עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

שיר 145

מתכוננים לבשר

מתכוננים לבשר

‏(‏ירמיהו א׳:‏17‏)‏

  1. בֹּקֶר בָּא,‏

    וּכְבָר נֵלֵךְ

    לְבַשֵּׂר בְּשׂוֹרָה טוֹבָה.‏

    אַךְ בַּחוּץ חָשׁוּךְ

    וְהַגֶּשֶׁם יוֹרֵד.‏

    אוּלַי עָדִיף שֶׁבְּיוֹם כָּזֶה

    לֹא נֵצֵא?‏

    ‏(‏פזמון)‏

    אִם נִתְפַּלֵּל,‏ נָכִין לִבֵּנוּ

    וּבִיהֹוָה נִבְטַח,‏

    כָּךְ תִּתְעַצֵּם לְהִיטוּתֵנוּ,‏

    הִיא לֹא תִּדְעַךְ.‏

    יֵשׁוּעַ מְכַוֵּן דַּרְכֵּנוּ

    עִם כָּל הַמַּלְאָכִים.‏

    וְלֹא נִפֹּל,‏ כִּי גַּם אַחֵינוּ

    בָּנוּ תּוֹמְכִים.‏

  2. אִם אֶת זֹאת

    נִזְכֹּר תָּמִיד,‏

    שִׂמְחָתֵנוּ תִּתְגַּבֵּר.‏

    וְכָל הַקְרָבָה

    אֱלֹהֵינוּ מוֹקִיר;‏

    אֶת הַדְּבֵקִים בּוֹ הוּא לֹא יִזְנַח

    אוֹ יִשְׁכַּח.‏

    ‏(‏פזמון)‏

    אִם נִתְפַּלֵּל,‏ נָכִין לִבֵּנוּ

    וּבִיהֹוָה נִבְטַח,‏

    כָּךְ תִּתְעַצֵּם לְהִיטוּתֵנוּ,‏

    הִיא לֹא תִּדְעַךְ.‏

    יֵשׁוּעַ מְכַוֵּן דַּרְכֵּנוּ

    עִם כָּל הַמַּלְאָכִים.‏

    וְלֹא נִפֹּל,‏ כִּי גַּם אַחֵינוּ

    בָּנוּ תּוֹמְכִים.‏