האם אתה יקר בעיני אלוהים?
האם אתה יקר בעיני אלוהים?
האם אתה חש אהוב? או שאתה לפעמים מרגיש שלאף אחד לא אכפת ממך? בעולמנו האנוכי המתנהל בקצב כה מסחרר, אדם עלול בנקל לחוש חסר כל חשיבות. כפי שניבא המקרא בנוגע לתקופתנו, רבים כיום כל כך מרוכזים בעצמם עד כי מעטים האנשים המגלים דאגה אמיתית כלפי הזולת (טימותיאוס ב׳. ג׳:1, 2).
בכל בני האדם טבוע צורך עז לאהוב ולהרגיש נאהבים, ללא תלות בגיל, בתרבות, בשפה או בגזע. על־פי מחקרים מסוימים, מערכת העצבים שלנו בנויה כך שהיא מאפשרת לנו לחוש אהבה ורוך. יהוה אלוהים הוא זה שברא אותנו, ולכן הוא מבין טוב יותר מכל אחד אחר את הצורך שלנו לחוש אהבה והערכה מצד אחרים. כיצד היית מרגיש אילו הוא היה מבטיח לך שאתה יקר בעיניו? זהו ללא ספק ביטוי ההערכה החשוב ביותר שתוכל לקבל. האם באמת יהוה מגלה עניין בבני אדם לא־מושלמים? האם הוא דואג לכל אחד ואחד מאיתנו? אם כן, מה הופך אדם ליקר בעיניו?
אתה בהחלט יקר בעיני יהוה
לפני כ־000,3 שנה התמלא משורר התהלים יראת כבוד כלפי אלוהים כאשר התבונן בכוכבים הרבים שעיטרו את שמי הלילה המרהיבים ביופיים. לא היה כל ספק בליבו באשר להודו ותפארתו הנשגבים של האחד שברא את אינספור הכוכבים. משורר התהלים הרהר בגדולתו של יהוה לעומת אפסותו של האדם והביע את פליאתו מדאגתו האוהבת של יהוה באומרו: ”כי אראה שמיך, מעשי אצבעותיך, ירח וכוכבים אשר כוננתה, מה אנוש כי תזכרנו, ובן אדם כי תפקדנו [תשים ליבך עליו]?” (תהלים ח׳:4, 5) בקלות ניתן להסיק שהאל העליון רחוק מדי או עסוק מכדי לשים לב לבני אדם בלתי מושלמים. אולם משורר התהלים ידע שעל אף חוסר חשיבותנו בהשוואה לאלוהים ועל אף חיינו הקצרים, אנו בהחלט יקרים בעיני אלוהים.
משורר תהלים אחר העלה על הכתב את ההבטחה הבאה: ”רוצה יהוה את יראיו, את המייחלים לחסדו”, כלומר הוא רוחש להם חיבה (תהלים קמ״ז:11). המחשבה הטמונה בשני מזמורים אלה בהחלט נוגעת ללב. יהוה, על אף היותו נעלה כל כך, לא רק מודע לקיומם של בני האדם, אלא אף שם לב אליהם ורוחש להם חיבה.
עובדה זו זוכה לדגש נוסף בנבואה מקראית המתארת את ההתפתחויות המתרחשות בימינו. ביד הנביא חגי ציין יהוה שהבשורה הטובה על מלכות אלוהים תוכרז ברחבי העולם כולו. למה יוביל הדבר? שים לב לאחת התוצאות: ”ובאו חמדת כל הגויים, ומילאתי את הבית הזה כבוד” (חגי ב׳:7).
מהי ”חמדת” הגויים? אין מדובר בעושר חומרי (חגי ב׳:8). לא כסף ולא זהב הם שמשמחים את יהוה. מה שבאמת גורם לו שמחה זה לראות אנשים המשרתים אותו מתוך אהבה חרף אי־שלמותם (משלי כ״ז:11). אנשים אלה הם אנשי ’חמדה’ המסבים לו כבוד, ויהוה מוקיר את מסירותם ואת קנאותם בשירותו. האם אתה אחד מהם?
אולי קשה להעלות על הדעת שבני אדם לא־מושלמים יכולים להיות אנשי ’חמדה’ בעיני בורא היקום הנאדר. אך למעשה עובדה זו צריכה להניע אותנו להיענות להזמנתו הלבבית לקרוב אליו (ישעיהו נ״ה:6; יעקב ד׳:8).
