א

• תומתו של איוב ועושרו ‏(‏1–5‏)‏

• השטן מפקפק במניעי איוב ‏(‏6–12‏)‏

• איוב מאבד את רכושו ואת ילדיו ‏(‏13–19‏)‏

• איוב אינו מאשים את אלוהים ‏(‏20–22‏)‏

ב

• השטן שוב מפקפק במניעי איוב ‏(‏1–5‏)‏

• השטן מקבל רשות לפגוע בגופו של איוב ‏(‏6–8‏)‏

• אשת איוב:‏ ”‏קלל את אלוהים ומות!‏”‏ ‏(‏9,‏ 10‏)‏

• שלושת רעי איוב מגיעים ‏(‏11–13‏)‏

ג

• איוב מתחרט על יום היוולדו ‏(‏1–26‏)‏

  • שואל למה הוא סובל ‏(‏20,‏ 21‏)‏

ד

• נאומו הראשון של אליפז ‏(‏1–21‏)‏

  • לועג לתומתו של איוב ‏(‏7,‏ 8‏)‏

  • מספר על מסר מאת יצור רוחני ‏(‏12–17‏)‏

  • ‏’‏אלוהים אינו מאמין בעבדיו’‏ ‏(‏18‏)‏

  ה

• המשך נאומו הראשון של אליפז ‏(‏1–27‏)‏

  • ‏’‏אלוהים לוכד את החכמים בעורמתם’‏ ‏(‏13‏)‏

  • אל לאיוב למאוס במוסר אלוהים’‏ ‏(‏17‏)‏

ו

• תשובתו של איוב ‏(‏1–30‏)‏

  • טוען כי זעקתו מוצדקת ‏(‏2–6‏)‏

  • מנחמיו בוגדניים ‏(‏15–18‏)‏

  • ‏”‏אמרי יושר אינם מכאיבים!‏”‏ ‏(‏25‏)‏

ז

• המשך תשובתו של איוב ‏(‏1–21‏)‏

  • החיים הם כעבודות כפייה ‏(‏1,‏ 2‏)‏

  • ‏”‏למה עשית אותי לך למטרה?‏”‏ ‏(‏20‏)‏

ח

• נאומו הראשון של בלדד ‏(‏1–22‏)‏

  • רומז שבניו של איוב חטאו ‏(‏4‏)‏

  • ‏’‏אם היית זך,‏ אלוהים היה מגן עליך’‏ ‏(‏6‏)‏

  • רומז שאיוב אדם רשע ‏(‏13‏)‏

ט

• תשובתו של איוב ‏(‏1–35‏)‏

  • בן תמותה אינו יכול לריב עם אלוהים ‏(‏2–4‏)‏

  • ‏’‏אלוהים עושה דברים אשר אין להם חקר’‏ ‏(‏10‏)‏

  • איש אינו יכול להתווכח עם אלוהים ‏(‏32‏)‏

י

• המשך תשובתו של איוב ‏(‏1–22‏)‏

  • ‏’‏מדוע אלוהים רב עימי?‏’‏ ‏(‏2‏)‏

  • ההבדלים בין אלוהים ובין איוב בן התמותה ‏(‏4–12‏)‏

  • ‏’‏מי ייתן ואמצא מעט הקלה’‏ ‏(‏20‏)‏

יא

• נאומו הראשון של צופר ‏(‏1–20‏)‏

  • מאשים את איוב באמירת דברים ריקים ‏(‏2,‏ 3‏)‏

  • אומר לאיוב להרחיק ממנו רשעה ‏(‏14‏)‏

יב

• תשובתו של איוב ‏(‏1–25‏)‏

  • ‏”‏אינני נופל מכם”‏ ‏(‏3‏)‏

  • ‏”‏מושא לצחוק הייתי”‏ ‏(‏4‏)‏

  • ‏’‏החוכמה היא עם אלוהים’‏ ‏(‏13‏)‏

  • אלוהים נעלה משופטים ומלכים ‏(‏17,‏ 18‏)‏

יג

• המשך תשובתו של איוב ‏(‏1–28‏)‏

  • ‏’‏אעדיף לדבר עם אלוהים’‏ ‏(‏3‏)‏

  • ‏”‏כולכם רופאים חסרי תועלת”‏ ‏(‏4‏)‏

  • ‏”‏יודע אני כי הצדק עימי”‏ ‏(‏18‏)‏

  • שואל מדוע אלוהים מחשיב אותו לאויב ‏(‏24‏)‏

יד

• המשך תשובתו של איוב ‏(‏1–22‏)‏

  • האדם קצר ימים וחווה צרות ‏(‏1‏)‏

  • ‏”‏אפילו לעץ יש תקווה”‏ ‏(‏7‏)‏

  • ‏”‏מי ייתן בשאול תצפינני”‏ ‏(‏13‏)‏

  • ‏”‏אם ימות גבר,‏ היוכל לחיות שוב?‏”‏ ‏(‏14‏)‏

  • אלוהים נכסף למעשה ידיו ‏(‏15‏)‏

טו

• נאומו השני של אליפז ‏(‏1–35‏)‏

