איוב 17:1-16
יז ”רוּחִי נִשְׁבְּרָה, יָמַי כָּבוּ;בֵּית הַקְּבָרוֹת מְצַפֶּה לִי.
2 לַגְלְגָנִים מַקִּיפִים אוֹתִי,וְעֵינִי נֶאֱלֶצֶת לְהַבִּיט* בְּמַרְדָנוּתָם.
3 קַבֵּל נָא אֶת עֶרְבוֹנִי, וּשְׁמֹר אוֹתוֹ עִמְּךָ.
מִי עוֹד יִלְחַץ יָדִי וְיִתְחַיֵּב בַּעֲבוּרִי?
4 כִּי הִסְתַּרְתָּ תְּבוּנָה* מִלִּבָּם;עַל כֵּן אֵינְךָ מְרוֹמֵם אוֹתָם.
5 הוּא יַצִּיעַ לַחְלֹק עִם רֵעָיו,בְּשָׁעָה שֶׁעֵינֵי יְלָדָיו כָּלוֹת.*
6 הָפַךְ הוּא אוֹתִי לְמֻשָּׂא לְלַעַג* בָּעַמִּים,וְנִהְיֵיתִי אָדָם אֲשֶׁר יוֹרְקִים בְּפָנָיו.
7 כָּהוּ מִיִּסּוּרִים עֵינַי,וְכָל גַּפַּי כַּצֵּל הֵן.
8 יְשָׁרִים מַבִּיטִים עַל כָּךְ בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת,וְהַחַף מִפֶּשַׁע מֻטְרָד בְּשֶׁל הָרָשָׁע.*
9 הַצַּדִּיק אוֹחֵז הֵיטֵב בְּדַרְכּוֹ,וּטְהוֹר הַיָּדַיִם מוֹסִיף לְהִתְחַזֵּק.
10 אוּלָם בּוֹאוּ נָא כֻּלְּכֶם וְחִזְרוּ עַל טִעוּנֵיכֶם,כִּי לֹא מָצָאתִי חָכָם בָּכֶם.
11 יָמַי עָבְרוּ;תָּכְנִיּוֹתַי, מִשְׁאֲלוֹת לִבִּי, נֻפְּצוּ.
12 הֵם הוֹפְכִים לַיְלָה לְיוֹם,וְאוֹמְרִים, ’הָאוֹר וַדַּאי קָרוֹב כִּי חָשׁוּךְ כָּעֵת’.
13 אִם אֲחַכֶּה, תִּהְיֶה הַשְּׁאוֹל* בֵּיתִי;אַצִּיעַ אֶת יְצוּעִי בַּחֹשֶׁךְ.
14 אֶקְרָא לַבּוֹר* וְאֹמַר, ’אָבִי אַתָּה!’
לָרִמָּה אֹמַר, ’אִמִּי וַאֲחוֹתִי!’
15 אַיֵּה אֵפוֹא תִּקְוָתִי?
אֶת תִּקְוָתִי מִי יִרְאֶה?
16 תֵּרֵד הִיא אֶל שְׁעָרֶיהָ הַנְּעוּלִים שֶׁל הַשְּׁאוֹל*כַּאֲשֶׁר נֵרֵד כֻּלָּנוּ יַחְדָּו אֶל הֶעָפָר”.
