שיר 155
שמחתנו הנצחית
(תהלים ט״ז:11)
1. כּוֹכְבֵי הַלַּיְלָה זוֹהֲרִים,
חוֹשְׂפִים אֶת כְּבוֹדְךָ.
יָפְיוֹ שֶׁל הָעוֹלָם מֵעִיד
עַל שֶׁפַע טוּבְךָ.
שָׂדוֹת פּוֹרְחִים, גְּבָעוֹת, הָרִים,
אוֹתְךָ כָּל יוֹם מְהַלְּלִים,
שָׁרִים בְּשִׂמְחָה.
(פזמון)
בְּרִיאָתְךָ, נִפְלְאוֹתֶיךָ,
הַתִּקְוָה, חַיֵּי הַנֶּצַח,
בְּכֻלָּם נִשְׂמַח, נָגִיל.
אַךְ אַהֲבָתְךָ, אָבִינוּ,
הִיא אָשְׁרֵנוּ, מָעֻזֵּנוּ.
רַק בְּךָ נִהְיֶה שְׂמֵחִים
לָעַד, לְעוֹלָמִים!
2. נָתַתָּ לָנוּ, יְהֹוָה,
חַיִּים, נְשִׁימָה;
צְלִילִים, מַרְאוֹת וּרְגָשׁוֹת,
הַכֹּל מִיָּדְךָ.
וּבְלִבֵּנוּ הָרָצוֹן
לְעוֹלָמִים אִתְּךָ לִצְעֹד,
לִחְיוֹת בְּשִׂמְחָה.
(פזמון)
בְּרִיאָתְךָ, נִפְלְאוֹתֶיךָ,
הַתִּקְוָה, חַיֵּי הַנֶּצַח,
בְּכֻלָּם נִשְׂמַח, נָגִיל.
אַךְ אַהֲבָתְךָ, אָבִינוּ,
הִיא אָשְׁרֵנוּ, מָעֻזֵּנוּ.
רַק בְּךָ נִהְיֶה שְׂמֵחִים
לָעַד, לְעוֹלָמִים!
(גשר)
וְשִׂמְחָתֵנוּ נִשְׁלְמָה
הוֹדוֹת לְבִנְךָ;
בְּאַהֲבָה מָסַר חַיָּיו,
אוֹתָנוּ הִצִּיל וְגָאַל!
(פזמון)
בְּרִיאָתְךָ, נִפְלְאוֹתֶיךָ,
הַתִּקְוָה, חַיֵּי הַנֶּצַח,
בְּכֻלָּם נִשְׂמַח, נָגִיל.
אַךְ אַהֲבָתְךָ, אָבִינוּ,
הִיא אָשְׁרֵנוּ, מָעֻזֵּנוּ.
רַק בְּךָ נִהְיֶה שְׂמֵחִים
לָעַד, לְעוֹלָמִים!
(פזמון)
בְּרִיאָתְךָ, נִפְלְאוֹתֶיךָ,
הַתִּקְוָה, חַיֵּי הַנֶּצַח,
בְּכֻלָּם נִשְׂמַח, נָגִיל.
אַךְ אַהֲבָתְךָ, אָבִינוּ,
הִיא אָשְׁרֵנוּ, מָעֻזֵּנוּ.
רַק בְּךָ נִהְיֶה שְׂמֵחִים
לָעַד, לְעוֹלָמִים!
(ראה גם תהל׳ ל״ז:4; קור״א ט״ו:28.)
