1–3.‏ (‏א)‏ מדוע שפתו של אלוהים ויכולותיו התקשורתיות נעלות מאלו של בני האדם?‏ (‏ב)‏ במה נדון במאמר זה?‏

 האל הנצחי ברא יצורים תבוניים כדי שייהנו גם הם מחיים ואושר (‏תהל׳ ל״ו:‏10;‏ טימ״א א׳:‏11‏)‏.‏ השליח יוחנן תיאר את שותפו הראשון של אלוהים במונחים ”‏הדבר”‏ ו”‏הראשית של בריאת אלוהים”‏ (‏יוח׳ א׳:‏1;‏ ההת׳ ג׳:‏14‏)‏.‏ יהוה אלוהים שיתף את בנו בכורו במחשבותיו וברגשותיו (‏יוח׳ א׳:‏14,‏ 17;‏ קול׳ א׳:‏15‏)‏.‏ השליח פאולוס מדבר על ’‏לשונות מלאכים’‏ — צורת תקשורת שמימית הנעלה משפת אנוש (‏קור״א י״ג:‏1‏)‏.‏

² יהוה מכיר היכרות אישית מיליארדי יצורים תבוניים ארציים ושמימיים.‏ בכל רגע נתון יכולים אינספור אנשים להתפלל אליו בשלל שפות.‏ לא רק שהוא מקשיב לתפילות אלו,‏ הוא אף בו־זמנית מעניק הדרכה לברואיו השמימיים ומתקשר אתם.‏ הואיל וכך,‏ מחשבותיו,‏ שפתו ויכולותיו התקשורתיות ודאי נעלות פי כמה מאלו של בני האדם.‏ ‏(‏קרא ישעיהו נ״ה:‏8,‏ 9‏.‏)‏ ברור אפוא שכאשר יהוה מתקשר עם בני אדם,‏ הוא מפשט את אופן הבעת מחשבותיו כדי שנוכל להבינן.‏

³ אנו נראה כעת אילו צעדים במהלך ההיסטוריה נקט אלוהינו כליל החוכמה כדי שתהיה תקשורת ברורה בינו  לבין משרתיו.‏ עוד נראה כיצד הוא משנה את דרכי התקשורת על־פי הצרכים והנסיבות.‏

4.‏ (‏א)‏ באיזו שפה תקשר יהוה עם משה,‏ שמואל ודוד?‏ (‏ב)‏ מה מכיל המקרא?‏

⁴ אלוהים תקשר עם אדם הראשון בגן עדן בעזרת שפת אנוש.‏ סביר להניח שעשה כן בעברית קדומה.‏ אחר כך חשף את מחשבותיו בפני כותבי המקרא דוברי העברית,‏ כגון משה,‏ שמואל ודוד,‏ והם הביעו אותן במילותיהם ובסגנונם.‏ הם העלו על הכתב אמירות ישירות מפי אלוהים,‏ ובנוסף לכך תיעדו את מגעיו עם משרתיו,‏ כולל מאורעות המעידים על אמונתם ועל אהבתם וכן גם פרשות שחשפו את כישלונותיהם וחוסר נאמנותם.‏ כל המידע הזה הוא בעל ערך רב כיום (‏רומ׳ ט״ו:‏4‏)‏.‏

5.‏ האם התעקש יהוה שמשרתיו ישתמשו אך ורק בעברית?‏ הסבר.‏

⁵ עם השינוי בנסיבות לא תקשר אלוהים עם בני האדם אך ורק בעברית.‏ לאחר גלות בבל הפכה הארמית לשפת היומיום של חלק ממשרתי אלוהים.‏ אולי כרמז לבאות השרה יהוה מרוחו על הנביאים דניאל וירמיהו ועל עזרא הכוהן כדי שיכתבו חלקים מספרי המקרא שלהם בארמית.‏ a

6.‏ כיצד נעשה דבר־אלוהים זמין בשפות אחרות מלבד עברית?‏

⁶ לימים כבש אלכסנדר הגדול חלק ניכר מן העולם הקדום,‏ והיוונית המשותפת,‏ או קוינה,‏ הפכה לשפה הבינלאומית.‏ יהודים רבים החלו לדבר בשפה זו,‏ מה שהוביל לתרגום התנ״ך ליוונית.‏ תרגום זה,‏ המיוחס ל־72 מתרגמים,‏ נודע כתרגום השבעים (‏סֶפְּטוּאָגִינְטָה)‏.‏ היה זה תרגום המקרא הראשון ואחד החשובים ביותר.‏ b עבודתם של כל כך הרבה מתרגמים הובילה לסגנונות תרגום שונים,‏ מסגנון מילולי לסגנון חופשי למדי.‏ למרות זאת,‏ תרגום השבעים נחשב לדבר־אלוהים בעיני היהודים דוברי היוונית ומאוחר יותר בעיני המשיחיים.‏

