המשך לחכות בציפייה!
”אם יתמהמה, חכה לו” (חב׳ ב׳:3).
שירים: 199, 123
1, 2. איזו גישה מאפיינת זה זמן רב את עובדי יהוה?
עוד מימי קדם חיו עובדי יהוה בציפייה להתגשמות הנבואות שנכתבו ברוח אלוהים. לדוגמה, ירמיהו ניבא שיהודה תהיה לשממה, וכך קרה בידי הבבלים בשנת 607 לפה״ס (יר׳ כ״ה:8–11). ישעיהו, אשר חזה ברוח הקודש שיהוה ישיב את הגולים אל ארצם, הכריז: ”אשרי כל חוכי לו [המחכים לו בציפייה]” (יש׳ ל׳:18). מיכה, שגם נבואותיו היו קשורות לעם אלוהים הקדום, החליט החלטה אישית נחושה: ”ואני ביהוה אצפה” (מיכה ז׳:7). במשך מאות שנים חיו משרתי אלוהים בציפייה גם להתגשמותן של הנבואות הנוגעות למשיח (לוקס ג׳:15; פט״א א׳:10–12). a
2 גם משרתי אלוהים בני זמננו חיים בציפייה, שכן ישנן נבואות על המשיח אשר התגשמותן עדיין בעיצומה. באמצעות מלכות המשיח ישים יהוה בקרוב קץ לסבלות האדם על־ידי כך שישמיד את הרשעים ויציל את משרתיו מעולם לא־יציב זה הנתון לשליטת השטן (יוח״א ה׳:19). אם כן, הבה נשמור על ערנות תוך מודעות מלאה לכך שהסדר העולמי הזה מתקרב במהירות אל קצו.
3. איזו שאלה אולי עולה במחשבותינו אם אנו מחכים כבר שנים רבות לבוא הקץ?
3 בתור משרתי יהוה אנו מייחלים ליום שבו רצון אלוהים ’ייעשה כבשמיים כן גם בארץ’ (מתי ו׳:10). אך יש החשים שהם מחכים כבר הרבה זמן לקץ הסדר העולמי הזה והם תוהים: ’האם עדיין יש לנו סיבות מוצקות להמשיך לחכות לכך בציפייה?’ הבה נראה.
מדוע להמשיך לחכות בציפייה?
4. מהי אחת הסיבות העיקריות לכך שעלינו לעמוד על המשמר?
4 המקרא אינו מותיר ספק באשר לגישה שעלינו לגלות כלפי השמדתו הקרובה של הסדר העולמי הזה. ישוע אמר לתלמידיו ’לעמוד על המשמר’ ו’להיות ערניים’ (מתי כ״ד:42; לוקס כ״א:34–36). זו כשלעצמה סיבה טובה להמשיך לחכות בציפייה — ישוע הורה לנו לעשות כן! בעניין זה מציב לנו ארגון יהוה דוגמה טובה. פרסומיו מאיצים בנו בעקביות ’לחכות לבוא יום יהוה ולזכור אותו תמיד’ ולמקד את תקוותנו בעולם החדש שהבטיח אלוהים (קרא פטרוס ב׳. ג׳:11–13).
5. מדוע דרושה ערנות במיוחד בימינו?
5 המשיחיים שחיו לפני מאות שנים היו צריכים לחיות בציפייה לבאות, אך חשוב במיוחד שאנו נעשה כן. מדוע? מפני שאנו חיים בתקופת נוכחות המשיח. האות לנוכחותו ניכר מאז 1914. ואות רב־צדדי זה, הכולל בתוכו הידרדרות בתנאי העולם והכרזה כלל עולמית על המלכות, משמעו שאנו חיים ב”אחרית הסדר העולמי” (מתי כ״ד:3, 7–14). הואיל וישוע לא אמר כמה זמן תימשך תקופה זו עד בוא הקץ, עלינו להיות במיוחד דרוכים וערניים.
6. מדוע אנו יכולים לצפות שתנאי העולם ידרדרו ככל שנתקרב אל הקץ?
