נהג על־פי כלל הזהב בשירותך
”כל מה שאתם רוצים שבני אדם יעשו לכם, כך עשו להם גם אתם” (מתי ז’:12).
1. האם זה משנה איך אנו מתייחסים לאנשים בשירות? הבא דוגמה. (ראה תמונה בפתיח המאמר.)
לפני מספר שנים השתתף זוג משיחי אחד מפיג’י במבצע שמטרתו להזמין אנשים לערב הזיכרון למות המשיח. כאשר בני הזוג דיברו עם אישה מחוץ לביתה החל לרדת גשם. האח נתן מטרייה לאישה ועמד עם אשתו תחת מטרייה אחת. הזוג שמח מאוד לראות שהאישה הגיעה לערב הזיכרון. היא מודה שלא זכרה הרבה ממה שהעדים אמרו בביקורם אצלה. אך היא התרשמה מאוד מהיחס שנתנו לה והדבר הניע אותה לנכוח בערב הזיכרון. מה תרם לתגובה כזו חיובית? הזוג נהג על־פי מה שלא אחת מכונה ”כלל הזהב”.
2. מהו כלל הזהב, וכיצד נוכל לפעול על־פיו?
2 מהו כלל הזהב? מדובר בהדרכה שנתן ישוע כאשר אמר: ”כל מה שאתם רוצים שבני אדם יעשו לכם, כך עשו להם גם אתם” (מתי ז’:12). כיצד נוכל לפעול על־פי כלל זה? ביסודו של דבר על־ידי נקיטת שני צעדים. תחילה עלינו לשאול את עצמנו: ’אם הייתי בנעליו של האדם האחר, כיצד הייתי רוצה שיתייחסו אליי?’ ואז עלינו לנהוג באדם בהתאם לכך ככל האפשר (קור”א י’:24).
3, 4. (א) הסבר מדוע כלל הזהב אינו נוגע אך ורק למגעינו עם אחינו לאמונה. (ב) במה נדון במאמר זה?
3 בדרך כלל אנו נוהגים על־פי כלל הזהב במגעינו עם אחינו לאמונה. אך ישוע לא ציין שעלינו לגלות התחשבות רק כלפי בני אמונתנו. הוא למעשה הזכיר את כלל הזהב כשדיבר על הדרך שבה עלינו לנהוג בבני אדם ככלל, ואף באויבינו. (קרא לוקס ו’:27, 28, 31, 35.) אם עלינו לנהוג על־פי כלל זה באויבינו, קל וחומר שעלינו לנהוג לפיו כאשר אנו מבשרים לאנשים, שרבים מהם עשויים להיות בעלי ”נטיית הלב הנכונה לחיי עולם” (מה”ש י”ג:48).
4 כעת נדון בארבע שאלות שעלינו לזכור כשאנו משתתפים בשירות השדה: מי אלה שלהם אני מבשר? היכן אני מבשר להם? מתי הזמן המתאים ביותר לבשר להם? וכיצד עליי לבשר להם? כפי שנראה, שאלות אלה עשויות לעזור לנו להתחשב ברגשותיהם של אלה שאתם אנו חולקים את הבשורה ולהתאים את הדרך שבה אנו מבשרים להם (קור”א ט’:19–23).
למי אני מבשר?
5. אילו שאלות נוכל לשאול את עצמנו?
5 בשירותנו אנו מדברים בדרך כלל עם יחידים. לכל אדם הרקע והבעיות הייחודיים שלו (דה”ב ו’:29). כאשר אתה מנסה לחלוק את הבשורה הטובה עם מישהו, שאל את עצמך: ’אם הייתי במקומו, איזו השקפה הייתי רוצה שתהיה לו עליי? האם הייתי רוצה שהוא יתייחס אליי כאל עוד אדם מהשכונה? או שהייתי מעדיף שהוא יכיר אותי כפרט?’ אם נחשוב על שאלות אלה, נזכיר לעצמנו שעלינו לנהוג בכל בעל בית כפרט.
6, 7. מה עלינו לעשות אם אדם שאנו פוגשים בשירות מגלה תוקפנות?
