יהוה יסעד אותך
”יהוה יסעדנו על ערש דוויי” (תהל׳ מ״א:4).
שירים: 47, *138
1, 2. מה אנו יכולים לשאול את עצמנו לעיתים, ובאילו דוגמאות מקראיות אנו נזכרים?
האם תהית פעם: ’האם אחלים ממחלתי?’ או אולי תהית האם קרוב משפחה או חבר יקרים יחלימו ממחלתם. טבעי לחוש כך לנוכח בעיות בריאות חמורות. בימי הנביאים אליהו ואלישע הביעו שני מלכים דאגה דומה. המלך אחזיה, בנם של אחאב ואיזבל, עבר תאונת נפילה קשה, ולכן שאל: ’האם אחיה מחולי זה?’ אחר כך חלה בן הדד מלך ארם במחלה קשה ושאל: ”האחיה מחולי זה?” (מל״ב א׳:2; ח׳:7, 8).
2 אנו, כמובן, מקווים לטוב לנו וליקירינו. עם זאת, רבים תוהים מה אלוהים יעשה כדי לעזור. בתקופת חייהם של מלכים אלה ביצע אלוהים לפעמים נסים שהשפיעו על חייהם ובריאותם של אנשים. יהוה אפילו הקים מתים לתחייה באמצעות נביאיו (מל״א י״ז:17–24; מל״ב ד׳:17–20, 32–35). האם יש בסיס לצפות שהוא יעשה דבר דומה בימינו?
3–5. איזה כוח יש ליהוה ולישוע, ואילו שאלות עולות בעקבות כך?
3 אין ספק שלאלוהים יש הכוח להשפיע על בריאות האדם. כך עולה מתוך המקרא. לעיתים הוא העניש אנשים בחולי, כמו את פרעה בימי אברהם, ומאוחר יותר את מרים, אחותו של משה (בר׳ י״ב:17; במ׳ י״ב:9, 10; שמ״ב כ״ד:15). אלוהים הזהיר את בני ישראל שאם לא יהיו נאמנים, הוא ימיט עליהם ”כל חולי וכל מכה” (דב׳ כ״ח:58–61). אולם יהוה הוכיח שהוא מסוגל להסיר או למנוע מחלות (שמ׳ כ״ג:25; דב׳ ז׳:15). הוא אף הראה שהוא יכול לרפא אנשים. כאשר היה איוב חולה מאוד עד כדי כך שייחל למותו, ריפא אותו אלוהים (איוב ב׳:7; ג׳:11–13; מ״ב:10, 16).
4 אלוהים בהחלט מסוגל להתערב ולרפא חולים, וכך גם בנו. אנו קוראים שישוע ריפא בדרך נס מצורעים, חולים במחלת הנפילה, עיוורים ומשותקים (קרא מתי ד׳:23, 24; יוח׳ ט׳:1–7). עד כמה מעודד לחשוב שנסי הריפוי שביצע ישוע הם הצצה מוקדמת למה שהוא יעשה בקנה מידה רחב יותר בעולם החדש. בימים ההם ”בל יאמר שכן: ’חליתי’” (יש׳ ל״ג:24).
5 אבל האם עלינו לצפות שאלוהים או ישוע יבצעו נסי ריפוי כיום? כיצד עלינו להתייחס אל מחלות קשות או מוגבלויות, ומה עלינו לעשות לגביהן?
נסעדים על ערש דוויי
6. מה אנו יודעים על ’מתנות הריפוי’ שהיו לחלק מהמשיחיים הקדומים?
6 אנו יודעים מהמקרא שבמאה הראשונה נתן אלוהים לכמה משיחיים משוחים את היכולת לחולל נסים (מה״ש ג׳:2–7; ט׳:36–42). עם ’מתנות הרוח השונות’ נמנות ’מתנות הריפוי’ (קור״א י״ב:4–11). אבל מתנות אלו ואחרות, כגון דיבור בלשונות והתנבאות, נועדו עד מהרה לחלוף (קור״א י״ג:8). הן אינן קיימות כיום. לפיכך אין לנו בסיס לצפות שאלוהים יחולל נסי ריפוי עבורנו או עבור יקירינו.
7. איזו הבטחה מעודדת מצויה בתהלים מ״א:4?
