האם אלוהים ידע מראש שאדם וחוה יחטאו?
האם אלוהים ידע מראש שאדם וחוה יחטאו?
רבים שואלים שאלה זו במלוא הכנות. כאשר עולה הסוגיה מדוע אלוהים מתיר לסבל להתקיים, חטאם של הזוג הראשון בגן עדן הופך במהרה נושא לשיחה. המחשבה ש’אלוהים יודע הכול’ עשויה בקלות לגרום לכמה להסיק שאלוהים ודאי ידע מראש שאדם וחוה ימרו את פיו.
אם אלוהים באמת ידע מראש שזוג מושלם זה עתיד היה לחטוא, מה זה מלמד עליו? מי שמחזיקים בתפיסה זו מייחסים לאלוהים תכונות שליליות רבות. הוא מצטייר בעיניהם כאל חסר אהבה, צדק ויושר. הם אולי יראו בכך מעשה אכזרי להעמיד את הזוג הראשון במצב שהיה ידוע מראש שהוא יסתיים בצורה טרגית. אולי נדמה להם שאלוהים הוא האחראי — או לפחות שותף במידה מסוימת — לכל הרוע והסבל שנגרמו בשל כך לאורך ההיסטוריה. יש שאף יאמרו שאלוהים נהג בחוסר חוכמה.
האם תיאור שלילי זה של יהוה אלוהים עולה בקנה אחד עם מה שנאמר אודותיו במקרא? כדי להשיב על כך הבה נבחן את מה שכתוב במקרא על יצירות כפיו של יהוה ועל אישיותו.
”והנה טוב מאוד”
על יצירות כפיו של אלוהים, כולל הזוג הראשון עלי אדמות, נאמר בספר בראשית: ”וירא אלוהים את כל אשר עשה, והנה טוב מאוד” (בראשית א׳:31). אדם וחוה נבראו בצורה מושלמת, בצורה שהייתה מותאמת להפליא לחיים בכדור־הארץ. לא היה כל פגם באופן שבו הם נוצרו. הם נבראו בצורה ’טובה מאוד’ ומכך אנו למדים שבהחלט הייתה להם היכולת להפגין התנהגות טובה כפי שהיה מצופה מהם. הם נבראו ”בצלם אלוהים” (בראשית א׳:27). לכן הייתה להם יכולת לגלות, לפחות במידה מסוימת, תכונות אלוהיות, כגון חוכמה, אהבה, נאמנות, צדק וטוב לב. גילוי תכונות אלו אמור היה לעזור להם להחליט החלטות שהיו מועילות להם ומשמחות את אביהם השמימי.
יהוה העניק ליצורים תבוניים מושלמים אלו את מתת הבחירה החופשית. מכאן שהם בהחלט לא היו מתוכנתים לרצות את אלוהים — כמו איזשהו רובוט. חשוב על כך. לאיזו מתנה תהיה משמעות רבה יותר בעיניך — למתנה שניתנת לך באופן אוטומטי ללא כל מחשבה או למתנה שניתנת לך מכל הלב? התשובה ברורה. בדומה לכך, אילו אדם וחוה היו בוחרים מרצונם החופשי לציית לאלוהים, ציותם היה נושא משמעות רבה יותר בעיניו. מתת הבחירה החופשית אפשרה לזוג הראשון לציית ליהוה מתוך אהבה (דברים ל׳:19, 20).
אל צודק וטוב
המקרא חושף בפנינו את תכונותיו של יהוה. כשבוחנים תכונות אלה מבינים שזה בלתי אפשרי שאלוהים יהיה קשור בדרך כלשהי לחטא. בתהלים ל״ג:5 נאמר שיהוה ”אוהב צדקה ומשפט”. מסיבה זו כתוב ביעקב א׳:13 ש”אלוהים לא ינוסה ברע ואין הוא מנסה איש”. כיוון שהוא אל הוגן ומתחשב, הזהיר אלוהים את אדם הראשון: ”מכל עץ הגן אכול תאכל. ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, כי ביום אכלך ממנו מות תמות” (בראשית ב׳:16, 17). הזוג הראשון יכול היה לבחור בין חיי נצח לבין מוות. אילו אלוהים היה מזהיר אותם לבל יבצעו חטא מסוים בזמן שהוא כבר יודע מה תהיה אחריתם המרה, האם לא הייתה זו צביעות מצידו? בתור אל ”אוהב צדקה ומשפט”, יהוה לא היה מציג בפניהם אפשרות בחירה שלמעשה לא הייתה קיימת.
