איש אינו יכול לשרת שני אדונים
”איש אינו יכול להיות עבד לשני אדונים... אינכם יכולים להיות עבדים לאלוהים ולממון” (מתי ו’:24).
1–3. (א) עם אילו בעיות כלכליות מתמודדים רבים כיום, וכיצד יש שמנסים לפתור אותן? (ראה תמונה בפתיח המאמר.) (ב) אילו חששות מתעוררים בנוגע לגידול ילדים?
”מדי יום בעלי ג’יימס היה חוזר הביתה מהעבודה מותש, אך הכנסתו כיסתה מעט מעבר לצרכינו היומיומיים”, מסבירה מרילין. * ”רציתי להקל עליו את הנטל ולתרום את חלקי כך שנוכל לרכוש לבננו ג’ימי חלק מהדברים הטובים שהיו לחבריו לספסל הלימודים”. מרילין גם רצתה לעזור למשפחתם המורחבת ולחסוך כסף לעתיד. רבים מחבריה עברו לארצות אחרות כדי להרוויח יותר כסף. אך כאשר היא שקלה צעד זה היו לה רגשות מעורבים. מדוע?
2 מרילין חששה לעזוב את חברי משפחתה היקרים ואת שגרתם הרוחנית היציבה. מצד אחד היא חשבה על כך שאחרים עברו לארץ אחרת לתקופה מסוימת ונראה שמשפחותיהם שורדות מבחינה רוחנית. מצד שני היא תהתה כיצד תוכל לגדל את ג’ימי מרחוק. האם תצליח לקחת חלק בחינוך בנה ”במוסר יהוה ובתוכחתו” דרך האינטרנט? (אפ’ ו’:4).
3 מרילין ביקשה הדרכה. בעלה לא רצה שתעזוב, אך אמר שלא ינסה לעצור בעדה. זקני־הקהילה ואחרים בקהילה יעצו לה לא לעבור לארץ אחרת, אך מספר אחיות האיצו בה לעשות כן. ”אם את אוהבת את משפחתך, אז תלכי”, הן אמרו לה. ”את עדיין יכולה לשרת את יהוה”. למרות חששותיה, נפרדה מרילין מג’יימס ומג’ימי בנשיקה ועברה לעבוד בארץ אחרת. ”לא איעדר לזמן רב”, הבטיחה.
התחייבויות משפחתיות ועקרונות מקראיים
4. מדוע רבים מהגרים, ומי בדרך כלל דואג לילדיהם?
4 יהוה אינו רוצה שמשרתיו יחיו בעוני מחפיר, והגירה היא אחד הפתרונות עתיקי היומין לעוני (תהל’ ל”ז:25; מש’ ל’:8). כדי לא לגווע ברעב שלח יעקב את בניו למצרים כדי לרכוש מזון * (בר’ מ”ב:1, 2). כיום רוב מי שבוחרים להגר אינם עושים זאת כיוון שהם גוועים ברעב, אך ייתכן שהם עובדים קשה כדי לכסות חובות מעיקים. יש שרק חפצים להעלות את רמת החיים של משפחתם. מאחר שהם נמצאים במדינה בעלת כלכלה חלשה, רבים עוברים לגור בנפרד ממשפחתם הקרובה, בין שבארצם ובין שבארץ אחרת, כדי להשיג את יעדיהם. במקרים רבים ילדיהם הקטינים נשארים תחת חסותם של אחרים, כגון אחד ההורים, אח גדול, סבם וסבתם, קרובי משפחה או חברים. המהגרים אומנם חשים צער כשהם עוזבים בן זוג או ילדים, אך רבים שעוברים למדינה זרה מרגישים שאין להם ברירה אחרת.
5, 6. (א) מה לימד ישוע בנוגע לאושר וביטחון? (ב) לאילו דברים חומריים לימד ישוע את תלמידיו להתפלל? (ג) כיצד מברך אותנו יהוה?
5 גם בימיו של ישוע רבים היו עניים ומעוטי יכולת, ואולי הם חשבו שיהיו מאושרים ובטוחים יותר אם רק יהיה להם יותר כסף (מר’ י”ד:7). אך ישוע רצה שהאנשים יתלו את תקוותם בדבר אחר. הוא רצה שהם יסמכו על המקור לעושר נצחי — על יהוה. בדרשת ההר הסביר ישוע שאושר וביטחון אמיתיים אינם תלויים בדברים חומריים או אף במאמצינו האישיים, אלא בידידותנו עם אבינו השמימי.