6 אף אדם אינו רוצה שידביקו לו תווית של ”אדם שלילי”. לשם המחשה: כמשיחיים אנו עושים את מיטבנו ליישם את העצה המקראית הבאה: ”יהיו נא דבריכם תמיד מלאי חן” (קול’ ד’:6). אולם מאחר שאנו לא־מושלמים אנחנו אומרים לפעמים דברים שמאוחר יותר אנו מתחרטים עליהם (יעקב ג’:2). אם נדבר עם מישהו בחוסר אדיבות, אולי משום שעובר עלינו יום קשה, לא נרצה שידביקו לנו תווית של אדם ”גס רוח” או ”לא־מתחשב”. היינו רוצים שהאחר יגלה הבנה כלפינו. האין עלינו לגלות כלפי אחרים את אותה התחשבות?
7 אם תפגוש בשירות אדם המגלה תוקפנות, מוטב שלא תמהר לשפוט אותו. האם ייתכן שהוא נתון בלחצים בעבודה או בבית־הספר, או שהוא מתמודד עם בעיית בריאות רצינית? במקרים רבים, בעלי בתים שבתחילה כעסו הגיבו בחיוב כאשר משרתי יהוה נהגו בהם ברכות ובכבוד (מש’ ט”ו:1; פט”א ג’:15).
8. מדוע אל לנו להסס לחלוק את בשורת המלכות עם ”אנשים מכל הסוגים”?
8 בשירותנו אנו מגיעים לאנשים מכל שכבות החברה. לדוגמה, בשנים האחרונות בלבד התפרסמו למעלה מ־60 חוויות בסדרת המאמרים ”בכוחו של המקרא לשנות חיים” שבכתב העת המצפה. חלק מהמוזכרים במאמרים אלה היו בעברם גנבים, שתיינים, חברי כנופיות או צורכי סמים. אחרים היו פוליטיקאים, מנהיגי דת או אנשי קריירה. חלקם ניהלו חיים לא־מוסריים. בכל זאת, כולם שמעו את הבשורה הטובה, הסכימו ללמוד את המקרא, ערכו שינויים בחייהם וחבקו את האמת. לכן אל לנו להסיק שאנשים מסוימים לעולם לא יקבלו את מסר המלכות. (קרא קורינתים א’. ו’:9–11.) במקום זאת, אנו מכירים בעובדה ש”אנשים מכל הסוגים” עשויים להיענות לבשורה הטובה (קור”א ט’:22).
היכן אני מבשר?
9. מדוע עלינו לגלות כבוד לביתם של אחרים?
9 היכן אנו ניגשים לאנשים בשירותנו? בדרך כלל אנו מגיעים לביתם (מתי י’:11–13). אנו מעריכים זאת כשאחרים מגלים כבוד לבית ולרכוש שלנו. אחרי הכול ביתנו חשוב לנו ואנו מעוניינים שיהיו לנו בו פרטיות וביטחון. עלינו לגלות את אותו הכבוד כלפי שכנינו. לכן בשירותנו מבית לבית ניטיב לעשות אם נשים לב כיצד אנו מתייחסים לבית שלהם (מה”ש ה’:42).
10. כיצד נוכל להימנע מלהפריע לאחרים במסגרת שירותנו?
10 בעולם רווי הפשע של ימינו רבים מבעלי הבתים נוהגים בחשדנות כלפי זרים (טימ”ב ג’:1–5). עלינו להימנע מלהוסיף על חשדנותם. לדוגמה, נניח שאנו מגיעים לבית ומקישים על הדלת. אם אף אחד לא פותח את הדלת, אנו עלולים להתפתות להסתכל מבעד לחלון או להסתובב מסביב למבנה כדי לחפש את בעל הבית. האם הדבר עשוי להפריע לבעל הבית באזורך? מה עלולים לחשוב שכניו? אמת, עלינו לבצע את פעילות ההטפה ביסודיות (מה”ש י’:42). אנו להוטים לבשר מסר חיובי, והכוונות שלנו טובות (רומ’ א’:14, 15). עם זאת, אנו נוהגים בחוכמה ונמנעים מלעשות כל דבר העשוי להפריע שלא לצורך למי שבשטח ההטפה שלנו. השליח פאולוס כתב: ”איננו שמים מכשול בשום דבר, פן יימצא דופי בשירותנו” (קור”ב ו’:3). כאשר אנו מגלים כבוד לביתם ולרכושם של אלה שבשטח שלנו, התנהגותנו עשויה למשוך כמה מהם לאמת (קרא פטרוס א’. ב’:12).