7.‏ באיזו שפה השתמש ככל הנראה ישוע כאשר לימד את תלמידיו?‏

⁷ כאשר הגיע בכור אלוהים אל כדור הארץ הוא ככל הנראה דיבר ולימד בשפה שהמקרא מכנה עברית (‏יוח׳ י״ט:‏20;‏ כ׳:‏16;‏ מה״ש כ״ו:‏14‏)‏.‏ העברית במאה הראשונה הייתה מושפעת מן הסתם מהארמית,‏ ולכן סביר להניח שישוע השתמש בכמה ביטויים ארמיים.‏ עם זאת,‏ הוא גם ידע את העברית הקדומה ששימשה את משה ואת הנביאים,‏ אשר כתביהם נקראו מדי שבוע בבתי הכנסת (‏לוקס ד׳:‏17–19;‏ כ״ד:‏44,‏ 45;‏ מה״ש ט״ו:‏21‏)‏.‏ בנוסף לכך,‏ גם השפות יוונית ולטינית היו מדוברות בארץ ישראל.‏ כתבי־הקודש אינם מוסרים לנו אם ישוע דיבר גם בשפות אלו.‏

8,‏ 9.‏ מדוע הייתה היוונית השפה העיקרית ששימשה את משרתי אלוהים עם התפשטות דת האמת המשיחית,‏ ומה מעיד הדבר על יהוה?‏

⁸ תלמידיו הקדומים של ישוע ידעו עברית,‏ אבל לאחר מותו דיברו תלמידיו בשפות אחרות.‏ ‏(‏קרא מעשי השליחים ו׳:‏1‏.‏)‏ ככל שהתפשטה דת האמת המשיחית  תקשרו המשיחיים לרוב בשפה היוונית.‏ למעשה,‏ ספרי הבשורה של מתי,‏ מרקוס,‏ לוקס ויוחנן,‏ אשר תיעדו ברוח אלוהים את מה שישוע לימד ועשה,‏ הופצו בצורה נרחבת ביוונית.‏ לפיכך שפתם של תלמידים רבים הייתה יוונית ולא עברית.‏ c איגרותיו של השליח פאולוס ושאר הספרים שנכתבו ברוח הקודש הופצו גם הם ביוונית.‏

⁹ ראוי לציין שכאשר ציטטו כותבי כתבי־הקודש היווניים מן התנ״ך הם בדרך כלל ציטטו מתוך תרגום השבעים.‏ ציטטות אלו,‏ אשר חלקן שונות במקצת מן הנוסח העברי,‏ הן כיום חלק מכתבי־הקודש שנכתבו בהשראת אלוהים.‏ וכך,‏ עבודתם של מתרגמי אנוש לא־מושלמים נעשתה חלק מדברו של אלוהים — האל שאינו מעדיף תרבות או שפה אחת על פני אחרת ‏(‏קרא מעשי השליחים י׳:‏34‏)‏.‏

10.‏ לאיזו מסקנה נוכל להגיע מן האופן שבו מסר יהוה את דברו לבני האדם?‏

¹⁰ סקירה קצרה זו של התקשורת של אלוהים עם בני האדם מלמדת אותנו שיהוה מתקשר על־פי הצרכים והנסיבות.‏ הוא אינו עומד על כך שנלמד שפה מסוימת כדי להכיר אותו או את מטרותיו.‏ ‏(‏קרא זכריה ח׳:‏23;‏ ההתגלות ז׳:‏9,‏ 10‏.‏)‏ יהוה דאג שהמקרא ייכתב בהשראתו,‏ אך הוא הניח לו להיכתב בסגנונות שונים.‏

11.‏ מדוע ההבדלים בין השפות אינם משבשים את התקשורת בין אלוהים לבין בני האדם?‏

¹¹ האם השימוש בשפות שונות והבדלי הנוסח הקלים בתרגומים משבשים את התקשורת בין אלוהים לבין בני האדם?‏ לא.‏ לדוגמה,‏ אנו יודעים רק מעט מן המילים המקוריות שבהן השתמש ישוע (‏מתי כ״ז:‏46;‏ מר׳ ה׳:‏41;‏ ז׳:‏34;‏ י״ד:‏36‏)‏.‏ אך יהוה דאג לכך שהמסר של ישוע יועבר ביוונית,‏ ועם הזמן בשפות אחרות.‏ מאוחר יותר שוב ושוב הועתקו כתבי יד מקראיים בידי יהודים ומשיחיים לשימור הכתבים הקדושים,‏ והללו תורגמו לעוד הרבה מאוד שפות.‏ יואַנֶס כְּריסוֹסְטוֹמוֹס מן המאה הרביעית/‏החמישית לספירה אמר שנכון לימיו תורגמו תורותיו של ישוע ללשונותיהם של הסורים,‏ המצרים,‏ ההודים,‏ הפרסים,‏ האתיופים ואינספור עמים אחרים.‏