6 בתפילה לדוגמה לימדנו ישוע להתפלל לא עבור ביטחון כלכלי, אלא עבור צרכינו היומיומיים, עבור ”הלחם הנחוץ לנו” לאותו היום. הוא אמר למאזיניו חד משמעית: ”חדלו לאצור לכם אוצרות על הארץ... תחת זאת, אצרו לכם אוצרות בשמיים” (מתי ו’:9, 11, 19, 20). אנו יכולים להיות בטוחים שיהוה יברך אותנו כפי שהוא מבטיח. ברכת יהוה אינה מסתכמת בכך שהוא מביע את שביעות רצונו מאתנו — הוא פועל כדי לספק לנו את מה שאנו באמת צריכים. אכן, הדרך היחידה לזכות לאושר וביטחון אמיתיים היא לבטוח באבינו האוהב במקום בכסף (קרא מתי ו’:24, 25, 31–34).
7. (א) על מי הטיל יהוה את האחריות לגדל את הילדים? (ב) מדוע שני ההורים צריכים להיות מעורבים באופן פעיל בחינוך ילדיהם?
7 כדי ’לחפש תחילה את צדקת אלוהים’ עלינו לראות את התחייבויותנו המשפחתיות כפי שיהוה רואה אותן. תורת משה כללה עיקרון זה החל גם על המשיחיים: מחובתם של ההורים לספק לילדיהם חינוך רוחני. (קרא דברים ו’:6, 7.) אלוהים הטיל אחריות זו על ההורים, לא על הסבים והסבתות או על מישהו אחר. שלמה המלך ציין: ”שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך” (מש’ א’:8). מטרתו של יהוה הייתה ששני ההורים יהיו נוכחים פיזית כדי להדריך וללמד את ילדיהם (מש’ ל”א:10, 27, 28). הילדים לומדים רבות מהוריהם, במיוחד בנוגע לעניינים רוחניים, כאשר הם שומעים אותם מדברים על יהוה מדי יום ומבחינים בדוגמתם מקרוב.
השלכות בלתי צפויות
8, 9. (א) אילו שינויים לרוב מתרחשים כאשר הורה חי בנפרד ממשפחתו? (ב) אילו נזקים רגשיים ומוסריים עלולה להביא עמה הפרידה?
8 לפני שהמהגרים עוברים לארץ אחרת הם מנסים לשקול את הסיכונים וההקרבות הנלווים לכך, אך מעטים מהם צופים מראש את כל ההשלכות הנובעות מעזיבת המשפחה (מש’ כ”ב:3). * מייד לאחר שעזבה מרילין את משפחתה החלה להתייסר מהפרידה. כך גם חשו בעלה ובנה. ג’ימי הקטן לא חדל לשאול אותה: ”למה עזבת אותי?” החודשים שתכננה להיעדר הפכו לשנים, ובמשך הזמן הבחינה מרילין בשינויים מדאיגים במשפחתה. ג’ימי נעשה מכונס בעצמו ומרוחק ממנה רגשית. היא נזכרת בעצבות: ”האהבה שלו כלפיי דעכה”.
9 כאשר הורים וילדים אינם גרים יחד כמשפחה, הם עלולים להינזק רגשית ומוסרית. * ככל שהילדים קטנים יותר והניתוק ארוך יותר, הנזק רב יותר. מרילין הסבירה לג’ימי שהיא עושה את ההקרבות למענו. אך ג’ימי הרגיש שאמו נטשה אותו. בתחילה הוא התרעם על היעדרותה, אך מאוחר יותר כשהייתה מבקרת הוא התרעם על נוכחותה. כשם שנפוץ אצל ילדים הנותרים מאחור, ג’ימי חש שאין לה זכות לדרוש ממנו ציות ולקבל ממנו חיבה (קרא משלי כ”ט:15).
אינך יכול לחבק את ילדך דרך האינטרנט (ראה סעיף 10)
10. (א) כיצד נתינת מתנות כתחליף לנוכחות ההורה משפיעה על הילדים? (ב) איזה חסך נוצר כשההורה מנסה לחנך את ילדיו מרחוק?
10 אף שמרילין ניסתה לפצות על היעדרותה בכך ששלחה כסף ומתנות, היא שמה לב שהיא מרחיקה את בנה ושלא במתכוון מלמדת אותו להציב דברים חומריים לפני עניינים רוחניים וקשרי משפחה (מש’ כ”ב:6). ”אל תחזרי”, ג’ימי היה אומר לה, ”רק תמשיכי לשלוח מתנות”. מרילין החלה להבין שלא תוכל לחנך את בנה מרחוק באמצעות מכתבים, שיחות טלפון או שיחות וידיאו. היא מסבירה: ”אתה לא יכול לחבק את ילדך או לתת לו נשיקת לילה טוב דרך האינטרנט”.