  • טוען שאין לאיוב יראת אלוהים ‏(‏4‏)‏

  • טוען שאיוב עז מצח ‏(‏7–9‏)‏

  • ‏’‏אלוהים אינו מאמין בקדושיו’‏ ‏(‏15‏)‏

  • ‏’‏מי שסובל,‏ רשע’‏ ‏(‏20–24‏)‏

טז

• תשובתו של איוב ‏(‏1–22‏)‏

  • ‏”‏כולכם מנחמים מעיקים!‏”‏ ‏(‏2‏)‏

  • טוען שאלוהים שם אותו לו למטרה ‏(‏12‏)‏

יז

• המשך תשובתו של איוב ‏(‏1–16‏)‏

  • ‏”‏לגלגנים מקיפים אותי”‏ ‏(‏2‏)‏

  • ‏”‏הפך הוא אותי למושא ללעג”‏ ‏(‏6‏)‏

  • ‏”‏תהיה השאול ביתי”‏ ‏(‏13‏)‏

יח

• נאומו השני של בלדד ‏(‏1–21‏)‏

  • מתאר את גורל החוטאים ‏(‏5–20‏)‏

  • רומז שאיוב אינו מכיר את אלוהים ‏(‏21‏)‏

יט

• תשובתו של איוב ‏(‏1–29‏)‏

  • דוחה את גערות ”‏ידידיו”‏ ‏(‏1–6‏)‏

  • אומר שהוא נטוש ‏(‏13–19‏)‏

  • ‏”‏חי גואלי”‏ ‏(‏25‏)‏

כ

• נאומו השני של צופר ‏(‏1–29‏)‏

  • טוען שדברי איוב מעליבים אותו ‏(‏2,‏ 3‏)‏

  • רומז שאיוב רשע ‏(‏5‏)‏

  • טוען שאיוב נהנה מהחטא ‏(‏12,‏ 13‏)‏

כא

• תשובתו של איוב ‏(‏1–34‏)‏

  • ‏’‏מדוע הרשעים משגשגים?‏’‏ ‏(‏7–13‏)‏

  • חושף את ”‏מנחמיו”‏ ‏(‏27–34‏)‏

כב

• נאומו השלישי של אליפז ‏(‏1–30‏)‏

  • ‏”‏היוכל גבר להועיל לאלוהים?‏”‏ ‏(‏2,‏ 3‏)‏

  • מאשים את איוב בחמדנות ובעוול ‏(‏6–9‏)‏

  • ‏’‏אם תשוב אל אלוהים,‏ תשוקם’‏ ‏(‏23‏)‏

כג

• תשובתו של איוב ‏(‏1–17‏)‏

  • רוצה להציג את משפטו לפני אלוהים ‏(‏1–7‏)‏

  •  אומר שהוא אינו יכול למצוא את אלוהים ‏(‏8,‏ 9‏)‏

  • ‏”‏את דרכו שמרתי מבלי לסור ממנה”‏ ‏(‏11‏)‏

כד

• המשך תשובתו של איוב ‏(‏1–25‏)‏

  • ‏’‏מדוע אלוהים אינו קובע זמן?‏’‏ ‏(‏1‏)‏

  • אומר שאלוהים מניח לרשע להתקיים ‏(‏12‏)‏

  • החוטאים אוהבים את החושך ‏(‏13–17‏)‏

כה

• נאומו השלישי של בלדד ‏(‏1–6‏)‏

  • ‏’‏כיצד יכול איש להיות זך בעיני אלוהים?‏’‏ ‏(‏4‏)‏

  • טוען שתומתו של האדם היא לשווא ‏(‏5,‏ 6‏)‏

כו

• תשובתו של איוב ‏(‏1–14‏)‏

  • ‏”‏עד כמה עזרת לחסר הכוח!‏”‏ ‏(‏1–4‏)‏

  • ‏’‏אלוהים תולה את הארץ על לא כלום’‏ ‏(‏7‏)‏

  • ‏’‏אלה רק קצות דרכיו של אלוהים’‏ ‏(‏14‏)‏

כז

• איוב נחוש להחזיק בתומתו ‏(‏1–23‏)‏

  • ‏”‏לא אסיר תומתי ממני”‏ ‏(‏5‏)‏

  • לרשעים אין תקווה ‏(‏8‏)‏

  • ‏”‏למה דבריכם ריקים מתוכן?‏”‏ ‏(‏12‏)‏

  • לרשעים לא נותר לבסוף מאומה ‏(‏13–23‏)‏

כח

• איוב מצביע על ההבדל בין אוצרות הארץ ובין החוכמה ‏(‏1–28‏)‏

  • מאמצי האדם בכריית מחצבי הארץ ‏(‏1–11‏)‏

  • החוכמה שווה יותר מפנינים ‏(‏18‏)‏

  • יראת יהוה היא חוכמה אמיתית ‏(‏28‏)‏

כט

• איוב נזכר בימים הטובים לפני סבלו ‏(‏1–25‏)‏

  • זכה לכבוד בשער העיר ‏(‏7–10‏)‏

  • מעשי צדקתו הקודמים ‏(‏11–17‏)‏

