נולדתי בקווינסלנד שבאוסטרליה בשנת 1955.‏ כעבור זמן קצר החלה אמי אסטל לקבל שיעורי מקרא מעדי־יהוה ובחלוף שנה נטבלה.‏ אבי רון נכנס לאמת 13 שנה אחריה.‏ נטבלתי באאוטבק של קווינסלנד בשנת 1968.‏

מאז ילדותי אהבתי לקרוא ואהבתי שפות.‏ כשהיינו יוצאים לטיולים משפחתיים,‏ הוריי היו ודאי מתוסכלים לראות אותי יושב במושב האחורי וקורא ספר במקום להביט בנוף.‏ אבל אהבתי לקריאה עזרה לי בבית־הספר.‏ בבית־ספר תיכון בגלנורקי שבמדינת האי טסמניה זכיתי בפרסים על הישגיי בלימודים.‏

אך בשלב מסוים היה עליי להחליט החלטה רצינית.‏ האם אסכים לקבל מלגה ללימודים באוניברסיטה?‏ למרות אהבתי הרבה לספרים וללימודים אני אסיר תודה על כך שאמי עזרה לי לפתח אהבה חזקה יותר — אהבה ליהוה (‏קור״א ג׳:‏18,‏ 19‏)‏.‏ לכן אחרי שסיימתי את לימודי החובה עזבתי בהסכמת הוריי את בית־הספר,‏ ובינואר 1971 בגיל 15 התחלתי לשרת כחלוץ.‏

 במשך שמונה שנים הייתה לי הזכות לשרת כחלוץ בטסמניה.‏ במרוצת אותה תקופה נשאתי לאישה בחורה טסמנית יפהפייה,‏ ג׳ני אלקוק שמה,‏ ובמשך ארבע שנים שירתנו יחד כחלוצים מיוחדים בשטחים מבודדים בסמית’‏טון ובקווינסטאון.‏

בשנת 1978 נסענו לראשונה בחיינו מעבר לים אל כינוס בינלאומי בפוֹרְט מוֹרֶסְבִּי שבפפואה גינאה החדשה.‏ אני עדיין זוכר ששליח אחד נשא נאום בשפת ההירי מוטו.‏ אף שלא הבנתי מילה ממה שאמר,‏ נאומו עודד אותי להיות שליח,‏ ללמוד שפות ולתת נאומים כמוהו.‏ סוף סוף מצאתי דרך לשלב בין אהבתי ליהוה לבין אהבתי לשפות.‏

להפתעתנו,‏ עם שובנו לאוסטרליה,‏ הוזמנו לשרת כשליחים באי פוּנָפוּטִי שבטוּבָלוּ,‏ מדינת איים שנקראו בעבר איי אליס.‏ הגענו למשימתנו החדשה בינואר 1979.‏ היו אז בכל טובלו רק שלושה מבשרים טבולים.‏

לא היה קל ללמוד את שפת הטובלו.‏ הספר היחידי בנמצא בשפה זו היה ”‏הברית החדשה”‏.‏ לא היו מילונים או קורסים ללימוד השפה,‏ ולכן החלטנו לנסות ללמוד בין 10 ל־20 מילים חדשות ביום.‏ אבל עד מהרה ראינו שאיננו מבינים את משמעותן האמיתית של מרבית המילים שאנו לומדים.‏ לדוגמה,‏ במקום לומר לאנשים שאסור לעסוק בהגדת עתידות,‏ אמרנו להם שאסור להשתמש במאזניים ובמקלות הליכה!‏ בכל אופן,‏ היינו חייבים ללמוד את השפה כדי לנהל את תוכניות שיעורי המקרא הרבות שהתחלנו,‏ ולכן המשכנו לנסות.‏ בחלוף שנים אמרה לנו אחת התלמידות שאתה למדנו בתחילת הדרך:‏ ”‏אנחנו כל כך שמחים שאתם מסוגלים עכשיו לדבר בשפתנו.‏ בהתחלה לא היה לנו מושג מה ניסיתם לומר!‏”‏

מצד שני,‏ אפשר להגיד שהיו לנו תנאים אידיאליים ללימוד שפה חדשה.‏ מאחר שלא היו בתים להשכרה התגוררנו אצל משפחת עדים בכפר המרכזי.‏ תודות לכך זכינו להיטמע לגמרי בשפה ובחיי הכפר.‏ אחרי שלא דיברנו אנגלית מספר שנים הפכה הטובלו לשפה העיקרית שלנו.‏