יהוה גם שופע טוּב (תהלים ל״א:20). בהתייחסו לטובו של אלוהים, אמר ישוע: ”מי מכם האיש אשר בנו יבקש לחם והוא ייתן לו אבן? או אם יבקש דג הייתן לו נחש? הן אם אתם הרעים יודעים לתת מתנות טובות לבניכם, כל שכן אביכם שבשמיים ייתן אך טוב למבקשים ממנו” (מתי ז׳:9–11). אלוהים נותן דברים טובים לברואיו. האופן שבו ברא את האדם והבית הגן עדני שהכין למענו מעידים על טובו של אלוהים. האם ייתכן שריבון כה טוב ינהג בכזו אכזריות ויספק לאדם בית יפהפה בזמן שהוא יודע מראש שבית זה יילקח ממנו? מובן שלא. בוראנו הצודק והטוב אינו אשם במרדו של האדם.
”לו לבדו החוכמה”
כתבי־הקודש גם מראים שליהוה ”לבדו החוכמה” (רומים ט״ז:27). המלאכים בשמיים היו עדים למקרים רבים שבהם גילה יהוה חוכמה אינסופית זו. למשל, כאשר יהוה ברא את כדור־הארץ ’הריעו’ המלאכים (איוב ל״ח:4–7). יצורים רוחניים תבוניים אלה עקבו ללא ספק בעניין רב אחר השתלשלות האירועים בגן עדן. האם מתקבל על הדעת אפוא שאל חכם — שברא יקום כה מעורר יראה ומגוון כה רחב של יצירות מרהיבות עלי אדמות — יברא לעיני בניו השמימיים שני יצורים מיוחדים במינם אשר הוא יודע כי הם עתידים להיכשל? אין כל היגיון שאלוהים יתכנן מהלך הרסני שכזה.
אך יש שעדיין יקשו וישאלו, ’כיצד ייתכן שהאל החכם מכול לא ידע זאת מראש?’ אמת, אחד ההיבטים של חוכמתו העצומה של יהוה הוא יכולתו לדעת ”מראשית אחרית”, כלומר לחזות את העתיד (ישעיהו מ״ו:9, 10). אולם הוא אינו חייב להשתמש ביכולת זו, בדיוק כשם שהוא אינו חייב תמיד לנצל את כוחו העצום במלואו. יהוה בוחר בחוכמה מתי להשתמש ביכולתו לחזות את העתיד. הוא עושה כן כאשר יש לו סיבה טובה לעשות זאת ובהתאם לנסיבות.
את יכולתו של אלוהים לבחור שלא לדעת מראש דברים מסוימים ניתן להמחיש בעזרת דוגמה מתחום הטכנולוגיה. לאדם הצופה בהקלטה של משחק ספורט יש אפשרות לראות קודם כול את הדקות האחרונות של המשחק כדי לדעת כיצד הוא הסתיים. אבל הוא לא חייב לעשות זאת. אף אחד לא ימתח עליו ביקורת אם הוא יבחר לצפות במשחק כולו מההתחלה. באופן דומה, הבורא ללא ספק בחר שלא לדעת מראש כיצד יתפתחו העניינים בגן עדן. תחת זאת הוא בחר להמתין ולראות כיצד ישתלשלו המאורעות וכיצד יבחרו ילדיו הארציים לנהוג.
כאמור, יהוה ברוב חוכמתו לא ברא את הזוג הראשון כרובוטים המתוכנתים לנהוג בדרך מסוימת. במקום זאת, הוא העניק להם באהבה את מתת הבחירה החופשית. לו היו בוחרים בדרך הנכונה הם היו מגלים בכך אהבה, הכרת תודה וצייתנות כלפי בוראם, ודבר זה היה תורם לאושרם ומשמח את אביהם השמימי, יהוה (משלי כ״ז:11; ישעיהו מ״ח:18).