6 אנו עשויים לשאול: האם יכול להיות שהמילים ”אחרית הסדר העולמי” מתייחסות לתקופה עתידית שבה תנאי העולם ידרדרו אף יותר? המקרא אכן מציין שהרשע יגבר מאוד ”באחרית הימים” (טימ״ב ג׳:1, 13; מתי כ״ד:21; ההת׳ י״ב:12). לכן אנו יכולים לצפות שתנאי העולם החמורים ממילא יוסיפו להידרדר.
7. מה אנו לומדים על תנאי העולם בתקופת אחרית הימים מן הכתוב במתי כ״ד:37–39?
7 אך עד כמה גרוע לדעתך יהיה המצב לפני ”הצרה הגדולה”? (ההת׳ ז׳:14) לדוגמה, האם אתה מצפה שתהיה מלחמה בכל מדינה ומדינה, שלאף אחד לא יהיה מה לאכול ושיהיו מחלות בכל משפחה? סביר להניח שבתנאים כאלה גם הספקנים יצטרכו להודות שנבואות המקרא מתגשמות. אך ישוע אמר שרוב האנשים ’לא ישימו לב’ לנוכחותו וימשיכו בשגרת החיים הרגילה עד שיהיה זה מאוחר מדי. (קרא מתי כ״ד:37–39.) לפיכך כתבי־הקודש מלמדים שתנאי העולם בתקופת אחרית הימים לא יהיו קשים במידה כזו שלא תהיה לאנשים ברירה אלא להאמין שהקץ קרוב (לוקס י״ז:20; פט״ב ג׳:3, 4).
8. מה ברור למי שנשמעים למצוות ישוע ’לעמוד על המשמר’?
8 מאידך, על מנת שהאות המורכב ימלא את תפקידו, התגשמותו צריכה להיות ברורה דייה כדי לעורר את תשומת לבם של מי שנשמעים למצוות ישוע ’לעמוד על המשמר’ (מתי כ״ד:27, 42). וכך אכן היה מאז 1914. מאותה שנה ואילך מתגשמים צדדי האות. המסקנה הברורה היא שאנו חיים כעת ב”אחרית הסדר העולמי” — תקופת זמן מוגבלת המובילה אל, וכוללת בתוכה את, השמדת הסדר העולמי המרושע הזה.
9. מאילו סיבות עלינו להמשיך לחכות בציפייה לקץ הסדר הזה?
9 אם כן, מדוע על המשיחיים כיום להמשיך לחכות בציפייה? אנו עושים כן מתוך ציות לישוע המשיח. בנוסף, אנו מזהים את האות לנוכחותו. ציפיותינו אינן מבוססות על נכונות נאיבית להאמין לכל דבר, אלא על ראיות מקראיות מוצקות המניעות אותנו להישאר דרוכים וערניים, לעמוד על המשמר ולחכות בציפייה לקץ הסדר העולמי המרושע הזה.
עד מתי?
10, 11. (א) לאילו אפשרויות הכין ישוע את תלמידיו? (ב) מה הורה ישוע לתלמידיו לעשות אם המתנתם לקץ תהיה ארוכה ממה שציפו? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)
10 רבים מאתנו שומרים כבר עשרות שנים על ערנות רוחנית. אל ניתן לחלוף הזמן לערער את נחישותנו לחכות בציפייה. עלינו להיות מוכנים להגעתו של ישוע אשר יבוא כדי לשים קץ לסדר העולמי הנוכחי. זכור שישוע האיץ בתלמידיו: ”שימו לב והיו ערניים, כי אינכם יודעים מתי תבוא העת ההיא. דומה הדבר לאיש שנסע למקום רחוק. כשעזב את ביתו הפקיד סמכות בידי עבדיו, איש איש ומלאכתו. כמו כן, ציווה על שומר השער לעמוד על המשמר. עמדו אפוא על המשמר — כי אינכם יודעים מתי יבוא בעל הבית, אם בערב או בחצות הלילה או בעלות השחר או מוקדם בבוקר — פן ימצא אתכם ישנים כאשר יבוא פתאום. את מה שאני אומר לכם אומר אני לכול: עמדו על המשמר” (מר׳ י״ג:33–37).