איזו סכנה אורבת לך כשאתה חי בנפרד מבן זוגך? (ראה סעיף 11)
11. (א) כיצד העובדה שבני זוג חיים בנפרד למטרת עבודה חילונית משפיעה על נישואיהם? (ב) כיצד הבינה אחות אחת שעליה לשוב למשפחתה?
11 יחסיה של מרילין עם יהוה ועם בעלה ג’יימס נפגעו גם כן. ההתרועעות המשיחית והשירות שלה הוגבלו ליום אחד בשבוע ואף פחות מכך, והיה עליה להגן על עצמה מפני גישושים מיניים מצד מעבידה. לא היה ביכולתם של מרילין וג’יימס להישען זה על זה כשנתקלו בבעיות, ולכן החלו להיות מעורבים רגשית עם אחרים וכמעט ביצעו אי־מוסריות מינית. מרילין הבינה שאף שהיא ובעלה לא נאפו, מאחר שחיו בנפרד הם לא היו מסוגלים לפעול על־פי ההדרכה המקראית שלפיה עליהם למלא את הצרכים הרגשיים והמיניים זה של זה. הם לא היו יכולים לשתף זה את זה בדברים ספונטניים כגון מחשבה, מבט או חיוך, לחוש במגע יד עדין ובחיבוק אוהב, לחלוק ביטויי חיבה אינטימיים, או לקיים את חובת הנישואין (שה”ש א’:2; קור”א ז’:3, 5). ובנוסף, הם לא היו יכולים לעבוד את יהוה יחד כמשפחה. ”כאשר שמעתי בכינוס שכדי שנינצל ביום הגדול של יהוה חיוני שנקיים תוכנית רוחנית משפחתית קבועה, הבנתי שאני צריכה לחזור הביתה”, נזכרת מרילין. ”היה עליי להתחיל לבנות מחדש את חיי הרוחניים ואת חיי המשפחה שלי”.
עצות טובות ועצות רעות
12. אילו עצות מקראיות ניתן להשיא למי שחיים בנפרד ממשפחתם?
12 מרילין נתקלה בתגובות מנוגדות בעקבות החלטתה לחזור הביתה. הזקנים בקהילתה בארץ אחרת שיבחו אותה על אמונתה ועל אומץ לבה. אך לא כך הגיבו אחרים שגם חיו בנפרד מבני זוגם וממשפחותיהם. במקום לחקות את דוגמתה הטובה, הם ניסו להניא אותה מהחלטתה. ”את תשובי לכאן תוך זמן קצר”, הם אמרו. ”כיצד תוכלי לגמור את החודש אם תחזרי הביתה?” במקום להעיר הערות מייאשות מעין אלה, על האחים לאמונה ”לתקן את הנשים הצעירות כדי שהללו יאהבו את בעליהן, יאהבו את ילדיהן... יטפלו בענייני ביתן... וזאת פן יושמץ דבר אלוהים” (קרא טיטוס ב’:3–5).
13, 14. מדוע דרושה אמונה על מנת להציב את יהוה מעל לציפיות משפחתיות? הבא דוגמה.
13 מהגרים רבים גדלו בתרבויות שמציבות מסורות וחובות משפחתיות, בייחוד כלפי ההורים, מעל לכל דבר אחר. למשיחי נדרשת אמונה חזקה כדי לפעול בניגוד למנהגים מקובלים או לרצונה של המשפחה וכך להשביע את רצון יהוה.
14 תן דעתך למקרה של קארין: ”כאשר נולד בני דון בעלי ואני עבדנו בארץ אחרת, וזמן קצר לפני כן התחלתי ללמוד את המקרא. כולם במשפחה ציפו שאשלח את דון הביתה כדי שהוריי יגדלו אותו עד שנהיה יציבים מבחינה כלכלית”. כאשר קארין עמדה על כך שתגדל את דון בעצמה, קרובי משפחתה, לרבות בעלה, כינו אותה עצלנית ולעגו לה. ”למען האמת, באותו הזמן לא הבנתי לגמרי מדוע יהיה זה פסול שדון יגור עם הוריי מספר שנים”, אומרת קארין. ”אך ידעתי שיהוה הטיל את המשימה לגדל את בננו עלינו — הוריו”. כאשר הרתה קארין שוב דרש ממנה בעלה לבצע הפלה. בעקבות ההחלטה הטובה שקיבלה קודם לכן התחזקה אמונתה של קארין, והיא שוב נקטה עמדה איתנה לצד יהוה. כעת קארין, בעלה וילדיהם שמחים שכל המשפחה נשארה יחד. אם הייתה מפקידה את אחד מילדיה או את שניהם בידי אחרים שיגדלו אותם הרחק ממנה, התוצאה הייתה יכולה להיות שונה לגמרי.
