איוב 30‏:1‏-31

  • איוב מתלונן על מר גורלו ‏(‏1–31‏)‏

    • אווילים לועגים לו ‏(‏1–15‏)‏

    • לכאורה אלוהים אינו עוזר לו ‏(‏20,‏ 21‏)‏

    • ‏”‏עורי השחיר”‏ ‏(‏30‏)‏

ל  ‏”‏עַתָּה הֵם צוֹחֲקִים עָלַי‏— צְעִירִים מִמֶּנִּי,‏אֲשֶׁר אֶת אֲבוֹתֵיהֶם הָיִיתִי מְסָרֵבלָשִׂים עִם הַכְּלָבִים שֶׁשָּׁמְרוּ עַל צֹאנִי.‏   מָה הוֹעִיל לִי כּוֹחַ יְדֵיהֶם?‏ מִרְצָם אָבַד.‏   תְּשׁוּשִׁים הֵם מִמַּחְסוֹר וְרָעָב;‏מְכַרְסְמִים בָּאֲדָמָה הַצְּחִיחָה,‏אֲשֶׁר כְּבָר נֶחְרְבָה וְנֶעֶשְׂתָה שׁוֹמֵמָה.‏   אוֹסְפִים הֵם אֶת הַמַּלּוּחַ* מִן הַשִּׂיחִים;‏מְזוֹנָם הוּא שֹׁרֶשׁ רְתָמִים.‏   מְגֹרָשִׁים הֵם מִן הַקְּהִלָּה;‏אֲנָשִׁים צוֹעֲקִים עֲלֵיהֶם כְּמוֹ עַל גַּנָּב.‏   שׁוֹכְנִים הֵם בְּמִדְרוֹנוֹת אֲפִיקִים,‏*בְּחֹרֵי הָאֲדָמָה וּבַסְּלָעִים.‏   מִן הַשִּׂיחִים צוֹעֲקִים הֵםוּמִסְתּוֹפְפִים בֵּין הַסִּרְפָּדִים.‏   כִּבְנֵי הָאֱוִילִים וְחַסְרֵי הַשֵּׁם,‏גֹּרְשׁוּ* הֵם מִן הָאָרֶץ.‏   אַךְ עַתָּה הֵם לוֹעֲגִים לִי אֲפִלּוּ בְּשִׁירֵיהֶם;‏נִהְיֵיתִי לָהֶם מֻשָּׂא לְלַעַג.‏* 10  מְתַעֲבִים הֵם אוֹתִי וּמִתְרַחֲקִים מִמֶּנִּי;‏אֵינָם מְהַסְּסִים לִירֹק בְּפָנַי.‏ 11  מִכֵּיוָן שֶׁאֱלֹהִים פָּרַק אוֹתִי מִנִּשְׁקִי* וְהִשְׁפִּילַנִי,‏הֵם מַשְׁלִיכִים מֵעֲלֵיהֶם כָּל רֶסֶן בְּנוֹכְחוּתִי.‏ 12  מִיְּמִינִי קָמִים הֵם כַּאֲסַפְסוּף;‏מַבְרִיחִים אוֹתִיוּמַצִּיבִים מַחְסוֹמֵי הֶרֶס בִּנְתִיבִי.‏ 13  מְנַתְּצִים אֶת נְתִיבוֹתַיוּמַחְמִירִים אֶת אֲסוֹנִי,‏וְאֵין אִישׁ הָעוֹצֵר בַּעֲדָם.‏* 14  בָּאִים כְּמוֹ מִבַּעַד לְפִרְצָה רְחָבָה בַּחוֹמָה;‏מִתְגַּלְגְּלִים פְּנִימָה בְּתוֹךְ הַחֻרְבָּן.‏ 15  בַּלָּהוֹת אוֹחֲזוֹת בִּי;‏כְּבוֹדִי מְגֹרָשׁ כְּמוֹ הָרוּחַ,‏וִישׁוּעָתִי נֶעֱלֶמֶת כְּעָב.‏ 16  עַתָּה חַיַּי* נִשְׁפָּכִים מִמֶּנִּי;‏יְמֵי סֵבֶל אוֹחֲזִים בִּי.‏ 17  כְּאֵבִים דּוֹקְרִים אֶת עַצְמוֹתַי* בַּלַּיְלָה;‏הַכְּאֵב הַמְּכַרְסֵם בִּי אֵינוֹ מַרְפֶּה.‏ 18  בְּכוֹחַ רַב מִתְעַוֵּת לְבוּשִׁי;‏*כְּצַוְּארוֹן כֻּתָּנְתִּי חוֹנֵק הוּא אוֹתִי.