7 עם זאת, אם אנחנו חולים, אנו יכולים לצפות מאלוהים שיעניק לנו נחמה, חוכמה ותמיכה, כפי שעשה למען משרתיו האמיתיים בעבר. דוד המלך כתב: ”אשרי משכיל [מגלה התחשבות] אל דל; ביום רעה ימלטהו יהוה. יהוה ישמרהו ויחיֵהו [ישאיר אותו בחיים]” (תהל׳ מ״א:2, 3). אנו יודעים שמי שגילה התחשבות כלפי הדל בימי דוד לא חי עד אין קץ. מכאן שדוד לא התכוון שאדם מתחשב כזה יישאר בחיים בדרך נס ולא ימות לעולם. נוכל להבין שכוונת מילים אלו שנכתבו בהשראת רוח הקודש היא שאלוהים יעזור למשרתיו הנאמנים המתחשבים בזולת. כיצד? דוד הסביר: ”יהוה יסעדנו על ערש דוויי [מיטת חוליו], כל משכבו הפכת בחוליו” (תהל׳ מ״א:4). מי שהתחשב בדל יכול היה להיות בטוח שאלוהים רואה אותו ואת נאמנותו. יתרה מזו, יכולת ההחלמה של גופו — הגוף שהעניק לו אלוהים — עשויה הייתה לעזור לו להרגיש טוב יותר ולהחלים מחוליו.
8. מה ביקש דוד מיהוה לפי הכתוב בתהלים מ״א:5?
8 דוד דיבר מתוך ניסיון: ”אני אמרתי: ’יהוה חנני, רְפָאָה נפשי, כי חטאתי לך’” (תהל׳ מ״א:5). ייתכן שהוא כתב את המילים האלה בהתייחסו לימים שבהם ניסה אבשלום לתפוס את רסן השלטון כשדוד היה חולה ונבצר ממנו לטפל במצב. אף שאלוהים סלח לו, דוד לא שכח את חטאו עם בת שבע ואת השלכותיו (שמ״ב י״ב:7–14). למרות זאת, המלך היה בטוח שאלוהים יסעדהו על מיטת חוליו. אך האם ביקש דוד שאלוהים ירפא אותו בדרך נס ויאריך את חייו?
9. (א) במה היה שונה מצבו של דוד מזה של המלך חזקיהו? (ב) מה יכול היה דוד לצפות מיהוה?
9 שנים רבות לאחר מכן בחר אלוהים להאריך את חייו של המלך חזקיהו, אשר חלה במחלה אנושה. במקרה המיוחד הזה התערב אלוהים. חזקיהו החלים וחי עוד 15 שנה (מל״ב כ׳:1–6). דוד לעומתו לא התפלל שאלוהים ירפא אותו באורח נס. מההקשר עולה שדוד ביקש מיהוה שיעזור לו באותה הדרך שהוא היה עוזר למישהו שהתחשב בדל, ובכלל זה שיסעד אותו ”על ערש דוויי”. הואיל וחטאו של דוד נסלח, הוא יכול היה לבקש שאלוהים ינחם אותו ויתמוך בו ושיכולת הריפוי של גופו תוביל להחלמתו (תהל׳ ק״ג:3). אנו יכולים לנהוג כמותו.
10. מה אנו יכולים להסיק מחוויותיהם של טרופימוס ואפפרודיטוס?
10 דוד לא זכה לריפוי בדרך נס, ואלוהים לא האריך את חייו. אותו הדבר נכון גם במקרה של טְרוֹפִימוֹס, אחד משותפיו של השליח פאולוס לעבודה. ידוע לנו שלעיתים קיבל פאולוס את הכוח לרפא חולים. (קרא מעשי השליחים י״ד:8–10.) הוא עשה כן למען ’אביו של פּוֹבְּלִיוֹס שסבל מחום ומדיזנטריה’. פאולוס ”התפלל ואז שם עליו את ידיו וריפא אותו” (מה״ש כ״ח:8). אך הוא לא נהג כך למען טרופימוס, אשר התלווה אליו באחד ממסעות ההטפה (מה״ש כ׳:3–5, 22; כ״א:29). כאשר נפל טרופימוס למשכב ולא יכול היה להמשיך עם פאולוס, לא ריפא אותו השליח אלא השאיר אותו בְּמִילְטוֹס כדי שיחלים (טימ״ב ד׳:20). באותו אופן, כאשר ’חלה אֶפַּפְרוֹדִיטוֹס וכמעט מת’, אין כל עדות לכך שפאולוס השתמש בכוח פלאי לריפוי חברו הטוב (פיל׳ ב׳:25–27, 30).
נקוט צעדים סבירים
11, 12. מדוע יכול היה לוקס להושיט עזרה של ממש לפאולוס, ומה ניתן לומר על כישוריו של לוקס?
