1,‏ 2.‏ מהי אחת ההוכחות לכך שישוע רוחש אהבה עמוקה לבני אדם?‏

 בנו בכורו של אלוהים היה הביטוי השלם והמוקדם ביותר של חוכמתו העילאית של יהוה.‏ הוא היה החוכמה בהתגלמותה,‏ ”‏אָמוֹן”‏,‏ או איש מלאכה מיומן,‏ לצד אביו.‏ נוכל רק לדמיין את השמחה והסיפוק שהיו לו בשעה שאביו ’‏הכין את השמיים’‏ ו’‏חוקק מוסדי ארץ’‏.‏ אך על אף הערכתו לדברים הדוממים היו ’‏בני האדם שעשועיו’‏,‏ כלומר חביבי נפשו,‏ של בכור אלוהים (‏מש׳ ח׳:‏22–31‏)‏.‏ כן,‏ עוד בקיומו הקדם אנושי רחש ישוע חיבה לבבית לבני האדם.‏

² לימים,‏ כהוכחה לנאמנותו ולאהבתו לאביו וכביטוי לאהבתו העמוקה כלפי ’‏בני האדם’‏,‏ היה בכור אלוהים מוכן ’‏להריק את עצמו’‏ ולהפוך לבן אנוש.‏ הוא עשה כן כדי לספק ”‏כופר בעד רבים”‏ (‏פיל׳ ב׳:‏5–8;‏ מתי כ׳:‏28‏)‏.‏ איזו אהבה עזה הוא רוחש למשפחה האנושית!‏ בהיותו עלי אדמות נתן לו אלוהים את הכוח לחולל נסים שהמחישו את עומק אהבתו לבני אדם.‏ כך הדגים ישוע את הדברים הנפלאים שיתרחשו בקרוב על פני כל תבל.‏

3.‏ במה נתמקד כעת?‏

 ³ ביאתו של ישוע אל כדור הארץ גם אפשרה לו ”‏לבשר את הבשורה הטובה על מלכות אלוהים”‏ (‏לוקס ד׳:‏43‏)‏.‏ ישוע ידע שמלכות זו תשמש לקידוש שם אביו ותהיה הפתרון התמידי לכל תחלואי האנושות.‏ אין פלא שבמארג מסעות ההטפה של ישוע שזורות ראיות לדאגתו הכנה כלפי המשפחה האנושית.‏ מדוע זה חשוב לנו?‏ משום שהלקחים שנלמד מפעליו יפיחו בנו ביטחון ותקווה לעתיד.‏ הבה נבחן ארבעה מנסיו של ישוע.‏

4.‏ תאר את מפגשו של ישוע עם איש מצורע.‏

⁴ חלף כבר לא מעט זמן מאז החל ישוע בשירותו הציבורי,‏ והוא שירת כעת באזור הגליל.‏ באחת הערים שם נתקל ישוע במחזה מעורר רחמים (‏מר׳ א׳:‏39,‏ 40‏)‏.‏ לנגד עיניו היה אדם שסבל ממחלה זוועתית,‏ צרעת.‏ מחלתו הייתה בשלב מתקדם,‏ שכן לוקס הרופא אמר שהוא היה ”‏נגוע כולו בצרעת”‏ (‏לוקס ה׳:‏12‏)‏.‏ ”‏כאשר ראה [‏המצורע]‏ את ישוע,‏ נפל על פניו והתחנן אליו:‏ ’‏אדוני,‏ אם רק תרצה תוכל לטהר אותי’‏”‏.‏ לא היה לאיש כל ספק שבכוחו של ישוע לרפאו,‏ אך מה שהיה עליו לדעת הוא האם ישוע רוצה לעשות כן.‏ כיצד יגיב ישוע לתחינתו הכנה?‏ על מה חשב ישוע כראותו את האיש שכנראה בשלב זה גופו היה כבר מעוות?‏ האם יהיה ישוע כמו הפרושים אשר פיתחו יחס אכזרי כלפי מצורעים?‏ מה אתה היית עושה במקומו?‏