הבה תמיד נכבד את רכושו ופרטיותו של בעל הבית (ראה סעיף 10)
מתי אני מבשר?
11. מדוע אנו מעריכים זאת כשאחרים מכבדים את זמננו?
11 כמשיחיים, רובנו מנהלים חיים עסוקים. כדי לעמוד בהתחייבויותינו אנחנו קובעים סדרי עדיפויות ומתכננים היטב את לוח הזמנים שלנו (אפ’ ה’:16; פיל’ א’:10). אם משהו משבש את לוח הזמנים שלנו, אולי נחוש תסכול. אי לכך, אנו מעריכים זאת כשאחרים מכבדים את זמננו — מגלים סבירות באשר למועד שבו הם ניגשים אלינו ולכמות הזמן שהם רוצים שנקדיש להם. כיצד נוכל להראות שאנו מכבדים את מי שלהם אנו מבשרים, בהתאם לכלל הזהב?
12. כיצד נוכל לקבוע מהו הזמן המתאים ביותר לבשר לאלה שבשטח שלנו?
12 עלינו לנסות לקבוע מהו הזמן המתאים ביותר להגיע לבעלי הבתים. מתי הם בדרך כלל בבית בשטח שלנו? מתי סביר שיהיו קשובים? ניטיב לעשות אם נחפש דרכים לערוך שינויים בלוח הזמנים שלנו בהתאם לכך. במספר אזורים בעולם הזמן היעיל ביותר לבשר מבית לבית הוא בשעות אחר הצהריים המאוחרות או בשעות הערב המוקדמות. אם הדבר נכון באזור שבו אתה מבשר, האם תוכל לתכנן את לוח הזמנים שלך כך שלפחות חלק מהזמן שקבעת לבשר מבית לבית יהיה במהלך שעות אלה? (קרא קורינתים א’. י’:24.) נוכל להיות סמוכים ובטוחים שיהוה יברך כל הקרבה שנעשה כדי להשתתף בשירות במועדים המתאימים ביותר למי שבשטח שלנו.
13. כיצד נוכל לגלות כבוד לבעל הבית?
13 מה עוד נוכל לעשות כדי לגלות כבוד לאדם? כשאנו מוצאים אדם קשוב, עלינו לתת עדות טובה, אך אל לנו להאריך את שהותנו אצלו. בעל הבית אולי הקצה את הזמן הזה לעשות דבר אחר שנחשב בעיניו לחשוב. אם הוא אומר שהוא עסוק, נוכל להגיד שנדבר בקצרה. כמובן, יהא עלינו לעמוד בהבטחתנו (מתי ה’:37). בסיום השיחה כדאי לשאול אותו מתי יהיה לו נוח להיפגש אתנו שוב. ישנם מבשרים שמצאו למועיל לומר: ”אשמח לבקר אותך שוב. האם תעדיף שלפני שאגיע אתקשר או אשלח הודעה?” כשאנו מתאימים את לוח הזמנים שלנו לזה של האנשים בשטח, אנו מחקים את פאולוס ש’לא דאג לטובתו האישית אלא לטובת הרבים, כדי שייוושעו’ (קור”א י’:33).
כיצד עליי לבשר?
14–16. (א) מדוע עלינו להבהיר לבעל הבית את מטרת ביקורנו? הסבר. (ב) איזו שיטה הוכיחה עצמה יעילה על־פי דבריו של משגיח נודד אחד?
14 תאר לעצמך שיום אחד אתה מקבל שיחת טלפון ואינך מזהה את קולו של המתקשר. אף שאינך מכיר אותו, הוא שואל אותך שאלה בנוגע לסוג המזון שאתה מעדיף. אתה תוהה מיהו ומה הוא באמת רוצה. ייתכן שמתוך נימוס תשוחח אתו בקצרה, ואז תנסה לסיים את השיחה. מאידך, תאר לעצמך שהמתקשר מזדהה, מספר לך שהוא עובד בתחום התזונה ואומר לך באדיבות שיש ברשותו מידע מועיל עבורך. סביר להניח שתהיה קשוב יותר. הרי אנחנו מעריכים זאת כשמדברים אתנו בצורה ישירה ועם זאת בטקט. כיצד נוכל לנהוג בדרך זו עם אלה שאנו פוגשים בשירות?