11 כשזיהו תלמידי ישוע שנוכחות המשיח החלה ב־1914 הם נערכו בצדק לאפשרות שהקץ יבוא מוקדם. הם עשו כן על־ידי כך שהגבירו את פעילותם בהכרזת בשורת המלכות. ישוע ציין שהוא עשוי לבוא מאוחר יותר — ”בעלות השחר או מוקדם בבוקר”. מה נדרשו תלמידיו לעשות במקרה כזה? הוא הורה להם ’לעמוד על המשמר’. מכאן שהמתנה ארוכה לא הייתה מעניקה להם סיבה מוצדקת לדחות את הקץ במחשבותיהם או לבטל באופן מוחלט את ציפיותיהם.
12. מה שאל חבקוק את יהוה, וכיצד ענה לו אלוהים?
12 תן דעתך לנביא חבקוק שנשלח לנבא על חורבן ירושלים. כבר שנים רבות לפני תחילת פועלו נשמעו אזהרות על חורבן העיר. התנאים הידרדרו עד כדי כך ש’הרשעים הכתירו [כיתרו] את הצדיקים והמשפט היה מעוקל [מעוות]’. לכן אין פלא שחבקוק שאל: ”עד אנה [עד מתי], יהוה, שיוועתי?” במקום לענות במישרין לשאלתו חיזק יהוה את ידי נביאו הנאמן והבטיח לו שהחורבן המנובא ”לא יאחר”. אלוהים אמר לחבקוק ’לחכות’, כלומר, להמתין בציפייה (קרא חבקוק א׳:1–4; ב׳:3).
13. איזו גישה עלולה הייתה להיות לחבקוק, ומדוע לא הייתה זו גישה נבונה?
13 שווה בנפשך מה היה קורה אילו חבקוק היה שוקע בייאוש וחושב לעצמו: ’אני כבר שנים שומע על חורבן ירושלים. ומה אם זה יקרה עוד הרבה זמן? זה לא מציאותי להמשיך לנבא כאילו העיר תיחרב לפתע פתאום. שאחרים יעשו את זה’. אם מחשבות כאלה היו מעסיקות את מוחו של חבקוק, הוא היה מאבד את מעמדו הרצוי לפני יהוה — ואולי גם את חייו בחורבן ירושלים בידי הבבלים!
14. מדוע נוכל להיות בטוחים שאם נחכה בציפייה לא נתאכזב?
14 בעולם החדש יהיו לנו סיבות טובות לחשוב על כך שכל האירועים שנובאו בהקשר לקץ הסדר העולמי אכן קרו. אנו נחשוב על השתלשלות האירועים, והדבר יחזק עוד יותר את ביטחוננו ביהוה ובהבטחות שטרם התגשמו. (קרא יהושע כ״ג:14.) אנו ללא ספק נהיה אסירי תודה על כך שאלוהים, אשר ’קבע בסמכותו שלו זמנים ועתים’, עודד אותנו לחיות תוך מודעות לכך ש”קץ הכול קרב” (מה״ש א׳:7; פט״א ד׳:7).
לחכות בציפייה משמעו להיות פעילים!
האם אתה משתתף בהתלהבות בהכרזת הבשורה הטובה? (ראה סעיף 15)
15, 16. מדוע הגברת פעילות הבישור היא הדבר הנכון ביותר לעשות בזמנים שבהם אנו חיים?
15 נוכל לצפות שארגון יהוה ימשיך להזכיר לנו שעלינו לשרת את אלוהים בתחושת דחיפות. תזכורות אלו אינן ניתנות רק כדי שנהיה עסוקים בשירות אלוהים, אלא גם כדי לעזור לנו להישאר ערים לעובדה שהאות לנוכחות המשיח מתגשם בימינו אנו. מהו הדבר הנכון ביותר לעשות בזמנים שבהם אנו חיים? עלינו להמשיך לחפש תחילה את המלכות ואת צדקת אלוהים על־ידי השתתפות נלהבת בהכרזת הבשורה הטובה! (מתי ו׳:33; מר׳ י״ג:10).