5.‏ מה הניע את ישוע לומר ”‏רוצה אני”‏ כשריפא את המצורע?‏

⁵ נראה כי אותו מצורע לא קרא ”‏טמא,‏ טמא!‏”‏ כפי שדרשה תורת משה.‏ ישוע לא ציין זאת,‏ אלא התמקד באדם עצמו ובצרכיו (‏וי׳ י״ג:‏43–46‏)‏.‏ איננו יודעים בדיוק אילו מחשבות חלפו בראשו של ישוע,‏ אך אנו כן יודעים מה היה בלבו.‏ מתוך חמלה עשה את הבלתי ייאמן.‏ הוא הושיט את ידו,‏ נגע במצורע ובקול המשקף עוצמה ורכות גם יחד אמר:‏ ”‏רוצה אני.‏ היטהר”‏.‏ ואז ”‏סרה ממנו הצרעת”‏ (‏לוקס ה׳:‏13‏)‏.‏ אכן,‏ פעלה כאן גבורת יהוה — לא רק כדי שהמשיח יוכל לחולל את הנס אלא גם כדי שיוכל להמחיש עד כמה הוא אוהב בני אדם (‏לוקס ה׳:‏17‏)‏.‏

6.‏ מה ראוי לציין לגבי הנסים שחולל ישוע,‏ ומה הם מראים?‏

⁶ גבורת אלוהים אפשרה לישוע המשיח לחולל מגוון רחב של נסים מדהימים.‏ הוא לא רק ריפא צרעת אלא גם כל מיני מחלות ומדווים בעם.‏ הכתוב שנכתב ברוח הקודש מוסר:‏ ”‏בראותם את האילמים מדברים,‏ את הפיסחים הולכים ואת העיוורים רואים,‏ השתוממו ההמונים”‏ (‏מתי ט״ו:‏31‏)‏.‏ לביצוע מעשי חמלה אלה לא נזקק ישוע לתורמי איברים.‏ הוא ריפא את האיברים שנפגעו!‏ והוא ריפא בני אדם בן רגע,‏ ולעיתים אף ממרחק (‏יוח׳ ד׳:‏46–54‏)‏.‏ מה מראות דוגמאות מפליאות אלו?‏ הן מראות שלישוע,‏ המכהן כעת כמלך שמימי,‏ אין רק הכוח אלא גם הרצון להביא לריפוי נצחי.‏ כשאנו לומדים על היחס שהעניק ישוע לבני אדם נעור בנו הביטחון שבעולם החדש תתגשם הנבואה המקראית:‏ ”‏יחוס  על דל ואביון”‏ (‏תהל׳ ע״ב:‏13‏)‏.‏ כן,‏ ישוע יפעל אז על־פי מאווי לבו ויעזור לכל הסובלים.‏

7,‏ 8.‏ תאר את האירועים שהובילו את ישוע אל אדם משותק בבריכת בית זיתא.‏

⁷ חלפו מספר חודשים ממפגשו של ישוע עם המצורע בגליל.‏ במסעותיו הגיע מן הגליל אל יהודה כדי לבשר ולהכריז את הבשורה הטובה על מלכות אלוהים.‏ חייהם של אלפי אנשים ודאי הושפעו מבשורתו ומיחסו אליהם.‏ ברור היה שהוא רוצה לבשר בשורה טובה לעניים,‏ להכריז חירות לשבויים ולחבוש לנשברי לב (‏יש׳ ס״א:‏1,‏ 2;‏ לוקס ד׳:‏18–21‏)‏.‏

⁸ ואז הגיע חודש ניסן.‏ כמצוות אביו שם ישוע פעמיו אל ירושלים לרגל הפסח.‏ המונים באו לשם לחגוג את החג,‏ והעיר שקקה חיים.‏ מצפון למקדש הייתה בריכה שנקראה בית זֵיתא,‏ ושם נתקל ישוע באדם חולה.‏

9,‏ 10.‏ (‏א)‏ מה משך אנשים אל בריכת בית זיתא?‏ (‏ב)‏ מה עשה ישוע בבריכה,‏ ומה אנו לומדים מכך?‏ (‏ראה תמונה בפתיח המאמר.‏)‏

⁹ המוני חולים נהגו להתקבץ בבריכת בית זיתא.‏ מה משך אותם לשם?‏ משום מה הם האמינו שאם אדם חולה ייכנס אל הבריכה בעת תנועת המים הוא יתרפא בדרך נס.‏ דמיין לעצמך את הרגשות שוודאי אחזו שם באנשים.‏ אין ספק שתחושות ייאוש,‏ חרדות וחוסר אונים ריחפו כעננה כבדה באוויר.‏ אך מה משך לשם את ישוע,‏ אדם מושלם ללא כל פגם פיזי?‏ מתוך חמלה ורחמים ניגש ישוע אל האיש שסבל ממחלתו זמן רב יותר משנות חייו של ישוע עלי אדמות ‏(‏קרא יוחנן ה׳:‏5–9‏)‏.‏

