איוב 42‏:1‏-17

  • תשובתו של איוב ליהוה ‏(‏1–6‏)‏

  • אלוהים מוכיח את שלושת רעי איוב ‏(‏7–9‏)‏

  • יהוה משקם את איוב ‏(‏10–17‏)‏

    • בניו ובנותיו של איוב ‏(‏13–15‏)‏

מב  וְאִיּוֹב הֵשִׁיב לִיהֹוָה וְאָמַר:‏   ‏”‏כָּעֵת יוֹדֵעַ אֲנִי כִּי יָכוֹל אַתָּה לַעֲשׂוֹת הַכֹּלוְכִי לֹא נִבְצָר מִמְּךָ כָּל אֲשֶׁר בְּדַעְתְּךָ לַעֲשׂוֹת.‏   שָׁאַלְתָּ,‏ ’‏מִי הוּא זֶה הַמַּסְתִּיר* אֶת עֲצָתִי לְלֹא יֶדַע?‏’‏ לָכֵן דִּבַּרְתִּי,‏ אַךְ לְלֹא הֲבָנָהעַל דְּבָרִים נִפְלָאִים מִמֶּנִּי,‏ אֲשֶׁר אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ.‏   אָמַרְתָּ,‏ ’‏הַקְשֵׁב נָא,‏ וַאֲדַבֵּר.‏ אֶשְׁאַלְךָ וְהוֹדִיעֵנִי’‏.‏   אָזְנַי שָׁמְעוּ עָלֶיךָ,‏אַךְ כָּעֵת רוֹאֶה אֲנִי אוֹתְךָ בְּעֵינַי.‏   עַל כֵּן אֲנִי חוֹזֵר בִּי מִדְּבָרַיוּמִתְחָרֵט בְּעָפָר וָאֵפֶר”‏.‏  אַחֲרֵי שֶׁאָמַר יְהֹוָה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לְאִיּוֹב,‏ אָמַר יְהֹוָה אֶל אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי:‏ ‏”‏כַּעֲסִי בּוֹעֵר נֶגְדְּךָ וְנֶגֶד שְׁנֵי רֵעֶיךָ,‏ כִּי לֹא דִּבַּרְתֶּם עָלַי נְכוֹנָה כְּעַבְדִּי אִיּוֹב.‏  וְכָעֵת קְחוּ לָכֶם שִׁבְעָה פָּרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים וּלְכוּ אֶל עַבְדִּי אִיּוֹב,‏ וְהַעֲלוּ עוֹלָה עֲבוּרְכֶם.‏ וְעַבְדִּי אִיּוֹב יִתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם.‏ וַאֲנִי אָכֵן אֵעָנֶה לְבַקָּשָׁתוֹ* שֶׁלֹּא לִנְהֹג בָּכֶם לְפִי אֱוִילוּתְכֶם,‏ כִּי לֹא דִּבַּרְתֶּם עָלַי נְכוֹנָה כְּעַבְדִּי אִיּוֹב”‏.‏  לְפִיכָךְ אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי,‏ בִּלְדַּד הַשּׁוּחִי וְצוֹפַר הַנַּעֲמָתִי הָלְכוּ וְעָשׂוּ כְּפִי שֶׁהוֹרָה לָהֶם יְהֹוָה לַעֲשׂוֹת.‏ וִיהֹוָה קִבֵּל אֶת תְּפִלַּת אִיּוֹב.‏ 10  לְאַחַר שֶׁהִתְפַּלֵּל אִיּוֹב בְּעַד רֵעָיו,‏ הֵסִיר יְהֹוָה אֶת צָרָתוֹ שֶׁל אִיּוֹב וְהֶעֱנִיק לוֹ שׁוּב שִׂגְשׂוּג.‏* וִיהֹוָה נָתַן לוֹ פִּי שְׁנַיִם מִמָּה שֶׁהָיָה לוֹ בֶּעָבָר.‏ 11  כָּל אֶחָיו וְכָל אַחְיוֹתָיו וְכָל מַכָּרָיו הַקּוֹדְמִים בָּאוּ אֵלָיו וְסָעֲדוּ עִמּוֹ בְּבֵיתוֹ.‏ הֵם הִשְׁתַּתְּפוּ בְּצַעֲרוֹ וְנִחֲמוּ אוֹתוֹ עַל כָּל הָאָסוֹן אֲשֶׁר הִרְשָׁה יְהֹוָה שֶׁיָּבוֹא עָלָיו.‏ וְכָל אֶחָד מֵהֶם נָתַן לוֹ יְחִידַת כֶּסֶף אַחַת וְנֶזֶם זָהָב אֶחָד.‏ 12  וִיהֹוָה בֵּרֵךְ אֶת אַחֲרִית חַיָּיו שֶׁל אִיּוֹב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֶת רֵאשִׁיתָם,‏ וּלְאִיּוֹב הָיוּ אַרְבָּעָה עָשָׂר אֶלֶף כְּבָשִׂים,‏ שֵׁשֶׁת אֲלָפִים גְּמַלִּים,‏ אֶלֶף צִמְדֵי בָּקָר וְאֶלֶף אֲתוֹנוֹת.‏ 13  וְגַם נוֹלְדוּ לוֹ שִׁבְעָה בָּנִים נוֹסָפִים וְשָׁלוֹשׁ בָּנוֹת נוֹסָפוֹת.‏ 14  לַבַּת הָרִאשׁוֹנָה קָרָא יְמִימָה,‏ לַשְּׁנִיָּה קְצִיעָה וְלַשְּׁלִישִׁית קֶרֶן הַפּוּךְ.‏ 15  וְלֹא הָיוּ בְּכָל הָאָרֶץ נָשִׁים יָפוֹת כִּבְנוֹת אִיּוֹב,‏ וַאֲבִיהֶן נָתַן לָהֶן נַחֲלָה יַחַד עִם אֲחֵיהֶן.‏ 16  אַחֲרֵי כֵן חַי אִיּוֹב מֵאָה וְאַרְבָּעִים שָׁנָה,‏ וְרָאָה אֶת יְלָדָיו וְאֶת נְכָדָיו — אַרְבָּעָה דּוֹרוֹת.‏ 17  לְבַסּוֹף מֵת אִיּוֹב,‏ בְּתֹם חַיִּים אֲרֻכִּים וּמְסַפְּקִים.‏*

הערות שוליים

או ”‏מערפל;‏ מטשטש”‏.‏ נה״מ,‏ ”‏מעלים”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏פניו אשא”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏שב את שבות איוב”‏,‏ ביטל את השבי שלו.‏
נה״מ,‏ ”‏זקן ושבע ימים”‏.‏