נולדתי בעיירה קטנה ששמה טקסקוקו.‏ בזמנו מרבית הדרכים היו מאובקות ולא־סלולות.‏ היה זה דבר שבשגרה לראות אנשים מהכפרים הסמוכים מביאים לעיירה סחורות למכירה על גבי חמורים.‏ הייתי הילד השביעי במשפחה ענייה מאוד בת תשעה ילדים.‏ אבי תיקן הוארצ׳ס (‏סנדלים מקסיקניים)‏ כדי לכלכל את המשפחה.‏ אך הוא נפטר כשהייתי בן שבע.‏ מאז ואילך התקשתה אמי מאוד לספק מזון למשפחה.‏

סבי ניגן בכינור וניצח על תזמורת שהתמחתה במוזיקה דתית קלאסית.‏ כמעט כל בני משפחתי ניגנו בכלי נגינה כלשהו.‏ אמי שרה במקהלת הכנסייה,‏ ודודי היה זמר אופרה ופסנתרן.‏ למשפחתי הייתה זיקה לדת.‏ הייתי נער מזבח בכנסייה,‏ והחלום שלי היה להיות מיסיונר קתולי.‏ כמו כן,‏ אהבתי מאוד לצפות בסרטי קרטה.‏ כיוון שצפיתי רבות בסרטים הללו,‏ התחלתי להיות יותר ויותר אלים.‏

נרשמתי לבית־ספר דתי בעיר פואבלה שדמה במתכונתו לסמינר להכשרת כמרים.‏ מטרתי הייתה להפוך לכומר קתולי.‏ אבל בשנה האחרונה ללימודיי התאכזבתי מהכנסייה הקתולית.‏ נזירה צעירה ניסתה לפתות אותי לשכב אתה.‏ עמדתי בפיתוי,‏ אך המקרה הזה עורר בי את הרצון להתחתן.‏ גם שמתי לב שמספר כמרים חיו חיים כפולים.‏ בסופו של דבר החלטתי שאני כבר לא רוצה להיות כומר.‏

החלטתי ללמוד בקונסרבטוריון הלאומי למוזיקה במקסיקו סיטי.‏ בתום לימודיי נישאתי,‏ ותוך זמן קצר אשתי ואני הבאנו  לעולם ארבעה ילדים.‏ כדי לפרנס את משפחתי שרתי בטקסי המיסה בכנסייה הקתולית.‏

כבר מההתחלה היו לנו בעיות חמורות בנישואין.‏ אשתי ואני נהגנו באלימות זה כלפי זה,‏ בעיקר מתוך קנאה.‏ בהתחלה תקפנו זה את זה מילולית,‏ ובהמשך הידרדרנו לאלימות פיזית.‏ לבסוף,‏ לאחר 13 שנה,‏ החלטנו להיפרד ובהמשך התגרשנו.‏

פגשתי לראשונה את עדי־יהוה לפני שנפרדתי מאשתי.‏ שני עדים דפקו על דלתנו כדי לשוחח אתנו על המקרא.‏ חשבתי שאני יודע רבות בנושאי דת,‏ ולכן רציתי להוכיח להם שהם טועים.‏ שאלתי אותם שאלות קשות שחשבתי שאין עליהן תשובה.‏ אך להפתעתי,‏ הם תמיד נתנו לי תשובות טובות על בסיס המקרא.‏ התחלתי להבין עד כמה ידיעותיי מצומצמות.‏ אבל אשתי נהגה בהם בגסות רוח ואני הייתי עסוק מאוד,‏ ולכן הביקורים פסקו.‏

לאחר חמש שנים — כשחייתי עם אישה אחרת,‏ אלווירה שמה — התחדש הקשר שלי עם עדי־יהוה.‏ אלווירה לא התנגדה לביקורים של העדים,‏ ובזכות כך היה לי קל יותר ללמוד את המקרא על בסיס קבוע.‏ למרות זאת,‏ נדרשו לי מספר שנים כדי לשנות את אורח חיי.‏

הבנתי שאם אני רוצה לשרת את יהוה בלב ונפש,‏ עליי לערוך שינויים כבירים בחיי.‏ הואיל ושרתי לפרנסתי בטקסי המיסה בכנסייה הקתולית,‏ תחילה הייתי צריך להתפטר מעבודתי ולמצוא דרך אחרת לפרנס את משפחתי (‏ההתגלות י״ח:‏4‏)‏.‏ הייתי גם צריך להינשא כחוק לאלווירה.‏

אבל היה לי קשה במיוחד ללמוד לשלוט במזג החם שלי.‏ היו שני פסוקים שעזרו לי מאוד:‏ תהלים י״א:‏5‏,‏ שם נאמר שיהוה שונא אלימות;‏ ופטרוס א׳.‏ ג׳:‏7‏,‏ שמן הכתוב שם למדתי שעליי לנהוג באשתי בכבוד אם אני רוצה שיהוה ישמע את תפילותיי.‏ הרהרתי בפסוקים הללו והתפללתי שיהוה יעזור לי,‏ ותודות לכך עם הזמן הצלחתי לשלוט במזג שלי.‏

כיום אני נהנה מחיי משפחה מאושרים.‏ אני עושה מאמצים לשקם את יחסיי עם בניי מנישואיי הקודמים ולעזור לבני משפחתי הנוכחית להישאר יציבים באמונה.‏

כשהייתי ילד החלום שלי היה להיות כומר ולעזור לאחרים.‏ אבל עכשיו אני מרגיש שיש לחיי משמעות אמיתית.‏ כיום אני מלמד מוזיקה לפרנסת משפחתי,‏ ואני אסיר תודה ליהוה על כך שהוא נהג עמי בסבלנות ונתן לי את ההזדמנות להשתנות ולהפוך לאדם טוב יותר!‏