¹⁰ התוכל לשוות בנפשך את הייאוש שניבט מעיני החולה כאשר שאל אותו ישוע אם הוא רוצה להבריא?‏ התגובה הייתה מיידית.‏ הוא רצה להתרפא אך לא ידע כיצד,‏ שכן לא היה מי שיעזור לו להיכנס אל הבריכה.‏ אז ציווה ישוע על האיש לעשות את הבלתי אפשרי — להרים את האלונקה שלו וללכת.‏ כמצוות ישוע הרים האיש את האלונקה והחל ללכת.‏ איזו הצצה מחממת לב למה שיעשה ישוע בעולם החדש!‏ בנס זה אנו מבחינים גם בחמלתו של ישוע.‏ הוא חיפש את הנזקקים.‏ דוגמתו צריכה להניע אותנו להמשיך לחפש בשטחנו את האנשים הסובלים מן הדברים הנוראיים המתרחשים בעולם זה.‏

11.‏ כיצד מבליט הכתוב במרקוס ה׳:‏25–34 את חמלתו של ישוע כלפי החולים?‏

¹¹ קרא מרקוס ה׳:‏25–34‏.‏ במשך שתים עשרה שנה חשה האישה רגשי בושה.‏ מחלתה השפיעה על כל היבט בחייה,‏ כולל עבודתה את אלוהים.‏ אף ש”‏עברה הרבה טיפולים מכאיבים בידי רופאים רבים והוציאה את כל כספה”‏,‏ מצבה רק החמיר.‏ אך יום אחד חשבה האישה על דרך אחרת להתרפא.‏ היא פילסה דרכה בין ההמון כדי להתקרב אל ישוע ואז נגעה במעילו (‏וי׳ ט״ו:‏19,‏ 25‏)‏.‏ ישוע הבחין שיצאה ממנו גבורה ולכן שאל מי נגע בו.‏ ”‏בפחד וברעדה,‏ נפלה לרגליו [‏האישה]‏ וסיפרה לו את כל האמת”‏.‏ ישוע,‏ אשר הבין כי היה זה אביו יהוה שריפא אותה,‏ נהג אתה בטוב לב ואמר  לה:‏ ”‏בתי,‏ אמונתך ריפאה אותך.‏ לכי לשלום,‏ ושלא תסבלי עוד ממחלה קשה זו”‏.‏

12.‏ (‏א)‏ כיצד היית מתאר את ישוע ממה שניתחנו עד כה?‏ (‏ב)‏ איזו דוגמה הציב לנו ישוע?‏

¹² עד כמה טוב ישוע!‏ אנו רואים כי יש לו פינה חמה בלב למי שסובלים ממחלות.‏ השטן רוצה לשכנע אותנו שאנחנו לא־אהובים וחסרי ערך.‏ בנסיו הוכיח ישוע בבירור שבאמת אכפת לו מאתנו ומבעיותינו.‏ יש לנו בהחלט מלך וכוהן גדול היודע לגלות הזדהות!‏ (‏עב׳ ד׳:‏15‏)‏ לא תמיד קל לנו להבין את רגשותיהם של מי שסובלים ממחלה כרונית,‏ בייחוד אם מעולם לא חווינו זאת.‏ אולם יש לזכור שישוע הזדהה עם החולים אף שהוא עצמו מעולם לא חלה.‏ הבה ניתן לדוגמתו של ישוע להניע אותנו לנהוג כמותו כמיטב יכולתנו (‏פט״א ג׳:‏8‏)‏.‏

13.‏ מה אנו לומדים מתחיית אלעזר על אישיותו של ישוע?‏

¹³ כאבם של אחרים השפיע עמוקות על ישוע.‏ לנוכח תגובתם של הסובבים למותו של חברו אלעזר,‏ ’‏נאנח ישוע ונפשו נסערה’‏.‏ כך חש אף שידע כי עוד מעט יקים לתחייה את אלעזר.‏ ‏(‏קרא יוחנן י״א:‏33–36‏.‏)‏ ישוע לא התבייש להביע רגשות עזים.‏ הצופים מן הצד יכלו לראות את החיבה שרחש לאלעזר ולמשפחתו.‏ איזו חמלה הפגין ישוע כאשר השיב את חברו לחיים בעזרת הכוח שהעניק לו אלוהים!‏ (‏יוח׳ י״א:‏43,‏ 44‏)‏.‏

14,‏ 15.‏ (‏א)‏ מניין לנו שליהוה רצון עז לשים קץ לסבלות האדם?‏ (‏ב)‏ מה ראוי לציון לגבי המילה היוונית המתורגמת ל”‏קברים”‏?‏