16 אחות אחת אמרה: ”כשאנחנו מבשרים את הבשורה הטובה על מלכות אלוהים... אנחנו יכולים להציל אנשים ממוות בטוח בקטסטרופה העולמית שתבוא בקרוב”. היא יודעת מה זה להינצל מאסון, משום שהיא ובעלה היו מניצולי אחד האסונות הימיים הגדולים ביותר בהיסטוריה — טביעתה של אוניית הפאר וילהלם גוסטלוף בשנת 1945. גם בשעה נוראית זו עלול האדם לא להבין מה חשוב באמת. האחות סיפרה שאישה אחת לא הפסיקה לבכות ולומר: ”המזוודות שלי! המזוודות שלי! התכשיטים שלי! כל התכשיטים שלי למטה בתא. איבדתי הכול!” בניגוד לכך, היו נוסעים שרצו לעזור ותוך סיכון חייהם עשו מאמצים לחלץ אנשים שנפלו אל המים הקרים כקרח. בדומה לאותם נוסעים לא־אנוכיים אנו עושים כל שבכוחנו כדי לעזור לאנשים. אנו זוכרים עד כמה דחופה פעילות הבישור ועוזרים לאחרים להיות בין אלה שיינצלו מן הקטסטרופה העולמית הקרבה ובאה לפני שיהיה זה מאוחר מדי.
האם אתה מחליט החלטות נבונות כדי לא לתת להסחות דעת לגזול ממך את תחושת הדחיפות? (ראה סעיף 17)
17. מאילו סיבות אנו מאמינים שהקץ יכול לבוא בכל רגע?
17 אירועי העולם מראים בבירור שנבואות המקרא מתגשמות בימינו ושקץ הסדר העולמי המרושע הזה ממשמש ובא. לפיכך אל לנו להניח שיידרש זמן רב כדי שתנאי העולם יבשילו ויגיעו לנקודה שבה ”עשר הקרניים” ו”חיית הפרא” שבההתגלות י״ז:16 יתקפו את בבל הגדולה, המעצמה העולמית של דתות הכזב. הבה נזכור שאלוהים ’ישים בלבן’ לנקוט צעד זה — וזה יכול לקרות במהירות ובכל רגע! (ההת׳ י״ז:17) קץ הסדר העולמי הזה בכללותו אינו רחוק. יש לנו אפוא סיבה טובה להישמע לאזהרת ישוע: ”הישמרו לכם שלא יכבד לבבכם מאכילת יתר, משתייה מופרזת ומדאגות החיים, והיום ההוא יבוא עליכם במפתיע וכהרף עין וילכוד אתכם כמלכודת” (לוקס כ״א:34, 35; ההת׳ ט״ז:15). הבה נהיה נחושים לשרת את יהוה בתחושת דחיפות, בביטחון שהוא ”יעשה למחכה לו”, כלומר יפעל למען מי שממתין לו בציפייה (יש׳ ס״ד:3).
18. באיזו שאלה יעסוק המאמר הבא?
18 בעודנו מחכים לקץ הסדר העולמי המרושע הזה, הבה נישמע למילים הבאות שכתב התלמיד יהודה ברוח הקודש: ”אהוביי, היבנו על יסוד אמונתכם הנעלה מאוד בקדושתה והתפללו ברוח הקודש. כך תשמרו את עצמכם באהבת אלוהים, בחכותכם לרחמי אדוננו ישוע המשיח שתוצאתם חיי עולם” (יהד׳ 20, 21). אך כיצד נוכל להראות שאנו חיים בציפייה לעולם החדש שהבטיח אלוהים ואכן מייחלים לו? בזאת יעסוק המאמר הבא.
a לרשימת נבואות על המשיח והתגשמותן, ראה הספר מה באמת מלמד המקרא? עמוד 200.
