האם נבואות המקרא מצביעות על מדינת ישראל המודרנית?‏

עיני העולם צופות כיום בדאגה במתרחש במזרח התיכון.‏ התקפות טילים,‏ עימותים בין מליציות חמושות ופיגועי טרור הם אירועים שבשגרה.‏ בנוסף למצבים טעונים אלה קיים חשש ממשי שגורם כלשהו באזור יעשה שימוש בנשק גרעיני.‏ אין פלא אפוא שאנשים ברחבי העולם מודאגים!‏

העולם גם עקב בדריכות אחר ההתפתחויות במזרח התיכון במאי 1948.‏ באותה תקופה,‏ לפני 62 שנה,‏ עמד המנדט הבריטי בארץ ישראל (‏פלשתינה)‏ להסתיים,‏ והאזור היה על סף מלחמה.‏ מספר חודשים קודם לכן,‏ החליטו האומות המאוחדות על הקמתה של מדינה יהודית עצמאית בחלק משטחי ארץ ישראל.‏ המדינות הערביות באזור נשבעו למנוע את הדבר בכל מחיר.‏ ”‏קו החלוקה לא יהיה אלא קו של אש ודם”‏,‏ הזהירה הליגה הערבית.‏

היה זה יום שישי אחר הצהריים,‏ ב־14 במאי 1948 בשעה 00:‏16.‏ אלו היו השעות האחרונות של שלטון המנדט הבריטי.‏ קבוצה של 350 איש הוזמנה בחשאי להגיע למוזיאון תל־אביב כדי לנכוח בטקס שבו עמדה להינתן ההודעה שלה ציפו זה זמן רב — ההכרזה הרשמית על הקמתה של מדינת ישראל המודרנית.‏ הטקס התנהל תחת אבטחה כבדה מחשש שאויביה הרבים של המדינה החדשה ינסו לטרפד את המהלך.‏

דוד בן גוריון,‏ שעמד בראש מועצת העם,‏ קרא את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל.‏ נאמר שם,‏ בין היתר:‏ ”‏נתכנסנו,‏ אנו חברי מועצת העם,‏ נציגי הישוב העברי,‏ .‏.‏.‏ ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל,‏ היא מדינת ישראל”‏.‏

האם מדובר בהתגשמות של נבואה מקראית?‏

חלק מהפרוטסטנטים האוונגליסטים מאמינים שמדינת ישראל הגשימה  בכך נבואה מקראית.‏ לדוגמה,‏ הכומר ג׳ון האגי כתב בספרו Jerusalem Countdown: ”‏מאורע הרה חשיבות זה הועלה על הכתב על־ידי הנביא ישעיהו שאמר,‏ ’‏ייוולד גוי פעם אחת’‏.‏ (‏ראה ישעיהו ס״ו:‏8‏.‏)‏ .‏.‏.‏ זאת הייתה ההתגשמות המדהימה ביותר של נבואה במאה העשרים.‏ זאת הייתה עדות חיה עבור כל בני האדם לכך שאלוהי ישראל חי וקיים”‏.‏

היש אמת בהצהרה זו?‏ האם הכתוב בישעיהו ס״ו:‏8 אכן חוזה את הקמתה של מדינת ישראל?‏ האם ב־14 במאי 1948 היה העולם עד ל״התגשמות המדהימה ביותר של נבואה במאה העשרים”‏?‏ אם עם ישראל הוא עדיין עמו הנבחר של אלוהים,‏ ואם יהוה משתמש בו כדי להגשים את נבואות המקרא,‏ הדבר צריך ודאי לעניין תלמידי מקרא ברחבי העולם כולו.‏

בנבואת ישעיהו נאמר:‏ ”‏מי שמע כזאת?‏ מי ראה כאלה?‏ היוחל ארץ ביום אחד?‏ אם ייוולד גוי [‏עַם]‏ פעם אחת?‏ כי חלה גם ילדה ציון את בניה”‏ (‏ישעיהו ס״ו:‏8‏)‏.‏ הפסוק ללא ספק מנבא על כך שאומה שלמה עתידה להיוולד באופן פתאומי,‏ כאילו ביום אחד.‏ אבל מי עתיד היה לגרום ללידה זו?‏ הפסוק הבא מספק לנו רמז:‏ ”‏’‏האני אשביר ולא אוליד?‏’‏ יאמר יהוה.‏ ’‏אם אני המוליד ועצרתי?‏’‏ אמר אלוהייך”‏.‏ יהוה אלוהים מבהיר כי הוא זה שיביא ללידתה הדרמטית של האומה.‏

מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית חילונית.‏ היא מעולם לא טענה באופן רשמי שהיא נשענת על אלוהי המקרא.‏ האם ישראל זקפה לזכותו של יהוה אלוהים את הקמתה של המדינה ב־1948?‏ לא.‏ שמו של אלוהים והמילה ”‏אלוהים”‏ לא הוזכרו בשום חלק של הנוסח המקורי של הכרזת העצמאות.‏ הספר Great Moments in Jewish History מציין בנוגע לנוסח הסופי של ההכרזה:‏ ”‏אפילו כאשר מועצת העם התכנסה בשעה 00:‏13,‏ לא הצליחו חבריה להסכים על הנוסח של הכרזת העצמאות.‏ .‏.‏.‏ היהודים המסורתיים רצו שתהיה התייחסות ל’‏אלוהי ישראל’‏.‏ אך החילונים התנגדו.‏ בן גוריון החליט בתור פשרה שהמילה ’‏צור’‏ תופיע במקום המילה ’‏אלוהים’‏”‏.‏

עד עצם היום הזה מבססת מדינת ישראל את זכותה לעצמאות על החלטת האו״ם ועל מה שהיא מכנה זכותו הטבעית וההיסטורית של העם היהודי.‏ האם הגיוני לצפות שאלוהי המקרא יבצע את הנס הנבואי הגדול ביותר במאה ה־20 למען אומה המתעלמת ממנו?‏

ההבדל בין עם ישראל הקדום למדינת ישראל

הגישה החילונית במדינת ישראל עומדת בניגוד גמור למצב ששרר ב־537 לפה״ס.‏ באותה שנה — 70 שנה לאחר שהבבלים הגלו את בני ישראל והחריבו את ארצם — עם ישראל אכן ’‏נולד מחדש’‏,‏ כאילו ביום אחד.‏ בזמן ההוא,‏ הכתוב בישעיהו ס״ו:‏8 התגשם בצורה מדהימה כאשר כורש הגדול,‏ מלך פרס אשר כבש את בבל,‏ התיר ליהודים לחזור למולדתם (‏עזרא א׳:‏2‏)‏.‏

בשנת 537 לפה״ס כורש הפרסי הכיר בכך שידו של יהוה הייתה בדבר,‏ והגולים שחזרו לירושלים עשו זאת במטרה לשקם את עבודת יהוה אלוהים ולבנות מחדש את מקדשו.‏ מדינת ישראל המודרנית מעולם לא הצהירה באופן רשמי על שאיפות או כוונות שכאלה.‏

האם עם ישראל הוא עדיין העם הנבחר?‏

בשנת 33 לספירה איבד עם ישראל הגשמי את הזכות להיות עמו הנבחר של אלוהים כאשר דחה את בנו של יהוה,‏ המשיח ישוע.‏ המשיח הסביר זאת במילים הבאות:‏  ‏”‏ירושלים,‏ ירושלים,‏ ההורגת את הנביאים וסוקלת את השלוחים אליה.‏ .‏.‏.‏ הנה ביתכם יינטש לכם”‏ (‏מתי כ״ג:‏37,‏ 38‏)‏.‏ דבריו של ישוע התגשמו ב־70 לספירה,‏ כאשר החריבו צבאות רומא את ירושלים ואת בית־המקדש ושמו קץ למוסד הכהונה.‏ אך מה באשר למטרת אלוהים שיהיה לו עם ”‏סגולה מכל העמים,‏ .‏.‏.‏ ממלכת כוהנים וגוי קדוש”‏?‏ (‏שמות י״ט:‏5,‏ 6‏)‏.‏

השליח פטרוס שהיה יהודי מלידה ענה על שאלה זו במכתב שכתב למשיחיים — הן נוכרים והן יהודים.‏ הוא כתב:‏ ”‏אתם עם נבחר,‏ ממלכת כוהנים וגוי קדוש,‏ עם סגולה.‏ .‏.‏.‏ אתם אשר לפנים לא עם הייתם,‏ אך כעת עם אלוהים אתם;‏ אשר לפנים לא רוחמו,‏ אך כעת מרוחמים”‏ (‏פטרוס א׳.‏ ב׳:‏7–10‏)‏.‏