15, 16. (א) תאר את חווייתה של אחות שלא גדלה עם הוריה בילדותה. (ב) מדוע היא החליטה לנהוג בדרך שונה עם בתה?
15 עדת־יהוה ששמה ויקי מספרת: ”במשך כמה שנים סבתי גידלה אותי, ואחותי הקטנה נשארה עם הוריי. כשהתאחדתי עם הוריי רגשותיי כלפיהם כבר השתנו. אחותי הרגישה חופשי להביע את עצמה בפניהם ולחבק אותם, והיו לה יחסים קרובים אתם, ואילו אני הרגשתי מרוחקת מהוריי ואפילו בבגרותי התקשיתי לחשוף בפניהם את רגשותיי האמיתיים. אחותי ואני הבטחנו להורינו שנדאג להם לכשיזדקנו. אך אני אעשה זאת יותר מתוך חובה, בעוד שאחותי תדאג להם מתוך אהבה.
16 ”כעת אמי רוצה שאשלח אליה את בתי כדי שתגדל אותה, בדיוק כפי שהיא שלחה אותי לאמהּ. סירבתי בטקט”, ויקי אומרת. ”בעלי ואני רוצים לגדל את בתנו בדרכי יהוה. ואני לא רוצה לפגוע ביחסיי העתידיים עם בתי”. ויקי נוכחה לדעת שהדרך המוצלחת היחידה היא להציב את יהוה ואת עקרונותיו מעל מטרות כספיות וציפיות משפחתיות. ישוע אמר באופן ברור: ”איש אינו יכול להיות עבד לשני אדונים”, לאלוהים ולממון (מתי ו’:24; שמ’ כ”ג:2).
יהוה גורם למאמצינו ’להצליח’
17, 18. (א) מדוע ניתן לומר שלמשיחיים תמיד יש אפשרות לבחור? (ב) באילו שאלות נדון במאמר הבא?
17 יהוה אבינו התחייב לעזור לנו להשיג את הדברים שאנחנו באמת זקוקים להם אם נציב את המלכות ואת צדקתו במקום הראשון בחיינו (מתי ו’:33). לפיכך למשיחיים אמיתיים תמיד יש אפשרות לבחור. יהוה מבטיח לספק לנו ’דרך מוצא’ כדי שלא נצטרך להתפשר על עקרונות מקראיים, וזאת בלי תלות בקשיים שבהם אנו עלולים להיתקל. (קרא קורינתים א’. י’:13.) כשאנו מבקשים מיהוה חוכמה והדרכה ומצייתים למצוותיו ועקרונותיו, אנו מראים שאנו מייחלים ליהוה ו’בוטחים’ בו, והוא מצדו ”יעשה”, כלומר יפעל למעננו (תהל’ ל”ז:5, 7). הוא יברך את מאמצינו הכנים לשרת רק אותו כאדוננו היחיד. אם נציב אותו במקום הראשון, הוא יהפוך את חיינו ל’מוצלחים’ (השווה בראשית ל”ט:3).
18 מה ניתן לעשות כדי לתקן את הנזק הנגרם מהפרידה? אילו צעדים מעשיים נוכל לנקוט כדי לפרנס את משפחתנו מבלי לגור בנפרד מהם? וכיצד נוכל לעודד אחרים באהבה לקבל החלטות נכונות בנושא זה? המאמר הבא ידון בשאלות אלו.
^ ס' 1 השמות במאמר בדויים.
^ ס' 4 נראה שבכל אחד מהמסעות שערכו למצרים, בניו של יעקב היו רחוקים ממשפחותיהם לא יותר משלושה שבועות. כאשר יעקב ובניו עברו מאוחר יותר למצרים, הם הביאו עמם את נשיהם וילדיהם (בר’ מ”ו:6, 7).
^ ס' 8 ראה ”הגירה — חלומות ומציאות” בהוצאת עורו! מפברואר 2013.
^ ס' 9 על־פי דיווחים ממספר ארצות עולה שעזיבת בן זוג או ילדים לצורכי עבודה בארץ אחרת גורמת לבעיות חמורות עבור כמה. הללו כוללות בגידה מצד אחד מבני הזוג או מצד שניהם, הומוסקסואליות או גילוי עריות, ובקרב הילדים אחוז גבוה יותר של בעיות הקשורות להתנהגות וללימודים, תוקפנות, חרדה, דיכאון או נטיות אובדניות.
