה נחוש בדעתך ’לזכור את בוראיך [בטרם] יבואו ימי הרעה’ (קהלת י”ב:1).