12.‏ איזו התנגדות הופעלה נגד מסירת המקרא?‏

¹² הפקת המקרא בשפות רבות סיכלה את מאמציהם של אנשים כגון הקיסר הרומי דִיוֹקְלֶטְייַנוּס,‏ אשר בשנת 303 לספירה ציווה שיושמדו כל עותקיהם של  כתבי־הקודש.‏ היו התקפות רבות מספור על דבר־אלוהים ועל מי שתרגמו והפיצו אותו.‏ במאה ה־16 לספירה החל ויליאם טינדל לתרגם את המקרא מעברית ויוונית לאנגלית.‏ הוא הצהיר באוזני אדם מלומד:‏ ”‏אם אלוהים יחוס על חיי,‏ לא יחלפו שנים רבות ואגרום לכך שכל נער מחרשה יהיה בקיא ממך בכתבי־הקודש”‏.‏ טינדל נאלץ להימלט מאנגליה אל יבשת אירופה כדי לתרגם ולהדפיס את תרגומו.‏ אף שהכמורה שרפה בפומבי את כל ספרי המקרא שעלה בידה למצוא,‏ הופץ המקרא בכמויות גדולות.‏ לבסוף הוסגר טינדל ואז הוצא להורג בחניקה ושרפו את גופתו,‏ אבל תרגום המקרא שלו המשיך לחיות.‏ נעזרו בו רבות בהכנת תרגום המלך ג׳יימס אשר זכה לתפוצה נרחבת ‏(‏קרא טימותיאוס ב׳.‏ ב׳:‏9‏)‏.‏

13.‏ על מה מעיד חקר כתבי היד העתיקים?‏

¹³ אומנם בכמה מן הטקסטים המקראיים העתיקים שבידינו יש טעויות ואי־התאמות שוליות,‏ אך חוקרי המקרא השוו בין אלפי קטעים,‏ כתבי יד ותרגומים עתיקים וחקרו אותם בדקדקנות.‏ מחקר זה אישר את תוכנם של רובם המכריע של קטעי המקרא.‏ הפסוקים המעטים שיש לגביהם מידה של אי־ודאות אינם משנים את המסר הכללי.‏ חקר כתבי היד העתיקים משכנע תלמידי מקרא כנים שיש בידיהם את מה שכתבו במקור כותבי המקרא בהשראת יהוה (‏יש׳ מ׳:‏8‏)‏.‏ d

14.‏ באיזו מידה נפוץ המסר המקראי?‏

¹⁴ למרות התנגדות עזה מצד אויבי המקרא דאג יהוה שדברו יהיה הספר המתורגם ביותר בתולדות האנושות.‏ גם בתקופה שבה לרבים יש מעט אמונה באלוהים,‏ אם בכלל,‏ המקרא הוא עדיין רב־מכר,‏ והוא קיים בשלמותו או בחלקו בלמעלה מ־800,‏2 שפות.‏ אין יצירה אחרת המתקרבת למקרא מבחינת תפוצתה וזמינותה.‏ תרגומי מקרא מסוימים אינם ברורים או מהימנים כאחרים.‏ למרות זאת,‏ ניתן ללמוד את המסר הבסיסי של המקרא — מסר של תקווה וישועה — כמעט מכל התרגומים.‏

15.‏ (‏א)‏ כיצד התגברנו על מחסומי השפה בימינו?‏ (‏ב)‏ מדוע האנגלית היא שפה מעשית להפצת המזון הרוחני?‏

¹⁵ כאשר מונתה בתחילת המאה שעברה קבוצה קטנה של תלמידי מקרא שקדנים לתפקיד ”‏העבד הנאמן והנבון”‏,‏ הם תקשרו עם ’‏שאר העבדים’‏ בעיקר באנגלית (‏מתי כ״ד:‏45‏)‏.‏ ”‏עבד”‏ זה השקיע  מאמצים רבים כדי שהמזון הרוחני יהיה זמין ביותר ויותר שפות;‏ מספרן עומד כעת על למעלה מ־700.‏ בדומה ליוונית קוינה במאה הראשונה,‏ הפכה האנגלית לשפת מקור מעשית לתרגום משום שהיא שגורה מאוד בעולם המסחר והחינוך.‏

