קרב אל אלוהים
האם ליהוה יש רגשות?
אם התשובה לכך היא כן, אזי נשאלת שאלה נוספת: האם התנהגותנו משפיעה על רגשותיו של אלוהים? במילים אחרות, האם מעשינו יכולים לשמח או להעציב את אלוהים? לדעת מספר פילוסופים קדומים, התשובה לכך היא לא. לטענתם איש אינו יכול להשפיע על אלוהים, ומכאן שאלוהים אינו מסוגל לחוש רגשות. אולם המקרא מלמד דבר אחר לגמרי: יהוה הוא אל בעל רגשות רכים ואכפת לו מאוד ממעשינו. תן דעתך לכתוב בתהלים ע״ח:40, 41.
מזמור ע״ח מספר לנו על מגעיו של אלוהים עם בני ישראל. לאחר ששחרר את העם מעבדות במצרים, פתח בפניהם יהוה את האפשרות לרקום עימו יחסים מיוחדים. הוא הבטיח להם שאם יקפידו לציית לחוקיו הם יהיו לו ל”סגולה”, כלומר לקניינו המיוחד, ושהוא ישתמש בהם בדרך מיוחדת במינה להגשמת מטרתו. העם הסכים וקיבל על עצמו את ברית התורה. האם עמד העם בתנאי הברית? (שמות י״ט:3–8).
הדבר היקר ביותר שנוכל להעניק ליהוה הוא לחיות את חיינו בדרך שתשמח את ליבו
מחבר התהלים אומר: ”כמה ימרוהו במדבר” (פסוק 40). הפסוק הבא מוסיף: ”וישובו וינסו אל” (פסוק 41). שים לב שהמחבר מתאר דפוס חוזר של מרדנות. גישה מכוערת זו באה לידי ביטוי כבר בשלב מוקדם — בהיותם במדבר זמן קצר לאחר יציאתם ממצרים. העם התחיל להתלונן על אלוהים והטיל ספק בכך שהוא מסוגל או רוצה לדאוג להם (במדבר י״ד:1–4). על־פי ספר עיון למתרגמי מקרא, המילה ”ימרוהו” יכולה ”להיתרגם לצירופים ’הקשו את לבבם נגד אלוהים’ או ’אמרו ”לא” לאלוהים’”. עם זאת, כאשר גילו בני העם חרטה סלח להם יהוה ברוב רחמיו. אבל הם חזרו לסורם ומרדו בו שוב — דפוס התנהגות שחזר על עצמו פעמים רבות (תהלים ע״ח:10–19, 38).
כיצד הרגיש יהוה בכל פעם שעמו ההפכפך מרד בו? הוא ’נעצב’, ככתוב בפסוק 40. ספר עיון מקראי מסביר: ”הכוונה היא שהתנהגותם של בני ישראל הכאיבה כהתנהגותו של ילד סורר ומורה”. כפי שילד לא־ממושמע יכול להסב להוריו כאב לב עמוק, בני ישראל הממרים ’התוו [הכאיבו] קדוש ישראל’ (פסוק 41).
מה נוכל ללמוד ממזמור זה? מעודד לדעת שיהוה חש חיבה עמוקה כלפי משרתיו, ושהוא אינו ממהר להתייאש מהם. בנוסף, חשוב שנבין שליהוה יש רגשות ושמעשינו עשויים להשפיע עליו. כיצד הבנה זו משפיעה עליך? האם היא מעוררת בך את הרצון לעשות את הטוב והישר?
במקום לבחור בדרך החטא ולהכאיב ליהוה, אנו יכולים לבחור בדרך הישר ולשמח את ליבו. וזה בדיוק מה שהוא מבקש ממשרתיו: ”חכם, בני, ושמח ליבי” (משלי כ״ז:11). הדבר היקר ביותר שנוכל להעניק ליהוה הוא לחיות את חיינו בדרך שתשמח את ליבו.
