לאורך השנים יצאו לאור מספר מהדורות מתוקנות של תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש,‏ אבל העריכה משנת 2013 היא ללא ספק המקיפה ביותר.‏ לדוגמה,‏ כיום יש בתרגום זה לאנגלית כ־10 אחוזים פחות מילים.‏ חלק ממונחי המפתח המקראיים שונו.‏ פרקים מסוימים שונו למבנה פואטי,‏ ונוספו למהדורה הרגילה הערות שוליים ביאוריות.‏ תקצר היריעה מלדון בכל השינויים,‏ אבל הבה נדבר על כמה מן השינויים העיקריים.‏

אילו מונחי מפתח מקראיים שונו?‏ כפי שהוזכר במאמר הקודם,‏ תרגומי המילים ”‏שאול”‏,‏ ”‏האדס”‏,‏ ”‏נפש”‏ ו”‏פסיכה”‏ שונו.‏ אך בנוסף שונו כמה מונחים אחרים.‏

לדוגמה,‏ המילה ”‏הוקע”‏ (‏impaled)‏ שונתה ל”‏הומת על עמוד”‏ (‏executed on a stake)‏ או ”‏מוסמר לעמוד”‏ (‏nailed to the stake)‏ כדי שלא יתקבל רושם מוטעה לגבי אופן הוצאתו להורג של ישוע (‏מתי כ׳:‏19;‏ כ״ז:‏31‏)‏.‏ המונח ”‏התנהגות לא־מרוסנת”‏ (‏loose conduct)‏ שונה ל”‏התנהגות המשקפת עזות מצח ובוז”‏ (‏brazen conduct)‏ — ביטוי המתאר את הגישה הגלומה במילה היוונית.‏ המונח ”‏אורך רוח”‏ (‏long-suffering)‏ עלול להשתמע באנגלית כסבל ממושך;‏ המילה ”‏סבלנות”‏ (‏patience)‏ מעבירה טוב יותר את המובן הנכון.‏ המילה ”‏התהוללויות”‏ (‏revelries)‏ הוחלפה ב”‏מסיבות פרועות”‏ (‏wild parties)‏ — מונח קל יותר להבנה בימינו (‏גל׳ ה׳:‏19–22‏)‏.‏ במקום הצירוף ”‏אהבה וטוב לב”‏ (‏loving-kindness)‏ תורגמה המילה ”‏חסד”‏ ל”‏אהבה נאמנה”‏ (‏loyal love)‏. תרגום זה מעביר את משמעות המונח המקראי המופיע פעמים רבות כתקבולת ל’‏אמונה’‏,‏ כלומר נאמנות (‏תהל׳ ל״ו:‏6;‏ פ״ט:‏2‏)‏.‏

מספר מונחים שבעבר תורגמו בצורה עקבית למונח אחד מתורגמים כיום על־פי ההקשר.‏ לדוגמה,‏ המילה ‏”‏עולם”‏,‏ שתורגמה בעבר ל”‏זמן בלתי מוגדר”‏ (‏time indefinite)‏ משמעה לעיתים ”‏נצח”‏.‏ ראה  כיצד משפיע הדבר על תרגומם של פסוקים כגון תהלים צ׳:‏2 ומיכה ה׳:‏1‏.‏

המילה ”‏זרע”‏ ומקבילתה היוונית מופיעות לא אחת בכתבי־הקודש ושתיהן קשורות לחקלאות.‏ כמו כן,‏ לשתיהן המשמעות המושאלת ”‏צאצא”‏.‏ במהדורות קודמות של תרגום עולם חדש הן תורגמו באנגלית בעקביות ל־seed כולל בבראשית ג׳:‏15‏.‏ ואולם,‏ המונח seed במובן של ”‏צאצא”‏ אינו נפוץ עוד באנגלית,‏ ולכן במהדורה המתוקנת מופיעה המילה ”‏צאצא”‏ (‏offspring)‏ בבראשית ג׳:‏15 ובפסוקים הקשורים לפסוק זה (‏בר׳ כ״ב:‏17,‏ 18;‏ ההת׳ י״ב:‏17‏)‏.‏ אזכורים אחרים של המילה מתורגמים על־פי ההקשר (‏בר׳ א׳:‏11;‏ תהל׳ כ״ב:‏31;‏ יש׳ נ״ז:‏3‏)‏.‏