16,‏ 17.‏ (‏א)‏ באיזה צורך חשו משרתי אלוהים?‏ (‏ב)‏ כיצד סופק צורך זה?‏ (‏ג)‏ איזו תקווה לגבי תרגום עולם חדש הביע אח נור בשנת 1950?‏

¹⁶ המקרא הוא הבסיס למזון הרוחני.‏ באמצע המאה ה־20 היה תרגום המלך ג׳יימס משנת 1611 תרגום המקרא לאנגלית הנפוץ ביותר.‏ אך שפתו הייתה ברובה ארכאית.‏ בנוסף לכך,‏ שם אלוהים הופיע פעמים ספורות בטקסט,‏ וזאת בשעה שבכתבי היד המקראיים העתיקים מצוי השם המפורש אלפי פעמים.‏ בתרגום זה היו מספר טעויות תרגום וכן פסוקים שנוספו לטקסט ושאינם מופיעים בכתבי יד עתיקים מוסמכים.‏ גם תרגומי מקרא אחרים לאנגלית לקו בחסר.‏

¹⁷ היה צורך בתרגום מקרא שיעביר במדויק בשפה מודרנית את משמעות הכתבים המקוריים.‏ נוסדה ועדת תרגום עולם חדש של המקרא,‏ ובמשך עשר שנים מ־1950 עד 1960 יצא תרגומה בשישה כרכים.‏ כאשר הודיע אח נ.‏ ה.‏ נור בכינוס שנערך ב־2 באוגוסט 1950 על צאתו לאור של הכרך הראשון הוא אמר:‏ ”‏יותר ויותר חשנו בצורך בתרגום בשפה מודרנית,‏ התואם לאמת שהתגלתה,‏ ושעם זאת יעניק לנו את הבסיס למציאת אמיתות נוספות על־ידי כך שיציג נאמנה את משמעות הכתבים המקוריים;‏ תרגום שיהיה ברור לקוראים בני זמננו כפי שהכתבים המקוריים של תלמידי המשיח היו ברורים אז לאנשים פשוטים מן השורה”‏.‏ הוא הביע תקווה שתרגום זה יעניק עזרה רוחנית למיליוני אנשים.‏

18.‏ אילו החלטות זירזו את תרגום המקרא?‏

¹⁸ תקווה זו התממשה בצורה משמעותית בשנת 1963 כאשר תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש היווניים יצא לאור בעוד שש שפות — איטלקית,‏ גרמנית,‏ הולנדית,‏ ספרדית,‏ פורטוגזית וצרפתית.‏ בשנת 1989 הקים הגוף המנהל של עדי־יהוה מחלקה במשרדים הראשיים שתפקידה לסייע בתרגום המקרא.‏ בהמשך מאז שנת 2005 קיבל תרגום המקרא עדיפות בשפות שבהן כתב עת זה יוצא לאור.‏ כתוצאה מכך,‏ תרגום עולם חדש קיים היום בשלמותו או בחלקו ביותר מ־130 שפות.‏

19.‏ איזה אירוע היסטורי אירע ב־2013,‏ ובמה ידון המאמר הבא?‏

¹⁹ עם חלוף הזמן התברר שיש לעדכן את המהדורה האנגלית של תרגום עולם חדש כדי לשקף את השינויים שחלו בשפה האנגלית.‏ בסוף השבוע של ה־5 וה־6 באוקטובר 2013 צפה קהל של 676,‏413,‏1 איש ב־31 ארצות באסיפה השנתית ה־129 של חברת המצפה לכתבי־הקודש ועלונים של פנסילבניה.‏ חלקם נכחו באסיפה עצמה וחלקם צפו בה דרך האינטרנט.‏ כולם התרגשו לשמוע מפי חבר בגוף המנהל על צאתה לאור של מהדורה מתוקנת של תרגום עולם חדש באנגלית.‏ רבים התרגשו עד דמעות בשעה שחילקו הסדרנים עותקים של המהדורה המתוקנת.‏ כאשר הוקראו פסוקים מן הנוסח המתוקן גילה הקהל שמעולם לא היה תרגום טוב יותר מתרגום זה של דבר־אלוהים לאנגלית.‏ המאמר הבא יציג פרטים שונים לגבי מהדורה מתוקנת זו וידון בתרגומה לשפות אחרות.‏