לא חלף זמן רב ורבים החלו לגלות עניין בָּאמת.‏ אך בעזרת מה נוכל ללמד אותם?‏ לא היו לנו פרסומים בשפתם.‏ כיצד יערכו לימוד אישי?‏  וכאשר הם יבואו לאסיפות,‏ אילו שירים ישירו,‏ באיזה חומר לימוד ישתמשו וכיצד יוכלו בכלל להתכונן לאסיפות?‏ כיצד יוכלו להתקדם עד לשלב הטבילה?‏ אנשים ענווים אלה נזקקו למזון רוחני בשפתם שלהם!‏ (‏קור״א י״ד:‏9‏)‏ תהינו,‏ ’‏האם אי פעם יצאו פרסומים בשפת הטובלו,‏ שפה המדוברת בפי קצת יותר מ־000,‏15 איש?‏’‏ יהוה השיב על השאלות הללו והוכיח לנו שני דברים:‏ (‏1)‏ הוא רוצה שדברו יוכרז ב”‏איים ממרחק”‏,‏ ו־(‏2)‏ הוא רוצה שמי שהעולם מחשיב ל’‏עניים ודלים’‏ יחסו בשמו (‏יר׳ ל״א:‏10;‏ צפ׳ ג׳:‏12‏)‏.‏

בשנת 1980 מינה אותנו משרד הסניף לעבוד כמתרגמים — עבודה שהרגשנו שאנו בכלל לא כשירים לה (‏קור״א א׳:‏28,‏ 29‏)‏.‏ בתחילה הצלחנו לקנות מכונת שכפול ישנה מן הממשלה,‏ והדפסנו בעזרתה חומר לאסיפותינו.‏ אפילו תרגמנו לטובלו את הספר האמת המובילה לחיי־נצח והדפסנו אותו באותה מכונה.‏ אני עדיין זוכר את ריח הדיו העז ואת המאמצים שנדרשו מאתנו בחום הטרופי היוקד להדפיס ביד את כל הספרות.‏ באותה עת לא היה לנו חשמל!‏

זה לא היה קל לתרגם לטובלו כי היו לנו מעט מאוד ספרי עיון שבהם יכולנו להיעזר.‏ אבל לעיתים באה העזרה ממקורות לא־צפויים.‏ בוקר אחד ביקרתי בטעות בביתו של אדם אשר התנגד לאמת.‏ בעל הבית,‏ אדם מבוגר שעבד בעברו כמורה,‏ מיהר להזכיר לי שלא לבקר בביתו.‏ ואז אמר:‏ ”‏אני רק רוצה להגיד דבר אחד.‏ בתרגומים שלכם אתם משתמשים יותר מדי בצורת הסביל.‏ זה לא כל כך מקובל בטובלו”‏.‏ התייעצתי עם אחרים,‏ והתברר שהוא צדק.‏ לכן עשינו את השינויים הדרושים.‏ בכל אופן,‏ נדהמתי מכך שיהוה העניק לנו את העזרה הזו באמצעות מתנגד שככל הנראה קרא את הספרות שלנו!‏

 הדבר הראשון שהודפס בשפת הטובלו להפצה בציבור היה הזמנה לערב הזיכרון.‏ אחר כך הדפסנו את העלון בשורת המלכות מס׳ 30,‏ שיצא לאור בו־זמנית עם העלון באנגלית.‏ עד כמה שמחנו לתת לאנשים משהו בשפתם שלהם!‏ עם הזמן יצאו לאור מספר חוברות ואפילו כמה ספרים בטובלו.‏ בשנת 1983 החל הסניף באוסטרליה להדפיס מהדורה רבעונית של המצפה ב־24 עמודים,‏ כך שמדי שבוע היו לנו בממוצע שבעה סעיפים ללימוד.‏ מה הייתה תגובת הציבור?‏ מאחר שתושבי טובלו אוהבים לקרוא,‏ נעשתה הספרות שלנו מאוד פופולארית.‏ בכל פעם שהגיע פרסום חדש הודיעו על כך בחדשות בתחנת הרדיו הממשלתית ולעיתים היה זה עיקר החדשות!‏ a

עבודת התרגום החלה בעט ובנייר.‏ אחר כך הודפסו שוב ושוב כתבי היד במכונת כתיבה ואז נשלחו אל הסניף המדפיס באוסטרליה.‏ בתקופה מסוימת היו בסניף שתי אחיות אשר תפקידן היה להכניס כל תמליל ותמליל אל המחשב אף שלא הבינו את שפת הטובלו.‏ שיטה זו שבה הוכנס הטקסט פעמיים ואחר כך הושוו ההבדלים במחשב הובילה לכך שהיו מעט מאוד טעויות.‏ הדפים המועמדים הוחזרו אלינו בדואר אוויר לבדיקה ואחר כך נשלחו בחזרה אל הסניף להדפסה.‏