מדוע שונו תרגומים מילוליים רבים?‏ בנספח A1 במהדורה המתוקנת משנת 2013 נאמר שתרגום טוב ”‏יעביר את המשמעות המדויקת של מילה או ביטוי במקרים שתרגום מילולי יסלף או יטשטש את המשמעות”‏.‏ כאשר ניבים בשפות המקוריות מובנים בשפות אחרות,‏ הם מתורגמים מילולית.‏ בהתאם לגישה זו,‏ המונח ”‏בוחן.‏.‏.‏ לב”‏ בספר ההתגלות ב׳:‏23 מובן בשפות רבות.‏ אך המונח ”‏בוחן כליות”‏ אולי אינו ברור לגמרי,‏ ולכן המילה ”‏כליות”‏ שונתה ל”‏מחשבות כמוסות ביותר”‏,‏ דבר המשקף את המשמעות המקורית.‏ בדומה לכך,‏ הצירוף ”‏חֵלֶב [‏שומן]‏ כִּלְיוֹת חיטה”‏ שבדברים ל״ב:‏14 תורגם בצורה ברורה יותר ל”‏חיטה המשובחת מכול”‏.‏ מסיבה דומה הצירוף ”‏אני ערל שפתיים”‏ ברוב השפות בהחלט אינו ברור בהשוואה לצירוף ”‏אני מתקשה בדיבור”‏ (‏שמ׳ ו׳:‏12‏)‏.‏

מדוע המונחים ”‏בני ישראל”‏ (‏sons of Israel)‏ ו”‏יתום”‏ (‏fatherless boy [‏בן ללא אב]‏)‏ מתורגמים כעת ל”‏ישראלים”‏ (‏Israelites)‏ ול”‏ילדים ללא אב”‏ (‏fatherless children)‏?‏ בעברית לשון זכר או לשון נקבה על פי רוב מראות אם ההתייחסות היא לזכר או לנקבה.‏ אך ישנם מונחים בלשון זכר המתייחסים הן לזכר והן לנקבה.‏ לדוגמה,‏ מהקשרם של מספר פסוקים עולה כי המונח ”‏בני ישראל”‏ מקיף בתוכו גברים ונשים,‏ ולכן מונח זה ברוב המקרים מתורגם לאנגלית כ־Israelites (‏שמ׳ א׳:‏7;‏ ל״ה:‏29;‏ מל״ב ח׳:‏12‏)‏.‏

באותו אופן,‏ המונח ”‏בנים”‏ בבראשית ג׳:‏16 תורגם ל”‏ילדים”‏ במהדורות קודמות של תרגום עולם חדש.‏ כעת גם בשמות כ״ב:‏23 שונה תרגומה של אותה מילה,‏ והיא מתורגמת כך:‏ ‏”‏ילדיכם יהיו חסרי אב”‏.‏ אותו עיקרון יושם במקרים אחרים,‏ והצירוף באנגלית fatherless boy (‏”‏בן ללא אב”‏)‏ שונה ל־fatherless child (‏”‏ילד/‏ה ללא אב”‏)‏ או ל־orphan (‏”‏יתום/‏יתומה”‏)‏ (‏דב׳ י׳:‏18;‏ איוב ו׳:‏27‏)‏.‏ הדבר דומה לנוסח שבתרגום השבעים ליוונית.‏

מדוע פושט תרגומם של פעלים עבריים רבים?‏ שתי צורות הפועל העיקריות בעברית הן צורת פועל בלתי מושלם המצביעה על פעולה מתמשכת,‏ וצורת פועל מושלם המצביעה על פעולה שנשלמה.‏ מהדורות קודמות של תרגום עולם חדש תרגמו באופן עקבי את הפעלים הבלתי מושלמים בעברית לפעלים בליווי מילות עזר,‏ כגון ”‏המשיך”‏ (‏proceeded to)‏ כדי להראות שמדובר בפעולה מתמשכת או בפעולה חוזרת ונשנית.‏ a לעומת זאת,‏  מילות הדגשה כמו ”‏כמובן”‏ (‏certainly)‏ ”‏ודאי”‏ (‏must)‏ ו”‏אכן”‏ (‏indeed)‏ הצביעו על פעולות שנשלמו.‏

במהדורת 2013 לא נעשה שימוש במילות עזר אלו,‏ אלא אם כן הן תורמות למשמעות.‏ למשל,‏ אין צורך להדגיש שאלוהים חזר ואמר ”‏יהי אור”‏,‏ ולכן במהדורה המתוקנת הפועל הבלתי מושלם ”‏ויאמר”‏ אינו מתורגם כפועל מתמשך (‏בר׳ א׳:‏3‏)‏.‏ בניגוד לכך,‏ אין ספק שיהוה קרא שוב ושוב לאדם הראשון,‏ ומשום כך הדבר עדיין מודגש בבראשית ג׳:‏9 המתורגם למילים:‏ ”‏שב וקרא”‏ (‏kept calling)‏. באופן כללי הפעלים מתורגמים בצורה פשוטה יותר תוך שימת דגש בפעולה עצמה ולא בצורת הפועל הבלתי מושלם או המושלם כפי שהיא משתקפת בעברית.‏ יתרון נוסף הוא שהדבר מסייע לתרגום להעביר במידה מסוימת את אופייה התמציתי של השפה העברית.‏

