היכולים המתים לעזור לחיים?‏

טאמבה,‏ בחור צעיר במערב אפריקה עמד לגשת למבחן בבית־הספר.‏ * אימו טענה בתוקף שכדי להצליח הוא חייב לבקש עזרה מקרובי משפחה שנפטרו.‏ בפלרמו שבסיציליה נוהגים תיירים לבקר בקטקומבות (‏אולמות קבורה תת־קרקעיים)‏,‏ שבהן מוצגות מאות גופות חנוטות.‏ יש המאמינים שגופות חנוטות אלה מעניקות הגנה אלוהית לחיים.‏ מדי שנה פוקדים מבקרים את העיירה לילי דייל שבמערב מדינת ניו־יורק,‏ ארה״ב,‏ שבה מתגוררים הרבה מאוד מדיומים ומתקשרים.‏ המבקרים מקווים לתקשר עם קרובי משפחה או ידידים שנפטרו ולקבל מהם עזרה.‏

רבים ברחבי העולם מאמינים שהמתים יכולים לעזור לחיים.‏ מה דעתך?‏ אולי זה מה שלימדו אותך או שיש לך ידידים או בני משפחה המאמינים בכך בכל ליבם.‏ אין זה אלא טבעי שנתגעגע לחברתם של יקירינו שנפטרו.‏ מדיומים ומתקשרים מבטיחים לענות על הצורך הזה.‏ מתקשרת אחת צוטטה במגזין טיים כמי שאמרה שעולם הרוחות ”‏תמיד זמין אם פונים אליו לעזרה”‏.‏ האם יש דברים בגו?‏ האם המתים באמת יכולים לעזור לחיים?‏ אולי תופתע מן התשובה הברורה שבמקרא.‏

האם המתים חיים במקום כלשהו?‏

המקרא מסביר במונחים פשוטים וקלים להבנה מה קורה לאחר המוות.‏ שים לב לכתוב בקהלת ט׳:‏5‏:‏ ”‏החיים יודעים שימותו;‏ והמתים אינם יודעים מאומה”‏.‏ האם יש למתים רגשות?‏ פסוק 6 משיב על כך:‏ ”‏גם אהבתם,‏ גם שנאתם,‏ גם קנאתם כבר אבדה,‏ וחלק אין להם עוד לעולם בכל אשר נעשה תחת השמש”‏.‏ עוד ראוי לציין שלפי פסוק 10 באותו הפרק,‏ ”‏אין מעשה וחשבון ודעת וחוכמה בשאול,‏ אשר אתה הולך שמה”‏.‏ משמעות המילה ”‏שאול”‏ היא הקבר המשותף של האנושות.‏

במהלך חייו עזר ישוע לרבים,‏ אך הוא ידע שהוא עתיד למות.‏ האם חשב שבהיותו בקבר יוכל לעזור לאנשים?‏ לא.‏ הוא השווה את מותו המתקרב לשעות הלילה,‏ שבהן לא ניתן לעבוד (‏יוחנן ט׳:‏4‏)‏.‏ ישוע ידע היטב שכאשר אנשים מפסיקים לחיות,‏ אין להם למעשה כל יכולת לעזור לאחרים.‏

ישוע ערך הקבלה נוספת המבהירה את אותה נקודה לגבי המוות.‏ כאשר מת חברו אלעזר,‏ דימה ישוע את המוות לשינה (‏יוחנן י״א:‏11–13‏)‏.‏ האם נוכל לצפות מאדם ישן להושיט לנו עזרה?‏ מובן שלא.‏ אדם ישן אינו מודע לסביבתו ואינו מסוגל לעזור לאיש.‏

האם הנפש ממשיכה לחיות אחרי המוות?‏

רבים חונכו על ברכי האמונה שהנפש היא חלק ערטילאי באדם הממשיך להתקיים אחרי המוות.‏ המקרא מלמד דבר אחר.‏ ספר בראשית עוזר לנו להבין מהי הנפש.‏ בבראשית ב׳:‏7 נאמר שבעת בריאתו הפך אדם הראשון ”‏לנפש חיה”‏.‏ האדם בכללותו הוא נפש;‏ גם בעלי  חיים הם נפשות (‏בראשית א׳:‏20–25‏)‏.‏ יוצא מכך שכאשר אדם או בעל חיים מת,‏ הנפש מתה.‏ פסוקים נוספים במקרא מחזקים מסקנה זו (‏יחזקאל י״ח:‏4‏)‏.‏