עד כמה השתנו מאז הדברים!‏ היום צוותי התרגום מכניסים את הטקסט ישירות אל המחשבים.‏ ברוב המקרים הטקסט המתוקן מועמד במשרדים המקומיים,‏ ואת הקבצים המועמדים שולחים דרך האינטרנט אל הסניפים המדפיסים.‏ כבר אין צורך לרוץ בטירוף אל סניף הדואר ולשלוח את התמלילים.‏

בחלוף השנים קיבלנו ג׳ני ואני תפקידים שונים ברחבי האוקיינוס השקט.‏ מטובלו נשלחנו בשנת 1985 אל סניף סמואה.‏ שם עזרנו בתרגום לשפות סמואית,‏ טונגאית וטוקלאית,‏ וזאת בנוסף לעבודה שעדיין עשינו בשפת הטובלו.‏ b ואז בשנת 1996 קיבלנו תפקיד דומה בסניף פיג׳י,‏ ושם עזרנו בתרגום לשפות פיג׳ית,‏ קיריבטי,‏ נאורית,‏ רוטומית וטובלו.‏

אני תמיד נדהם מן הקנאות שמפגינים האחים והאחיות שמתרגמים את הספרות שלנו.‏ עבודה זו יכולה להיות משעממת ומתישה.‏ אבל נאמנים אלה עושים מאמץ לשקף את רצון יהוה שהבשורה הטובה תוכרז ”‏לכל אומה ושבט ולשון ועם”‏ (‏ההת׳ י״ד:‏6‏)‏.‏ לדוגמה,‏ כאשר אורגנו עבודות תרגום המצפה לטונגאית נפגשתי עם כל הזקנים בטונגה ושאלתי אותם את מי אפשר להכשיר כמתרגם.‏ אחד הזקנים,‏ שהייתה לו עבודה טובה כמכונאי,‏ הציע שהוא יתפטר ביום שלמחרת ויתחיל מייד לעבוד בתרגום.‏ זה היה מחמם לב  במיוחד,‏ משום שהוא היה איש משפחה ולא היה לו מושג היכן ימצא פרנסה.‏ אבל יהוה דאג לו ולמשפחתו,‏ ובמשך שנים רבות הוא עבד בתרגום.‏

מתרגמים מסורים אלה משקפים את גישתם של חברי הגוף המנהל,‏ אשר דואגים מאוד לצורכיהן הרוחניים של קבוצות לשוניות קטנות.‏ לדוגמה,‏ פעם עלתה השאלה אם כל המאמצים להפיק ספרות בטובלו כדאיים.‏ התעודדתי מאוד לקרוא את התשובה הבאה מטעם הגוף המנהל:‏ ”‏בהחלט איננו רואים כל סיבה לחדול לתרגם לשפת הטובלו.‏ אף שהשדה בטובלו קטן בהשוואה לקבוצות לשוניות אחרות,‏ עדיין יש להביא לאנשים שם את הבשורה הטובה בשפתם שלהם”‏.‏

בשנת 2003 הועברנו ג׳ני ואני ממחלקת התרגום בסניף פיג׳י אל מחלקת שירותי התרגום בפטרסון שבניו יורק.‏ היה זה כמו חלום שהתגשם!‏ הצטרפנו לצוות המסייע בקידום תרגום הספרות שלנו לשפות נוספות.‏ מאז במשך שנתיים בערך הייתה לנו הזכות לבקר בארצות שונות ולהכשיר צוותי תרגום.‏

כעת הרשו לי לחזור לפרזנטציה שהזכרתי בפתיח.‏ בשנת 2000 ראה הגוף המנהל צורך לחזק את צוותי התרגום ברחבי העולם.‏ עד אז זכו מרבית המתרגמים להכשרה מועטה מאוד.‏ לאחר שהצגנו את הפרזנטציה בפני ועדת הכתיבה אישר הגוף המנהל תוכנית הכשרה כלל עולמית לכל המתרגמים.‏ תוכנית זו כללה הכשרה בהבנת האנגלית,‏ בטכניקות תרגום ובשיטת עבודה בצוות.‏

