נושא השער | האם אתה חשוב לאלוהים?
האם לאלוהים אכפת ממך?
”אני עני ואביון. אדונָי יַחֲשָב לי” (תהלים מ’:18; דוד מלך ישראל, המאה ה־11 לפה”ס).
האם היה זה הגיוני מצד דוד לצפות שאלוהים ’יחשב לו’, כלומר ייחס לו חשיבות? האם אתה חשוב בעיני אלוהים? רבים מתקשים להאמין שהאל הכול יכול מתעניין בהם באופן אישי. מדוע?
אחת הסיבות לכך היא שאלוהים הוא צורת חיים נשגבת בהרבה בהשוואה לבני האדם. ממרום מעמדו כל העמים הם כמו ”מר [טיפה] מדלי; וכשחק [אבק על] מאזניים” (ישעיהו מ’:15). עיתונאי ספקן אחד טען ש”זוהי יומרנות לשמה להאמין שקיימת ישות אלוהית המתעניינת באופן אישי וישיר במעשיך”.
כמו כן, יש המאמינים שהם אינם ראויים לאהבתו של אלוהים בגלל התנהגותם. לדוגמה, אדם בגיל העמידה ששמו ג’ים מספר: ”כל הזמן התפללתי לאלוהים שיעזור לי להיות רגוע ולשלוט בעצמי, אך במוקדם או במאוחר תמיד הייתי מתפרץ בכעס. לבסוף הגעתי למסקנה שאני רע מיסודי ושאלוהים לא יכול לעזור לי”.
האם אלוהים כה רחוק מבני האדם שהוא כלל אינו שם לב אלינו? מה הוא באמת חש כלפי ברואיו הלא־מושלמים? אם אלוהים לא היה מגלה לנו פרטים על עצמו, אף אדם לא יכול היה לדבר בשמו ולענות על השאלות הללו. אולם המקרא — אשר נכתב בהשראת אלוהים לתועלת האנושות — נוסך בנו את הביטחון שאלוהים אינו ישות מרוחקת, אלא שהוא מתעניין בבני האדם כיחידים. במקרא נאמר: ”הוא אינו רחוק מאף אחד מאתנו” (מעשי השליחים י”ז:27). בארבעת המאמרים הבאים נבחן ראיות מתוך המקרא לכך שאלוהים מתעניין בבני האדם באופן אישי, ונלמד כיצד הוא מראה שאכפת לו ממך.