”איש חמודות”
כשהנביא דניאל כבר היה מבוגר מאוד, הוא זכה לביקור בלתי צפוי. ערב אחד בעודו מתפלל הגיע לפתע אורח נכבד. שמו היה גבריאל. דניאל פגש אותו כבר בעבר וזיהה שהוא מלאך יהוה. גבריאל הסביר את הסיבה לביקורו המפתיע: ”דניאל, עתה יצאתי להשכילך בינה... כי חמודות אתה” (דניאל ט׳:21–23).
במקרה אחר, פנה אחד ממלאכי יהוה אל דניאל, ואמר לו: ”דניאל, איש חמודות”. ואז, על מנת לחזקו, אמר לו המלאך: ”אל תירא, איש חמודות. שלום לך” (דניאל י׳:11, 19). מכאן ששלוש פעמים מתואר דניאל כאיש ”חמודות”. ביטוי זה משמעו גם איש ”אהוב מאוד”, ”מוערך ביותר”, ואפילו ”חביבו של מישהו”.
דניאל ללא ספק כבר חש קרבה לאלוהים וידע ששירותו המסור רצוי בעיני יהוה. אך כשהוא שמע מפי המלאך על האהבה הרבה שאלוהים רוחש לו, הדבר ודאי עודד אותו מאוד. לכן אין פלא שדניאל אמר בתגובה: ”חיזקתני” (דניאל י׳:19).
סיפור מחמם לב זה על האהבה הרבה שחש יהוה כלפי נביאו הנאמן מופיע בין דפי המקרא לתועלתנו (רומים ט״ו:4). אם נהרהר בדוגמתו של דניאל נוכל להבין טוב יותר מה הופך אדם ליקר בעיני אבינו השמימי האוהב.
למד את דבר־אלוהים באופן קבוע
דניאל למד את כתבי־הקודש בשקדנות. אנו יודעים זאת כיוון שהוא עצמו כתב: ”בינותי [הבנתי מתוך עיון] בספרים מספר השנים... למלאות לחורבות ירושלים” (דניאל ט׳:2). הספרים שעמדו אז לרשותו כללו ככל הנראה את כתביהם של משה, דוד, שלמה, ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל ונביאים אחרים — ספרים שנכתבו בהשראת אלוהים. נוכל לדמיין את דניאל כשהוא מוקף במגילות רבות ושקוע כל כולו בקריאה והשוואה של הנבואות הנוגעות לשיקום עבודת אלוהים הטהורה בירושלים. הוא ודאי ישב לו בסביבה שקטה, אולי בעליית הגג, והרהר עמוקות במשמעות של נבואות אלה. המחקר היסודי שערך ללא ספק חיזק את אמונתו ביהוה ועזר לו לקרוב אליו עוד יותר.
לימוד דבר־אלוהים גם עיצב את אישיותו של דניאל והשפיע על כל מהלך חייו. ההדרכה המקראית שקיבל בילדותו ללא ספק חיזקה את נחישותו להימנע בצעירותו ממאכלים מסוימים שהיו אסורים באותה תקופה על־פי חוקי התורה (דניאל א׳:8). בהמשך, מסר דניאל באומץ לב מסר מטעם אלוהים לשליטי בבל (משלי כ״ט:25; דניאל ד׳:16–22; ה׳:22–28). שקדנותו, הגינותו ונאמנותו היו ידועות לכול (דניאל ו׳:5). חשוב מכול, במקום להתפשר על אמונתו כדי להציל את חייו, דניאל שם את בטחונו המלא ביהוה (משלי ג׳:5, 6; דניאל ו׳:24). אין פלא אפוא שיהוה ראה בו ”איש חמודות”!
מכמה בחינות ניתן לומר שכיום, בהשוואה לימי דניאל, קל יותר ללמוד את המקרא. המגילות המסורבלות הוחלפו בספרים נוחים בהרבה. כעת יש בידינו את המקרא כולו, לרבות תיעוד התגשמותן של חלק מנבואותיו של דניאל. בנוסף, עומדים לרשותנו כלים רבים העוזרים לנו לחקור ולהבין את המקרא. * האם אתה משתמש בכלים אלה בתבונה? האם אתה מקדיש באופן קבוע זמן לקריאה ולהרהורים במקרא? אם תעשה כן, הדבר ישפיע עליך כפי שהשפיע על דניאל. אתה תוכל לבנות אמונה איתנה ביהוה ולהעמיק את הקשר שלך עימו. דבר־אלוהים יהיה עבורך מדריך אמין לחיים ויחזק את בטחונך בדאגתו האוהבת של יהוה.
