עם מי ניתן ליצור קשר בתחום הרוחני?
עם מי ניתן ליצור קשר בתחום הרוחני?
האל הכול יכול הפקיד תפקידי אחריות מסוימים בידי יצורים רוחניים שונים. למשל, את רסן השלטון על כדור־הארץ הוא העניק לישוע המשיח, ואת המלאכים הנאמנים מינה לעזור בהכוונת מלאכת הטפת הבשורה הטובה (ההתגלות י״ד:6). אולם לא כך הדבר לגבי תפילות. הוא לא הפקיד בידי אף אחד אחר את התפקיד לשמוע תפילות. לכן על תפילותינו להיות מופנות אך ורק לאלוהים עצמו.
יהוה הוא ”שומע תפילה” (תהלים ס״ה:3). הוא מקשיב לתפילותינו ומשיב עליהן. בנוגע לתפילות, כתב השליח יוחנן למשרתי יהוה אחרים: ”אם נבקש דבר כרצונו ישמע אותנו. ואם יודעים אנו שהוא שומע אותנו בכל אשר נבקש, יודעים אנו כי המשאלות שביקשנו ממנו ניתנות לנו” (יוחנן א׳. ה׳:14, 15).
המלאכים הנאמנים אינם רוצים שננסה ליצור עימם קשר או שנתפלל אליהם. הם מבינים את הסידור שקבע אלוהים בנוגע לתפילה ומשתפים עימו פעולה. לעיתים הם מעורבים בצורה ישירה בסידור זה. כיצד? הנה דוגמה. כאשר התפלל הנביא דניאל ליהוה בנוגע לחורבן ירושלים, השיב אלוהים לתפילת דניאל בכך ששלח את המלאך גבריאל על מנת שימסור לו מסר מעודד (דניאל ט׳:3, 20–22).
האם המתים שולחים לנו מסרים?
האם עלינו לנסות ליצור קשר עם המתים? ישנם סיפורים רבים על שיחות שהתנהלו לכאורה בין אנשים לרוחות המתים. למשל, מתקשרת אחת יצרה קשר עם אישה באירלנד וסיפרה לה שבליל אמש היא שוחחה עם פרד, בעלה של אותה אישה. אבל פרד נפטר מספר שבועות קודם לכן. המתקשרת סיפרה לה כל מיני דברים שכביכול פרד אמר לה, דברים שאשתו סברה שהיו ידועים רק לה. האישה יכלה בקלות להסיק שפרד חי בעולם רוחני ושהוא מנסה ליצור עימה קשר דרך אותה מתקשרת. אולם מסקנה זו מנוגדת למה שכתוב בבירור במקרא על מצב המתים (ראה תיבה למטה).
כיצד, אם כן, ניתן להסביר סיפורים כאלה? אחת הדרכים שבהן מנסים השדים להתעות את האנשים היא על־ידי התחזות לאנשים מתים, כגון פרד במקרה הזה. מדוע הם עושים זאת? כדי לגרום לאנשים לדחות את מה שמלמד המקרא וכדי לערער את אמונתם וביטחונם ביהוה. אין ספק שהשטן והשדים מתעים אנשים ”בכל גבורה, באותות ובמופתי שקר ובכל תרמית רשע המיועדים לבני האבדון” (תסלוניקים ב׳. ב׳:9, 10).
אין ספק שחלק מהמתקשרים והאנשים הנעזרים בהם בטוחים שהם באמת יוצרים קשר עם המתים. אבל למעשה, אם הם אכן יוצרים קשר עם מישהו, הרי שמדובר ביצורים רוחניים המתנגדים ליהוה. בדומה לכך, יש המאמינים שהם עובדים את אלוהים, אך הם למעשה טועים. השליח פאולוס כתב בהשראת אלוהים אזהרה תקיפה: ”מה שהגויים מקריבים, לשדים הם מקריבים ולא לאלוהים” (קורינתים א׳. י׳:20, 21).
אנו יכולים להתפלל לאל העליון שאוהב אותנו ודואג לנו, לכן למה שנרצה להתפלל למישהו אחר? אחרי הכול, המקרא נותן לנו את ההבטחה הבאה: ”כי יהוה, עיניו משוטטות בכל הארץ להתחזק עם [מי ש]לבבם שלם אליו” (דברי הימים ב׳. ט״ז:9).
[קטע מוגדל בעמוד 9]
אנו יכולים להתפלל לאל העליון שאוהב אותנו ודואג לנו, לכן למה שנרצה להתפלל למישהו אחר?
[תיבה/תמונה בעמודים 8, 9]
עובדה או מיתוס
עובדה: השטן הוא ישות ממשית
”ויצא השטן מאת פני יהוה ויך את איוב בשחין רע” (איוב ב׳:7).
”השטן עצמו מתחפש למלאך אור” (קורינתים ב׳. י״א:14).
”הייו ערים ועימדו על המשמר. אויבכם השטן משוטט כאריה שואג ומחפש לו לטרוף מישהו” (פטרוס א׳. ה׳:8).
”העושה חטא מן השטן הוא, כי השטן חוטא מראשית” (יוחנן א׳. ג׳:8).
”היכנעו לפני אלוהים. התייצבו נגד השטן ויברח מפניכם” (יעקב ד׳:7).
”השטן... רוצח היה מראשית ובאמת לא עמד, כי אין אמת בו. מדי דברו שקר, מתוך ישותו שלו ידבר, כי שקרן הוא ואבי השקר” (יוחנן ח׳:44).
מיתוס: כל בני האדם עוברים לאחר מותם לתחום הרוחני
”בזיעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה, כי ממנה לוקחת. כי עפר אתה ואל עפר תשוב” (בראשית ג׳:19).
”החיים יודעים שימותו; והמתים אינם יודעים מאומה” (קהלת ט׳:5).
”כל אשר תמצא ידך לעשות, בכוחך עשה. כי אין מעשה וחשבון ודעת וחוכמה בשאול [בקבר], אשר אתה הולך שמה” (קהלת ט׳:10).
”תצא רוחו, ישוב לאדמתו, ביום ההוא אבדו עשתונותיו [מחשבותיו]” (תהלים קמ״ו:4).
עובדה: מלאכים נאמנים דואגים לנו
”חונה מלאך יהוה סביב ליראיו, ויחלצם” (תהלים ל״ד:8; צ״א:11).
”האין כולם [כל המלאכים] רוחות שרת, שלוחים לשירות למען העתידים לרשת ישועה?” (עברים א׳:14).
”ראיתי מלאך אחר מעופף באמצע השמיים, אשר לו בשורת עולם לבשר ליושבי הארץ ולכל אומה ושבט ולשון ועם, והוא קורא בקול גדול: ’יראו את אלוהים ותנו לו כבוד’” (ההתגלות י״ד:6, 7).
מיתוס: ישוע שווה לאלוהים
”רצוני שתדעו כי ראש כל איש הוא המשיח, וראש האישה הוא האיש, וראש המשיח הוא אלוהים” (קורינתים א׳. י״א:3).
”כאשר הכול יושת תחתיו, אז גם הבן עצמו יהיה כפוף למי ששת תחתיו את הכול, למען יהיה האלוהים הכול בכול” (קורינתים א׳. ט״ו:28).
”אמן אמן אני אומר לכם, הבן איננו יכול לעשות דבר מליבו זולתי מה שהוא רואה את האב עושה” (יוחנן ה׳:19).