 ¹⁴ המקרא מתאר את ישוע כַּ”‏בבואה המושלמת של ישותו”‏ של הבורא (‏עב׳ א׳:‏3‏)‏.‏ לפיכך באמצעות נסיו הוכיח ישוע שהוא ואביו רוצים לבטל את ייסורי החולי והמוות.‏ רצון זה אינו בא לידי ביטוי אך ורק בנסי התחייה הספורים המתועדים במקרא.‏ ישוע אמר:‏ ”‏קרבה השעה שכל שוכני הקברים.‏.‏.‏יֵצאו”‏ (‏יוח׳ ה׳:‏28,‏ 29‏)‏.‏

¹⁵ המילה היוונית המתורגמת כאן ל”‏קברים”‏ נגזרת מפועל יווני שמשמעו ”‏להזכיר”‏.‏ כך ראוי משום שהאל הכול יכול,‏ האחראי לבריאת היקום רחב הידיים,‏ יכול לזכור כל פרט ופרט ביקירינו המתים,‏ כולל תכונותיהם הטבעיות והנרכשות (‏יש׳ מ׳:‏26‏)‏.‏ כמו כן,‏ לא רק שאלוהים יכול לזכור אלא הוא ובנו רוצים לזכור.‏ תחיותיהם של אלעזר ושל אחרים כמתועד במקרא מצביעות על מה שיתרחש בקנה מידה גלובלי בעולם החדש.‏

16.‏ איזו זכות תהיה למשיחיים רבים בני־זמננו השומרים על תומתם?‏

¹⁶ אם נשמור על תומתנו המשיחית,‏ נהיה עדים לאחד מגדולי הנסים בכל הזמנים — נס ההינצלות מן הצרה הגדולה.‏ זמן קצר לאחר מלחמת הר מגידון יתחוללו נסים נוספים שבעקבותיהם ייהנו בני אדם מבריאות טובה (‏יש׳ ל״ג:‏24;‏ ל״ה:‏5,‏ 6;‏ ההת׳ כ״א:‏4‏)‏.‏ דמיין את עצמך רואה אנשים הנפטרים ממשקפי ראייה,‏ ממקלות הליכה,‏ מקביים,‏ מכיסאות גלגלים,‏ מעזרי שמיעה וכן הלאה.‏ לא בכדי יעניק יהוה לניצולי הר מגידון בריאות טובה.‏ מצפה להם מלאכה רבה.‏ הם יוכלו לעבוד במרץ ולהפוך את מתנת אלוהים,‏ כוכב הלכת שלנו,‏ לגן עדן כלל עולמי (‏תהל׳ קט״ו:‏16‏)‏.‏

17,‏ 18.‏ (‏א)‏ מה הייתה אחת המטרות העיקריות של נסי ישוע?‏ (‏ב)‏ מדוע כדאי לך לעשות מאמץ להיכנס אל העולם החדש של אלוהים?‏

¹⁷ נסי הריפוי שחולל ישוע בעבר מעודדים כיום את ’‏ההמון הרב’‏ ומחזקים בהם את התקווה המשמחת להתרפא מכל מחלותיהם (‏ההת׳ ז׳:‏9‏)‏.‏ נסי ריפוי אלה היו ביטוי לרגשותיו העמוקים והראו עד כמה רבה האהבה שרוחש בנו בכורו של אלוהים לבני אדם (‏יוח׳ י׳:‏11;‏ ט״ו:‏12,‏ 13‏)‏.‏ חמלתו של ישוע מציירת תמונה מרגשת של דאגתו של יהוה כלפי כל אחד ואחד ממשרתיו (‏יוח׳ ה׳:‏19‏)‏.‏

¹⁸ העולם מלא כאב,‏ סבל ומוות (‏רומ׳ ח׳:‏22‏)‏.‏ אנו זקוקים לעולמו החדש של אלוהים,‏ אשר יתחולל בו מרפא פיזי שלם כפי שהבטיח.‏ הכתוב במלאכי ג׳:‏20 עוזר לנו להיות בטוחים שהנרפאים ידלגו ”‏כעגלי מַרְבֵּק [‏מפוטמים]‏”‏ הנרגשים והשמחים להשתחרר מכבלי האי־שלמות.‏ מי ייתן והכרת תודה מעומק הלב כלפי אלוהים יחד עם אמונה עמוקה בהבטחותיו יניעו אותנו לעשות כיום את כל הדרוש כדי להיות ראויים להיכנס אל העולם החדש.‏ עד כמה מעודד לדעת שהנסים שביצע ישוע בהיותו עלי אדמות היו הצצות מוקדמות להקלה הנצחית שעד מהרה יֶחוו בני האדם תחת שלטון המשיח!‏