משיחיים שנבחרו באמצעות רוח הקודש שייכים לעם רוחני.‏ ההשתייכות לעם זה אינה קשורה למוצאו של האדם או לאזור גיאוגרפי כלשהו.‏ השליח פאולוס תיאר זאת במילים הבאות:‏ ”‏לא המילה חשובה אף לא העורלה,‏ אלא בריאה חדשה.‏ כל הנוהגים לפי כלל זה,‏ שלום ורחמים עליהם ועל ישראל השייכים לאלוהים”‏ (‏גלטים ו׳:‏15,‏ 16‏)‏.‏

מדינת ישראל מעניקה אזרחות לכל יהודי מלידה ולכל מי שהתגייר.‏ אולם על־פי המקרא האזרחות ב”‏ישראל השייכים לאלוהים”‏ מוענקת רק למי ש”‏שייכים למשיח”‏ (‏גלטים ג׳:‏29‏)‏.‏ פאולוס התייחס לישראל השייכים לאלוהים,‏ כלומר ליהודים הרוחניים,‏ וכתב:‏ ”‏לא על־פי מראית עין יהודי הוא יהודי,‏ ולא מה שרואים בגוף הוא מילה.‏ יהודי הוא זה שבתוך תוכו הוא יהודי ומילה היא זו שבלב,‏ לפי הרוח ולא לפי אות כתובה;‏ שבחו אינו בא מבני אדם,‏ כי אם מאלוהים”‏ (‏רומים ב׳:‏28,‏ 29‏)‏.‏

פסוק זה עוזר לנו להבין דברים שנויים במחלוקת שאמר פאולוס.‏ באיגרת שכתב אל הרומים,‏ דימה פאולוס את היהודים מלידה שגילו חוסר אמונה לענפיו של עץ זית סמלי שנכרתו על מנת שניתן יהיה ’‏להרכיב’‏ על עץ הזית ענפי ”‏בר”‏ שסימלו את הנוכרים (‏רומים י״א:‏17–21‏)‏.‏ בסיום המשל,‏ הוא ציין:‏ ”‏קהות לב אחזה במידת מה את ישראל,‏ עד אשר ייכנס מלוא הגויים.‏ וכך כל ישראל ייוושע”‏ (‏רומים י״א:‏25,‏ 26‏)‏.‏ האם פאולוס ניבא שבשלב מסוים יהפכו כל היהודים למשיחיים?‏ ברור שדבר כזה לא קרה.‏

כאשר אמר את המילים ”‏כל ישראל”‏,‏ התכוון פאולוס לעם ישראל הרוחני — משיחיים שנבחרו באמצעות רוח הקודש.‏ הוא אמר שהעובדה שהיהודים דחו את המשיח לא תסכל את מטרתו של אלוהים שיהיה לו ’‏עץ זית’‏ רוחני מלא בענפים נושאי פרי.‏ הדבר עולה בקנה אחד עם משלו של ישוע שבו הוא דימה עצמו לגפן ששריגיה עתידים להיכרת כיוון שהם אינם עושים פרי.‏ ישוע אמר:‏ ”‏אני הגפן האמיתית ואבי הכורם.‏ כל שריג בי שאינו עושה פרי,‏ הוא מסיר אותו;‏ וכל אשר עושה פרי,‏ הוא מטהר אותו כדי שירבה פריו”‏ (‏יוחנן ט״ו:‏1,‏ 2‏)‏.‏

הקמתה של מדינת ישראל לא נחזתה מראש במקרא,‏ אך המקרא כן ניבא את הקמתו של עם ישראל הרוחני!‏ אם תזהה עַם רוחני זה היום ותחפש את קרבתו,‏ תקצור ברכות נצחיות (‏בראשית כ״ב:‏15–18;‏ גלטים ג׳:‏8,‏ 9‏)‏.‏

‏[‏תמונה בעמוד 27]‏

דוד בן גוריון,‏ 14 במאי 1948

‏[‏שלמי תודה]‏

Photographer: Kluger Zoltan ,‏Israel Government Press Office

‏[‏תמונה בעמוד 29]‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 29]‏

מה משמעות המשל של פאולוס על עץ הזית?‏

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 27]‏

Todd Bolen/Bible Places.com