גדלתי בווריאלדה,‏ עיירה כפרית קטנה בניו סאות’‏ וֵילְס.‏ ווריאלדה היא יישוב חקלאי שמגדלים בו כבשים,‏ בקר,‏ דגן ויבולים קטנים.‏ העיירה נקייה וכמעט אין בה פשע.‏

הייתי הבכור מבין עשרה ילדים,‏ ובגיל 13 התחלתי לעבוד כדי לעזור בפרנסת המשפחה.‏ מאחר שהייתה לי השכלה חילונית דלה עבדתי בחוות שונות.‏ בגיל 15 עבדתי כמאלף סוסים בחווה.‏

לעבודה בחווה היו יתרונות וחסרונות.‏ מצד אחד נהניתי מאוד מהעבודה וגם מהסביבה.‏ נהגתי לשבת בלילה ליד המדורה ולהביט בירח ובכוכבים בזמן שהרוחות נשבו והביאו עמן את ניחוחות הערבה.‏ אני זוכר שחשבתי לעצמי שמישהו ודאי ברא את כל הדברים הנפלאים הללו.‏ מצד שני נחשפתי בחווה להשפעות שליליות.‏ האנשים סביבי נהגו לקלל,‏ ויכולתי להשיג בקלות סיגריות.‏ עד מהרה עישון וניבול פה הפכו לחלק מאורח חיי.‏

בגיל 18 עברתי לסידני.‏ ניסיתי להצטרף לצבא,‏ אך לא התקבלתי בשל השכלתי הדלה.‏ מצאתי עבודה ונשארתי בסידני למשך שנה.‏ באותה תקופה פגשתי לראשונה את עדי־יהוה.‏ נעניתי להזמנה שלהם לנכוח באחת מאסיפותיהם וכששמעתי את מה שהם מלמדים זיהיתי מייד את צליל האמת.‏

אולם זמן קצר לאחר מכן החלטתי לחזור לאזור הערבות.‏ בסופו של דבר עברתי להתגורר בגונדיווינדי שבקווינסלנד.‏ מצאתי עבודה והתחתנתי.‏ באותה תקופה,‏ לצערי הרב,‏ גם התחלתי להפריז בשתייה.‏

אשתי ואני הבאנו לעולם שני ילדים.‏ לאחר שנולדו בניי  התחלתי לחשוב ברצינות לאן מועדות פניי.‏ נזכרתי בדברים ששמעתי באסיפה של עדי־יהוה בסידני והחלטתי לעשות משהו בנידון.‏

מצאתי הוצאה ישנה של המצפה שהופיעה בה הכתובת של הסניף של עדי־יהוה באוסטרליה.‏ שלחתי מכתב שבו ביקשתי עזרה.‏ בעקבות זאת ביקר אותי עד־יהוה אדיב ואוהב.‏ תוך זמן קצר הוא החל ללמד אותי את המקרא.‏

לאחר שהתחלתי ללמוד את המקרא,‏ הבנתי שעליי לערוך שינויים גדולים בחיי.‏ הכתוב בקורינתים ב׳.‏ ז׳:‏1 השפיע עליי במיוחד.‏ פסוק זה מעודד אותנו ’‏לטהר את עצמנו מכל טומאת בשר’‏.‏

החלטתי להיגמל מעישון ולהפסיק להפריז בשתייה.‏ לא היה קל לערוך את השינויים הללו,‏ כיוון שהרגלים אלה היו חלק מחיי במשך זמן רב.‏ אך הייתי נחוש לחיות את חיי בצורה הרצויה בעיני אלוהים.‏ מה שעזר לי יותר מכול היה העיקרון ברומים י״ב:‏2‏:‏ ”‏חדלו לתת לסדר העולמי הזה לעצב אתכם,‏ אלא השתנו על־ידי התחדשות שכלכם”‏.‏ הבנתי שכדי לשנות את הרגליי,‏ עליי לשנות את צורת חשיבתי.‏ הייתי צריך לאמץ את השקפתו של אלוהים לגבי הרגלים אלה ולראות בהם הרגלים הרסניים.‏ בעזרתו של אלוהים הצלחתי להיגמל מעישון ולהפסיק להפריז בשתייה.‏

אולם המאבק הקשה ביותר שלי היה להפסיק לקלל.‏ ידעתי שבאפסים ד׳:‏29 נאמר לנו:‏ ”‏אל יצא מפיכם דבר ניבול”‏.‏ למרות זאת,‏ לא מייד הצלחתי להפסיק לקלל.‏ אך ההרהורים בכתוב בישעיהו מ׳:‏26 עזרו לי מאוד.‏ בפסוק נאמר באשר לשמיים זרועי הכוכבים:‏ ”‏שאו מרום עיניכם וראו.‏ מי ברא אלה?‏ המוציא במספר צבאם,‏ לכולם בשם יקרא.‏ מרוב אונים ואמיץ כוח,‏ איש לא נעדר”‏.‏ הבנתי שאם היה בכוחו של אלוהים לברוא את היקום העצום — שכה אהבתי להתבונן בו — אין ספק שיש ביכולתו לתת לי את הכוח לערוך שינויים בחיי כדי להשביע את רצונו.‏ לאחר תפילות ומאמצים רבים למדתי בסופו של דבר לרסן את הלשון שלי.‏

בחוות שבהן עבדתי לא היו לי הרבה הזדמנויות לשוחח עם אחרים מכיוון שלא היו בסביבה אנשים רבים.‏ אך תודות להכשרה שקיבלתי באסיפותיהם של עדי־יהוה למדתי איך לבטא את עצמי.‏ הכשרה זו אפשרה לי בין היתר לדבר עם אחרים על הבשורה הטובה אודות מלכות אלוהים (‏מתי ו׳:‏9,‏ 10;‏ כ״ד:‏14‏)‏.‏

בשנים האחרונות אני משרת כזקן־קהילה.‏ זוהי זכות עבורי לעשות את מה שיש ביכולתי כדי לסייע לאחיי לאמונה.‏

אני מודה ליהוה על כך שהוא אפשר לי,‏ אדם בעל השכלה דלה,‏ ללמוד ממנו (‏ישעיהו נ״ד:‏13‏)‏.‏ אני מסכים לגמרי עם הנאמר במשלי י׳:‏22‏:‏ ”‏ברכת יהוה היא תעשיר”‏.‏