‏ 19  הִשְׁלִיכַנִי אֱלֹהִים אֶל הַבֹּץ;‏הִגַּעְתִּי עַד עָפָר וָאֵפֶר.‏ 20  אֲנִי מְשַׁוֵּעַ אֵלֶיךָ לְעֶזְרָה,‏ אַךְ אֵינְךָ עוֹנֶה לִי;‏אֲנִי עוֹמֵד,‏ אַךְ אַתָּה רַק מִתְבּוֹנֵן בִּי.‏ 21  פָּנִיתָ נֶגְדִּי בְּאַכְזָרִיּוּת;‏בִּמְלוֹא עָצְמַת יָדְךָ אַתָּה תּוֹקֵף אוֹתִי.‏ 22  אַתָּה מֵרִים אוֹתִי וְנוֹשֵׂא אוֹתִי עִם הָרוּחַ;‏וְאָז מְטַלְטֵל אוֹתִי בַּסּוּפָה.‏* 23  כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֶל הַמָּוֶת תּוֹרִידֵנִי,‏אֶל הַבַּיִת אֲשֶׁר כָּל הַחַיִּים יִפָּגְשׁוּ בּוֹ.‏ 24  אַךְ אִישׁ לֹא יַכֶּה אָדָם שָׁבוּר*בְּשַׁוְּעוֹ לְעֶזְרָה בְּעֵת אֲסוֹנוֹ.‏ 25  הַאִם לֹא בָּכִיתִי לְמַרְאֵה קְשֵׁי הַיּוֹם?‏ הַאִם לֹא הִתְאַבַּלְתִּי* עַל הָאֶבְיוֹנִים?‏ 26  לְטוֹב קִוִּיתִי,‏ אַךְ בָּא רַע;‏יִחַלְתִּי לָאוֹר,‏ וּבָא אֹפֶל.‏ 27  הַסְּעָרָה שֶׁבְּתוֹכִי* לֹא פָּסְקָה;‏יְמֵי סֵבֶל קִבְּלוּ אֶת פָּנַי.‏ 28  אֲנִי הוֹלֵךְ קוֹדֵר;‏ אֵין אוֹר שֶׁמֶשׁ.‏ בַּקָּהָל אֲנִי קָם וּמְשַׁוֵּעַ לְעֶזְרָה.‏ 29  אָח נִהְיֵיתִי לְתַנִּיםוְרֵעַ לִבְנוֹת הַיָּעֵן.‏ 30  עוֹרִי הִשְׁחִיר וְנָפַל מֵעָלַי;‏עַצְמוֹתַי בּוֹעֲרוֹת מִן הַחֹם.‏* 31  נִבְלִי מְשַׁמֵּשׁ רַק לְאֵבֶל,‏וַחֲלִילִי לְקוֹל בְּכִי.‏

הערות שוליים

ככל הנראה עלי השיח הנקרא מלוח קיפח.‏
או ”‏נחלים”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏ניכאו”‏,‏ הוכו,‏ ניגפו.‏
נה״מ,‏ ”‏ואהי להם למילה”‏,‏ כלומר לפתגם או משל.‏
נה״מ,‏ ”‏יִתְרִי פיתח”‏,‏ התיר את מיתר קשתי.‏
או אולי ”‏ואין איש העוזר להם”‏.‏
או ”‏נפשי”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏עצמיי ניקַר מעליי”‏,‏ עצמותיי מנוקבות,‏ מחוררות.‏
או אולי ”‏חומרת ייסוריי מעוותת אותי”‏.‏
או אולי ”‏ממס אותי בקול שאון;‏ התרסקות”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏עִי”‏,‏ עיי חורבות.‏
או ”‏האם לא התאבלה נפשי”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏מעיי רותחו”‏.‏
או אולי ”‏מן החום הפנימי”‏.‏