כתבי־הקודש מראים שבמקרים רבים בחר אלוהים שלא להשתמש ביכולתו לדעת דברים מראש. לדוגמה, ברגע שבו עמד אברהם הנאמן להקריב את בנו, יכול היה יהוה לומר: ”עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה ולא חשכת את בנך, את יחידך, ממני” (בראשית כ״ב:12). בנוסף, היו מספר מקרים שבהם התנהגותם הרעה של אנשים מסוימים גרמה לאלוהים לחוש ’עצב’. האם הייתה לו סיבה לחוש עצב אילו ידע זמן רב מראש שכך הם עתידים לנהוג? (תהלים ע״ח:40, 41; מלכים א׳. י״א:9, 10).
לכן המסקנה המתבקשת היא שהאל החכם מכול לא השתמש ביכולתו לחזות את העתיד כדי לדעת מראש שהורינו הראשונים יחטאו. לא היה כל היגיון מבחינתו לברוא את האדם רק כדי שהוא יתנסה בסדרה מוזרה של אירועים שסופם כבר היה ידוע לו מראש.
”האלוהים הוא אהבה”
אויבו של אלוהים, השטן, יזם את המרד בגן עדן שהביא להשלכות מרות, כולל חטא ומוות. מכאן שהשטן הוא ”רוצח”. כמו כן, הוא התגלה כ”שקרן... ואבי השקר” (יוחנן ח׳:44). כיוון שהוא עצמו פועל מתוך מניעים שליליים, השטן מנסה לייחס גם לבוראנו האוהב מניעים שליליים. הוא בהחלט היה רוצה להטיל על יהוה את האחריות לחטאי האדם.
תכונת האהבה היא הסיבה המרכזית לכך שיהוה בחר שלא לדעת מראש שאדם וחוה יחטאו. אהבה היא תכונתו העיקרית של אלוהים. ”האלוהים הוא אהבה”, נאמר ביוחנן א׳. ד׳:8. תכונה זו חיובית ולא שלילית. היא מחפשת את הטוב באחרים. בשל אהבתו רצה יהוה אלוהים את הטוב ביותר עבור הזוג הראשון.
לילדיו הארציים של אלוהים אומנם הייתה אפשרות לקבל החלטה שגויה, אך אלוהינו האוהב לא גילה גישה פסימיסטית או חשדנית כלפי ברואיו המושלמים. הוא סיפק להם את צורכיהם בשפע ודאג למסור להם את כל המידע שהיה נחוץ להם. היה זה אך הולם שאלוהים יצפה בתמורה לציות אוהב ולא למרד. הוא ידע שלאדם וחוה הייתה היכולת לגלות נאמנות כלפיו, כפי שהוכח מאוחר יותר על־ידי אברהם, איוב, דניאל ורבים אחרים שגילו נאמנות כלפי אלוהים חרף היותם אנשים לא־מושלמים.
”האלוהים כול יכול”, אמר ישוע (מתי י״ט:26). זוהי בהחלט מחשבה מעודדת. אהבתו של יהוה — ביחד עם תכונותיו העיקריות הנוספות: צדק, חוכמה וכוח — מהווה ערובה לכך שביכולתו לבטל בבוא העת את כל השלכות החטא והמוות, ושהוא אכן יעשה זאת (ההתגלות כ״א:3–5).
אין ספק שיהוה לא ידע מראש שהזוג הראשון עתיד לחטוא. אומנם אלוהים נעצב אל ליבו בשל חוסר ציותו של האדם ובשל הסבל שנגרם כתוצאה ממעשה זה, אך הוא ידע שמצב זמני זה לא ימנע את התגשמות מטרתו הנצחית עבור כדור־הארץ ובני האדם. התרצה לדעת עוד על מטרה זו ועל האופן שבו תוכל להפיק תועלת מהתגשמותה הנפלאה? *
[הערת שוליים]
^ ס׳ 23 למידע נוסף אודות מטרת אלוהים עבור כדור־הארץ, ראה פרק 3 בספר מה באמת מלמד המקרא? שיצא לאור מטעם עדי־יהוה.
[קטע מוגדל בעמוד 14]
יהוה לא ברא את הזוג הראשון כרובוטים המתוכנתים לנהוג בדרך מסוימת
[קטע מוגדל בעמוד 15]
אלוהים ידע שלאדם וחוה הייתה היכולת לגלות נאמנות כלפיו