איוב 11‏:1‏-20

  • נאומו הראשון של צופר ‏(‏1–20‏)‏

    • מאשים את איוב באמירת דברים ריקים ‏(‏2,‏ 3‏)‏

    • אומר לאיוב להרחיק ממנו רשעה ‏(‏14‏)‏

יא  וְצוֹפַר הַנַּעֲמָתִי הֵשִׁיב וְאָמַר:‏   ‏”‏הַאִם כָּל הַמִּלִּים הַלָּלוּ לֹא יֵעָנוּ,‏אוֹ הַאִם דִּבּוּר רַב יַהֲפֹךְ אִישׁ לְצוֹדֵק?‏*   הַאִם דְּבָרֶיךָ הָרֵיקִים יַשְׁתִּיקוּ אֲנָשִׁים?‏ הַאִם אִישׁ לֹא יִגְעַר בְּךָ עַל לַעַגְךָ?‏   כִּי אַתָּה אוֹמֵר,‏ ’‏הוֹרָאָתִי טְהוֹרָה,‏וְזַךְ אֲנִי בְּעֵינֶיךָ’‏.‏   וְאוּלָם מִי יִתֵּן וֶאֱלֹהִים יְדַבֵּרוְיִפְתַּח שְׂפָתָיו אֵלֶיךָ!‏   אָז יְגַלֶּה לְךָ אֶת תַּעֲלוּמוֹת הַחָכְמָה,‏כִּי צְדָדִים רַבִּים לַתּוּשִׁיָּה.‏* אָז תָּבִין כִּי אֱלֹהִים מֵנִיחַ לְחֵלֶק מֵעֲווֹנְךָ לְהִשָּׁכַח.‏   הֲתוּכַל לְגַלּוֹת אֶת עֲמֻקּוֹת אֱלֹהִיםאוֹ לְגַלּוֹת הַכֹּל עַל אוֹדוֹת* הַכֹּל יָכוֹל?‏   הַחָכְמָה גְּבוֹהָה מֵהַשָּׁמַיִם.‏ מָה תּוּכַל אַתָּה לְבַצֵּעַ?‏ עֲמֻקָּה הִיא מִן הַשְּׁאוֹל.‏* מָה תּוּכַל אַתָּה לָדַעַת?‏   אֲרֻכָּה הִיא מִן הָאָרֶץוּרְחָבָה מִן הַיָּם.‏ 10  אִם הוּא יַעֲבֹר וְיַעֲצֹר אָדָם וִיכַנֵּס מִשְׁפָּט,‏מִי יוּכַל לַעֲצֹר בַּעֲדוֹ?‏ 11  כִּי הוּא יוֹדֵעַ מָתַי הָאֲנָשִׁים עַרְמוּמִיִּים.‏ בִּרְאוֹתוֹ רֶשַׁע,‏ הַאִם לֹא יַבְחִין בְּכָךְ?‏ 12  אַךְ אִישׁ נְבוּב מוֹחַ יָבִיןרַק כַּאֲשֶׁר פֶּרֶא* יוּכַל לְהוֹלִיד אָדָם.‏* 13  לוּ רַק תָּכִין לִבְּךָוְתִפְרֹשׂ אֵלָיו כַּפֶּיךָ.‏ 14  אִם יָדְךָ עוֹשָׂה אֶת הָרַע,‏ הַרְחִיקֵהוּ מִמְּךָ,‏וְאַל תִּשְׁכֹּן בְּאֹהָלֶיךָ עַוְלָה.‏ 15  כִּי אָז תּוּכַל לִזְקֹף רֹאשְׁךָ בְּלֹא מוּם;‏תּוּכַל לַעֲמֹד אֵיתָן,‏ לְלֹא פַּחַד.‏ 16  כִּי אָז תִּשְׁכַּח אֶת צָרָתְךָ;‏תִּזְכֹּר אוֹתָהּ כְּמַיִם אֲשֶׁר חָלְפוּ וְעָבְרוּ לָהֶם.‏ 17  חַיֶּיךָ יִהְיוּ בְּהִירִים יוֹתֵר מִן הַצָּהֳרַיִם;‏אֲפִלּוּ חֶשְׁכָתָם תִּהְיֶה כְּבֹקֶר.‏ 18  תִּתְמַלֵּא בִּטָּחוֹן כִּי יֵשׁ תִּקְוָה,‏וְתִתְבּוֹנֵן סָבִיב וְתִשְׁכַּב לָבֶטַח.‏ 19  תִּשְׁכַּב,‏ וְאִישׁ לֹא יַחְרִידְךָ,‏וְרַבִּים יְבַקְּשׁוּ לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ.‏* 20  אַךְ עֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה;‏וְהֵם לֹא יִמְצְאוּ מָנוֹס,‏וְתִקְוָתָם הַיְּחִידָה תִּהְיֶה מָוֶת”‏.‏*

הערות שוליים

או ”‏האם רברבן יהיה צודק?‏”‏
או ”‏לחוכמה מעשית”‏.‏
או ”‏למצוא את גבולו של”‏.‏
או ”‏הקבר”‏,‏ כלומר הקבר המשותף של בני האדם.‏ ראה מונחון‏.‏
או ”‏חמור בר”‏.‏
או ”‏כאשר פרא ייוולד כאדם”‏.‏
או ”‏יתחננו אליך”‏.‏
או ”‏גוויעת הנפש”‏.‏ נה״מ,‏ ”‏מפח נפש”‏.‏