11 גם ”לוקס הרופא האהוב”, מחבר ספר מעשי השליחים, נדד עם פאולוס (קול׳ ד׳:14; מה״ש ט״ז:10–12; כ׳:5, 6). סביר להניח שלוקס נתן לפאולוס עצות רפואיות והעניק טיפולים רפואיים לו ולאחרים שהיו אתם במסעות ההטפה. מדוע צריך היה לוקס לעשות כן? כי פאולוס עצמו חלה במהלך המסעות (גל׳ ד׳:13). לוקס היה יכול להעניק סיוע רפואי בהתאם לדברי ישוע: ”לא הבריאים זקוקים לרופא, אלא החולים” (לוקס ה׳:31).
12 המקרא אינו מציין היכן או מתי קיבל לוקס את הכשרתו הרפואית. יש הסבורים כי פאולוס הזכיר באיגרתו אל המשיחיים בקולוסה את תפקידו של לוקס כרופא כיוון שהם הכירו אותו. מעניין לציין שהיה בית־ספר לרפואה בלאודיקאה הסמוכה. בכל אופן, לוקס לא היה אדם חסר הכשרה שזרק לחלל האוויר המלצות רפואיות; הוא היה רופא. הדבר ניכר בשפה הרפואית הייחודית שבה השתמש בספר הבשורה שלו ובספר מעשי השליחים ובהתמקדותו בנסי הריפוי שחולל ישוע.
13. איזו גישה מאוזנת לגבי המלצות רפואיות כדאי לאמץ?
13 בתקופתנו אין לאף אחד מאחינו המשיחיים ”מתנות ריפוי”. אולם אחים בעלי כוונות טובות נותנים המלצות רפואיות מבלי שהתבקשו. יש שפשוט מציעים הצעות כלליות ומעשיות. פאולוס עשה כן כאשר היו לטימותיאוס בעיות בקיבה, אולי כי המים המקומיים היו מזוהמים. a (קרא טימותיאוס א׳. ה׳:23.) אך זה שונה לגמרי מלנסות לשכנע אח לאמונה להשתמש בצמחי מרפא, תרופות או דיאטות שאינם בהכרח יעילים ובמקרים מסוימים אף עלולים להזיק. היו שניסו לשכנע אחרים בליווי ההסבר: ’קרוב משפחה שלי סבל ממחלה דומה, והוא השתמש ב... ואז הוא החלים’. גם אם ההצעה כנה מאוד, מוטב לזכור שאפילו תרופות וטיפולים נפוצים עלולים להוות סיכון לפרט (קרא משלי כ״ז:12).
החוכמה שבזהירות
14, 15. (א) כיצד יש שמנצלים את החולי שאדם נתון בו? (ב) כיצד הכתוב במשלי י״ד:15 מועיל לנו בכל הקשור להמלצות בריאותיות?
14 כמשיחיים יש לנו רצון טבעי להיות בריאים כדי שנוכל ליהנות מהחיים ולהשתתף ככל יכולתנו בשירות אלוהים. למרות זאת, ירשנו אי־שלמות, וכעדות לכך אנו נוטים לחלות. כשאנו חולים, עשויים להיות שיטות וטיפולים שונים. לכל אדם הזכות לבחור מה לקבל או ליישם. למרבה הצער, בעולם תאב בצע זה, יש שמנצלים את החולי שאדם נתון בו כהזדמנות להרוויח כסף. יש המוכרים ”טיפולים” או ”שיטות ריפוי” ומגבים אותם בטענות כוזבות או עדויות לכאורה. כמה אנשים או חברות מקדמים שימוש במוצרים יקרים כדי להגדיל את רווחיהם. ”שיטות ריפוי” אלו יכולות לקסום לחולה המחפש נואשות הקלה או דרך להאריך את חייו. אך בל נשכח שדבר־אלוהים מייעץ לנו: ”פתי יאמין לכל דבר, וערום יבין לאשורו [הפיקח שוקל כל צעד וצעד]” (מש׳ י״ד:15).
15 הפיקח ייזהר במיוחד כאשר ’הדבר’, או ההמלצה, באים ממישהו שכישוריו מוטלים בספק. הפיקח עשוי לשאול את עצמו: ’הוא טוען שהוויטמין הזה, צמח המרפא הזה, או הדיאטה הזו עזרו למישהו, אבל האם יש מספיק עדויות לביסוס העניין? אנשים שונים זה מזה. האם יש סיבה מוצקת להאמין שזה יעזור גם לי? האם עליי לערוך מחקר נוסף או אפילו להתייעץ עם אנשים שידוע שהם מומחים או כשירים בתחום זה?’ (דב׳ י״ז:6).
