עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

קוראים שואלים.‏.‏.‏

מדוע שמן של דמויות מקראיות מסוימות אינו מוזכר?‏

מדוע שמן של דמויות מקראיות מסוימות אינו מוזכר?‏

במגילת רות מסופר על אדם שסירב למלא את האחריות המוטלת עליו על־פי תורת משה,‏ ואותו אדם כונה ”‏פלוני אלמוני”‏ (‏רות ד׳:‏1–12‏)‏.‏ האם עלינו להסיק מכך שכל הדמויות המקראיות ששמן אינו מוזכר התאפיינו בתכונות שליליות או היו חסרות חשיבות מכדי ששמן יופיע במקרא?‏

לא.‏ תן דעתך לדוגמה אחרת.‏ לקראת סעודת הפסח האחרונה שלו הורה ישוע לתלמידיו ’‏ללכת העירה אל איש פלוני’‏ ולערוך את סידורי החג בביתו (‏מתי כ״ו:‏18‏)‏.‏ האם משמע הדבר שהאדם המתואר בפסוק כ”‏איש פלוני”‏ היה אדם רע או חסר חשיבות מכדי ששמו יוזכר במקרא?‏ לא ולא.‏ ”‏איש פלוני”‏ זה ללא ספק היה תלמידו של ישוע.‏ שמו לא צוין מכיוון שהדבר לא היה הכרחי לתיאור הפרשה.‏

זאת ועוד,‏ פעמים רבות מופיע במקרא שמם של אנשים רשעים,‏ ואילו שמם של אנשים נאמנים אינו מוזכר.‏ לדוגמה,‏ שמה של האישה הראשונה,‏ חוה,‏ ידוע לרבים.‏ עם זאת,‏ האנוכיות וחוסר הצייתנות שלה הובילו לכך שאדם הראשון יחטא,‏ וכולנו משלמים על כך מחיר כבד (‏רומים ה׳:‏12‏)‏.‏ בניגוד לכך,‏ שמה של אשת נוח אינו מוזכר בכתבי־הקודש.‏ אך אנו חבים לה רבות בשל הנאמנות וחוסר האנוכיות שגילתה כשתמכה בבעלה בביצוע המלאכה החשובה שהוטלה עליו.‏ ברור אפוא שהעובדה ששמה אינו מוזכר אינה מצביעה על כך שהיא הייתה דמות חסרת חשיבות או שאלוהים לא היה שבע רצון ממנה.‏

דמויות נוספות במקרא ששמן אינו מוזכר מילאו תפקיד חשוב במטרת יהוה ואף נהגו בגבורה.‏ חשוב על הנערה הקטנה מארץ ישראל שהייתה שפחה בביתו של נעמן,‏ שר צבא ארם.‏ היא דיברה באומץ עם גבירתה,‏ אשת נעמן,‏ על אודות נביא יהוה בישראל.‏ בעקבות כך חולל הנביא נס גדול (‏מלכים ב׳.‏ ה׳:‏1–14‏)‏.‏ בתו של יפתח השופט גילתה גם היא אמונה יוצאת מגדר הרגיל.‏ כדי לקיים נדר שנדר אביה,‏ היא ויתרה מרצון על האפשרות להתחתן ולהביא ילדים לעולם (‏שופטים י״א:‏30–40‏)‏.‏ בדומה לכך,‏ שמם של מחבריהם של למעלה מ־40 מזמורי תהלים אינו מוזכר,‏ וכן גם שמם של כמה נביאים שמילאו במסירות משימות חשובות (‏מלכים א׳.‏ כ׳:‏37–43‏)‏.‏

דוגמה מרשימה אף יותר היא דוגמתם של המלאכים הנאמנים.‏ ישנם מאות מיליוני מלאכים,‏ אך רק שניים מהם מוזכרים במקרא בשמם — גבריאל ומיכאל (‏דניאל ז׳:‏10;‏ לוקס א׳:‏19;‏ יהודה 9‏)‏.‏ שמם של השאר אינו מופיע בכתבי־הקודש.‏ למשל,‏ מנוח,‏ אביו של שמשון,‏ שאל את אחד המלאכים:‏ ”‏[‏מה]‏ שמך,‏ כי יבוא דברך וכיבדנוך?‏”‏ בתגובה השיב המלאך:‏ ”‏למה זה תשאל לשמי?‏”‏ ברוב צניעותו סירב המלאך לקבל כבוד המגיע לאלוהים לבדו (‏שופטים י״ג:‏17,‏ 18‏)‏.‏

המקרא אינו מסביר בכל מקרה ומקרה מדוע דמויות מסוימות מוזכרות בשמן ומדוע אחרות לא.‏ אולם נוכל ללמוד רבות מעובדי אלוהים נאמנים ששירתו אותו מבלי לצפות לזכות לתהילה ולגדולה.‏