15 בשטחים רבים עלינו להבהיר את מטרת ביקורנו לבעל הבית. אמת, יש ברשותנו מידע יקר ערך למסור לבעל הבית שאין ברשותו. אך נניח שמבלי להציג את עצמנו אנו מייד פותחים את השיחה בשאלה מעין זו: ”אם היית יכול לפתור בעיה כלשהי בעולם, איזו בעיה היית פותר?” אנו יודעים ששאלה כזו מיועדת לחשוף בפנינו מהי השקפתו של האדם ולעזור לנו לנתב את השיחה למקרא. אך בעל הבית עלול לתהות: ’מי זה האדם הזר הזה, ומדוע הוא שואל אותי את השאלה הזו? מה הוא רוצה ממני?’ מכאן שעלינו לעזור לבעל הבית להרגיש נינוח (פיל’ ב’:3, 4). כיצד נוכל לעשות זאת?
16 משגיח נודד אחד נוכח ביעילות השיטה שלהלן: לאחר שהוא מברך את בעל הבית לשלום הוא מוסר לו עותק של העלון התרצה לדעת את האמת? ואומר: ”היום אנחנו מחלקים עלון זה לכל אחד באזור. הוא דן בשש שאלות שרבים שואלים. העלון הזה בשבילך”. האח דיווח שרוב בעלי הבתים מרגישים נוח יותר כשהם מבינים את מטרת הביקור. בשלב זה, בדרך כלל קל יותר להמשיך בשיחה. בהמשך המשגיח הנודד שואל: ”האם חשבת אי פעם על אחת השאלות האלה?” אם בעל הבית בוחר באחת השאלות, האח פותח את העלון ודן אתו במה שאומר המקרא בנוגע לשאלה זו. אם לא, האח בוחר שאלה וממשיך בדיון מבלי להביך את בעל הבית. כמובן, ישנן דרכים רבות לפתוח בשיחה. במספר אזורים בעלי הבתים מצפים שננהג על־פי מנהגים מסוימים לפני שנציין את מטרת הביקור. המפתח הוא להתאים את הצגת הדברים שלנו לדרך שבה האנשים באזורנו היו רוצים שנפנה אליהם.
המשך לנהוג על־פי כלל הזהב בשירותך
17. מה הן כמה מן הדרכים בהן נוכל לנהוג על־פי כלל הזהב לאור מה שלמדנו במאמר זה?
17 אם כן, מה הן חלק מהדרכים שבהן אנו נוהגים על־פי כלל הזהב בשירותנו? אנו מתייחסים לכל בעל בית כפרט. אנו מגלים כבוד כלפי ביתו ורכושו. אנו משתדלים להשתתף בשירות במועדים שבהם קיים סיכוי גדול שנמצא את האנשים בבית ושיהיו קשובים. ואנו מציגים את המסר לאנשים בשטח המקומי בצורה שתתאים להם.
18. איזו תועלת צומחת מכך שאנו מתייחסים למי שבשטח שלנו כפי שהיינו רוצים שיתייחסו אלינו?
18 כאשר אנו מתייחסים לאלה שבשטח שלנו כפי שהיינו רוצים שיתייחסו אלינו, צומחת מכך תועלת רבה. הודות להתנהגותנו האדיבה והמתחשבת אנו מאירים את אורנו, מבליטים את ערכם של עקרונות המקרא ומסבים כבוד לאבינו שבשמיים (מתי ה’:16). אנו עשויים למשוך יותר אנשים לאמת הודות לדרך שבה אנו פונים אליהם (טימ”א ד’:16). בין שאלה שלהם אנו מבשרים מקבלים את מסר המלכות ובין שלא, אנו חשים סיפוק מהידיעה שאנו עושים את מיטבנו כדי לבצע את שירותנו (טימ”ב ד’:5). הבה נחקה את השליח פאולוס אשר כתב: ”אני עושה את הכול למען הבשורה הטובה, כדי שאחלוק אותה עם הזולת” (קור”א ט’:23). לשם כך, על כולנו לנהוג תמיד על־פי כלל הזהב בשירותנו.
