נושא השער | מהו המסר של המקרא?
”מצאנו את המשיח”!
כארבע מאות שנה לאחר כתיבת הספר האחרון בתנ״ך התגשמה נבואתו של מיכה באשר למשיח — ישוע נולד בבית לחם. כשלושים שנה לאחר מכן, בשנת 29 לספירה, התגשם חלקה הראשון של נבואת דניאל באשר לביאת המשיח. ישוע נטבל ואלוהים משח אותו ברוח הקודש, ובזאת מינה אותו לתפקיד שהועיד לו. המשיח, הזרע המובטח אשר לבואו ייחלו זמן רב, הגיע בדיוק במועד שנקבע!
ישוע החל מייד בשירותו, ”כשהוא מבשר ומכריז את הבשורה הטובה על מלכות אלוהים” (לוקס ח׳:1). כפי שנובא, ישוע היה טוב לב ונעים הליכות. הוא גילה דאגה אמיתית כלפי הזולת. הדברים שלימד היו מעשיים והעידו על אהבתו. ישוע ריפא ”כל מיני מחלות ומדווים” — הוכחה לכך שאלוהים היה אתו (מתי ד׳:23). המוני אנשים בני כל הגילים ביקשו את קרבתו. הם הסיקו: ”מצאנו את המשיח”! (יוחנן א׳:41).
ישוע ניבא שזמן קצר לפני שמלכותו תחל לשלוט בצורה מלאה, יפקדו את כדור הארץ מלחמות, רעידות אדמה וצרות רבות אחרות. הוא האיץ בכול: ”עמדו על המשמר” (מרקוס י״ג:37).
ישוע היה אדם מושלם שציית לאלוהים לאורך כל חייו, אך היו לו אויבים שבסופו של דבר הביאו למותו. מותו סיפק את הקורבן המושלם שבאמצעותו ניתן יהיה להשיב לאנושות את מה שאדם וחוה איבדו — התוחלת לחיות לנצח בגן עדן עלי אדמות.
מספר נבואות מקראיות התגשמו במותו של ישוע. ביום השלישי למותו הקימו אלוהים לתחייה כיצור רוחני רב־עוצמה, כפי שנחזה מראש. בהמשך התגלה ישוע בפני למעלה מ־500 מתלמידיו. לפני עלייתו השמיימה ציווה ישוע על תלמידיו לבשר את הבשורה הטובה עליו ועל מלכותו לאנשים ”מקרב כל העמים” (מתי כ״ח:19). האם הם מילאו משימה זו ביסודיות?
(מבוסס על הכתוב במתי, מרקוס, לוקס, יוחנן וקורינתים א׳).
