האם אי פעם יבוא הסוף לצביעות?
פנאיוטה גדלה באחד מאיי הים התיכון. כבר בתור נערה היא התעניינה מאוד בפוליטיקה. לימים היא שימשה כמזכירת אחת המפלגות בכפר שבו התגוררה. היא אפילו עברה מבית לבית כדי לגייס כספים עבור מפלגתה. אך עם הזמן היא נחלה אכזבה. היא הייתה עדה לנפוטיזם, לשאפתנות, לחיכוכים ולקנאה בקרב אנשי המפלגה, אף שהם כינו איש את רעהו חברים.
דניאל גדל במשפחה אדוקה באירלנד. אך צביעותם של הכמרים הותירה בו זיכרונות מרים. הם שתו לשוכרה, הימרו וגנבו ממגש התרומות, ובו בזמן הטיפו לו שהוא יישרף בגיהינום אם יעשה חטאים.
ג’פרי עסק שנים רבות בשיווק ומכירות עבור חברת ספנות בינלאומית שמשרדיה נמצאים בבריטניה ובארצות הברית. הוא מציין שבמקרים רבים לקוחות ומתחרים פעלו במרמה במגעיהם עם גורמי ממשל. הם נהגו בצביעות והיו מוכנים לומר כמעט הכול כדי להבטיח לעצמם חוזה.
למרבה הצער, לא מדובר במקרים בודדים. הצביעות נפוצה מאוד בימינו כמעט בכל תחום — בפוליטיקה, בדת ובעולם המסחר. במספר שפות המילה המתארת אדם צבוע נגזרת מהמילה היוונית היפוקריטיס שמשמעה נואם או שחקן תיאטרון שלרוב עוטה מסכה. לימים החלו להשתמש במונח זה כדי לתאר אדם המעמיד פנים במטרה להונות אחרים או להשיג מטרות אנוכיות.
צביעות יכולה לעורר באדם רגשות עזים, כגון מרירות, כעס ותרעומת. ברגעי תסכול יש החושבים לעצמם: ”כל כך הרבה צביעות! האם יהיה לזה סוף?” למרבה השמחה, דבר־אלוהים נותן לנו סיבות מוצקות להאמין שאכן יבוא הסוף לצביעות.
השקפתם של אלוהים ובנו על צביעות
על־פי המקרא, הצביעות לא החלה בקרב בני האדם, אלא מקורה ביצור רוחני סמוי מן העין. בשחר ההיסטוריה האנושית דיבר השטן אל חוה, האישה הראשונה, במסווה של נחש והעמיד פנים שהוא רוצה בטובתה, כשלמעשה מטרתו הייתה להוליך אותה שולל (בראשית ג’:1–5). מאז אותה עת נהגו רבים באופן דומה והסוו את פרצופם האמיתי כדי להונות אחרים ולהשיג מטרות אנוכיות.
במקרא מסופר שבני ישראל נפלו לא אחת במלכודת העבודה הזרה ולקו בצביעות רוחנית. יהוה אלוהים הזהיר אותם שוב ושוב מפני השלכות מעשיהם. הוא אמר באמצעות הנביא ישעיהו: ”העם הזה... בשפתיו כיבדוני, ולבו ריחק ממני” (ישעיהו כ”ט:13). הואיל והעם לא שינה את דרכו הרעה, הרשה אלוהים שצבאות זרים ישמידו את המרכז הדתי של ישראל — ירושלים ובית המקדש — תחילה על־ידי הבבלים בשנת 607 לפה”ס ובהמשך על־ידי חילות רומא ב־70 לספירה. אין ספק שאלוהים אינו מוכן לשאת צביעות עד אין־קץ.
אלוהים ובנו ישוע מוקירים עד מאוד אנשים כנים וישרים. לדוגמה, בתחילת שירותו של ישוע ניגש אליו אדם ששמו נתנאל. כשראה אותו ישוע, הוא אמר: ”הנה בן ישראל שאין בו כל מרמה” (יוחנן א’:47). נתנאל, שכונה גם בר־תלמי, הפך לאחד מ־12 שליחיו של ישוע (לוקס ו’:13–16).
