מאין באנו?
מאין באנו?
מדוע התשובה לכך חשובה? רבים לומדים שהחיים עלי אדמות נוצרו במקרה. נאמר להם שבסדרת אירועים אקראיים ובלתי סבירים, יצרה האבולוציה את המין האנושי על כל יכולותיו הרגשיות, השכליות והרוחניות.
אבל צא וחשוב: אם אנו באמת תוצר של אבולוציה ואין בורא, האדם הוא במובן מסוים יתום. אין לבני אדם מקור חוכמה נעלה שניתן להיוועץ בו, ואין מי שיעזור לנו לפתור את בעיותינו. יהיה עלינו להישען על חוכמת אנוש כדי למנוע אסונות סביבתיים, כדי לפתור סכסוכים מדיניים וכדי להיחלץ ממשברים אישיים.
האם מחשבה זו מעניקה לך שלוות נפש? אם לא, חשוב על החלופה הבאה. לא רק שהיא קוסמת יותר, היא אף הגיונית יותר.
מה מלמד המקרא
המקרא מלמד שהאדם נברא ישירות על־ידי אלוהים. איננו תוצר של אבולוציה נטולת רגש ולא־תבונית. ההיפך, אנו ילדיו של אב אוהב ובר דעת. שים לב לדברים הברורים הבאים הכתובים במקרא.
בראשית א’:27. ”ויברא אלוהים את האדם בצלמו, בצלם אלוהים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם”.
תהלים קל”ט:14. ”אודך על כי נוראות נפליתי [נוצרתי באורח פלאי ומעורר יראה]. נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאוד”.
מתי י”ט:4–6. ”האם לא קראתם שהבורא עשה אותם זכר ונקבה מבראשית וגם אמר, ’על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו ודבק באשתו והיו לבשר אחד’? אין הם עוד שניים אלא בשר אחד. לכן מה שחיבר האלוהים אל יפריד האדם”.
מעשי השליחים י”ז:24, 25. ”האל אשר עשה את העולם וכל אשר בו. הוא אדון השמיים והארץ ואין הוא שוכן בהיכלות מעשה ידיים; גם אין ידי אדם משרתות אותו כאילו הוא זקוק לאיזה דבר, שהרי לכול הוא נותן חיים ונשמה וכל דבר”.
ההתגלות ד’:11. ”לך יאה, אדוננו ואלוהינו, לקבל את הכבוד והיקר והגבורה, כי אתה בראת הכול וברצונך היו ונבראו”.
תשובת המקרא משרה שלוות נפש אמיתית
הידיעה שאלוהים ”קרא שם לכל משפחה... בארץ” משנה את דרך הסתכלותנו על הזולת (אפסים ג’:15). ידע זה משפיע גם על האופן שבו אנו רואים את עצמנו ואת בעיותינו. צורת החשיבה שלנו תושפע בדרכים הבאות.
כשנעמוד בפני החלטות קשות לא נהיה מבולבלים מדי מהדעות הסותרות של האדם. תחת זאת, נשים מבטחנו בעצות המקרא. מדוע? מכיוון ש”כל הכתוב נכתב ברוח אלוהים, ומועיל הוא להוראה, לתוכחה, לתיקון, לחינוך במעגלי צדק, למען יהיה איש האלוהים מושלם, ומוכשר לכל מעשה טוב” (טימותיאוס ב’. ג’:16, 17).
אין עוררין על כך שיישום עצות המקרא כרוך במאמצים ודורש משמעת עצמית. לפעמים עצותיו ידרשו מאיתנו אף לנהוג בדרך המנוגדת לנטיותינו (בראשית ח’:21). אולם, אם נקבל את העובדה שנבראנו על־ידי אב שמימי אוהב, יהיה זה אך הגיוני להסיק שהוא יודע מהי דרך הפעולה הטובה ביותר עבורנו (ישעיהו נ”ה:9). דברו מבטיח לנו: ”בטח אל יהוה בכל לבך ואל בינתך אל תישען. בכל דרכיך דעהו, והוא יישר אורחותיך” (משלי ג’:5, 6). אם ניישם עצה זו, חלק ניכר מהמתחים שאנו חווים בזמן בעיות ובעת קבלת החלטות, ייעלמו כלא היו.
כשניחשף לדעות קדומות לא נסבול מרגשי נחיתות, מתוך מחשבה שאנו מסיבה כלשהי שווים פחות מבני גזע אחר או מבעלי רקע תרבותי שונה. במקום זאת, נפתח דימוי עצמי בריא. מדוע? מפני שאבינו, יהוה אלוהים, ”איננו נושא פנים, אלא בכל עם ועם מי שירא אותו ועושה צדק רצוי לפניו” (מעשי השליחים י’:34, 35).
נוסף על כך, הכרה בעובדה זו תביא לכך שלא ניתן לדעות הקדומות להשפיע לרעה על יחסנו לזולת. עוד נבין שאין כל סיבה לחוש נעלים על בני גזעים אחרים, שהרי ”מאדם אחד הוא [אלוהים] יצר את כל עממי בני אדם להושיבם על פני כל הארץ” (מעשי השליחים י”ז:26).
אין ספק כי הידיעה שנבראנו ושבוראנו דואג לנו היא הבסיס להשגת שלוות נפש אמיתית. אבל כדי לשמור על שלווה פנימית נדרש מעבר לכך.
[קטע מוגדל בעמוד 4]
האם המין האנושי הוא תוצר של התפתחות?
[תמונה בעמוד 5]
הידיעה שבוראנו דואג לנו יכולה להעניק לנו שלוות נפש אמיתית