אבל יש שישאלו:‏ ’‏מה לגבי הסיפורים הרבים על אנשים שיצרו קשר עם המתים,‏ שמעו את קולם ואפילו ראו אותם?‏’‏ סיפורים כאלה נפוצים במקומות רבים בעולם.‏ הם נוסכים בבני המשפחה השכולים ובידידים קרובים תקווה,‏ וגורמים לרבים לפנות למדיומים הטוענים שביכולתם ליצור קשר עם המתים.‏

היש אמת בסיפורים אלה?‏ ואם כן,‏ האין הם סותרים את הפסוקים שהוזכרו לעיל?‏ ישוע המשיח אמר שדבר־אלוהים הוא אמת (‏יוחנן י״ז:‏17‏)‏.‏ אמת אינה סותרת את עצמה.‏ למעשה,‏ המקרא מציין בבירור איך עלינו להתייחס לטענות שהמתים יכולים לעזור לחיים.‏ מסופר בו על אדם אחד שניסה להיעזר בעולם המתים.‏ עיון מעמיק במקרה זה יחשוף בפנינו את האמת.‏

מלך מבקש עזרה מהמתים

בימת ההתרחשות היא שדה קרב בצפון ארץ ישראל.‏ שאול המלך וצבאו ניצבים מול צבא פלשתי אימתני.‏ בראות שאול את מחנה הפלשתים,‏ ’‏נחרד ליבו מאוד’‏.‏ שאול המלך כבר זנח את עבודת אלוהים האמיתית,‏ ובעקבות זאת לא נעתר יהוה לתחינותיו.‏ למי יפנה שאול?‏ נביא אלוהים,‏ שמואל,‏ היה בין המתים (‏שמואל א׳.‏ כ״ח:‏3,‏ 5,‏ 6‏)‏.‏

שאול ביקש הדרכה מבעלת אוב בעין דור.‏ הוא התחנן בפניה:‏ ”‏את שמואל העלי לי”‏ מן המתים.‏ האישה העלתה דמות באוב.‏ אותו ”‏שמואל”‏ אמר לשאול שהפלשתים יגברו עליו ושהוא ובניו ימותו בקרב (‏שמואל א׳.‏ כ״ח:‏7–19‏)‏.‏ האם היה זה באמת שמואל שעלה מן המתים?‏

חשוב על כך.‏ במקרא נאמר שבמותו ’‏שב [‏האדם]‏ לאדמתו’‏ ו’‏אובדים עשתונותיו [‏מחשבותיו]‏’‏ (‏תהלים קמ״ו:‏4‏)‏.‏ הן שאול והן שמואל ידעו שאלוהים מגנה כל מגע עם בעלי אוב.‏ הרי עוד קודם לכן ניצח שאול על מערכה לעקירת המנהגים הספיריטיסטיים מן הארץ (‏ויקרא י״ט:‏31‏)‏.‏

נתח את המצב בהיגיון.‏ אילו היה שמואל הנאמן עדיין חי בתור רוח,‏ האם היה מפר את תורת אלוהים ומשתף פעולה עם בעלת אוב כדי לפגוש את שאול?‏ יהוה סירב לדבר עם שאול.‏ האם בעלת אוב יכולה לאלץ את האל הכול יכול לתקשר עם שאול באמצעות שמואל המת?‏ לא.‏ ברור אפוא שאותו ”‏שמואל”‏ לא היה בשום פנים ואופן נביאו הנאמן של אלוהים.‏ הייתה זו רוח — שד מרושע אשר התחזה לשמואל המנוח.‏

שדים הם מלאכים שמרדו בסמכותו של אלוהים בשלביה המוקדמים של ההיסטוריה האנושית (‏בראשית ו׳:‏1–4;‏ יהודה 6‏)‏.‏ השדים יכולים להתבונן באנשים;‏ הם יודעים איך  כל אחד דיבר,‏ נראה והתנהג בחייו.‏ מטרתם היא לערער את אמינותו של המקרא.‏ אין פלא שהמקרא מזהיר מפני כל מגע עם כוחות רוחניים אלה!‏ (‏דברים י״ח:‏10–12‏)‏ הרוחות הרעות הללו עדיין פעילות כיום.‏

עובדה זו עוזרת לנו להבין מדוע רבים מספרים שהם ”‏שמעו”‏ או ”‏ראו”‏ קרובים שנפטרו.‏ דמויות אלו נראות לעיתים ידידותיות,‏ אבל למעשה מדובר בכוחות רוחניים רעים הנחושים בדעתם להתעות בני אדם * (‏אפסים ו׳:‏12‏)‏.‏ חשוב גם על הנקודה הבאה:‏ יהוה הוא אל אוהב הדואג לנו.‏ אילו המתים היו עדיין חיים במקום כלשהו והיו יכולים לבוא לעזרת ידידים וקרובי משפחה,‏ האם בוראנו האוהב היה אוסר מגעים כאלה ורואה בהם ’‏תועבה’‏?‏ ודאי שלא!‏ (‏דברים י״ח:‏12;‏ פטרוס א׳.‏ ה׳:‏7‏)‏ היש אפוא מישהו אמין שכן יכול להושיט לנו עזרה?‏