ישוע הקדיש מזמנו לתלמידיו ולימד אותם את דרכי חשיבתו של אלוהים. לא היה מקום לצביעות בקרבם. הוא רצה להזהיר את תלמידיו מפני צביעות, ולכן גינה בצורה חריפה את מעשיהם הצבועים של מנהיגי הדת בימיו. להלן כמה דוגמאות.
הם עשו מעשי ”צדקה” כדי להרשים את הזולת. ישוע אמר למאזיניו: ”הישמרו מלעשות את מעשי צדקתכם לפני בני אדם מתוך כוונה שיראו אתכם... כמו שעושים הצבועים”. הוא גם אמר להם לתת מתנות צדקה ”בסתר”, כלומר בדיסקרטיות. כמו כן, הוא לימד אותם להתפלל בפרטיות, ולא כדי שאחרים יראו אותם. כך עבודתם את אלוהים תהיה כנה ורצויה בעיניו (מתי ו’:1–6).
הם היו ביקורתיים. ישוע אמר: ”צבוע! הוצא תחילה את הקורה מעינך, ואז תראה היטב ותדע איך להוציא את הקיסם מעינו של אחיך” (מתי ז’:5). אדם המבליט את מגרעות הזולת בזמן שיש לו מגרעות חמורות יותר, למעשה מציג את עצמו בצורה שונה מכפי שהוא באמת. אך לאמיתו של דבר, ”הכול חטאו ואין הם מגיעים לרמת כבודו של אלוהים” (רומים ג’:23).
הם פעלו ממניעים שליליים. במקרה אחד ניגשו לישוע כמה מתלמידי הפרושים ומחסידי בית הורדוס ושאלו אותו שאלה בעניין תשלום מס. הם פנו אליו בדברי חנופה: ”מורנו, אנחנו יודעים שאתה איש אמת ומלמד את דרך אלוהים על־פי האמת”. ואז הם שאלו אותו שאלה מכשילה: ”האם מותר לתת מס גולגולת לקיסר או לא?” ישוע השיב: ”צבועים, מדוע אתם מנסים אותי?” אין פלא שישוע קרא להם צבועים מפני שהם לא באמת רצו לקבל תשובה לשאלתם, אלא ניסו ”לגרום לו לומר דבר שישמש אותם נגדו” (מתי כ”ב:15–22).
משרתי אלוהים אמיתיים מגלים ”אהבה הנובעת מלב טהור, ממצפון נקי ומאמונה שאין עמה צביעות” (טימותיאוס א’. א’:5)
עם ייסוד הקהילה המשיחית בחג השבועות 33 לספירה, נוצרה מסגרת שאפשרה לאמת וליושר לפרוח. המשיחיים האמיתיים השתדלו בכל מאודם לשרש מתוכם כל שמץ של צביעות. לדוגמה, פטרוס, אחד מ־12 השליחים, עודד את אחיו לאמונה לציית לאמת ב”אהבת אחים שאין עמה צביעות” (פטרוס א’. א’:22). השליח פאולוס קרא לאחיו לגלות ”אהבה הנובעת מלב טהור, ממצפון נקי ומאמונה שאין עמה צביעות” (טימותיאוס א’. א’:5).
כוחו של דבר־אלוהים
העקרונות שלימדו ישוע והשליחים במאה הראשונה, המצויים בין דפי המקרא, לא איבדו מעוצמתם עד עצם ימינו. בעניין זה כתב השליח פאולוס: ”דבר אלוהים חי ורב־עוצמה, וחד הוא מכל חרב פיפיות וחודר עד כדי כך שהוא מפריד בין נפש לרוח ובין מפרקים למוח העצמות, ובכוחו להבחין במחשבות הלב וכוונותיו” (עברים ד’:12). רבים חדלו לנהוג בצביעות והפכו לאנשים ישרים והגונים לאחר שלמדו את המקרא ועשו כל מאמץ לחיות לאור הכתוב בו. תן דעתך לסיפורם של שלושת האנשים שהוזכרו בתחילת המאמר.