16. אילו שאלות עשויות לעזור לנו לגלות ’יישוב דעת’ לגבי המלצות בריאותיות?
16 דבר־אלוהים קורא לנו ”לחיות ביישוב הדעת... בסדר העולמי הנוכחי” (טיט׳ ב׳:12). בהחלט יש מקום לגלות ’יישוב דעת’, או צלילות דעת, כאשר ההסבר על שיטת אבחון או טיפול נראה מוזר או מסתורי. האם יכול המטפל או מי שמקדם את השיטה או הטיפול להסביר במידה מספקת כיצד הם עובדים? האם הם תואמים את העובדות הידועות, והאם מספיק אנשים מומחים מחשיבים שיטות וטיפולים אלה לאמינים? (מש׳ כ״ב:29) או האם הפנייה היא בעיקר לרגשות? אולי הטענה היא שהדבר התגלה או יושם במקום רחוק או נידח, ככזה שנעלם מעיני המחקר המודרני. האם טענה כזו מוכיחה משהו או אף נראית סבירה? יש כלי אבחון או סוגי טיפול המתוארים ככאלה שעושים שימוש ב’מרכיב סודי’ או ב’כוח הגוף’. הדבר מחייב משנה זהירות, שכן אלוהים הזהיר מפני ”אוון”, כלומר שימוש בכוחות מאגיים, ומפני מדיומים ומתקשרים (יש׳ א׳:13; דב׳ י״ח:10–12).
איחולי בריאות שלמה
17. מה צריכה להיות שאיפתנו הסבירה?
17 במאה הראשונה שלח הגוף המנהל איגרת חשובה לקהילות. אחרי שמנתה מספר דברים שמהם המשיחיים צריכים להימנע, הסתיימה האיגרת במילים: ”אם תקפידו להישמר מן הדברים האלה, ייטב לכם. שלום לכם!” (מה״ש ט״ו:29) את שתי המילים האחרונות האלו, שהן סוג של סיומת רשמית של מכתב, אפשר גם לתרגם כ”איחולי בריאות שלמה” או כ”היו חזקים”. אנו, כמובן, שואפים לבריאות שלמה ורוצים להיות חזקים בעודנו משרתים את אלוהינו הנאדר.
אנו שואפים לשגשג ולהיות חזקים בעודנו משרתים את אלוהים (ראה סעיף 17)
18, 19. למה נוכל לצפות בעולם החדש?
18 כל עוד הסדר העולמי הזה ממשיך להתקיים וכל עוד איננו מושלמים, החולי הוא מציאות שאין מנוס ממנה. איננו יכולים לצפות כיום לריפוי פלאי. אולם הכתוב בספר ההתגלות כ״ב:1, 2 מצביע על הזמן שבו נזכה לריפוי מוחלט. השליח יוחנן ראה בחזון ”נהר מי חיים” ו”עצי חיים” שעליהם משמשים ”למרפא העמים”. אין הכוונה לתרופה צמחית הקיימת כיום או כזו שתתקיים בעתיד. תחת זאת, הפסוק מצביע על האמצעים שיספק יהוה דרך ישוע להענקת חיי נצח לעושי רצונו — דבר שנוכל בהחלט לייחל לו (יש׳ ל״ה:5, 6).
19 בעודנו מחכים לעתיד מזהיר זה, אנו יודעים שיהוה דואג לכל אחד מאתנו באופן אישי, גם כשאנו חולים. אנו יכולים להיות בטוחים, בדיוק כמו דוד, שאלוהים יסעד אותנו בשעת מחלה. בדומה לדוד, נוכל לומר: ”ואני, בתומי תמכת בי, ותציבני לפניך לעולם” (תהל׳ מ״א:13).
a הספר המקור וההיסטוריה העתיקה של היין (The Origins and Ancient History of Wine) מוסר: ”ניסויים מוכיחים שחיידק טיפוס המעיים וחיידקים מסוכנים אחרים מתים במהירות כאשר הם באים במגע עם יין”.
אולי יעניין אותך גם
תשובות לשאלות מקראיות
האם המקרא יכול לעזור למי שסובלים ממחלות כרוניות?
כן! קרא על שלושה צעדים שיעזרו לך להתמודד עם מחלה כרונית.