עזרה של ממש לחיים ולמתים

מן האמור לעיל ראינו שהמתים אינם מסוגלים לעזור לחיים.‏ יתרה מזו,‏ כל פנייה אל המתים כדי לבקש את עזרתם אינה רק חסרת תועלת,‏ אלא מסוכנת ביותר,‏ משום שהיא מהווה עבירה על חוקי אלוהים וגם חושפת את האדם להשפעתם המזיקה של השדים.‏

המקרא מפנה אותנו למקור העזרה הטוב ביותר — בוראנו,‏ יהוה.‏ הוא יכול להצילנו אפילו מן המוות (‏תהלים ל״ג:‏19,‏ 20‏)‏.‏ הוא מוכן ורוצה לעזור לנו,‏ ובכך נותן לנו תקווה אמיתית,‏ להבדיל מתקוות השווא שמציעים בעלי אוב ומתקשרים למיניהם.‏

טאמבה,‏ שהוזכר בתחילת המאמר,‏ נוכח מנסיונו בהבדל בין תקוות השווא שמציעים מדיומים ובין האמת שמציע יהוה.‏ מתקשרים אמרו לו שאם לא יקריב קורבן לאבותיו המתים,‏ ייכשל במבחן.‏ טאמבה התחיל עוד קודם לכן ללמוד את המקרא בסיועם של עדי־יהוה.‏ הוא למד מה באמת מצב המתים ומי הם הכוחות המרושעים המתחזים לרוחות של האבות המתים.‏ חרף לחצים עצומים מצד אימו לבקש עזרה מעולם הרוחות,‏ סירב טאמבה ואמר לה:‏ ”‏אם אכשל,‏ אשקיע יותר בשנה הבאה”‏.‏

מה קרה בסוף?‏ הוא קיבל את הציון הגבוה ביותר!‏ אימו נדהמה,‏ איבדה כל אמון במכשפים ובמתקשרים ולא אמרה מאז מילה על הקרבת קורבנות למתים.‏ טאמבה למד שיהוה מזהיר אותנו לבל ’‏נדרוש בעד החיים אל המתים’‏ (‏ישעיהו ח׳:‏19‏)‏.‏ הדברים שלמד מהמקרא נתנו לו את הביטחון שאם ידבק בתורת אלוהים,‏ הוא יראה הצלחה במעשיו (‏תהלים א׳:‏1–3‏)‏.‏

אך מה לגבי יקירינו שנפטרו?‏ האם אבדה תקוותם?‏ יהוה עוזר לא רק לנו החיים,‏ אלא גם מבטיח להושיע את שוכני הקבר.‏ שים לב מה הכריז הנביא ישעיהו בפרק כ״ו פסוק 19‏:‏ ”‏יחיו מתיך.‏ .‏.‏.‏ הקיצו ורננו,‏ שוכני עפר!‏”‏ המתים ישובו לחיים.‏

תאר לעצמך!‏ מיליארדי ישני אדמת עפר יוקמו לתחייה!‏ למעשה,‏ המקרא מגלה שיהוה ’‏נכסף’‏ להקים את המתים לתחייה (‏איוב י״ד:‏14,‏ 15‏)‏.‏ האם ההבטחות הללו נשמעות לך טובות מדי?‏ ישוע המשיח היה כל כך בטוח בתקווה זו שהוא ציין שהמתים כבר חיים מנקודת מבטו של יהוה (‏לוקס כ׳:‏37,‏ 38‏)‏.‏

האם היית רוצה לאמץ תקווה זו לליבך?‏ * המשך לרכוש ידע מדויק מתוך המקרא.‏ תוך כדי הלימוד תשתכנע שיהוה יכול לעזור הן לחיים והן למתים ושהדברים שהוא מבטיח ”‏נאמנים ואמיתיים”‏ (‏ההתגלות כ״א:‏4,‏ 5‏)‏.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 19]‏

אין זה אלא טבעי שנתגעגע לחברתם של יקירינו שנפטרו

‏[‏תמונה בעמוד 20]‏

האם שמואל הנביא עלה מן המתים ודיבר עם שאול המלך?‏