לאילו תוצאות הובילה התמקדות זו בתרגום?‏ ראשית,‏ איכות התרגום השתפרה.‏ כמו כן חלה עלייה דרמטית במספר השפות שבהן יוצאת הספרות שלנו.‏ כשהגענו למשימת השליחות הראשונה שלנו ב־1979 יצא כתב העת המצפה ב־82 שפות בלבד,‏ ורוב המהדורות בשפות זרות יצאו מספר חודשים אחרי המהדורה האנגלית.‏ אך כיום מופץ המצפה ביותר מ־240 שפות,‏ ורוב המהדורות יוצאות בו־זמנית עם המהדורה האנגלית.‏ המזון הרוחני קיים היום במתכונת זו או אחרת ביותר מ־700 שפות.‏ זה משהו שלפני שנים יכולנו רק לחלום עליו.‏

בשנת 2004 החליט הגוף המנהל החלטה מכרעת נוספת — להאיץ את תרגום המקרא.‏ כעבור מספר חודשים היה תרגום המקרא חלק מעבודות התרגום השוטפות,‏ וכך נפתחה האפשרות להוציא את תרגום עולם חדש בשפות רבות נוספות.‏ נכון לשנת 2014 הודפס תרגום זה בשלמותו או בחלקו ב־128 שפות — כולל מספר שפות המדוברות בדרום האוקיינוס השקט.‏

 אחד השיאים בחיי הייתה הזכות להישלח אל הכינוס המחוזי בטובלו בשנת 2011.‏ במשך חודשים שררה בארץ כולה בצורת קשה,‏ ונראה היה שהכינוס יבוטל.‏ אך באותו ערב שבו הגענו פסקה הבצורת בגשם טרופי עז,‏ והכינוס התקיים!‏ הייתה לי הזכות הגדולה לאין ערוך להודיע על צאתו לאור של תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש היווניים בטובלו — הקבוצה הלשונית הקטנה ביותר שזכתה למתנה נפלאה זו.‏ בתום הכינוס שוב ירד גשם זלעפות.‏ כך שכל אחד סיים את התוכנית עם שפע של מים רוחניים ופיזיים!‏

למרבה הצער,‏ ג׳ני,‏ שותפתי הנאמנה במשך יותר מ־35 שנה,‏ לא זכתה לחזות באירוע הבלתי נשכח הזה.‏ היא חלתה בסרטן השד ונכנעה למחלה בשנת 2009 לאחר עשר שנות מאבק.‏ כשתקום לתחייה היא ללא ספק תשמח מאוד לשמוע על הוצאת תרגום המקרא בטובלו.‏

מאז בירך אותי יהוה בשותפה יפהפייה אחרת,‏ לורני סיקיבו.‏ היא וג׳ני עבדו יחד בבית־אל בפיג׳י,‏ וגם לורני הייתה מתרגמת.‏ היא תרגמה לפיג׳ית.‏ אז היום שוב יש לי אישה נאמנה,‏ ויחד אנו משרתים את יהוה וחולקים אהבה משותפת לשפות!‏

במבט לאחור על כל השנים,‏ זה כל כך מעודד אותי לראות כיצד יהוה,‏ אבינו האוהב שבשמיים,‏ ממשיך לדאוג לצורכיהן של קבוצות לשוניות,‏ קטנות כגדולות (‏תהל׳ מ״ט:‏2–4‏)‏.‏ ראיתי את אהבתו משתקפת באושר הניבט מפניהם של האנשים כשהם רואים לראשונה את הספרות שלנו בשפתם או שרים שירי הלל ליהוה בשפת לבבם (‏מה״ש ב׳:‏8,‏ 11‏)‏.‏ אני עדיין יכול לשמוע את מילותיו של סאולו טיאזי,‏ אח קשיש בטובלו.‏ לאחר ששר בפעם הראשונה שיר מלכות בשפתו,‏ הוא אמר:‏ ”‏אני חושב שאתה צריך להגיד לגוף המנהל שהשירים האלה נשמעים טוב יותר בטובלו מאשר באנגלית”‏.‏

מאז ספטמבר 2005 אני נהנה מן הזכות הלא־צפויה לשרת כחבר בגוף המנהל של עדי־יהוה.‏ אומנם אינני יכול עוד לשרת כמתרגם,‏ אבל אני מודה ליהוה שהוא מאפשר לי להמשיך לתמוך במלאכת התרגום הכלל עולמית.‏ עד כמה אני שמח על כך שיהוה דואג לצרכים הרוחניים של כל משרתיו — גם תושבי האיים המבודדים בלב האוקיינוס השקט!‏ כן,‏ כפי שאמר מחבר התהלים,‏ ”‏יהוה מָלָך!‏ תָּגֵל הארץ.‏ ישמחו איים רבים”‏ (‏תהל׳ צ״ז:‏1‏)‏.‏