התמד בתפילה
דניאל היה איש תפילה ובקשותיו נשאו חן בעיני אלוהים. בצעירותו נאמר לו שאם לא יצליח לפענח את חלומו של המלך נבוכדנאצר, הוא יוצא להורג. ללא היסוס, פנה דניאל ליהוה וביקש ממנו שיעניק לו תמיכה והגנה (דניאל ב׳:17, 18). כעבור שנים, כשהוא מכיר בענווה בחוסר שלמותו, התוודה הנביא הנאמן על חטאיו ועל חטאי עמו והתחנן לסליחתו של יהוה (דניאל ט׳:3–6, 20). כאשר נבצר ממנו להבין את הדברים שנמסרו לו בהשראת רוח הקודש, פנה דניאל לאלוהים וביקש את עזרתו. באחד המקרים המלאך שבא לבקר את דניאל על מנת להעניק לו הבנה עמוקה יותר, אמר לו: ”נשמעו דבריך” (דניאל י׳:12).
אך דניאל הנאמן לא רק הפנה לאלוהים בקשות. הכתוב בדניאל ו׳:11 מציין: ”שלוש פעמים ביום היה... מתפלל ומודה לפני אלוהיו, כאשר היה עושה”. לדניאל היו סיבות רבות להודות ליהוה ולהללו. וכך הוא אכן עשה דרך קבע. תפילות היו חלק כל כך חשוב בעבודתו את אלוהים עד כי לא היה מוכן לוותר עליהן אפילו במחיר חייו. בזכות מסירותו ועמידתו האיתנה הוא היה יקר מאוד בעיני יהוה.
הזכות להתפלל היא בהחלט מתנה נפלאה! אל תאפשר לאף יום לחלוף מבלי שתשוחח עם אביך השמימי. זכור להודות לו ולהלל אותו על טוּבו הרב. אל תהסס לספר לו מה מטריד אותך ומה מציק לך. חשוב על הדרך שבה בקשותיך ותחינותיך זכו למענה והודה ליהוה על כך. הקדש מספיק זמן לתפילות. כשאנו שופכים את ליבנו בפני יהוה בתפילה, אנו יכולים לחוש את אהבתו באופן אישי. זהו בהחלט תמריץ מצוין עבורנו ’להתמיד בתפילה’ (רומים י״ב:12).
פאר את שם יהוה
אף חברות אינה יכולה לשגשג אם אחד הצדדים מרוכז בעצמו. אותו הדבר נכון גם לגבי יחסינו עם יהוה. דניאל היה מודע לעובדה זו. שים לב עד כמה היה חשוב לו לפאר את שם יהוה.
כאשר אלוהים השיב לתפילתו וגילה לו את חלומו של נבוכדנאצר ואת פירושו, אמר דניאל: ”ברוך שם אלוהים מן העולם ועד העולם, אשר לו החוכמה והגבורה”. מאוחר יותר, כאשר גילה לנבוכדנאצר את החלום ואת משמעותו, דניאל זקף זאת שוב ושוב לזכותו של יהוה והדגיש שהוא היחיד ”המגלה סודות”. בדומה לכך, כשדניאל התפלל והתחנן לסליחה ולישועה, הוא אמר: ”אלוהיי, כי שמך נקרא על עירך ועל עמך” (דניאל ב׳:20, 28; ט׳:19).
יש לנו הזדמנויות רבות לחקות את דוגמתו של דניאל. כשאנו מתפללים נוכל להראות עד כמה חשוב לנו ששם אלוהים ”יתקדש” (מתי ו׳:9, 10). לעולם לא נרצה שהתנהגותנו תמיט חרפה על שמו הקדוש של יהוה. תחת זאת, הבה תמיד נפאר את יהוה בכך שנחלוק עם אחרים את מה שאנו לומדים אודות הבשורה הטובה של מלכותו.
יש להודות כי בעולם הסובב אותנו, אהבה ודאגה כלפי האחר הן מצרך נדיר. אך נוכל למצוא נחמה רבה בידיעה שכל אחד ואחד ממשרתי יהוה חשוב בעיניו. כשם שאמר משורר התהלים: ”רוצה יהוה בעמו, יפאר ענווים בישועה” (תהלים קמ״ט:4).
[הערת שוליים]
^ ס׳ 18 עדי־יהוה מוציאים לאור מספר כלי עזר ללימוד ולחקר המקרא היכולים להפוך את הקריאה והמחקר במקרא למועילים יותר. אם אתה מעוניין להשיג כלים אלה, תוכל לבקש זאת מכל אחד מעדי־יהוה.
[קטע מוגדל בעמוד 21]
אלוהים הביע את אהבתו לדניאל כאשר שלח את המלאך גבריאל כדי לחזקו
[קטע מוגדל בעמוד 23]
בזכות שקדנותו של דניאל בלימוד ובתפילה הוא טיפח תכונות טובות והיה יקר בעיני יהוה