נבואות על המשיח
נבואות על המשיח
העם היהודי שידע מה כתבו ישעיהו ונביאים נוספים על המשיח, ציפה זמן רב לבואו. למעשה, בימיו של ישוע היו יהודים רבים ’שרויים בציפייה’ לבואו הקרוב של המשיח (לוקס ג׳:15). ראוי לציין שנבואות המקרא כללו פרטים מדהימים בנוגע לחיי המשיח. אין אדם שיכול היה לנבא מאורעות אלו או להביא לכך שהם יתרחשו בימיו של ישוע.
פרטים הנוגעים להולדתו של המשיח. ישעיהו ניבא שהמשיח ייוולד לבתולה. לאחר שתיאר את הנסיבות הפלאיות הקשורות להולדת ישוע, כתב השליח מתי: ”כל זה אירע למען יתקיים מה שדיבר אדנָי בפי הנביא: ’הנה העלמה הרה ויולדת בן’” (מתי א׳:22, 23; ישעיהו ז׳:14). ישעיהו אף ניבא שהמשיח יהיה מבית דוד והזכיר מפורשות את ישי, אבי דוד. ישוע אכן היה מצאצאיו הישירים של דוד (מתי א׳:6, 16; לוקס ג׳:23, 31, 32). לפיכך, לפני הולדת ישוע, אמר המלאך גבריאל למרים אימו: ”אלוהים ייתן לו את כיסא דוד אביו” (לוקס א׳:32, 33; ישעיהו י״א:1–5, 10; רומים ט״ו:12).
פרטים אודות חייו של המשיח. בבגרותו קרא ישוע בבית הכנסת בנצרת את המילים הבאות מנבואת ישעיהו: ”רוח אדנָי [יהוה] עליי, יען משח אותי לבשר ענווים”. ישוע ייחס את הנבואה לעצמו ואמר: ”היום נתמלא הכתוב הזה באוזניכם” (לוקס ד׳:17–21; ישעיהו ס״א:1, 2). ישעיהו אף חזה מראש את יחסו האדיב, המתון וחסר היומרות של ישוע כלפי הנזקקים לריפוי. מתי כותב: ”רבים הלכו אחריו. הוא ריפא את כולם והזהיר אותם שלא יגלו אותו, למען יתקיים מה שנאמר בפי ישעיהו הנביא... ’לא יצעק ולא יִשא... קנה רצוץ לא ישבור’” (מתי ח׳:16, 17; י״ב:10–21; ישעיהו מ״ב:1–4; נ״ג:4, 5).
פרטים בנוגע לסבלו של המשיח. ישעיהו ניבא שרוב תושבי ישראל לא יקבלו את המשיח, אלא שתחת זאת הוא יהיה להם ”לצור מכשול” (פטרוס א׳. ב׳:6–8; ישעיהו ח׳:14, 15). ואכן, על אף הניסים הרבים שחולל ישוע, ”לא האמינו בו. וזאת לקיים את דבר ישעיהו הנביא: ’יהוה, מי האמין לשמועתנו?’” (יוחנן י״ב:37, 38; ישעיהו נ״ג:1) אחת הסיבות שבעטיין לא האמינו בו היהודים הייתה הדעה הרווחת, אם כי מוטעית, שהמשיח ישחרר את העם מיידית מעול הרומאים ויכונן עלי אדמות את מלכות דוד העצמאית. מאחר שישוע סבל ומת, רוב היהודים לא קיבלוהו כמשיח. אולם, למעשה, ישעיהו ניבא שהמשיח יסבול לפני שיוכתר למלך.
בספר ישעיהו מובאים באורח נבואי דברי המשיח: ”גֵוִי נתתי למכים... פניי לא הסתרתי מכלימות ורוק”. מתי מדווח מה אירע בעת משפטו של ישוע: ”ירקו בפניו והיכוהו באגרוף; גם סטרו לו” (ישעיהו נ׳:6; מתי כ״ו:67). ”הוא נענה; ולא יפתח פיו”, כתב ישעיהו. ואכן כאשר חקר פילטוס את ישוע לבירור ההאשמות שהטיחו בו היהודים, ישוע ”לא השיב לו גם לא על טענה אחת, לתמהונו הרב של הנציב” (ישעיהו נ״ג:7; מתי כ״ז:12–14; מעשי השליחים ח׳:28, 32–35).
פרטים ביחס למות המשיח. נבואת ישעיהו התגשמה גם במותו של ישוע ואף לאחר מכן. ישעיהו ניבא: ”ייתן את רשעים קברו ואת עשיר בְּמותיו” (ישעיהו נ״ג:9). כיצד נבואה זו שלכאורה טומנת בחובה סתירה פנימית, באה על התגשמותה? ישוע הוקע למוות בין שני שודדים (מתי כ״ז:38). אולם מאוחר יותר, הניח יוסף העשיר, תושב רמתיים, את גופת ישוע בקברו החדש שלו אשר נחצב בסלע (מתי כ״ז:57–60). בנוסף לכל הנאמר לעיל, מותו של ישוע הגשים את אחד הפרטים החשובים ביותר בנבואת ישעיהו. בהתייחסו למשיח אומר ישעיהו: ”יצדיק צדיק, עבדי, לרבים; ועוונותם הוא יסבול”. מותו של ישוע סיפק את הכופר שבזכותו נישא נטל החטא מעל כתפי כל הנאמנים (ישעיהו נ״ג:8, 11; רומים ד׳:25).
נבואות אשר התגשמותן ודאית
על מנת להוכיח את זהות המשיח על בסיס המקרא, ציטטו השליחים וישוע עצמו מספרי המקרא, ובעיקר מנבואות ישעיהו. אולם, ספר ישעיהו אינו היחיד שחזה את העתיד. נבואות תנ״ך רבות אחרות התגשמו ועוד יתגשמו בישוע, במלכותו, ובדברים הטובים שהמלכות תבצע * (מעשי השליחים כ״ח:23; ההתגלות י״ט:10). עד כמה ודאית התגשמותן של נבואות אלו? ישוע אמר למאזיניו היהודים: ”אל תחשבו שבאתי לבטל את התורה או את הנביאים; לא באתי לבטל כי אם לקיים. אמן. אומר אני לכם, עד אשר יעברו השמיים והארץ אף יוד אחת או תג אחד לא יעברו מן התורה בטרם יתקיים הכול” (מתי ה׳:17, 18).
ישוע גם הצביע על התגשמותן של נבואות מקראיות במאורעות שהתרחשו בימיו ובמאורעות שעמדו להתרחש בהמשך (דניאל ט׳:27; מתי ט״ו:7–9; כ״ד:15). זאת ועוד, ישוע ותלמידיו ניבאו על מאורעות שיתרחשו לאחר זמנם, כולל מאורעות רבים שבהתגשמותם אנו חוזים כיום. המאמר הבא ידון בהתגשמויות נוכחיות ועתידיות של נבואות המקרא.
[הערת שוליים]
^ ס׳ 9 למידע נוסף אודות נבואות שהתגשמו בישוע, ראה הספר מה באמת מלמד המקרא? עמוד 200, יצא לאור מטעם עדי־יהוה.
[תמונה בעמוד 4]
”העלמה... יולדת בן”
[תמונה בעמוד 5]
”פניי לא הסתרתי מכלימות”