מדוע פרקים נוספים מופיעים כעת במבנה פואטי?‏ חלקים רבים במקרא נכתבו במקור כשירה.‏ בשפות המודרניות השירה מתאפיינת לרוב בחריזה,‏ ואילו בשירה העברית היסודות הרשמיים החשובים מכול הם תקבולות וניגודים.‏ המקצב בשירה העברית אינו נוצר על־ידי חריזה בין מילים אלא על־ידי הסדר ההגיוני של הרעיונות.‏

במהדורות קודמות של תרגום עולם חדש היו הספרים איוב ותהלים בפורמט של שורה שורה כדי להראות שתוכנם נועד לשירה או לדקלום.‏ מבנה זה מבליט את היסודות הפואטיים לשם הדגשה וכעזר זיכרון.‏ במהדורת 2013 הספרים משלי,‏ שיר השירים ופרקים רבים בספרי הנבואה מופיעים כעת גם הם בפורמט של שורה שורה כדי להראות שהקטע נכתב כשירה וכדי להבליט את התקבולות והניגודים.‏ דוגמה לכך היא הפסוק בישעיהו כ״ד:‏2 אשר בו כל שורה מכילה ניגוד,‏ וכל שורה מתווספת לרעותה כדי להדגיש שאף אחד לא יוכל לחמוק ממשפטו של אלוהים.‏ ההבנה שקטעים אלה הם קטעי שירה מראה לקורא שכותב המקרא לא סתם חזר על עצמו,‏ אלא השתמש בשפה פואטית להדגשת מסר אלוהים.‏

ההבדל בין פרוזה לשירה בעברית אינו תמיד קל להבחנה,‏ ולכן ישנם הבדלים בין תרגומי המקרא השונים לגבי אילו קטעים הם פואטיים ואילו לא.‏ שיקול דעתו של המתרגם ממלא תפקיד בהחלטה אם הפסוקים הם שירה או לא.‏ חלקם מכילים פרוזה בלשון פואטית,‏ ויש בהם שימוש רב בשפה ציורית,‏ במשחקי מילים ובתקבולות להדגשת הנקודה.‏

מאפיין חדש — התוכן בראשי פרקים בתחילת כל ספר מקרא — שימושי מאוד לזיהוי השינוי הרציף בדוברים בשיר הקדום שיר השירים.‏

כיצד השפיע חקר כתבי היד בשפות המקוריות על המהדורה המתוקנת?‏ תרגום עולם חדש המקורי היה מבוסס על נוסח המסורה ועל הטקסט היווני המוערך של ווסטקוט והורט.‏ חקר כתבי היד המקראיים הקדומים התקדם ושפך אור על נוסחם המקורי של פסוקים מסוימים במקרא.‏ קטעים ממגילות ים המלח נעשו זמינים,‏ ונערך מחקר בכתבי יד יווניים נוספים.‏ כיום ישנן בפורמט ממוחשב ראיות עדכניות מתוך כתבי היד,‏ דבר המקל את ניתוח ההבדלים בין כתבי היד השונים לקביעת הנוסח המבוסס ביותר של הטקסט העברי והיווני.‏ ועדת תרגום עולם חדש של המקרא נעזרה בהתפתחויות אלו לחקר פסוקים שונים,‏ ובעקבות כך נעשו מספר שינויים.‏

לדוגמה,‏ בשמואל ב׳.‏ י״ג:‏21 מופיעות בתרגום השבעים המילים:‏ ”‏ולא עָצַב את רוח אמנון בנו,‏ כי אֲהֵבו,‏ כי בכורו הוא”‏.‏ מהדורות קדומות של תרגום עולם חדש אינן כוללות את המילים הללו,‏ משום שהן אינן מופיעות בנוסח המסורה.‏ אך מילים אלו כן מופיעות במגילות ים המלח,‏ וכעת הן מצויות גם במהדורת 2013.‏ מסיבות דומות הושב שם אלוהים חמש פעמים אל ספר שמואל א׳.‏ בנוסף,‏ חקר הטקסטים היווניים הוביל לשינוי בסדר המשפטים במתי כ״א:‏29–31‏.‏ אם כן,‏ חלק מן השינויים מבוססים על משקל הראיות מכתבי יד שונים מבלי לדבוק בנוקשות בנוסח אב יווני אחד.‏

אלה הם רק מעט מן השינויים המעשירים את הקריאה ואת ההבנה של רבים הרואים בתרגום עולם חדש מתנה מיהוה,‏ אל של תקשורת.‏