  • הכול הקשיבו לעצותיו ‏(‏21–23‏)‏

ל

• איוב מתלונן על מר גורלו ‏(‏1–31‏)‏

  • אווילים לועגים לו ‏(‏1–15‏)‏

  • לכאורה אלוהים אינו עוזר לו ‏(‏20,‏ 21‏)‏

  • ‏”‏עורי השחיר”‏ ‏(‏30‏)‏

לא

• איוב מציג עדויות לתומתו ‏(‏1–40‏)‏

  • ‏”‏ברית כרתי עם עיניי”‏ ‏(‏1‏)‏

  • מבקש שאלוהים ישקול אותו ‏(‏6‏)‏

  • אינו נואף ‏(‏9–12‏)‏

  • אינו אוהב כסף ‏(‏24,‏ 25‏)‏

  • אינו עובד אלילים ‏(‏26–28‏)‏

לב

• אליהוא הצעיר מצטרף לשיחה ‏(‏1–22‏)‏

  • כועס על איוב ועל רעיו של איוב ‏(‏2,‏ 3‏)‏

  • המתין בכבוד בטרם דיבר ‏(‏6,‏ 7‏)‏

  • הגיל לבדו אינו מחכים ‏(‏9‏)‏

  • אליהוא להוט לדבר ‏(‏18–20‏)‏

לג

• אליהוא מוכיח את איוב על צדקנותו ‏(‏1–33‏)‏

  • נמצא כופר ‏(‏24‏)‏

  • ישוב למרץ עלומיו ‏(‏25‏)‏

לד

• אליהוא מגן על צדקת אלוהים ודרכיו ‏(‏1–37‏)‏

  • איוב אמר שאלוהים מנע ממנו צדק ‏(‏5‏)‏

  • חלילה לאלוהים לנהוג ברשעות ‏(‏10‏)‏

  • איוב מדבר ללא ידע ‏(‏35‏)‏

לה

• אליהוא חושף את חשיבתו המוטעית של איוב ‏(‏1–16‏)‏

  • איוב אמר שהוא צדיק יותר מאלוהים ‏(‏2‏)‏

  • אלוהים נעלה עד מאוד,‏ ואינו מושפע מן החטא ‏(‏5,‏ 6‏)‏

  • על איוב להוחיל לאלוהים ‏(‏14‏)‏

לו

• אליהוא מרומם את גדולתו הנשגבה של אלוהים ‏(‏1–33‏)‏

  • הצייתנים משגשגים;‏ הרשעים נדחים ‏(‏11–13‏)‏

  • ‏’‏מי מורה כמו אלוהים?‏’‏ ‏(‏22‏)‏

  • על איוב לרומם את אלוהים ‏(‏24‏)‏

  • ‏”‏אלוהים גדול ממה שביכולתנו לדעת”‏ ‏(‏26‏)‏

  • אלוהים שולט בגשם ובברקים ‏(‏27–33‏)‏

לז

• כוחות הטבע מעידים על גדולת אלוהים ‏(‏1–24‏)‏

  • אלוהים יכול לעצור את פעילות האדם ‏(‏7‏)‏

  • ‏’‏התבונן בנפלאות האל’‏ ‏(‏14‏)‏

  • נבצר מן האדם להבין את אלוהים ‏(‏23‏)‏

  • אל לאף אדם להיות חכם בעיניו ‏(‏24‏)‏

לח

• יהוה מלמד לקח באשר לקטנות האדם ‏(‏1–41‏)‏

  • ‏’‏איפה היית כאשר נבראה הארץ?‏’‏ ‏(‏4–6‏)‏

  •  בני אלוהים הריעו ‏(‏7‏)‏

  • שאלות על תופעות טבע ‏(‏8–32‏)‏

  • ‏”‏חוקי השמיים”‏ ‏(‏33‏)‏

לט

• בעלי החיים מעידים על בורות האדם ‏(‏1–30‏)‏

  • יעלות ואיילות ‏(‏1–4‏)‏

  • הפרא ‏(‏5–8‏)‏

  • שור הבר ‏(‏9–12‏)‏

  • היען ‏(‏13–18‏)‏

  • הסוס ‏(‏19–25‏)‏

  • הבז והעיט ‏(‏26–30‏)‏

מ

• יהוה שואל שאלות נוספות ‏(‏1–24‏)‏

  • איוב מודה כי אין לו דבר לומר ‏(‏3–5‏)‏

  • ‏”‏האם תטיל ספק בצדק שלי?‏”‏ ‏(‏8‏)‏

  • אלוהים מתאר את כוחו של ”‏בהמות”‏ ‏(‏15–24‏)‏

מא

• אלוהים מתאר את הלווייתן המדהים ‏(‏1–34‏)‏

מב

• תשובתו של איוב ליהוה ‏(‏1–6‏)‏

• אלוהים מוכיח את שלושת רעי איוב ‏(‏7–9‏)‏

• יהוה משקם את איוב ‏(‏10–17‏)‏

  • בניו ובנותיו של איוב ‏(‏13–15‏)‏