מה צופן בחובו העתיד?
מה צופן בחובו העתיד?
מדוע התשובה לכך חשובה? השקפתו של האדם על העתיד משפיעה על התנהגותו בהווה. למשל, מי שאינם אופטימיים כל כך לגבי העתיד עשויים לאמץ את הגישה האומרת: ”הבה נאכל ונשתה, כי מחר נמות” (קורינתים א’. ט”ו:32). גישה כזו מובילה פעמים רבות לזללנות, לשתייה לשוכרה ולחרדות — ולא לשלוות נפש אמיתית.
אין ספק שאילו נותר העתיד לגמרי בידי האדם לא הייתה לנו כל תקווה. האוויר, המים והאדמה מזדהמים בשיעור חסר תקדים. החששות מפני מלחמה גרעינית ומהתקפות טרור הולכים וגוברים. מחלות ועוני פוגעים במיליארדים ברחבי העולם. למרות זאת, יש לנו סיבות טובות להביט אל העתיד בביטחון.
האדם אינו מסוגל לחזות את העתיד במדויק, אך יהוה אלוהים מציג עצמו כמי ש”מגיד מראשית אחרית, ומקדם אשר לא נעשו” (ישעיהו מ”ו:10). מה אומר יהוה על העתיד?
מה מלמד המקרא
יהוה לא ירשה שהארץ או החיים עליה ייפגעו באופן חסר תקנה. למעשה, המקרא מבטיח שאלוהים ’ישחית את משחיתי הארץ’ (ההתגלות י”א:18). באמצעות מלכותו, כלומר ממשלתו השמימית, ינקה יהוה את הארץ מכל הרשע הפושה בה ויגשים את המטרה שהועיד לה מלכתחילה (בראשית א’:26–31; ב’:8, 9; מתי ו’:9, 10). הפסוקים הבאים פותחים לנו צוהר אל העתיד ומתארים מאורעות שישפיעו בקרוב על כל אחד ואחד בכדור־הארץ.
תהלים מ”ו:9, 10. ”לכו, חזו מפעלות יהוה, אשר שָׂם שמות בארץ. משבית מלחמות עד קצה הארץ. קשת יְשַׁבֵּר, וקיצץ חנית; עגלות ישרוף באש”.
ישעיהו ל”ה:5, 6. ”אז תיפקחנה עיני עיוורים, ואוזני חרשים תיפתחנה. אז ידלג כאייל פיסח ותרון לשון אילם, כי נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה”.
ישעיהו ס”ה:21, 22. ”ובנו בתים וישבו, ונטעו כרמים ואכלו פריים. לא יבנו ואחר יֵשב, לא יטעו ואחר יאכל”.
דניאל ב’:44. ’אלוהי השמיים יקים מלכות שלא תחרב לעולם. מלכות זו לא תעבור לעם אחר. היא תפורר את כל המלכויות האלה ותשים להן קץ והיא תקום לעולם’.
יוחנן ה’:28, 29. ”תבוא שעה שכל שוכני קבר ישמעו את קולו [של ישוע], ויֵצאו”.
ההתגלות כ”א:3, 4. ”האלוהים יהיה עימהם, וימחה כל דמעה מעיניהם והמוות לא יהיה עוד; גם אבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד, כי הראשונות עברו”.
תשובת המקרא משרה שלוות נפש אמיתית
התנאים המתוארים לעיל עשויים בתחילה להישמע טובים מדי. אבל הבטחות אלו ניתנו מפי אלוהים ולא מפי בני אדם, ויהוה אלוהים ”אינו מכזב” (טיטוס א’:2).
אם תלמד לבטוח בהבטחות אלוהים ולחיות על־פי חוקיו, לא תאבד את שלוות נפשך גם בנסיבות הקשות ביותר. מלחמות, עוני, מחלות, ואפילו הקשיים הנלווים לזקנה או הידיעה שמותך אולי קרוב — דבר מאלה לא יגזול ממך לחלוטין את שלוותך. מדוע? מכיוון שיהיה לך הביטחון שמלכות אלוהים תבטל את נזקי הפגעים האלו.
מה עליך לעשות כדי להשיג תקווה זו? עליך לשנות את הלך חשיבתך ולהוכיח לעצמך ”מהו הטוב והרצוי והמושלם בעיניו [של אלוהים]” (רומים י”ב:2). סביר להניח שתזדקק להוכחות נוספות לכך שהבטחות המקרא מהימנות. בדיקה זו שווה כל מאמץ. מעטים הדברים שיקנו לך שלוות נפש גדולה מכך.
[תמונות בעמודים 8, 9]
מה מלמד דבר־אלוהים על העתיד?