”ראיתי שם אהבה אמיתית ודאגה כנה לזולת” (פנאיוטה)
חייה של פנאיוטה השתנו לאחר שקיבלה הזמנה לאסיפות באולם המלכות של עדי־יהוה. לא היו בקרבם אנשים המעמידים פני צדיקים כדי להרשים אחרים. היא אומרת: ”ראיתי שם אהבה אמיתית ודאגה כנה לזולת, משהו שלא ראיתי במשך כל השנים שעסקתי בפוליטיקה”.
פנאיוטה החלה ללמוד את המקרא, התקדמה מבחינה רוחנית ונטבלה. היה זה לפני 30 שנה. כיום היא מספרת: ”בתקופה שעברתי מבית לבית כדי לקדם את המפלגה שלי לא הרגשתי סיפוק בחיים. אך כשהתחלתי לבשר על מלכות אלוהים — האמצעי היחיד שיביא צדק לעולם — חיי קיבלו משמעות אמיתית”.
”לא יכולתי לתת לאחיי לאמונה לחשוב שאני מישהו שאני לא באמת” (דניאל)
דניאל התקדם יפה מבחינה רוחנית וקיבל תפקידי אחריות בקהילה של עדי־יהוה. אולם כמה שנים לאחר מכן הוא נקט צעד מוטעה והמצפון שלו החל להטריד אותו. ”נזכרתי בצביעות שראיתי שנים קודם לכן בכנסייה”, הוא אמר, ”והרגשתי שאני חייב לוותר על התפקידים שלי בקהילה. לא יכולתי לתת לאחיי לאמונה לחשוב שאני מישהו שאני לא באמת”.
למרבה השמחה, לאחר זמן מה חש דניאל שהוא שוב יכול לקבל זכויות שירות במצפון נקי, והוא הסכים בחפץ לב לחזור למלא תפקידי אחריות בקהילה. הכנות הזו, הנדירה בעולמנו, אופיינית למי שמשרתים את אלוהים ללא צביעות. הם לומדים ’להוציא את הקורה מעיניהם’ לפני שהם אומרים למישהו אחר ”להוציא את הקיסם” מעיניו.
”הבנתי שאני לא יכול להמשיך להיות איש מכירות ערמומי וחלקלק. ... המצפון שלי החל להציק לי” (ג’פרי)
ג’פרי, אשר בילה רוב חייו בעולם העסקים, אמר: ”ככל שרכשתי יותר ידע מהמקרא, הבנתי שאני לא יכול להמשיך להיות איש מכירות ערמומי וחלקלק שמוכן לומר כל דבר כדי להשיג חוזה. המצפון שלי החל להציק לי לאחר שקראתי פסוקים כמו משלי י”א:1: ’מאזני מרמה תועבת יהוה’”. ג’פרי למד לא לפעול ממניעים נסתרים, כפי שעשו מי ששאלו את ישוע בעניין המס, אלא לנהוג ביושר במגעיו עם אחיו לאמונה ועם אחרים.
מיליוני עדי־יהוה ברחבי העולם משתדלים ליישם את מה שהם לומדים מתוך המקרא. הם עושים מאמצים בלתי נלאים ללבוש ”את האישיות החדשה, אשר נבראה בהתאם לרצון אלוהים בצדקה ובנאמנות אמיתיות” (אפסים ד’:24). אתה מוזמן ללמוד עוד על עדי־יהוה ועל עיקרי אמונתם. הם יכולים לעזור לך לרכוש ידע על העולם החדש והצודק שמבטיח אלוהים, עולם שלא תהיה בו צביעות (פטרוס ב’. ג’:13).
