קרב אל אלוהים

הוא ”‏חילה את פני יהוה”‏

‏”‏הרגשתי חסר כל ערך”‏,‏ אומר אדם שאומנם התחנך על־פי עקרונות אלוהים אך חדל לזמן מה לחיות על־פיהם.‏ כאשר החל לעשות צעדים כדי לערוך שינויים בחייו,‏ הוא חשש שאלוהים לעולם לא יסלח לו.‏ אך חוטא מלא חרטה זה מצא נחמה ותקווה בכתוב בדברי הימים ב׳.‏ ל״ג:‏1–17 על אודות מנשה.‏ אם הרגשת פעם חסר ערך בשל חטאי העבר,‏ גם אתה יכול לשאוב נחמה מדוגמתו של מנשה.‏

מנשה גדל במשפחה יראת אלוהים.‏ אביו חזקיהו היה אחד המלכים הטובים ביותר שידעה יהודה.‏ מנשה נולד בערך שלוש שנים לאחר שאלוהים האריך בדרך נס את חיי אביו (‏מלכים ב׳.‏ כ׳:‏1–11‏)‏.‏ אין ספק שחזקיהו ראה בבן זה מתנה שאותה קיבל תודות לרחמי אלוהים וניסה להטמיע בליבו אהבה לעבודת אלוהים הטהורה.‏ אך ילדים שחונכו על־ידי הורים יראי אלוהים לא תמיד מחקים את דוגמת הוריהם.‏ המקרה של מנשה ממחיש זאת.‏

מנשה היה לכל היותר בן 12 כאשר התייתם מאביו.‏ למרבה הצער,‏ מנשה ’‏עשה את הרע בעיני יהוה’‏ (‏פסוקים 1,‏ 2‏)‏.‏ האם המלך הצעיר הושפע מיועצים שלא גילו כל הערכה כלפי עבודת אלוהים הטהורה?‏ המקרא אינו מספר לנו זאת,‏ אך הוא כן מספר לנו שמנשה החל לעסוק בעבודת אלילים חמורה ולנהוג באכזריות.‏ הוא הקים מזבחות לאלילי כזב,‏ הקריב את בניו,‏ עסק בספיריטיזם והציב פסל במקדש יהוה שבירושלים.‏ מנשה העיקש סירב להישמע לאזהרותיו החוזרות ונשנות של יהוה,‏ האל שאפשר את לידתו בדרך נס (‏פסוקים 3–10‏)‏.‏

לבסוף,‏ הרשה יהוה שמנשה ייאסר בנחושתיים ויילקח לבבל.‏ בגלות הייתה לו הזדמנות להרהר באורח חייו.‏ האם בשלב זה הבין מנשה שהאלילים הדוממים וחסרי האונים שאותם עבד אינם מסוגלים להגן עליו?‏ האם הוא נזכר בדברים שאביו ירא האלוהים לימד אותו בילדותו?‏ איננו יודעים זאת.‏ על כל פנים,‏ מנשה שינה את גישתו.‏ הכתוב מוסר שהוא ”‏חילה [‏ריכך]‏ את פני יהוה אלוהיו,‏ וייכנע מאוד.‏.‏.‏ ויתפלל אליו”‏ * (‏פסוקים 12,‏ 13‏)‏.‏ אך האם ייתכן שאלוהים יסלח לאדם שביצע חטאים כה חמורים?‏

חרטתו הכנה של מנשה נגעה לליבו של יהוה.‏ אלוהים שמע את תחינותיו לרחמים ו’‏השיב אותו לירושלים למלכותו’‏ (‏פסוק 13‏)‏.‏ אחרי כן,‏ כהוכחה לכך שהוא אכן מתחרט,‏ מנשה עשה ככל יכולתו כדי לתקן את דרכיו הרעות,‏ לטהר את ממלכתו מעבודת אלילים ולעודד את העם ”‏לעבוד את יהוה”‏ (‏פסוקים 15–17‏)‏.‏

אם אתה חש שבשל חטאי העבר אינך ראוי לסליחתו של אלוהים,‏ תוכל להתעודד מדוגמתו של מנשה.‏ סיפור זה הוא חלק מדברו של אלוהים שנכתב ברוח קודשו (‏רומים ט״ו:‏4‏)‏.‏ ברור אפוא שיהוה חפץ שנדע שהוא אל המוכן לסלוח (‏תהלים פ״ו:‏5‏)‏.‏ מה שחשוב לו זה מצב הלב של החוטא ולא החטא עצמו.‏ אם חוטא מתפלל בלב מלא חרטה,‏ נוטש את דרכיו הרעות ועושה מאמצים חרוצים כדי לדבוק בדרך הישר,‏ הוא יכול ’‏לחלות את פני יהוה’‏ כפי שעשה מנשה (‏ישעיהו א׳:‏18;‏ נ״ה:‏6,‏ 7‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